פורום קיסריה 2009: נאום שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ

"הפילוסוף פרידריך ניטשה אמר כך: 'מה שלא הורג אותי, מחזק אותי'. אנו נצא מהמשבר חזקים יותר ובריאים יותר בעקבות המשבר. השאלה המרכזית היא לא רק איך להתמודד עם השלכות המשבר, אלא איך לתגבר את היתרונות היחסיים שלו, בתום המשבר הגלובלי. כותרות העיתונים מבשרות לכאורה אופוריה - אופוריה כזאת מסוכנת ומוקדמת מדי משום שאנו עדיין נמצאים בעיצומו של המשבר. המדדים של החודשיים האחרונים אינם מעידים על יציאה כלכלית מהמשבר, משום שאנו מצויים בעיצומו ויידרשו נחישות וסבלנות לפני שנראה את קצו.

העולם חווה את אחד המשברים הקשים בעולם המודרני. אנחנו בתחושה של חרדה של ממש לגורל הכלכלות החזקות והגדולות בעולם, ואנו חשים היטב את השלכות המשבר הזה גם עלינו בישראל. אנו חווים ירידה קשה של 25% בייצוא, ואנחנו חווים ירידה דרמטית בהכנסות המדינה בהשוואה לתחזיות המקוריות שחזו 70 מיליארד שקל. הציבור במדינת ישראל וכן התקשורת הכלכלית מבינים את ייחודו של המשבר לעומת משברים עברו. יחד עם זאת, דווקא בקרב חברי הממשלה וחברי הכנסת יש שאננות, התעלמות ותחושה של ימים כתיקונם. הן בממשלה והן בכנסת אנו חווים ניסיונות להשיג הישגים מפלגתיים, סקטוריאליים ואישיים, כאילו מדובר בשנים כתיקונן. דווקא בממשלה ובכנסת יש כאלה שסדר העדיפויות של הצלת הכלכלה, המשק והמלחמה באבטלה אינו רלוונטי להם, והם אינם מבינים את האיום האמתי שיש על המשק והכלכלה.

עם זאת חשוב לציין את הייחודיות של ישראל אל מול העולם המערבי, מנין באנו אל המשבר, היכן אנו עומדים ולאן פנינו מועדות: אנחנו באים מחמש שנים של צמיחה ושגשוג, כאשר לא היה לנו ברור עד כמה הכלכלה הישראלית חזקה, שהרי בריאות וחוסן נבחנים דווקא בעתות משבר. עם כל התופעות הקשות וההשלכות הקשות שמורגשות גם אצלנו, צריך לראות את חצי הכוס המלאה: לא ראינו בישראל את אותה תגובת שרשרת וראקציה גרעינית שראינו במדינות אחרות - לא ראינו קריסה של בנקים או של חברות ביטוח, וזו נקודת עוצמה וכוח של הכלכלה הישראלית.

בתקופה קשה זו אנו יכולים להסתכל בסיפוק ובגאווה על עמידותה באופן יחסי של הכלכלה אל מול המשבר. בחודש האחרון קיבלנו שלושה חיזוקים לכך שגם העולם מבחין בחוסן ובבריאות של הכלכלה הישראלית:

1. החלטת מורגן סטנלי לכלול את ישראל במדינות המפותחות, בעיצומו של המשבר העולמי.
2. ארגון ה-OECD הגדיר תאריך יעד להצטרפות של ישראל - עד אפריל 2009.
3. ההחלטה האמריקנית להעניק לישראל את האפשרות לשימוש בערבויות.

מכאן שגם בעולם מבחינים בחוסן היחסי של הכלכלה.

בתכנית הכלכלית של המשק יש כלים שנועדו לבלום את המשבר ולהיחלץ ממנו, ויש בה צעדים ראקטיביים ופרואקטיביים. הייחוד בתכנית - היתרון שלנו מאפשר לשמור על היתרון היחסי שלנו בתחום ההיי טק, מאפשר לנו לשמור על היתרון היחסי על פני מדינות אחרות. המהלך השני קשור למחקר ופיתוח. בעולם כולו יש ירידות בהקצאות למחקר ופיתוח, אבל אנו החלטנו להשקיע בתחום כדי למנוע פיטורים וכדי לשמור על היתרון היחסי של ישראל בתחום. המצב המיוחד משפיע על מבנה התכנית הכלכלית. הממשלה בישראל לא נדרשה להזרים סכומים אדירים, ועל כן יכולנו לבנות תכנית עם היבטים פרואקטיביים להשקעה בתשתיות ולמקד בלי להרחיב [מבחינה] פיסקלית.

אנו משקיעים בשימור ובחיזוק היתרונות היחסיים של ישראל - הגדלת סכומים למדען הראשי לצורך מחקר ופיתוח והקמת מסגרת ערבויות חסרת תקדים לייצוא. גם התכנית של הפחתת המסים משרתת אינטרס זה, והיא מיטיבה בעיקר עם שכבות הביניים ואנשים שמרוויחים בין 10,000 ל 25,000 ₪. אף שהתהליך יושלם רק בשנת 2016, כבר היום המתווה יוצר ציפיות ומעודד מדינות זרות להשקיע בארץ. הגאות בשוק המניות איננה מספקת, אולם יש מקום לאופטימיות זהירה.

ישראל יצאה ממשברי העבר, ואין לי ספק שאם נפעל נכון - בגמישות, בתעוזה ובאחריות פיסקלית - נצעיד את ישראל לצמיחה מחודשת. זה תלוי בנו, באזרחי ישראל. זה אפשרי, וזה צריך להיות היעד העיקרי של מדינת ישראל. מה שאיננו מחסל אותי, יחזק אותי. ברוח זו אנו פועלים, ואין לי ספק שנעשה ונצליח".