פורום קיסריה 2009: נאום נגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר

"המשק העולמי עבר את שיא המשבר הפיננסי. המשבר הרֵאלי עדיין בתהליך התפתחות - גם בעולם וגם בארץ, ולפיכך צפויה עלייה באבטלה והצמיחה השלילית תימשך ברוב המדינות. מנגד, מדינות אסיה ושווקים מתעוררים נוספים מתמודדים טוב יותר עם המשבר הרֵאלי לעומת מדינות אחרות. כאמור, את החלק הקשה של המשבר הפיננסי עברנו: השווקים משתפרים, הבורסה עולה. ואולם בצד הרֵאלי המצב מורכב יותר. עדיין לא רואים את השיפור. אנו מצפים שזה יקרה, אך חשוב לזכור שאנו נושפע בעיקר ממה שיקרה במשק העולמי, ושם המצב משתפר.

המשבר הפיננסי שהחל בעולם המפותח משפיע בין היתר על מערכות הבנקאות במדינות פחות מפותחות ובמדינות מתעוררות. ברוסיה ובברזיל למשל יש בעיות לא פשוטות במערכת הבנקאית, ועל רקע זה ברור כי גם בישראל נחוצה שמירה על המערכת הבנקאית. ההשלכות של מה שקרה בכל משקי העולם בנושא הרגולציה והארגון של מערכות הפיקוח, ישפיעו על הרפורמות בתחומים אלה בשנים הבאות. בארצות הברית ובאנגליה כבר החלו ברפורמות רגולטוריות, למרות שלדעתי זה מוקדם מדי, וצריך להמתין עד שנבין יותר לעומק את הגורמים, את קשרי הגומלין בין המערכות השונות ואת חלקם בהתפתחות המשבר.

בתגובה למשבר, מדינות רבות נקטו מדיניות פיסקלית מרחיבה. בישראל ההרחבה הפיסקלית לא עוברת את הרמה הנגזרת מהמייצבים האוטומטיים, וההוצאה הממשלתית קטנה ביחס לתכנון הקודם. תוספת זאת ממומנת באמצעות העלאת מסים.  מכיוון שבמחצית הראשונה של השנה לא היה תקציב מאושר, השתמשה הממשלה בתקציב של 1/12, שהוא קטן יותר מהתוואי הנגזר מהתקציב שאושר בממשלה. ביצוע התקציב במחצית השנייה של השנה יהווה הרחבה פיסקלית מסוימת. כך הוצאות הממשלה יגדלו בקצב של 6% במחצית השנייה של השנה.

בנוגע למדיניות המוניטרית: העלייה בשיעור המע"מ והשינויים הצפויים במחירים המפוקחים תשפיע על האינפלציה בחודשים יולי-אוגוסט. יחד עם זאת, בהחלטות הריבית הצפויות אנו נמשיך להתמקד בציפיות לאינפלציה לשנה קדימה, שנמצאות בתוך יעד האינפלציה של בין 1% ל-3%. את האיום האינפלציוני אנו בוחנים כל העת לנוכח שתיים מהמטרות שלנו: שמירה על יציבות מחירים ותמיכה בתעסוקה ובצמיחה. בהתאם לכך, ההרחבה המוניטרית תצומצם באופן הדרגתי ובעיתוי המתאים, ולא מוקדם ממה שצריך. יחד עם זאת צריך להדגיש כי אין לנו כוונה לעבור מהמצב הנוכחי למצב של אינפלציה.

בנוגע לחוק בנק ישראל: למרות העיסוק המוגבר בנושא של מיקום הפיקוח על שכרם של עובדי בנק ישראל, רובו של חוק בנק ישראל עוסק בנושאים אחרים שחשובים מאוד למשק הישראלי. נדגיש חמישה מהנושאים החשובים שבחוק: הגדרה ברורה של מטרות ויעדי בנק ישראל; הקמת ועדה מוניטרית שתקבל את ההחלטות המוניטריות לעומת המצב הנוכחי שבו סמכות זאת מרוכזת בידי הנגיד; הקמת מועצה מנהלית במקום שכל הניהול יהיה בידי הנגיד; החוק מגדיר את סמכות הבנק כמלווה של מוצא האחרון (ממ"א) לבנקים ולמוסדות פיננסיים שאינם בנקים; החוק מגדיר באופן ברור מה יהיו תחומי הפעילות של בנק ישראל ושל משרד האוצר בשווקים, את שיתוף הפעולה בין שני הגופים הללו ואת אופן ההתייעצות בין בנק ישראל למשרד האוצר. כך רמת החיכוך בינינו ובין האוצר צפויה לרדת.