שר הבריאות יולי אדלשטיין: "אני לא מתחרט על החלטתי להיות שר הבריאות. זה שהמערכת הזו, שסבלה מתת תקצוב והצליחה להתמודד עם המגיפה בצורה כזו, זה הישג".
במענה לשאלה במה היה משקיע תוספת תקציב של מיליארד שקל, השיב אדלשטיין: "במושגים של מערכת בריאות במדינת ישראל מיליארד שקל הוא לא סכום אסטרונומי. אני חושב שאילו היו מבקשים ממני נקודתית להשקיע, הייתי משקיע בצמצום הפערים בין מרכז לפריפריה - צמצום בהמתנה לתור לרופא מומחה ומכשור רפואי בבתי החולים".
אדלשטיין הוסיף בנוגע לשאלה בדבר ביזור לרשויות המקומיות, כי "הבנו מהר מאוד שלקבל החלטות חכמות בחדר דיונים בירושלים זה דבר אחד, מה שקורה בשטח זה משהו אחר. הרשויות המקומיות נמצאות בחזית ומחוברות לדאשבורד במשרד הבריאות. בזמנו פנה אליי ראש מועצה בבקשה לבצע חקירות אפידמיולוגיות ואמרתי לעצמי, 'מי יעשה חקירות, פקיד ממחלקת גבייה?'. שיניתי את דעתי אחרי דיונים מקצועיים, ואנחנו רואים מאות של עובדי רשויות שעושות חקירות אפידימיולוגיות. שיתוף הפעולה עם הרשויות המקומיות טוב לכולם".
אדלשטיין ציין, כי "סולידריות חברתית מאוד חסרה לי בין הסקטורים השונים. הגל השני לימד אותנו לקח. היה מאוד פופולרי להסביר שחרדים הם 'מפיצי המחלה'. אבל הפתעה - הפעם המדד במגזר החרדי היה נמוך מבחברה הערבית. בחברה הערבית לא היו חולים בגל הראשון, ובגל השני המצב השתנה. הנגיף אינו פוליטי, לא עדתי, לא לאומי ולא לאומני. אנחנו מנסים להתאים את עצמנו לחברות השונות ולמגזרים השונים, נעזרים ברבנים, מעצבי דעת קהל, ראשי רשויות בחברה הערבית, ידוענים בחברה הכללית. כל מי שיכול לסייע.
בנוגע לחיסונים, ציין: "מאוד חשובים לנו הרופאים, בעלי סמכות, וראשי קופות החולים כבר הודיעו כי יתחסנו ראשונים. זה מאוד עוזר לנו. יש המון ספורטאים, אמנים וראשי רשויות שאמרו שהם מוכנים להתחסן ראשונים ואנחנו נערכים מאוד ברצינות עם קמפיין הסברה ועם כל ההיערכות הלוגיסטית. יש לא מעט אנשים שחוששים, אבל אני בטוח שאחוז מאוד גבוה בחברה יתחסן וניפטר מהצרה הזו. כרגע מה שנמצא הם החיסונים של חברת פייזר ואני מקווה שגם החיסונים של מודרנה יהיו. אני מציע שאף אחד לא יעשה מחקר עצמאי - לא ניתן לאזרחי ישראל משהו שהוא לא בטוח".

