יוחנן פלסנר, נשיא המכון לדמוקרטיה פתח את הכנס ואמר, כי "השילוב של המשבר הכלכלי והפוליטי חשפו נקודות חולשה בדמוקרטיה ובכלכלה הישראלית. רבות מהן הוצפו כאן בשנים קודמות  עוד בטרם המגיפה. היעדר יכולת ותרבות מוסדית של תכנון לטווח ארוך, העדר שיטות מוטמעות לניהול אפקטיבי של משברים אזרחיים ואופן הפקת לקחים תוך כדי האירוע, ירידה קשה ברמת האמון בין האזרח למוסדות הדמוקרטיים, מערכת חינוך שאינה מותאמת לצרכים של המאה ה – 21, פערים בהשקעה בתשתיות בריאות ובתשתיות ירוקות ועוד. אמנם בשבוע הבא צפוי להתחיל מבצע החיסונים בישראל. אבל זה לא יהפוך את המשבר הכלכלי לנחלת העבר. כדי להבטיח את היציאה מהמשבר, חובתנו לתכנן ולהניח את היסודות, כבר כעת,  לכלכלת הפוסט- קורונה, כלכלה המבוססת על חשיבה ארוכת טווח וכלכלה שלוקחת בחשבון את השינויים שמתרחשים בעולם. רגעי משבר חריפים הם בדיוק הזמן שבו עלינו להבטיח שהמוסדות הדמוקרטיים מתפקדים: שמתקיים פיקוח, שיש מי שמוודא שאין ניצול לרעה של הכוח והסמכות, שמתקיימים תהליכים מעמיקים ונבחנות חלופות שונות. אסור לאפשר, בחסות המשבר ומצב החירום, להחליש ולגמד מוסדות ודרגים מקצועיים שתפקידם להיות נאמנים לחוק לעובדות וצריך לעודד את כל אנשי המקצוע לומר את האמת המקצועית שלהם בפתיחות וללא חשש".  

פרופ' יוג'ין קנדל, מנכ"ל Start- Up Nation Central ויו"ר משותף של הכנס: "לממשלה יש תפקיד מכריע בהבטחה שהיציאה מהמשבר תהיה נאותה. הדרך למשק צומח לא עובר בהגנה על תוצרת מקומית. ניסינו את זה לאורך שנים. מצד שני היא גם לא עוברת בחשיפת התעשייה ללא מגבלות, כי התעשייה הזו לא חייבת להיות בישראל.

"המניע העיקרי של פיתוח התעשייה בישראל ועסקים אחרים- כמו בנקאות- הוא בעצם רגולציה חסרת גבולות שהפכה לבירוקרטיה שכל אחד עושה הישר בעיני עצמו. כמו גם חוסר שימוש בטכנולוגיות ישראליות, שאנחנו אלה שמייצאים לכל העולם איך לשפר את תפקוד הממשלות והעסקים, אבל כמעט ולא מאמצים את זה כאן. אם נביא הרבה יותר טכנולוגיה שמצריכה השקעות לא פחות מאשר תשתיות כבישים וגשרים- ותוך כדי ננסה לבחון את כל הרגולציה ולהביא אותן למאה ה- 21 כולל דרכי אכיפה, ומדידה מבוססי דאטה- נוכל להיות פה גאים בתעשייה שתפרח".

פרופ' אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה יש שלושה דברים שמאפיינים את המשבר הזה. הריבית שאנו עובדים מולה מאד מאד נמוכה, ואנחנו משלמים היום פחות מאחוז על הלוואות לעשר שנים. וזו ריבית ריאלית שלילית ועוד לפני שבנק ישראל השתמש בכל הארסנל שעומד לרשותו ורכש אג"חים רק ב-40 מיליארד ₪ במקום ב-80, כאשר בנקים מרכזיים אחרים זרקו לשוק הרבה יותר כסף מבנק ישראל. הריבית הנמוכה מאד משמעותית כי הבעיה בחוב ממשלתי היא הצורך לשרת אותו ולשלם את הריבית על ההלוואות. עוד דבר חשוב הוא שיש פה תאריך תפוגה למשבר. זה לא סתם שכל תכניות הממשלה היו מוכוונות ליוני 2021 – זה התאריך ששיערנו שנהיה מעבר לחיסון וזו התבררה כהערכה נכונה. מיהם המגזרים שנפגעו בדרך? הממשלה סגרה מגזרים שלמים, לא בגלל שלא נצטרך אותם, אלא מסיבות זמניות ומחשש מהידבקויות. לא סגרנו את המסחר כי הוא לא יצרני. סגרנו מסעדות אבל נרצה שעוד חצי שנה הן יחזרו לפעול. אני לא חושב שהביקוש למסעדות יפתח בקיץ 2021. המשבר הזה הוא לא משבר קלאסי של "הרס בונה". היה פה הרס ולא נחזור בדיוק לאן שהיינו לפני שנה. ומה שאנחנו רוצים זה לראות את כל העסקים שהיו פה בפברואר 2020 חוזרים ופועלים ברגע שנגמור תהליך של התחסנות האוכלוסייה. המאקרו של ישראל מאד חזק. הבעיה שלנו במיקרו. אנחנו צריכים להשתמש בכספים שהכלכלה יכולה להרשות לעצמה להוציא כדי לתמוך בחלשים ביותר".

