פורום קיסריה 2010: סיקור המושב בנושא התעסוקה במגזר החרדי

פרופ' יוסי תמיר, ראש הצוות שעסק בסוגיית התעסוקה במגזר החרדי, אמר כי במגזר החרדי וגם בערבי ברגע שיש אפשרות להשתכר יותר, להיבטים תרבותיים יש נטייה להתמוסס.

שר הפנים אלי ישי: "כשר התמ"ת הכנסנו מסלולי היי-טק בסמינרים של החרדיות, ראיית חשבון, אדריכלות - סוגי מקצועות שהמשק זקוק להם. ברגע שהציבור החרדי הבין שאין פה פטרונות, כפייה, הדלת נפתחה... אני יכול לומר שהיום הממשלה משתפת פעולה, מה שבעבר לא היה, והבינו את התרבות החרדית. אבל עדיין יש הרבה בעיות בדרך. אחת הבעיות שהתעוררו, ואני מקווה שעכשיו עומדים לפתור אותה, היא שלא הסכימו לאשר הכשרה מקצועית או מסלול תעסוקה בערים מעורבות, אלא אך ורק בערים חרדיות, בטענה שזה יגרום לאפליה... נקודת המפתח היא התאמה לאוכלוסייה והבנה של התרבות שלה. כשפועלים בניגוד לתרבות, לא משיגים שום תוצאה. כשמבינים את התרבות אפשר לעשות מהפכה אמתית, באישור הרבנים".

פרופ' מנואל טרכטנברג, יו"ר ות"ת: "בימים אלה ממש אנחנו מקדמים תכנית חומש מקיפה שאמורה להזניק את ההשכלה הגבוהה למקום הראוי לה. במסגרת התכנית הזאת הצבנו מפורשות כיעד מרכזי הרחבת הנגישות לחרדים ולמגזר המיעוטים - וזה תקדימי. זה לא בא לשרת אינטרסים צרים של השכלה גבוהה, זו משימה לאומית... המטרה היא להקנות כלים, הכשרה מקצועית וכלים בסיסיים לחרדים להשתלב בתעסוקה איכותית, כזאת שיש לה אופק. כמו כן יש לציין שהשכלה מאפשרת הרחבת המכנה המשותף עם כלל החברה מתוך כיבוד אורח חייהם של החרדים - בלי להתנשא מקבלים כל אחד ואחד כפי שהוא, אנחנו רק רוצים לספק כלים". על אף כל הפערים והקשיים, טען פרופ' טרכטנברג, הדבר אפשרי משום ש"אין סתירה בין השכלה אקדמית לעולם התורה - אפשר להביא יחד את שני העולמות. אפשר להקים מסגרות לחרדים שיתאימו לתנאים המיוחדים שלהם. וזו משימה הכרחית".

שרון קדמי, מנכ"ל משרד התמ"ת: "לפי דוח של ה-OECD, בשנת 2015 50% מהתלמידים בכיתות א' יהיו מהמגזר החרדי והמגזר הלא-יהודי. לא מדובר בהשערות, מדובר בתעודות זהות קיימות. אם לא ניגש לטפל בכך, נעורר קטסטרופה". הסיבה לעוני במגזר בחרדי תלויה בראש ובראשונה בשיעור ההשתתפות הנמוך מצד אחד וביכולת ההכנסה המצומצמת מן הצד השני. אני בהחלט חושב שיש, באמירה, מגמת שינוי במגזר החרדי".

האלוף אבי זמיר, ראש אכ"א: "צה"ל רואה חשיבות מרכזית בשילוב כל המגזרים בשורותיו. קרוב ל-50% מהחברה הישראלית לא מתגייסים לצבא. 45% מהנשים חייבות הגיוס לא מתגייסות: 34% 35% מטעמי דת, רבות לדעתי מתוך שימוש ציני בחוק. ב-2019 60% מהאוכלוסייה לא תתגייס. מציאות כזאת תיצור לא רק סדק במודל צבא העם, אלא אפילו תביא לקריסתו. אני חרד מהסוגיה הזאת מהסיבה שהמודל הזה - אין מודל ערכי ואיכותי טוב ממנו. התמוטטות שלו תביא למצב של צבא איכותי פחות ויקר הרבה יותר. להבנתי, יש היום תהליך אבולוציוני משמעותי מאוד של שילוב חרדים בצה"ל, ובתוך עשור אפשר ליצור אבולוציה מואצת שתביא למציאות חברתית אחרת".

