תזכיר חוק הטרור

בפתח דברינו נבהיר כמה הבהרות. ראשית, אנו רואים בברכה את היוזמה לאגד את החקיקה העוסקת בטרור לדבר חקיקה אחד, קוהרנטי ומודרני. שנית, מטבע הדברים ומפאת קוצר הזמן התמקדנו בסעיפים הבעייתיים ביותר בעינינו ונמנענו מהתייחסות פרטנית לכל סעיפי החוק, חלקם סעיפים מועילים וראויים.

ייאמר מיד שהתמונה הכללית העולה מתזכיר החוק מדאיגה למדי. החוק כולל כמה מהפכות של ממש בכל הרמות של טיפול בטרור - החל בהגדרת הטרור (הכוללת גם ארגוני מעטפת), עבור בשינויים בדין המהותי (הסתה, הזדהות, איומים) ובשינוי סדרי עולם באשר לסדר הדין (למשל באשר לקבילות אמרות של עדים שאינם נוכחים ובחקיקה מחדש של הוראת השעה שביטל בג"ץ באשר למניעת פגישה עם עורך דין), וכלה בהחמרה דרמטית ברף הענישה. כמו כן, החוק יוצר שלושה מסלולי חילוט חופפים המאפשרים פגיעה קשה ברכושו של אדם ללא הליך הוגן. ראוי היה להקדיש מחקר מעמיק ודיון ציבורי רציני לכל אחד מהשינויים ואנו מקווים שעדיין לא מאוחר. בהתייחסות זו העלינו בקיצור נמרץ את טענותינו, שהן בבחינת מצע לדיון ולבחינה של הסוגיות לעומקן.

לדעתנו, הבעיה הבסיסית בתזכיר החוק נעוצה בהגדרות הרחבות מדי של ארגון טרור, מעשה טרור וחברות בארגון טרור. בשל ההגדרות הרחבות, כל הכלים שמשמעם החמרה בענישה, ויתור על הליך הוגן ופגיעה בזכויות חשוד ונאשם מופעלים על מקרים רבים מדי ומובילים לפגיעה קשה וחמורה בזכויות. לטעמנו, ההגדרות הרחבות מוזילות את המונח "טרור" ובכך חוטאות למטרה שהביא להצעת החוק. במקום לבדל את תופעת הטרור מפשעים אלימים אחרים, הראויים להתייחסות חמורה פחות, התזכיר מכניס לסל אחד שלל מעשים והתנהגויות, הראויים להתייחסות נבדלת.

בעיה כללית נוספת שאפשר להצביע עליה היא שהחוק, המתיימר להיות מודרני וחדש, מסתמך יותר מדי על חקיקה ארכאית שבתוקף מחד גיסא ועל חקיקה חדשה היסטרית במדינות אחרות מאידך גיסא. אל לנו להיסחף אחר משפט משווה הדומה לתקנות שעת חירום כאשר מצב הלוחמה בטרור בישראל הוא מצב מתמשך, המאפשר לנו לגבש דינים במשך שנים וללא היסטריה. כמו כן יש לזכור כי בחקיקה שכזו המטפלת בטרור יש סכנה של הקרנה לתחומים נוספים. פרקטיקה לטיפול בטרור שנהפכת שגרתית עלולה לזלוג לתחומים נוספים כמו טיפול בארגוני פשיעה ובפשיעה חמורה אחרת. אפילו בהצעה עצמה יש מצב כזה, הנובע מההגדרות הכוללות כאמור, גם מעשים שאינם פעילות טרור קלסית. אם כן, יש להיזהר מפריצת הגבולות של המשפט הפלילי הן בהיבט המהותי והן בהיבט הדיוני.

* המסמך נכתב בידי צוות טרור ודמוקרטיה במכון הישראלי לדמוקרטיה: עו"ד עמיר פוקס, עו"ד שירי קרבס, עו"ד לינא סאבא, יעל כהן, עו"ד עדו רוזנצוייג ועו"ד דורון גולדברשט, בהנחייתם של פרופ' מרדכי קרמניצר ופרופ' יובל שני.

לחצו כאן להורדת המסמך המלא