סיקור מושב: מודל השירות בצה"ל

עיקרי סיקור המושב

ראש אכ"א: שליש ממקבלות פטור מצה"ל על בסיס דת - משקרות

האלוף אבי זמיר, ראש אגף כוח אדם בצה"ל (אכ"א) היוצא, מזהיר מפני כרסום במודל צבא העם וטוען כי שליש מהצעירות המקבלות פטור משירות צבאי מטעמי דת עושות זאת הודות לתצהיר שקרי.

"פחות מ-50% מהחברה הישראלית בגילאי הגיוס נמצאים בסדר הכוחות של צה"ל - מתוכם, 20% עושים מילואים", אמר זמיר במושב תחת הכותרת "מתגייסים במודל אחר" בפורום קיסריה של המכון לדמוקרטיה, במסלול האקדמי המכללה למינהל בראשל"צ, במסלול האקדמי המכללה למינהל בראשל"צ. "בשירות המילואים אין כבר צבא העם", הוסיף "אנחנו מלמדים את הנוער לשקר לשלטון - אנחנו מלמדים את הבנות להצהיר שהן דתיות - ו-35% מהן מצהירות דת, ולפחות בשליש מהמקרים מדובר שקר מוחלט", אמר. לדברי זמיר "בעיה דמוגרפית" מאיימת על מודל צבא העם - להערכתו, אם לא תיעצר המגמה הנוכחית, בתוך פחות מעשור צפויים לשרת בצה"ל פחות מחצי מהצעירים המגיעים לגיל גיוס. "הנושא הכי מרכזי שיש בשירות החובה והסיכון הכי גדול, שעשוי להביא לקריסת המודל הקיים ב-2020 צפונה, זה הנושא הדמוגרפי - בערך בשנת 2015, 30% מכיתות א' יהיו חרדים. אם היום 25% מהגברים לא מתגייסים, 13% על בסיס 'תורתו אומנותו', עד 2020 20% מהגברים לא יתגייסו על בסיס זה". עוד הוסיף כי ב-2020 29% מבני ה-18 יהיו בני המגזר הערבי, 20% יהיו חרדים, ו-5-6% ישהו בחו"ל ולכן לא יהיו חייבים בגיוס. בנוסף, שיעור של כ-15% מכלל המתגייסים לא יסיימו שירות מלא."ב-2020, חמישים או שישים אחוז מחייבי הגיוס לא יתגייסו או לא יסיימו שירות של שלוש שנים", ניבא. "בשנת 2020 - אנחנו נהיה פחות 15 אלף חיילים ביחס ל-2005", הוסיף.

זמיר ענה על ההטענה כי צה"ל יכולים לגייס כוח אדם איכותי ממקורות אחרים אמר זמיר: "אנחנו עושים מאמצים, אבל ללא הצלחה של ממש - וכשכן, זה בעיקר לתפקידי מנהלה ונגדים. הסיכוי לגייס חיילי חובה לשירות קבע ושיישארו לוחמים שואף לאפס - לא הצענו להם 50 אלף שקל, אבל גם בשכר שאנחנו הסכמנו לתת לא מדובר במצב סביר".

ירום אריאב: החברה הישראלית מפלה ערבים

מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, ירום אריאב, מותח ביקורת על אופן קביעת תקציב הביטחון של מדינת ישראל, ומתריע מפני קריסת המערכת הצבאית. "אני לא יודע מה המודל הנכון - אבל דבר אחד אני יודע, ששינוי לא יהיה", אמר אריאב במושב שכותרתו "מתגייסים במודל אחר" בפורום קיסריה. "ולמה? בסך הכל היום כולם מבסוטים, אין תמריץ ליצור שינוי. תקציב הביטחון הוא היום איזשהו פרח מוגן, שמוגן מפני קיצוצים. כל זמן שמערכת הביטחון היא זו שמטילה וטו על שינוי ושולטת על השיח - דיונים כאלה הם דיונים עקרים", אמר.

לדברי אריאב, דרוש משבר בטחוני או כלכלי חריף כדי שיחול שינוי מהותי בתקציב הביטחון. "כל עוד הדברים האלה לא קורים, בסך הכל כבר יש כתובת על הקיר, שהמערכת הולכת לקראת יציאה משיווי משקל - הסיכוי לבוא בצורה יזומה וליצור שינוי שואף לאפס, לצערי", הוסיף.

עוד הוסיף אריאב הערה על אופי המשימות שעימן מתמודד צה"ל:  "כשמדברים על תפקידים של הצבא שהם לא תפקידים קלאסיים - אי אפשר להימנע מדיון בנוגע למה שעושה לישראל העובדה שיש כל כך הרבה חיילים שמשרתים בתפקידי שיטור בשטחים - גם מבחינה נפשית, וגם מבחינה שחייל שממלא תפקיד שהוא לא הוכשר לו מלכתחילה משפיע גם על המעמד המדיני של מדינת ישראל".

ח"כ משה גפני: כן לגיוס, לא על חשבון לימוד תורה

"אני בעד שתלמיד פוניבז' בגיל 18 ישרת בצנחנים - בתנאי שתלמיד תיכון מתל אביב ילמד תורה, ותורתו תהיה אמנותו" - כך הצהיר יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), בהתבסס על קביעה מימי המקרא שלפיה בני ישראל צריכים להתחלק לשני חצאים שווים - אלו שמשרתים בצבא ואלו שלומדים תורה. "זה מה שהנביא אומר, וזה מה שהתורה אומרת - חצי מהעם לומד תורה, וחצי מהעם נלחם", הסביר. "בימי דוד המלך היה צבא והיו לוחמים, אך המתכונת היתה של חמישים אחוזים לוחמים והחמישים הנותרים - תורתם אומנותם. לפי פרשנויות מקובלות, החובה היא שחצי ילמדו וחצי יילחמו - ובשלב מסוים יתחלפו", אמר.

לדבריו, אין מניע שחרדים ישרתו בצבא - כל עוד מכסת לומדי התורה תתמלא על ידי בני מגזרים אחרים. "מצדי שכל ישיבת פוניבז' ישרתו בצנחנים, בתנאי שחצי מתלמידי התיכון בתל אביב ילכו ללמוד תורה", הדגיש ח"כ גפני.

בהתייחס לנושא תעסוקת חרדים אמר ח"כ גפני: "החרדים רוצים לעבוד, גם גברים וגם נשים, אבל בממשלה הנוכחית לא נעשה דבר בכיוון הזה. ואם הללו משתלבים, זה על אף הממשלה והשרים".

כמו כן הוסיף חבר הכנסת: "אני נפגש עם רבים מראשי המשק, והם אומרים שרבים מהחרדים והחרדיות שכן מתקבלים לעבודה הם ברמה גבוהה מהממוצע - הם גם מסורים יותר, הם מחונכים ככה", הוסיף.

שר האוצר, יובל שטייניץ, חלק על גפני בנוגע לעמדותיו על גיוס חרדים. "אי אפשר חצי-חצי", קבע שטייניץ. "מקובל עלי שיש גרעין קטן של לומדי תורה, שהם העילויים - אבל רוב החרדים צריכים לשרת לא רק בכלכלה, אלא גם בצבא".

 קראו את עיקרי המלצות צוות המחקר