פורום קיסריה 2010: סיכום המושב בנושא מדיניות המקרו בישראל

עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר בישראל: "אני רוצה להתמקד בהמלצה של צוות המקרו לאימוץ תכניות להורדת חסמים בפני עסקים; הממשלה אכן קיבלה החלטה בנושא, אולם מול הרצון שלנו לעשות את מדינת ישראל למדינה שיהיה קל לעשות בה עסקים, ישנן מגמות חקיקה ברורות: ראשית - חקיקה של פליליזציה של הניהול העסקי. רק בדיני העבודה יש לא פחות מ-151 עברות פליליות שבהן המעסיק יכול להסתכן, אם כי חלקן כמובן מוצדק. בנוסף, הגנת הסביבה. כיום יש לא פחות מ-240 דברי חקיקה, 729 סעיפים בחוקים של הגנת הסביבה שאם מעסיק מפר אותם זו עברה פלילית. וגם מבחינת חוקי הגנת הצרכן המצב דומה. ישנן הכבדות בלתי פוסקות על המגזר העסקי, והשאלה היא מה המידה, איך קובעים את האיזון והעלויות. הפופוליזם הצרכני הזה גורף אותנו".

מר אייל גבאי, מנכ"ל משרד ראש הממשלה: "העשור האחרון שבו המשכנו עם הפחתת המסים עשה רק טוב למשק הישראלי. יש צורך להגדיל את הצמיחה בישראל; מדינת ישראל חייבת להגיע ל-5%, והיא לא תגיע לשם באמצעות הממשלה, אלא באמצעות הסקטור העסקי והקלה עליו - בהקלה בנטל המס, ברפורמות ובתהליכים. אם שתי האוכלוסיות המהותיות שנתפסות היום כנטל על הכלכלה - הערבים והחרדים - תשולבנה בטווח הבינוני-ארוך במדינת ישראל, בעידוד הסקטור הפרטי, המטרה של 5% צמיחה הופכת להיות לא רק ראלית, אלא גם פשוטה יחסית. מה שחסר בארץ זה ניהול נכון והקצאה נכונה של המשאבים ומתן כלי ניהול למערכת. פשוט מדהים כמה חסרות מערכות ידע במערכת. תקציב החינוך הוא אחד התקציבים הגדולים של מדינת ישראל, ואם אנחנו באים לצבא ומבקשים התייעלות, וגורמים להם להתחייב על כך, אני חושב שאותו דבר אנחנו צריכים לצפות ממערכת החינוך ובוודאי מההשכלה הגבוהה".

פרופ' יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה: "התקציב הדו-שנתי לא חוסם את הממשלה מביצוע תיקון באמצע. מה התפוקה השולית של עובדי ציבור? אם מניחים שהיא 0 או שלילית, אנחנו צריכים כל חודש תקציב. אבל אז יש לזה גם השלכה אחרת, שכן אז צריך להפחית את הוצאות הממשלה. השוואה של אזרחים מול אזרחים במדינות אחרות לא לוקחת בחשבון שאנחנו פתרנו את בעיית הפנסיה, בניגוד לאירופה למשל. בטווח הקצר מה שעשה בנק ישראל היה מאוד מוצלח: הוא בעצם החליק את כל הנושא במשך המשבר, אבל באיזשהו שלב ייגמרו לו האפשרויות. בטווח הארוך הדרך היחידה לאזן את זה היא על ידי הגדלת ההשקעה בחו"ל או הגדלת היבוא".

ד"ר קרנית פלוג, מנהלת מחלקת המחקר בבנק ישראל: "הניתוח של הצוות מקובל עליי, בפרט בחלק של המקרו. בסך הכול יש הסכמה רחבה לחשיבות של המשך מתן משקל לחוב-תוצר. האירועים באירופה המחישו לנו את חשיבותו של הנושא הזה. שיעור המס בתוצר אצלנו נמוך במקצת מהממוצע במדינות ה-OECD, אבל יש מדינות רבות שעושות עכשיו התאמה פיסקלית. רבות מהן הודיעו כי חלק גדול מהתיקון התקציבי יבוא באמצעות העלאת מסים. מתוך המגמה הזאת המשמעות היא שגם אם לא נשנה את נתוני המס שלנו, מבחינת המסים התחרותיות שלנו תשתפר".

