חרדים בחברה משתנה - השכלה, תעסוקה וצבא

את הכנס פתח ד"ר אריק כרמון, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, בציינו את הצורך בשילובו של הציבור החרדי בתוך החברה הכללית, בקידום השיח, במיתון התפיסה הדמונית של הציבור החרדי בעיניו של הציבור הכללי וביצירת חזון ישראלי משותף שבו ייבנו "גשרים" לשילוב בני החברה החרדית - אזרחי המדינה לכל דבר ועניין - בזו הסובבת אותה. כרמון הוסיף כי המכון הישראלי לדמוקרטיה מעוניין לעסוק בקידום סוגיות אלו בשיח הישראלי בשיתוף פעולה עם החברה החרדית.

מושב ראשון: תמורות בחקר החברה החרדית

בדוברים:
פרופ' קימי קפלן,
פרופ' תמר אלאור
ד"ר לי כהנר
ד"ר ניסים ליאון

פרופ' קימי קפלן, מהמחלקה לתולדות ישראל באוניברסיטת בר אילן, פתח את המושב הראשון בדיון על הצורך לעסוק במחקר היסטורי כדי להבין תהליכים ותופעות עכשוויות המאפיינות את הציבור החרדי. לטענתו, הבנתה וידיעתה של ההיסטוריה חיונית לאלה העוסקים בעתידה של חברה זו בישראל, שכן היא מאפשרת להבין את היציאה לשוק העבודה, את התמורות במעמדה ובמיקומה של ההנהגה החרדית ואת הפנמתם של כמה מערכיה ואורחות חייה של החברה היהודית הלא-חרדית בתחומי השפה, התרבות הפנאי והצריכה. לדבריו, ראוי יהיה להתחקות אחר הופעתו המחודשת של מעמד ביניים בורגני חרדי, מעמד שנעלם כמעט לחלוטין עם היווסדה של חברת הלומדים, ושלהופעתו עשויות להיות השלכות לא מבוטלות.

פרופ' תמר אלאור, מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, תיארה את שגרת חייה של האישה החרדית, את הדור השני והשלישי של נשות חברת הלומדים, החיות עם האידאל שבו האישה צריכה לפרנס את הבעל הלומד, אלא שלנוכח העוני הגדול והמצוקה הן בעיקר מנסות להתקיים ולשרוד. לטענתה של פרופ' אלאור הרוב הדומם של החברה החרדית מחכה למנהיג שיקום ויחולל את השינוי. פרופ' אלאור התייחסה בדבריה גם למעמדה של האישה בחברה החרדית ולצורך להצטיין במערך התפקידים שהחברה ייעדה לה. בדבריה התייחסה פרופ' אלאור לאידאל הצניעות ולצורך לפרנס מתוך התחשבות במגבלות שהחברה מציבה בתחומי הדעת והפרנסה.

ד"ר לי כהנר, מהחוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה באוניברסיטת חיפה, הציגה את התפתחותו של המרחב החרדי החדש בערי הפרוור החרדיות שהוקמו בשל הריבוי הטבעי הגבוה והחיפוש אחר דיור מוזל. ד"ר כהנר העלתה כמה שאלות בנוגע להקמתן של ערים הומוגניות ייעודיות לאוכלוסייה החרדית, מעין מובלעות, המתאפיינות בחלוקה הייררכית פנים חרדית ובתשתית צרכנית חינוכית ותעסוקתית לציבור זה, שייתכן שמתנהל כמדינה בתוך מדינה.

הגיב לדברים ד"ר ניסים ליאון, מהמחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת בר אילן, שדן בהנחות היסוד של מחקר החברה החרדית. בהתייחסו לטיעון בדבר מפנה בחברה החרדית הציע ד"ר ליאון לראות לא רק את כוחות התמורה, אלא גם את כוחות הראקציה השמרנית הניצבים על משמר טוהרת האידאולוגיה החרדית.

מושב שני - תעסוקה והשכלה

בדוברים:
מר אסף מלחי
עו"ד אריאל דרעי
ד"ר מומי דהן
וד"ר נרי הורביץ

מר אסף מלחי רכז תחום חרדים במנהל, מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת, פתח את המושב השני בסקירה על מאפייני התעסוקה במגזר החרדי. בין היתר הציג נתונים דמוגרפיים על החברה החרדית, נתוני תעסוקה ורמת חיים, וכן את החסמים להשתתפות האוכלוסייה החרדית בשוק העבודה. לטענתו, שיעורי התעסוקה של גברים חרדים אמורים לגדול בעשור הבא בקצב מהיר, שיעורי התעסוקה בקרב נשים חרדיות ימשיכו לגדול בעשור הבא אבל בקצב אטי יותר, והמגזר הפרטי יהיה חייב לשמש תשתית להרחבת העסקתם של חרדים בעלי הכשרה גבוהה ומקצועית.

