שר הביטחון וראש הממשלה החליפי, ח"כ בני גנץ: "אין ספק שאנו עומדים מול המשבר הבריאותי העולמי הגדול ביותר שעמדנו בפניו במאה האחרונה ובפני המשבר הכלכלי הקשה שידענו בישראל בעשורים האחרונים, אליו מלווה גם משבר פוליטי, משילותי ומשבר אמון של הציבור בנבחריו, שאני ניסיתי להביאו לידי סיום עם הצטרפותי לממשלה.

פיתוח כלכלי תלוי בוודאות ובתכניות כלכליות אופרטיביות, כולל אופק כלכלי ברור ויציב. צריך היה מזמן להעביר תקציב ולבסס תכניות כלכליות בראיה ארוכת טווח, ועכשיו עם הגעת החיסונים ואופק בריאותי נורמלי יותר - לעסוק בחיזוק הכלכלה והחברה הישראלית, החזרת התעסוקה ושיפור הפריון בישראל, אלה הסוגיות המרכזיות. אני מקווה שעד סוף 2021 נוכל לרדת לשיעור אבטלה חד ספרתי נמוך.

אנחנו צריכים לוודא רשת ביטחון לענפים הכלכליים שלנו, להחזיר אנשים לעבודה ולנצל את זמן ההתאוששות בשיפור תשתיות בתחומים כמו תיירות וחינוך שעובדים כרגע בעצימות נמוכה. יצאנו עם תכניות הכשרה אבל עשינו מעט ומאוחר מדי, ומודל החל"ת גם הוא לא מספק – צריך לעבוד דרך המעסיקים ולא דרך המועסקים, שמוצעות להם תכניות שמעודדות אותם לא לעבוד. צריכים להיפרד מהר ככל הניתן מקופסאות הקורונה, וגם איפה שהן ישנן לקבוע מה הכללים הברורים לשימוש בהן.

למרות ההרגל שנוצר, שאני מדבר בכנס הורביץ ואז יש בחירות – אני חושב שאפשר להעביר בזמן קצר תקציב שיתמוך בתשתיות ובפריפריה ולהימנע מזה. צריך להעמיד עשרות מיליארדים לשיפור הפריון והחזרת התעסוקה. השאלה היחידה שישנה היא האם כל הדברים האלה יקרו עכשיו או שנצטרך לעבור עוד תקופת בחירות אחת או שתיים ושאנשים ישלמו מחיר יקר. אני נותן ציון גבוה לעבודה הביטחונית של הממשלה, וציון טוב לנושא הקורונה – בסך הכל איזנו בין המשבר הלאומי לבין השמירה על הדמוקרטיה. הוקם קבינט קורונה מסודר והכנסנו את מערכת הביטחון על כל יכולותיה לעבודה בהתמודדות עם המשבר. אני מקווה שיחלוף הזמן והצד הפוליטי-מגזרי של העניין ילך ויטשטש ונתחיל להתעסק בקורונה עצמה ללא מרכיבים פוליטיים וחברתיים שישנם במציאות הישראלית.

צריך להימנע מבחירות וצריך תקציב וממשלה מתפקדת. אני אמשיך להיאבק על הדברים האלה. אני מקווה שרוה"מ יתעשת ויבין שהליכה לבחירות אינה הדבר הנכון, אבל אני כמובן מוכן לכל אפשרות אחרת. מדינה זה לא מכולת – לא מנהלים אותה מעכשיו לעכשיו".

במענה לשאלת נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, יוחנן פלסנר, האם ישקול החלפת השר אבי ניסנקורן השיב גנץ: "אין לי כוונה להחליף את ניסנקורן - הוא עושה עבודה טובה מאוד במשרד המשפטים. אנחנו מחויבים לשמירה על הדמוקרטיה ועל מוסדות המשפט ולכן התשובה לכך מאוד ברורה".