ד"ר אריק כרמון, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה: "הנושא של תהליך התקצוב כחלק מתפיסה ובדיקה של התפקוד של הסקטור הציבורי או הרשות המבצעת הוא נושא שעומד על סדר היום של המכון לדמוקרטיה בעצם מיום היווסדו. תהליך התקצוב במדינת ישראל שונה בתכלית מתהליך התקצוב במדינות ה-OECD, שעברו תהליך של רפורמות מבניות בסקטור הציבורי. היה תהליך של מעבר כללים מהמנהל העסקי למנהל הציבורי, ואחד הכללים הברורים היה שינוי תהליך התקצוב. זה כמה חודשים אנחנו מנסים - בעזרת אייל גבאי ויוג'ין קנדל ואחרים - להניע תהליך של חשיבה על תהליך התקצוב במדינת ישראל, וגם הכנסת שותפה למערך הזה. נדמה לי שאפשר לדבר על איזושהי עסקת חבילה: בואו ניכנס לתהליך חשיבה בנושא - הרחבת מעורבות המשרדים בתקצוב, גמישות, ביטול חוק ההסדרים - תמורת ביטול החקיקה הפרטית במדינת ישראל".

ד"ר יובל שטייניץ, שר האוצר: "אני רוצה להתייחס בקצרה לשני דברים שנאמרו כאן: תקציב דו-שנתי -  לכאורה טיעוני הנגד יכולים להוביל אותנו גם לכך שיהיה תקציב חד-חודשי. אין שום הצדקה למספר חודשים כזה או אחר, ולכן אני לפעמים מתפלא על הדבקות הזאת, כאילו 12 חודשים זו תורת משה מסיני. צריך יותר, כי המדינה זה גוף בסדר גודל אחר מחברה עסקית. 95% מהמנכ"לים הביעו תמיכה בתקציב דו-שנתי. ומילה על הורדת המסים - אני רוצה להבדיל בין הורדת מסים סתם ובין תוואי מסים רב-שנתי. מה החשיבות של עמידה בתוואי רב-שנתי? נניח שאני נותן היום הטבה של מיליארד שקל בתחום מסוים, הטבת מסים, אבל כל שנה היא הולכת וגדלה - יש מתווה של עשור, וכל שנה היא עולה במיליארד. אם נחשב את הסכום הכולל של גודל ההטבה בכל העשור נקבל 55 מיליארד. אני כבר היום מרוויח תוחלת לא של מיליארד שקל, אלא של עשרה מיליארד שאני מוותר עליהם בשנה העשירית - בתנאי שהתכנית עקבית ופועלת. בתקציב הדו-שנתי אני מוותר על 3 מיליארד, אבל על פני העשור מקבל הטבה בשווי 55 מיליארד שקל. צריך לעשות כל מאמץ לשמור על מתווים מדורגים רב-שנתיים, כי התועלת שאתה משיג גבוהה בהרבה מהתועלת שתרוויח".

"הביקורת על בנק ישראל בנושא שער החליפין אינה מוצלחת - לא הייתה בררה, היה פה כשל שוק מבחינתנו. כשבגוש הדולר ובגוש היורו מורידים ריביות כמעט לרצפה ויש פיחות גדול מאוד של הדולר והיורו, שחלקו תוצאה טבעית של המשבר אבל חלקו גם נובע מהורדה דרמטית של הריביות - אותן מדינות חייבות להתגונן ולעבור את התקופה הזאת. בנק ישראל התערב כאן, והתערב נכון. בתקופת המשבר היו ויכוחים, אבל באלמנטים המרכזיים הייתה הסכמה בין האוצר לבנק ישראל, כולל בנושא הזה. גובה הרזרבות נקבע על ידי שר האוצר או באישורו, ולכן יש כאן אחריות משותפת, אחריות אוצרית, וגם אני וגם קודמי בתפקיד עודדנו את ההתערבות הזאת, כי גודל הרזרבות לא נראה לנו מוגזם.