השר יובל שטייניץ: "אם החרדים לא יצטרפו למעגל הכלכלה והעבודה במדינת ישראל, הכלכלה שלנו תהיה בבעיה קשה בעוד עשרים שנה. בצבא זו בעיה מורלית מוסרית, כאן זו בעיה אמתית שיכולה לדרדר את מדינת ישראל ואת החוסן הכלכלי שלה... לכן הצעתי תכנית נועזת שקראתי לה 22 פלוס 2: גבר חרדי, גם חילוני או עולה חדש, שהגיע לגיל 22 והוא כבר בעל משפחה עם אישה ושני ילדים לפחות, לא נחייב אותו להתגייס כדי לצאת למעגל העבודה. ירצה - יוכל להשתלב. ממילא אם הוא כבר נשוי ואב לשניים, בן 25 או 27, הצבא אומר לנו שאין לו צורך בו... כרגע צריך לתת עדיפות עליונה לכך שחרדים בני 22 או 23 ישתלבו רובם במעגל העבודה, גם אם הם לא יתגייסו קודם - בגיל 18, 19 או 20. אני מקווה שיהיה לנו האומץ לקבל כאן הכרעה. אם לא נעשה את זה,- לא נפתור את הבעיה העיקרית והחמורה העומדת לפתחנו".

ד"ר אריק כרמון, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה: "עד 1977 המציאות במדינת ישראל הייתה שונה מבחינת שילובם של החרדים בשוק העבודה, בשירות הצבאי וכך הלאה. מאז ישנו שינוי שצריך להזכיר אותו. אחד השסעים והקרעים העמוקים ביותר הוא בדיוק סביב הנושא של חרדים וחילונים, עד כדי כך שהשפה מגיעה לדמוניזציה שהיא קיצונית בעיניי".

ד"ר נרי הורביץ, חבר בצוות המחקר: "בשיח על החרדים יש כל הזמן שני קולות: הקול שמדבר במונחים של פניקה ודמוגרפיה של פניקה, מלחמת תרבות, ותפיסה פרגמטית השואפת להשתלבות. אני לא חושב שזה זמן טוב למלחמת תרבות בין חילונים לחרדים. אנחנו צריכים לתת דחייה של פירעון חובות של חמש שנים ליזמים. זה לא זמן לדמוגרפיה ופוליטיקה, זה זמן לסוציולוגיה ומדיניות".

פרופ' ערן ישיב, אוניברסיטת תל אביב: "אני רוצה להביע אופטימיות ארוכת טווח בנוגע לנושא של החרדים ולטעון שעוד כמה עשרות שנים לא תהיה חברה חרדית, לא במתכונת שקיימת כיום. בינתיים יכול להיות שיהיה גרוע יותר לפני שיהיה טוב יותר. בנק ישראל מפרסם כבר כעשור את ההסתברות להיות עני כחרדים ואת שיעורי העוני במגזר - והשיעורים האלה לא יוכלו להימשך. לפיכך יהיה עליהם להצטרף לשוק העבודה. יכול להיות שכרגע לא מוצעות עבודות שמתאימות להם, אבל עם הזמן זה ילך וישתפר. החשיפה לעולם החילוני היא בלתי נמנעת, ולאורך זמן החברה החרדית לא תוכל להישאר במתכונתה הנוכחית".

דב לאוטמן, מנכ"ל ויו"ר קרן לאוטמן: "רבים דיברו כאן על בעיית העסקת חרדים, השכלה, חינוך - אבל אני לא חושב שמישהו נגע בלב הבעיה. המציאות היום ש-20% מילדי ישראל עד גיל 18 לא למדו אנגלית, חשבון ומדעים ולא יודעים להדליק מחשב, והם מקבלים אותו תקציב כמו ילד משדרות. אני בעד דמוקרטיה. אני טוען שאם הם לא רוצים ללמוד לימודי יסוד, אפילו לא את כולם, 20%-30%-40% מזמנם, הם לא יוכלו לקבל כסף ממשרד החינוך, ולא יכול להיות שמשלם המסים יממן ילד שלא רוצה ללמוד. אם איננו רוצים להיות חלק מהעולם השלישי, אנחנו חייבים לשכנע אותם".

פרופ' ידידיה שטרן, סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה: "כלכלה לא יכולה להיות מנותקת מהתרבות, מהסוציולוגיה, מהפוליטיקה ומהדת. אין בעיה דתית בהיבט של שיתוף החרדים בשוק העבודה. מדובר פה בסקטוריאליות כרונית משום שמדובר בציבור שאין לו אתוס משותף עם יתר התושבים של מדינת ישראל. החיים של החרדים הופכים להיות חיים שתלויים בלאומנות - לא בציונות. הם חיים יותר בשטחים, ויש לזה השפעה ארוכת טווח שעלולה להיות הרת אסון לכולנו. לדעתי התיקון בכלכלה חייב לבוא אחרי שינוי פוליטי ולא יצליח בלעדיו".