פרופ' קרנית פלוג, סגנית נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה: "יש חשש לפגיעה מתמשכת בתעסוקה, יותר מאשר במדינות אחרות בשל העובדה שהמדיניות הממשלתית לא תמכה בשימור העובדים במקומות העבודה. האתגר המרכזי צפוי להיות איך גורמים לאנשים לחזור לעבודה; העובדה שנתחיל את השנה החדשה בלי תקציב שמתאים למצב הנוכחי מאוד מטרידה".

ערן יעקב, מנהל רשות המיסים ומ"מ מנכ"ל משרד האוצר, "אנחנו עומדים בפני חיסון בשתי מנות, ואני חושב שגם כדי לטפל בכלכלה צריך שתי מנות. צריך לאפשר את המסחר ולפתוח כמה שיותר – זו המנה הראשונה והמיידית - כי המשמעות של מסחר סגור מאד כבדה על התוצר הישראלי. המנה השניה היא המשמעותית במבט קדימה – לאפשר. לנטרל חסמים. לפתוח את המשק ולהפוך אותו להרבה יותר תחרותי. באוצר יש לפחות 40 רפורמות ויש המון תהליכים שאמורים להאיץ את המשק באופן משמעותי, כמו למשל בנקאות פתוחה, יצירת בנק נוסף, משק עם חיסרון לקוטן שיש להוריד בו חסמים בירוקרטיים דוגמת תקינה שמאוד מקשה על עסקים ועל יבואנים.  כנראה שאת 2020 נסיים בסך הכל בהצלחה לעומת מדינות אחרות בעולם. אני חושב שמהר מאד נוכל להחזיר את המשק לפסים חיוביים".

יוגב גרדוס, מ"מ ראש אגף תקציבים, משרד האוצר: "אין תחליף למשק מתפקד. כל הסיוע שניתן לא יחליף את הפעילות של העסקים ולכן גישתנו היא לתת לכלכלה לעבוד בזמן המשבר ולפתוח את המשק עד כמה שניתן וזה בשיח עם משרד הבריאות כל הזמן. במשך 11 שנים שאני באגף תקציבים תמיד היתה "השנה הלא הנכונה" להעלות את החוב. עם המשבר העלינו את החוב בתוך חודשיים, מה שלא עשינו במשך שנים של מאמץ. אבל צריך לזכור שבטווח הארוך אנחנו חייבים להיות ביחס חוב-תוצר יורד, כי המשברים לא נגמרים ותמיד יחכה המשבר הבא. בתקציב הקרוב נציע כלל פיסקלי חדש שמדבר על היוון יחס חוב תוצר בטווח הארוך, ותהליך קונסולידציה רב שנתי לשלב שבו המשק יתאושש. אנחנו צריכים ביום שאחרי המשבר לעשות צעדים יותר אגרסיביים לפתרון הבעיות שנוצרו".

יעל מבורך, מנכ"לית המשרד לשוויון חברתי: "המשבר הזה הרחיב פערים ובעיות במשק הישראלי. כך למשל ביחס לנשים בשוק העבודה – עבודה נוספת בבית נעשתה כולה על ידי נשים והטיפול בילדים האימהות נשאו בו בהיקף יותר משמעותי מהאבות, ולכן נשים כמעט בכל הסקטורים מבקשות דמי אבל ויוצאות לחל"ת בהיקף גדול יותר. גם בחברה הערבית שהייתה התקדמות משמעותית שלה בשוק העבודה – המשבר פתח פער שבמסגרתו מספר מבקשי העבודה גבוה יותר מאלה שחוזרים לשוק העבודה. גם אנשים מבוגרים עובדים בישראל כדי להתפרנס, לחיות לשמור על רמת חייהם והאוכלוסייה הזאת 45% מהם התעסוקה שלנם נפגעה בעקבות המשבר. ועל כל אלה כמעט לא מדברים כי יש בעיות תכופות יותר. מדובר בפספוס של האוכלוסיות הללו שהולכות וגדלות, וזה ישפיע על העוני בעתיד".

נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים, ד"ר רון תומר, תקף את אוזלת ידה של הממשלה בהחזרת העובדים לתעסוקה: "האוצר רוצה שכל החברות יתחרו על הגרוש, אבל מדינת ישראל מונעת מהתעשייה להיות תחרותית ומייצרת סביבה עסקית לא הגיונית. המפעלים בפריפריה לא יכולים להתחרות בשכר הזעום שמשלמים בטורקיה ובסין ובחוסר כוח האדם המקצועי שהמדינה לא פעלה כדי להכשיר. אותה ממשלה שקובעת את עלויות הייצור היקרות, ולעתים בין היקרות בעולם, הולכת וקונה ממפעלים שלא היו עומדים בשום חוק אם היו מנסים לייצר בישראל. כך הממשלה מייצרת מקומות תעסוקה בטורקיה במקום בפריפריה. ביקרתי בשבוע שעבר באיחוד האמירויות וראיתי את הרצון שלהם שנייצא אליהם את התעשייה ולא את התוצרת שלנו. הסביבה העסקית שם הרבה יותר מתקדמת מאשר בישראל והרבה פחות בירוקרטית".

דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, אמר כי "בשל מדיניות שגויה, בתכנית הכלכלית העדיפו לשלם לאנשים לשבת בבית במקום להאיץ ולפתח את המשק" - מתוך 138.6 מיליארד ש"ח שהוקצו במסגרת התכנית הכלכלית בשנת 2020 לטיפול במשמעויות הקורונה, רק 4.6 מיליארד שהם 3.3% מתוכם הוקצו בקטגורית האצה ופיתוח המשק, זאת לעומת כמעט פי 10 שהוקצו לתשלומי חל"ת וביטחון סוציאלי (49.6 מיליארד ש"ח). גם בקטגוריית ההמשכיות העסקית הכבידו על העסקים במקום לסייע להם - כאשר כ-2/3 מסך התקציב הן הלוואות לעסקים ולא מענקים לסיוע בשל הירידה בביקושים  (42 מתוך 69 מיליארד ש"ח). הכישלון הכלכלי של המשבר נובע מהאדישות או חמור מכך, מאי ההבנה בצורך להתערבות המכוונת לעידוד ביקושים וצמיחה ולא במתן הלוואות ו"הנשמה מלאכותית" לעסקים כמתרחש כשל שוק כה חריף".

אמיתי סיכם, כי "על הממשלה לפעול מיידית במספר צירים קריטיים: להפנות מיידית תקציבים להאצה ופיתוח המשק, לממש את החלטת הממשלה לעידוד ביקושים באמצעות רכש מקומי של הממשלה הרחבה, לעודד צריכה פרטית, להניע את ההכשרות המקצועיות לצורך התאמת כוח העבודה לצורכי המשק המשתנים ולאשר חל"ת גמיש כדי לאפשר קליטה הדרגתית של העובדים חזרה לשוק העבודה".

כריסטיאן אסטרס, ראש צוות ומנהל אנליטי, דירוגי מדינות ומימון ציבורי S&P, "אנו צופים שכלכלת ישראל תתאושש בשלב כלשהו במחצית השנה הבאה. דירוג ישראל, נותר גבוה ועם תחזית יציבה בניגוד לדירוגי מדינות אחרות, וההתאוששות במדינות הללו תהיה איטית יותר, במיוחד בשווקים מתפתחים. אשררנו את דירוג ישראל בנובמבר האחרון. זו תוצאה של כלכלה יציבה שתתחיל להתאושש ב-2021 להערכתנו. לישראל כלכלה עשירה, ומדיניות כלכלית טובה לאורך שנים. מרבית דירוגי החברות בישראל המשיכו להיות טובים גם בשנה שחלפה. החוב הממשלתי אמנם עלה אך הוא יתייצב בהמשך 2021. מבנה החוב הממשלתי הוא טוב ולממשלת ישראל יש גישה טובה לשוק ההון העולמי ולגיוס חוב. בסך הכל, ישראל שומרת על יציבות פיסקלית ומוניטרית. נכון לעכשיו, איננו צופים כי דירוג ישראל ישתנה בשנתיים הקרובות."

שר האוצר ישראל כץ: "אני מקווה שלא תהיינה בחירות, אני לא רואה סיבה לבחירות ואפשר להסדיר את הדברים. אני חושב שבחירות בזמן הקורונה זה לא דבר טוב. זה השיקול שלי".

