היבטי חוק ואתיקה בהשתלבות ישראל בכלכלה העולמית: מושב הערב

ד"ר קופמן ידוע כדובר 'אמת לכוח' ('truth to power'), כאשר הוא מדגיש שדוגמא אישית של ממשל טוב צריכה להתחיל ב 'בית'; שמוסד כמו הבנק העולמי שעובד על סוגיה זו בסדר גודל עולמי צריך 'לקיים את מה שהוא מטיף' על מנת שיהיה אמין ואפקטיבי. כאשר פרצה לאחרונה שערורייה בבנק העולמי בנוגע לפעולות שנעשו על ידי נשיא הבנק העולמי היוצא וולפוביץ, אשר אישר קידום מוגדל וחבילת הטבות לחברתו, דניאל קאופמן היה אחד מהמנהיגים של האתגר הפנימי לנשיאות, שקרא גם לחברי מועצת המנהלים לפעול על מנת להחזיר מנהיגות ויושרה לבנק. כעת, וולפוביץ יורד, ורוברט זליק מסומן כמחליף הבא של הנהגת הבנק.
'חוזק הממשל של מוסד או מדינה אינו נמדד על פי העדר מוחלט של שחיתות או סקנדלים, אשר יכולים לקרות לפעמים בכל מקום', הוא אומר. 'במקום זאת, יכולת ההתאוששות של מוסד מתבטאת ביכולתה להודות בכישלון, ללמוד מהמשבר, ואז ליישם בנחרצות רפורמות הכרחיות, כאשר היא מתקדמת לרמה הבאה של יושרה ואפקטיביות'. קאופמן נשען על שיעורים עכשוויים ומנהיגות חדשה ומאמין שיש כרגע הזדמנות ללמוד מהמשבר וליישם רפורמות ממשל פנימיות אשר יחזקו את יכולתו של הבנק לעבוד עם ארצות על סוגיות אלה.

מדינות, כמו ישראל, ממשלותיהם ומנהיגיהם, יכולות גם כן להפיק תועלת מהחזון של הפיכת משבר לחלון הזדמנויות של רפורמה. הוא נותן את הדוגמא של מדינת צ'ילה, מקום מולדתו וארץ נעוריו, אשר חוותה מספר שערוריות שחיתות בשנים האחרונות. ההנהגה שנבחרה בצורה דמוקרטית, הפכה מספר שערוריות להזדמנויות לרפורמה: בגיוס לשירות הציבורי, ברכישות ציבוריות ובמימון קמפיינים פוליטיים. כיום צ'ילה מדורגת במקום גבוה מבין המדינות המתפתחות בתחומי הכלכלה, הממשל והמלחמה בשחיתות, והיא אף מדורגת במקום גבוה יותר מכמה כלכלות עשירות של ה- OECD.

'כוח הנתונים' הוא קריטי על מנת לדבר 'אמת לכוח' ועל מנת ליידע ולהשפיע על קובעי מדיניות לפעול על מנת לקדם את הממשל ולשלוט על שחיתות. קאופמן ועמיתיו פיתחו מאגר נתונים כלל עולמי, הגדול בתחומו, אשר מכסה מצרף של ששה מדדים (חוק השלטון, שחיתות, קול ואחריותיות ציבורית, איכות מווסתת, יציבות פוליטית, והיעדר אלימות), ומדדים ספציפיים רבים נוספים. מתוך מאגר נתונים זה, קאופמן גזר את הערכתו לטריליון דולר של שיחוד שנתי ברחבי העולם.

עבודתו עם עמיתיו גם כן הדגימה את ההשפעה העצומה של שליטה בשחיתות וממשל טוב על צמיחתה של מדינה, מה שנקרא '300% דיבידנד הכנסה מממשל טוב'. קאופמן וקראיי, המחבר השותף, מעריכים כי אם מדינה מיישמת רפורמות לשיפור הממשל ולשליטה בשחיתות בסטיית תקן אחת (לרמתה של קנדה או הולנד למשל), הגידול בהכנסות לנפש יכול לשלש עצמו בטווח הארוך. קאופמן ועמיתיו מוצאים שלשליטה בשחיתות ושיפור הממשל יש יתרונות בהפחתת חוסר השוויון בהכנסה ושיעור תמותת ילודה. כמו כן, הדבר משפר את יכולת התחרותיות הגלובלית של מדינה, כמו גם עידוד השקעות מקומיות וזרות.

מדדי הממשל אשר דר' קאופמן ועמיתיו מפרסמים מדי שנה מציירים תמונה מעורבת של איכות השלטון בישראל היום. מצד אחד, יהיה זה שטות לומר כי ישראל היא מושחתת ברמה מקומית בלבד, או ששלטונה טועה שיטתית; ראיות ממדינות אחרות עוזרות לשלול טענות אלה. לישראל הישגים רבים מתחום הממשל ב- 60 השנים האחרונות. בהשוואה כלל-עולמית של שליטה בשחיתות למשל, ישראל מדורגת כיום בין 50 המדינות המובילות, מתוך יותר מ- 200. אך לישראל עוד מקום רחוק לצעוד עד שתגיע ל- 25 המדינות המובילות, מה עוד שביצועיה בשליטה על שחיתות הידרדרה מעט מאז שנות התשעים של המאה הקודמת. בהינתן הונה האנושי של המדינה, התפתחותה הטכנולוגית ומוסדותיה, ניתן לומר כי ישראל נמצאת ב- 'גירעון ממשלי', במיוחד כשמשווים אותה למדינות המתועשות (OECD). ישראל מדורגת בין חמשת המדינות התחתונות של העולם המתועש העשיר בכל מימד של ממשל. 
על מנת לתמוך בצמיחה עתידית, ולהמשיך ולחזק מוסדות, על ישראל לשאול את עצמה מהם הצעדים ההחלטיים והרפורמות הנחוצות על מנת להצטרף לשורה של 20-25 המדינות המובילות בממשל בעשור הקרוב. לא מציאותי לצפות שבין-לילה מדינה יכולה להפוך למודל של ממשל טוב כמו דנמרק או ניו-זילנד, אך אם יש רצון פוליטי ומנהיגות שיכולה ליישם רפורמות פוליטיות ומוסדיות בתוך מסגרת של פעולה קולקטיבית- בשיתוף הדרג הביצועי, השיפוטי, המחוקק, החברה האזרחית והמגזר הפרטי יחדיו, שיפור עצום הוא אפשרי בעשור הקרוב במדינת ישראל.