עו"ד אריאל דרעי, מנכ"ל המכללה החרדית ירושלים, הציג את מהפכת ההשכלה האקדמית בציבור החרדי. בתחילת הרצאתו מנה עו"ד דרעי את הסיבות לשינוי ביחסה של החברה החרדית לעולם האקדמיה, ובכלל זה הלחץ הכלכלי הגובר והולך, ההכרה ההולכת וגדלה של החברה החרדית וגדולי התורה בחשיבות ובצורך באנשי מקצוע חרדיים איכותיים בעלי הכשרה מקצועית פורמלית, והשונות הגדלה והולכת בתוך החברה החרדית עצמה. לטענתו, המניע החשוב ביותר לשינוי ביחסה של החברה החרדית ליציאה להשכלה גבוהה הוא חלקן של המדינה והרשויות האחרות בהתאמת ההשכלה הגבוהה, וכן עלויותיה, לחרדים. בכלל התאמות אלו אפשר למנות את ההפרדה בין נשים לגברים, מתן תמריצים כלכליים למוסדות האקדמיים המלמדים חרדים, תקצוב שיעורי עזר וסיוע לימודי, בניית מכינות קדם אקדמיות ייעודיות לחרדים, פיקוח תורני על מוסדות הלימוד ועוד שורה ארוכה של צעדים שבלעדיהם לא ניתן היה לרכוש את אמונו של הציבור החרדי במהלך מורכב ורגיש זה. בהמשך הרצאתו סקר עו"ד דרעי את מאפייניה של האוכלוסייה הלומדת, את סדר יומה ואת החסמים לכניסה לעולם האקדמי.

ד"ר מומי דהן, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, טען בהרצאתו שאם מתחיל להסתמן מפנה כלכלי בחברה החרדית, בינתיים זהו מפנה קל בלבד. ד"ר דהן ציין שבארבעת העשורים האחרונים הידרדר מצבם הכלכלי של החרדים במידה ניכרת, ובתחילת המאה העשרים ואחת היו התמיכות הממשלתיות כמחצית הכנסתה של משפחה חרדית טיפוסית. התגברות התלות הכלכלית יצרה חוסר שיווי משקל כלכלי וחברתי, שכן התלות גדלה במקביל להחרפת העימות בין החרדים למגזר הכללי, שלא רצה "לסחוב את החרדים על גבו". ד"ר דהן סיכם ואמר שעדיין לא ברור אם המנהיגים החרדים הפנימו את התובנה שאי-אפשר לפתח תלות כלכלית באוכלוסייה שמתנגדת לממן תמיכות כספיות, אם כי ייתכן שלעומתם החרדים מן השורה מראים סימנים של שינוי.

הגיב לדברים ד"ר נרי הורביץ, יו"ר אגורא מדיניות, שטען שיש ללמוד היטב את הדקויות בתוך הציבור החרדי - דוגמת מאפייניה של הכלכלה הפנימית החרדית - המשפיעות על מגוון הנתונים שהוצגו במושב התעסוקה. כזאת היא למשל הכלכלה הקהילתית, שאיננה באה לידי ביטוי בנתונים היבשים של סקר כוח אדם או בסקר החברתי, אך משפיעה רבות על הנעשה בשטח ועל יכולתה של החברה החרדית להחזיק את חבריה מעל קו העוני.

מושב שלישי - צבא ושירות אזרחי

בדוברים:
הרב בצלאל כהן
סא"ל דרור שפיגל
מר שר שלום ג'רבי
ד"ר ראובן גל
פרופ' אשר כהן

הרב בצלאל כהן, עמית בבית ספר מנדל למנהיגות חינוכית, סיפר על הפרויקטים הצבאיים הייעודיים מנקודת המבט החרדית והתמקד בעיקר בתכנית שח"ר (שירות חרדים) על שלוחותיה - שח"ר כחול (חיל אוויר), שח"ר ים (חיל הים), בינה בירוק של חיל המודיעין ונוספים. כל יחידה פונה למגזר אחר בחברה החרדית, ויש בכך משום השתקפות של רמות איכות שונות. בפתח הרצאתו דן הרב כהן בסוגיית אי-שירותם של בחורי ישיבה לצה"ל והציגה כאחת מסוגיות המחלוקת היסודיות בין הקהילה החרדית לכלל הציבור הישראלי. לאחר מכן סקר את הרקע להקמתה של תכנית שח"ר, את מאפייני הסביבה ואת תנאי השירות בתכנית, את חשיבות המרכיב התעסוקתי בה ואת מאפייניה של האוכלוסייה החרדית הבוחרת להתגייס אליה. כהן עמד גם על התייחסותה של הקהילה החרדית לתכנית מתוך הפרדה בין עמדת הציבור לעמדת הרבנים. לטענתו, נוסף על היותה חלק מתהליך רחב יותר של יציאת גברים חרדים למעגל העבודה, נראה שתכנית שח"ר התאפשרה בזכות שינויים שהתחוללו במהלך השנים בחברה הישראלית בכלל ובצה"ל בפרט.

סא"ל דרור שפיגל, המפקד היוצא של גדוד "נצח יהודה" (גדוד הנח"ל החרדי), סיפר על הרקע להקמתו של גדוד זה, על מאפייניה של האוכלוסייה המתגייסת אליו ועל המסלול שעוברים בו החיילים (החלוקה בין החלק הצבאי ל"שנת המשימה" שבה הם משלימים 12 שנות לימוד או לומדים מקצוע). סא"ל שפיגל סקר גם את האתגרים והדילמות שבהקמתו ובהפעלתו של גדוד חי"ר קרבי המבוסס על חיילים מקרב האוכלוסייה החרדית.

מר שר שלום ג'רבי, ראש מנהלת השירות האזרחי-לאומי, הציג נתונים מעודכנים על גיוס החרדים לשירות האזרחי-לאומי, אפיין את תהליך גיוס החרדים לשירות ומנה את היעדים של המנהלת בעבודה מול הציבור החרדי. ד"ר ראובן גל, עמית בכיר במוסד שמואל נאמן בטכניון ומי שהוביל את הקמתה של המנהלת לשירות אזרחי-לאומי ועמד בראשה, התמקד בדבריו בהשפעת קיומה של המנהלת על כניסת הציבור החרדי לשוק התעסוקה ועל יציאה ממעגל העוני.

 להורדת פרוטוקול הדיון