לדבריו, "אנחנו מחזיקים קיר גבוה שמפריד בין תקציבי הקורונה המיוחדים, לבין מסגרות התקציב. גם אם הן לא עברו באופן פורמלי, לא חרגנו ולא הגענו למגבלת האוצר ב-2020 ל-412 מיליארד, הגענו ל-411 מיליארד. הכנו את תקציב 2021 עם מגבלת הוצאה של 426 מיליארד לפי כל המדדים. הייתי שמח שהתקציב יעבור פורמלית, כי כך ראוי, אבל חשוב שידעו שהדברים מנוהלים ברמת המאקרו כפי שצריך. משרד התחבורה קיבל את מלוא היקף התקציב כדי לבצע את התכניות שלו, וכך גם משרדי הממשלה האחרים, כולל תקציבים מיוחדים לנושאי תשתית. מעבר לכך, כל המדינות המתקדמות מוציאות תקציבי קורונה וכך גם ישראל, תוך שמירה על המסגרות. אני מבחינתי רוצה להעביר גם את חוק ההסדרים ואת הרפורמות".

עוד אמר כץ, כי "הסקטור הציבורי יטופל. אם יוגש התקציב לממשלה, גם נוודא שהמגזר הציבורי יתחיל תהליך של נשיאה בנטל ובפרטים אחרים שיהיו רלוונטיים. יחד עם זאת, זו לא תקופה של גזרות קשות לאף אחד, אנחנו נרצה שהם יישאו בנטל כדי לסייע במגזר הפרטי".

שר האוצר ציין, כי "הגשתי חוק שמשום מה מעכבים אותו בעלי ענין, להפחתת שכר של 10% לראש ממשלה, חברי כנסת, שופטים ואחרים. אני מקווה שהוא גם יקודם. בנוסף, אנחנו עכשיו מגישים חוק להעלאת שכר ממוצע בכל המשק". 

בהמשך הדיון, הרצה נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון. לדבריו, "למדיניות המוניטרית וגם לתקציב יש חשיבות בטיפול במשבר ואנו עובדים על צעדים ותכניות שיובילו את המשק לצמיחה ופריון. צריך להמשיך במדיניות של פגיעה מינימלית בעסקים שתורמים לצמיחה ולתעסוקה. תוצר של מיליארדים רבים נמנע מהכלכלה הישראלית. צריך להבין שגם עם החיסון, נהיה עם הקורונה לפחות עד סוף רבעון 1 של 2021 אם לא יותר מכך. ייקח זמן לא מבוטל עד שהמשק יחזור לעצמו.

פרופ' ירון הוסיף, "האם יש לנו סימנים לאבטלה מבנית? סיבות לכך יכולות להיות עסקים שנסגרו ולא ייפתחו שוב או התייעלות כוח אדם בקרב מעסיקים. סממן לחשש מגידול באבטלה הוא ההתייצבות בשיעורי האבטלה כבר ארבעה חודשים, מה שמגביר את החשש שהיכולת שלהם לחזור למעגל העבודה תלך ותהיה קשה יותר ויותר. במהלך המשבר החזקים התחזקו והחלשים נחלשו. בעלי השכר הנמוך נפגעו יותר מהמשבר. מסחר, עסקים זעירים, תרבות ואמנות נפגעו באופן הקשה ביותר. גידול באי השוויון ייצור פגיעה בחוסנה של החברה הישראלית ויש לכך השפעות שליליות על הכלכלה ועל החברה".

לדברי הנגיד, "קורונת האבטלה פגעה בכל המשק וללא אבחנה, ולא רק בצעירים. אנחנו עלולים לאבד 15 שנות עבודה ופריון של עובדים בני 55 ומעלה, אם לא יורחב נושא ההכשרות המקצועיות ולא יושקעו בו משאבים שיסייעו בהחזרתם לעבודה. חשוב לדבוק במודל שיקום התעסוקה ולהגדיל את היכולת להגדיל מענקים למעסיקים שיאפשרו להם להשאיר עובדים. מיקוד באוכלוסיות הזקוקות לסיוע יסייע בכך שהמשק יכלול אבטלה מבנית הנמוכה ביותר שניתן. כמו כן, האבטלה הגיעה למרכז הארץ שהמהווה 41% מהאוכלוסייה בישראל".

פרופ' ירון סיכם, כי "העובדה שהמשק הישראלי נכנס למשבר כאשר הגירעון ויחס חוב תוצר היו נמוכים יחסית, מביאים לכך שהמוסדות הבינלאומיים רוחשים כבוד לכלכלה הישראלית. עם זאת, הירידה ביחס החוב לתוצר נבעה מגורמים רבים שלא בטוח שיעמדו לצידנו בעתיד. חשוב להבין שדירוג האשראי של ישראל אינו מובן מאליו. וגם S&P מציינת שאם המשבר הכלכלי או היעדר ההתייצבות יימשכו הדירוג ייפגע. כדי להפחית אי וודאות נדרש צמצום צד ההוצאה ויש לנקוט במדיניות מרסנת לטווח הבינוני-ארוך. יש להגדיל השקעות בהון האנושי, בתשתיות ולאשר תקציב 2021 כדי להתאים אותו לצרכים המשתנים וגם כדי למנוע ריסון פיסקלי הנובע מתקציב המשכי של 2019."