פרופ' חזי לוי מנכל משרד הבריאות: "זו השנה הכי אינטנסיבית שידעתי בחיי, הטיפול בקורונה הוא טיפול חובק עולם. אתה לומד להבין את העוצמה של הדברים והחשיבות לכל מילה והחלטה שאתה מוציא, כמה כל מילה שלך זוכה גם לתגובות - חלקן אוהדות וחלקן מתלהמות ומבקרות. אחד הדברים שהיה לי קשה להתמודד אתו זו התקשורת. הציבור איבד את האמון, אבל כשאתה מטפל במשבר יש התלבטויות - לא כל התלבטות היא זגזוג ולא כל דבר שיצא אל הציבור באמת נאמר. ההבנה שהתקשורת היא זירת ההסברה היא הבנה שמכה בך תמיד כרעם - כמה חשוב לומר את הדברים בשקיפות ובהירות לאוכלוסייה. הציבור איבד את אמונו בממשלה אבל חייב להתנהג באחריות ולעטות מסכות. ראינו עלייה בתחלואה בגלל חתונות והתקהלויות בכל המגזרים וזה מדיר שינה מהעיניים ואני שואל את עצמי מה עשיתי לא בסדר. הציבור לא אשם - האחריות היא עלינו. איך אנחנו גורמים לציבור להתנהל בצורה אחראית. אחד הדברים שאכזבו אותי הוא שאנשי משרד הבריאות באו עם האמת המקצועית שלהם והפכו למטרה לחצים שירו בהם בוועדות שונות על לא עוול בכפם. העוול היחיד שלהם היא שהם ייצגו את המשרד והאמת המקצועית שלהם. זה גרם לירידה במוטיבציה ומפח נפש. אכתוב פעם על הדברים האלה ספר וזו זכות גדולה להיות כאן באירועים וברגעים האלה".

אלון מסר, סגן בכיר לממונה על התקציבים, משרד האוצר: "מערכת הבריאות הייתה בראש סדר העדיפויות מבחינת הגידול התקציבי, ומה שאפשר ללמוד זה שיש לשמר את מערכת הבריאות הציבורית, חייבים מערכת ציבורית חזקה וטובה. מדינות בהן גרמו למערכת הרפואית הפרטית לשגשג על חשבון הציבורית, סיימו בכי רע את המשבר הזה, ואסור לנו להגיע לכך.
"אם אני מסתכל על השנים הקרובות מבחינה תקציבית, יהיה מאתגר. חזרנו שנים אחורה, לממשלה לא תהיה ברירה ועבור התקציבים האזרחיים – בהם מערכת הבריאות - יהיה לחץ יותר גדול כדי להשיג תוספות תקציביות. אחד הנושאים שהוא רלוונטי וצריך לפתח זה נושא הממשק בין הקהילה לבתי חולים ואשפוזי הבית. האתגר הגדול של הממשלה יהיה לשלב כוחות ואני חושב שזו ההזדמנות שלנו להפיק לקחים".

ד"ר הנס קלוגה, מנהל אזור אירופה בארגון הבריאות העולמי: "המטה בז'נבה הוא זה שתיכלל את המשבר ברמה העולמית והאציל סמכויות. המטה הוא זה שהתווה את המדיניות ותרגם אותה לכלים באמצעותם כל מדינה תוכל ליישם את המדיניות. אחד הלקחים הוא המהירות הנדרשת, ולכן צריך 20 תתי-משרדים שיוכלו ליישם במהירות מדיניות קריטית. מדינות עם היסטוריה דומה, תרבות ושיטת ממשל התמודדו עם המשבר בצורה דומה. אין מדינה אחת שיכולה רק ללמוד או רק לקבל ידע, כולנו יכולים ללמוד מהתנהלות של כל מדינה.
"אנחנו לא רואים את קצה המנהרה לפתרון המשבר ולכן ממליצים למדינות ללמוד כל הזמן ולבקר את התנהלותן תוך כדי המשבר. ראשית, מערכת בריאות חזקה שווה כלכלה חזקה וקריטית. אנחנו אומרים את זה כבר שנים. המלחמה במגפה היא לא דרך בתי החולים אלא תשתית שלמה קהילתית תומכת. שנית, זו הזדמנות מופלאה לייצר תשתית של בריאות דיגיטלית והישענות על טכנולוגיה. שלישית, יש לייצר סולידריות בתוך המדינות ובין המדינות כי אף אחד לא בטוח עד שכולם בטוחים. אם סולידריות לא תבוא מהלב היא תבוא מהמוח, כי אם מדינה מוקפת במדינות בהן המגפה בשיאה, הגבולות כבר לא יהיו פקטור".
בתשובה לשאלה האם היה נכון לבצע סגרים בשלב מוקדם יותר, והאם יש לשנות את התפיסה של העולם ככפר גלובלי ולהגביל מעברים בין מדינות, אמר קלוגה, כי "אין דבר כזה מדינת אי. גם אם ייסגרו הגבולות זה לא יעצור את הווירוס, אלא ייתן למערכות הבריאות הלאומיות קצת יותר זמן להיערך. יש פעולות שחשוב לעשות שהן בסיסיות יותר מסגירת גבולות - שמירה על היגיינה, עטיית מסיכות. כך למשל, באירופה מעל 67% האוכלוסייה עוטה מסיכות - בסינגפור 85%. אם האחוזים באירופה יעלו נוכל להימנע ממקרי מוות נוספים. סולידריות בינלאומית ולאומית הן הכרחיות וזו הדרך היחידה למנוע מהמגפה להתפשט, יחד עם חיזוק החברה האזרחית."

