פורום קיסריה 2011: מודל השירות הרצוי בצה"ל

השינויים שמדינת ישראל עוברת והשלכותיהם על מודל השירות בצבא ועל המשימות של צה"ל בתחום החברתי
* המסמך המסכם את דיוני צוות החשיבה נכתב בידי פרופ' ברוך נבו ועוזרת המחקר נטלי דוידי צלר ומפורסם לראשונה בחוברת זו לקראת דיוני פורום קיסריה.

רקע

מסמך זה מבוסס על עבודתו של צוות חשיבה מעורב מבחינת הרכב חבריו, קציני צה"ל ואזרחים, אשר שקדו על הכנתו במשך כשישה חודשים בשנת 2006. בראש הצוות עמדו אלוף אודי שני, ראש אגף תקשוב, ומר יוסי קוצ'יק, מנכ"ל משרד רוה"מ לשעבר.

דגם השירות הצבאי הנוכחי בישראל הוא בן חמישים שנה. חברי הצוות שותפים לדעה כי זהו פרק זמן ארוך מאוד, המחייב התבוננות רעננה ועדכנית על שאלות שהן כה משמעותיות לקיומה של מדינת ישראל. מדינת ישראל עוברת בעשור האחרון תהליך של שינוי במגוון תחומים ובהם שינוי באוריינטציה החברתית, במהות האיום הביטחוני ובכלכלה. העם דורש כיום מן הצבא להיות יעיל, להיות שקוף ופתוח לביקורת ציבורית, ולהיות שוויוני ביחס לאוכלוסיות ומגדרים שונים, האוריינטציה הערכית נוטה להיות יותר אינדיבידואליסטית מאשר קולקטיביסטית, והאיומים העומדים בפני ישראל היום השתנו וכעת כוללים יותר ויותר את תחומי הטרור והטכנולוגיה - תחומים שאינם דורשים כח אדם רב כפי שהיה הדבר בעבר. אי לכך צה"ל חייב לעדכן את מודל תפיסת השירות שלו ואולי גם את כל מודל ההפעלה הצה"לי. העבודה המלאה סוקרת שלוש חלופות למודל שירות צבאי בישראל: מודל צבא העם, מודל צבא התנדבותי-מקצועי ומודל שירות דיפרנציאלי- לפיו הגיוס הינו חובה אך אורך השירות משתנה לפי התפקיד ועימו גם התגמול הכספי לשירות. בתקציר זה תיסקר האפשרות השלישית, אפשרות שלא נהוגה כמעט במדינות העולם אך היא אולי המתאימה ביותר למציאות הישראלית:

א. הנחות יסוד
(1) לנוכח המתחים הנובעים מהתחזקותו של האתוס הליברלי- לאומי על חשבונו של האתוס הממלכתי-לאומי בחברה הישראלית מתפתחים בהדרגה תהליכים שבמסגרתם מתחולל שינוי במודל ובדפוסי ההתארגנות של צה"ל כדי להתאים את עצמו לשינויים בחברה הישראלית:

1. דיפרנציאציה באורך השירות ובתגמול: באופן רשמי למקצועות צבאיים מסוימים (למשל, אבטחת מתקנים) יש שירות צבאי מקוצר. כן משחררים חיילים אשר עלותם לצבא גבוהה והם אינם נדרשים. לוחמים ותומכי לחימה מקבלים תגמול גבוה יותר מחיילים עורפיים.
2. שילוב גובר של נשים במקצועות לחימה ובמקצועות אחרים שהיו סגורים בפניהן בעבר: השוואת חובות הנשים לחובות הגברים במקצועות הללו (במקצועות מסוימים נשים נדרשות לשרת תקופת שירות דומה לזו של הגברים).
3. שינוי מודל המילואים כפי שמשתקף בחוק המילואים החדש, המקטין את הנטל על חיילי המילואים ומגדיל את התגמול הניתן בגינו.
4. צמצום האוניברסליות: בעקבות העלייה בשיעור בני הנוער שאינם מתגייסים (בעיקר באמצעות "תורתו אומנותו") והעלייה במספר מקבלי הפטור משירות עקב אי-עמידה בתנאי סף גיוס, בשילוב עם מגמות דמוגרפיות, ירד שיעור המתגייסים מקרב כל שנתון לידה לשיעור של 50% . תהליכים אלו מובילים לשינוי אטי אך מתמשך במודל הרשמי של צבא העם, דבר המביא לידי פער בין המצב בפועל לבין המטרה המוצהרת ויוצר תחושת תרעומת מצד אלו הנושאים בנטל.

(2)  אף שהאתוס הליברלי-לאומי - הדוגל בצמצום ככל האפשר של הפגיעה בזכויות הפרט ובאי-יצירת זיקה בין התרומה לטוב החברתי לבין זכויות האזרח הבסיסיות - מודל זה רואה חשיבות בזיקה שבין השירות בצה"ל ובין היות האדם אזרח במדינת ישראל, מהסיבות האלה:

1. הצבא הוא גוף המארגן את האזרחים במסגרת לאומית ונותן להם מכנה משותף. פלגים שונים בחברה הישראלית, שאינם נפגשים בנסיבות אחרות, באים במגע זה עם זה  צבא, ואף לומדים להכיר את האחר. ייתכן שהצבא הוא הגוף היחיד שנהנה מאמון מרבית הציבור ומתפיסתו כא- פוליטי, וככזה ייתכן שהוא היחיד שיכול לגשר על השסעים  בחברה הישראלית.
2. שמירה על בסיס ערכי משותף לצבא ולחברה האזרחית תאפשר שלילת האפשרות של צבא המתנהל כקסטה נפרדת הפועלת על פי ערכים שונים מהחברה. עצם היות בסיס הצבא נתון בגיוס החובה ובהמשכיות המגיעה מגורמים מכל המגזרים בחברה הישראלית תבטיח את המשך התפיסה הדמוקרטית של הצבא. ולכן, הבסיס למודל זה הוא שירות צבאי המדגיש את הזהות הישראלית של האדם ואת היותו אזרח במדינה דמוקרטית.