יוסי קוצ'יק, מנכ"ל קוצ'יק יזמות וניהול, לשעבר מנכ"ל משרד ראש הממשלה: "שמעתי את שר הביטחון אומר שמדינה זו לא מכולת. אני לא חושב שיש מכולת אחת בישראל שמתנהלת גרוע יותר ממדינת ישראל. זו פשוט בושה והמחדל הגדול הזה מתחרה אך ורק במחדל יום הכיפורים. אין ניהול נכון, אין שרשרת פיקוד. המערכת הפוליטית מתכתשת וזה מעיב על כל מה שקורה, אבל למען השם, למה אין מערכת ניהולית אחודה? כשאתה מנתח מה קרה בשנה האחרונה אתה רואה כשל אחרי כשל. כשאני רואה את שר הביטחון אני שואל את עצמי - הוא לא רואה איפה הוא חי? הוא לא רואה את הכשלים? פרויקטור הקורונה זה כלום עם כלום. הם לא אחראים על כלום, אין להם שום סמכויות, זו פינה קטנה שמנסה לתאם ולתכלל ואני חושב שזה כישלון אחד גדול".

קוצ'יק הוסיף: "אנחנו נכנסים לתוך המשבר עם מערכת מנהלית שבורה. גם לפני הקורונה והמשבר הגדול ידענו שהמערכת שבורה וקורים בה דברים קשים, אז לצפות ממנה לטפל במשבר כזה זה לא דבר ריאלי ולחשוב שהיא מסוגלת לתחקר את עצמה – זה לא אפשרי. המערכת לא מתפקדת כרגע בכוונת המכוון. כל אחד מהיושבים כאן יכול לבנות מערכת אחרת, המערכת הייתה צריכה לגבש את דעתה המקצועית ולחשוב על האופרטיביות. היא הייתה אמורה להעלות את סך ההחלטות לדרג המדיני. מה שקורה פה זה לבכות. המדיניות הזו יצרה מיליון מובטלים. צריך שיהיה צוות הסברה לאומי, כוחות משימה נפרדים ומחלקת "שכל" שמדברת על החלק הקר. קל לבנות את זה וקשה לנהל את זה אבל כשהמערכת אחודה זה יהיה אפשרי".

ראש האופוזיציה ויו"ר יש עתיד, ח"כ יאיר לפיד: "ישראל היא מדינת אי. אפשר לסגור את שדה התעופה ולנהל את המשבר באופן מבוקר. בהשוואה לסוג כזה של מדינות, לפי הנתונים מהשבוע, בניו זילנד יש 25 מתים, בסינגפור 29, בטיוואן 9 מתים ובישראל 3004 מתים. בכל המדינות האלה המצב הכלכלי יותר טוב, הגירעון יותר נמוך, יש תקציב ונסגרו פחות עסקים - בישראל נסגרו 80 אלף עסקים השנה. לפי כל קנה מידה אי אפשר להיכשל יותר ממה שהממשלה הזאת נכשלה בניהול המשבר והחטא הקדמון הוא איך שהממשלה בנויה והדרך שראש הממשלה הזה מנהל את זה. זה לא ניהול, זו חלטורה וחלטורה גרועה".

"בסגר הראשון הישראלים היו ממושמעים. הראשונים שהפרו אותו היו האנשים שקוראים לעצמם הנהגה. הממשלה איבדה את אמון הציבור כי הממשלה לא ראויה לאמון. היינו אופוזיציה מאוד אחראית, אישרנו דברים שאופוזיציה אחרת לא הייתה מאשרת. ניסינו להתלכד בזמן המשבר והבנו שאין עם מי להתלכד. היחסים בין האופוזיציה לקואליציה זה גן עדן לעומת היחסים בתוך הקואליציה עצמה."

על מינוי המפכ"ל החדש אמר לפיד: "אני צריך לבחון את המינוי הזה, הוא עלה רק אתמול. זו השיטה של החצר של ביבי - זורקים מינוי לאוויר שעה אחרי שיפעת שאשא ביטון הודיעה שהיא מצטרפת לסער כדי לשנות את סדר היום. אין ספק שישראל צריכה מפכ"ל. אבל יש משהו בהעדרה המוחלט של אדיבות למי שכיהן והיה שנתיים מ"מ מפכ"ל והפתיעו אותו בצורה כזאת. אפשר היה לעשות זאת בצורה יפה וטובה יותר מול מוטי כהן".