פרופ' סיגל סדצקי, הממונה לשעבר על בריאות הציבור במשרד הבריאות: "החל מדצמבר כשחשבנו שמדובר באירוע מקומי ניסינו להעריך את השלכותיו ועקבנו באדיקות. היו כמה גורמים קריטיים ששינו את התמונה, כמו קצב ההדבקה וההתמודדות של מדינות העולם עם המגיפה שמהר מאוד התבררה כמשבר עולמי. כל מדינה התמודדה עם זה בדרך אחרת בהתאם ליכולותיה. היינו צריכים תוך כדי לסגל לעצמנו שיטות חדשות ויעילות יותר ולקבל החלטות מצילות חיים בצורה מהירה".

משה בר-סימן-טוב, מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר: "המסקנה הראשונה שלנו אומרת שצריך להקים מנהל ביטחון בריאות ארצי. אנחנו רוצים שיהיה בכל אחת מהרשויות המקומיות קציני ביטחון בריאות שיהיו עובדים של הרשות המקומית וכפופים למשרד הבריאות. אנחנו חושבים שצריך מעטפת חקיקתית מודרנית שתיתן את המענים השלמים וגמישים ותגדיר את הנסיבות שבהן מקבלים החלטות על בסיס שיקולים מקצועיים, ומה האיזון הנכון שמייצר פגיעה מינימלית בזכויות אדם ושקיפות במידע והנחיות מהירות. אנחנו גם מבינים, שבאירוע חירום בו אנחנו תלויים בהתנהגות הציבור, התקשורת היא רכיב קריטי בקבלת ההחלטות של המערכת. אנחנו חושבים שצריך להקים מערך הסברה לאומי לבריאות הציבור בו יהיו גורמים מתווכים שיסבירו את ההיגיון מאחורי ההחלטות. צריך שלמשרד הבריאות יהיה אולפן פתוח, ולראות שהפעולות שאנחנו עושים הן אפקטיביות. בנוסף, יש להקים חמ"ל ייעודי במשרד הבריאות שיכשיר את האנשים ויגדיר מהן יחידות הבסיס ומהו הממשק בין מערכת הבריאות הציבורית לקהילתית".

ד"ר דורית ניצן, מנהלת מערך החירום של אזור אירופה, ארגון הבריאות העולמי: "בהיבטי המשילות אנחנו רואים שהמגיפה מצאה את ישראל לא מוכנה, כיוון שההסדרים החוקיים שנדרשים כדי לשפר את מערכת הבריאות שלה לא הושלמו. לא הופעל מערך אחיד ואחוד לשליטה, בקרה ותיאום לאורך כל הדרך. מערך שכזה, שאנחנו ממליצים על הקמתו, מושתת על עבודה בימי רגיעה ונושק לשותפים רבים ומעוגן בקהילה היה חסר. יחד עם זאת, מערכת הבריאות בישראל נחשבת לאחת המערכות הטובות בעולם. למרות ההתפשטות המסיבית של המגיפה שיעורי הקורונה בישראל הם מהנמוכים בעולם. המסקנה החשובה ביותר היא שמדובר בהזדמנות למנף את מערך הבריאות כדי לחזק את הביטחון הבריאותי. זה מונח שהיינו רוצים לעגן בחקיקה".