פרופ' יוג'ין קנדל, מנכ"ל Start-Up Nation Central; האוניברסיטה העברית בירושלים: "האמון הכללי הוא משאב שהולך ואוזל לנו, ואובדנו פירושו השמדת הון חברתי. אין בדבריי שום כוונה פוליטית – זה מתייחס לכולם. לפני כ-7 שנים ציינתי בשיחה עם עיתונאי שקיימת סכנה ממשית לכלכלה ואף לדמוקרטיה הישראלית כאשר שיח ציבורי על הנושאים החשובים הופך לרדוד ופוגעני. רדוד - כאשר במקום להביא טיעונים מבוססים ולהתעמק בנושא מסתפקים ב-Sound Bites שנשמעים הגיוניים ומוגשים בביטחון מלא. ופוגעני, כאשר אנו תוקפים את היושרה, את היכולות ואת כוונות הזדון של אלו שלא מסכימים אתנו. מאז, המצב רק החמיר ושיח מקצועי, המלבן סוגיות לעומק, מוחלף לרוב בהטלת דופי. מה יהיו התוצאות של המשך התהליך הזה? השמדת הון פיזי הינה עבירה פלילית, אך השמדת האמון - הון חברתי - לא נחשבת לעבירה כלל ונראה שהשלמנו גם עם חוסר האמון וגם עם הפגיעה המתמשכת בו. בעצם נראה שוויתרנו על האפשרות לחיות בחברה עם רמת אמון גבוהה.

יו"ר ועדת החוקה, ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה): "אנחנו מדינה שנמצאת במצב מלחמה מתמשך מיום הקמתה ואנחנו חיים על תקנות בשעת חירום. הנגיף הזה תפס את המדינה לא מוכנה ולכן הוחלטו המון תקנות לשעת חירום, אבל לעשות הגבלות על הכלל והפרט, של חופש תנועה וכניסה לביתו של אדם- זו לא הדרך. לכן חלק גדול מהעבודה שלנו היה להפוך את תקנות לשעת חירום לחקיקה ולאחר מכן להתאים את הדברים לאזרחים ולהתאים אותם לזכויות אזרחיות חשובות. אין ספק שהסיטואציה בה אנחנו נמצאים היא צומת דרכים של הגנה על זכויות האזרחים ומצד שני הגנה על חייהם. אנחנו עובדים בשיטת עבודה שלפיה כל שר הוא בעל הבית במשרד שלו, אבל מגיפה כזו מחייבת חיבור בין משרדי, חייבת להיות זרוע שמחברת ביניהם ונותנת תשובה לבעיות. כמדינה, ישראל הלכה על פתיחת שערים לאנשים שבאים מחו"ל למדינות ירוקות אבל לא היה גוף שהרים אמברקס כשהמדינות האלה הפכו לכתומות או אדומות ורק היום אנחנו יודעים שמנהל בית חולים נכנס לבידוד כי חזר מדובאי".

רון צור, מנכ"ל קבוצת ספארקס - קבוצת ייעוץ כלכלית ואסטרטגית: "מה שחסר לנו זה ניהול נכון, לא רק במישור הפוליטי. אנחנו חושבים שהשיח שטוח ורואים את הצורך בניהול נכון ומקצועי. נאסף המון דאטה אבל אין הסקת מסקנות. מבחינתי לא צריך לשנות דבר בהיבט המבני. אלא בתוך המבנה הקיים למצוא התנהלות נכונה".

פרופ' ניסים (נסי) כהן, ראש המחלקה למנהל ומדיניות ציבורית וראש המרכז לניהול ומדיניות ציבורית, אוניברסיטת חיפה: "המודל של הערכת מדיניות שגיבשנו במסגרת המכון הישראלי לדמוקרטיה הוא יישומי ומטרתו לפתור בעיה ספציפית. מה שמבדיל את הסיפור של הערכת מדיניות ציבורית שונה מתחומים אחרים כמו בקרה או תחקור כי נכנס גם העניין הערכי בפעולות הממשלה. בלי גורם מתכלל הערכת המדיניות לא תפעל וברמה הלאומית הדברים יפלו. המשרדים השונים חייבים ללמוד לדבר בשפה אחידה".