(3) קיצור זמן שירות החובה באופן משמעותי יאפשר לאוכלוסיות שונות אשר אינן משרתות כיום להשתלב במסגרת ההכשרה הצה"לית. ייעשה מאמץ להתאים את המסגרת למכנה המשותף הרחב ביותר, תוך עריכת התאמות מיוחדות לאוכלוסיות שונות. הדבר יאפשר שוויוניות גדולה יותר ויחזק את תחושת השייכות של כלל האוכלוסיות לחברה הישראלית.

ב. עקרונות מבניים של מודל הביניים

1. גיוס החובה לצה"ל יוסיף להיות נדבך מרכזי בקיומו של הצבא. ייעשה מאמץ להרחיב את הגיוס גם בקרב מעגלים שאינם מתגייסים כיום. הדבר נובע מתפיסה הרואה בשירות  הצבאי אלמנט חשוב בשמירה על הלכידות במדינת ישראל ועל הדמוקרטיה.

2. לאחר פרק זמן של גיוס חובה לכלל המתגייסים יתחיל תהליך של דיפרנציאציה. תהליך זה נמצא על רצף אשר בקצה אחד שלו שירות חובה קצר מאוד ואחריו מודל של צבא התנדבותי- מקצועי, ובקצה השני שירות של כשנתיים ואחריו רק בעלי מקצועות נדרשים ממשיכים לשרת תקופה נוספת, בגמול מוגבר.

להלן שתי דוגמאות אפשריות המייצגות שני צדדים ברצף זה:

אפשרות ראשונה: גיוס כללי קצר ואחריו שירות קבע התנדבותי
המודל מציע כי יישמר גיוס חובה כללי המשותף לכלל המתגייסים. שירות זה יהיה קצר (בין שלושה חודשים לשישה חודשים). עיקרו פרק הכשרה בסיסי ומתן דגש על "אזרחות טובה", לצד הקניית יכולות בסיסיות בתחום המקצועי. לאחר תקופת הכשרה זו יהיה המשך השירות על  בסיס וולונטרי ויתוקצב בהתאם (תגמול בשכר מלא).

מודל זה מדגיש כמה נקודות:
תפקידו של צה"ל בחברה הישראלית יהיה דיפרנציאלי: שירות החובה יהיה בעיקר משימה חברתית-לאומית, שמטרתה חינוך לאזרחות וגיבוש זהות לאומית בניסיון להתאמת המסגרת לצרכים ייחודיים של קבוצות שונות.

בתקופה זו תיעשה פעולה של הכשרה צבאית בסיסית (שתאפשר משימות חיילוּת בסיסית( וייערך מיון לקראת אופציית שירות הקבע. לאחר תקופת שירות זו יהיו לצבא מאפיינים של צבא מקצועי- התנדבותי על כל המשתמע מזה, והצבא יעסוק אך ורק במשימות ביטחון.

השירות לאחר פרק החובה יהיה וולונטרי ונתון להסכמתו הבלעדית של המועמד. לפיכך יגובש מערך לשיווק שירות הקבע, והוא יופעל לפני ובמהלך תקופת שירות החובה, לצד מערך המיון הבוחן את יכולתם של המועמדים לשירות צבאי ממושך. צה"ל יעשה מאמצים לגיוס מועמדים ראויים. לצה"ל תהיה זכות ההחלטה את מי מהמועמדים הרוצים לשרת שירות וולונטרי לגייס ואת מי לדחות. ייעשה מאמץ לשלב מועמדים באופן שוויוני וייקבעו מנגנונים למניעת אפליה. כאמור, הבחירה אם להתגייס לשירות צבאי ממושך נתונה בראש ובראשונה למועמד, ועל ידי זה המודל מצמצם מאוד את המרחב הכופה של המדינה בהקשר של השירות הצבאי.

הצמצום הגדול בזמן השירות של חיילי החובה יביא לחיסכון רב במשאבים. הדבר יאפשר הפניית משאבים להכשרה ולהתמקצעות של משרתי הקבע. כן יתאפשר תגמול הולם לחיילים אלו, ותישמר האטרקטיביות של השירות הצבאי ההתנדבותי.

אפשרות שנייה: גיוס כללי ואחריו שירות חובה דיפרנציאלי

מודל זה מציע כי יישמר גיוס החובה האוניברסלי המשותף לכלל המתגייסים. שירות החובה יימשך כ- 24-18 חודשים, ובעקבותיו יהיה שירות חובה משלים לתקופה של עד שלוש שנים, למערכים נדרשים בלבד. המשרתים בתקופת השירות הנוספת יתוגמלו בשכר הולם. מודל המילואים יהיה זהה למודל הקיים היום.
מודל זה מדגיש כמה נקודות:

• מיסוד המצב הקיים היום באופן רשמי ומוסדר. הדבר יאפשר התייעלות ממוסדת והכְוונה נכונה של כוח האדם למשימות שצה"ל נדרש להן. מודל זה מאפשר, עקב תקופת ההכשרה הארוכה, שמירה על ייעודו של שירות החובה כבונה כוח מרכזי וכמכין כוח אדם למשימות המילואים.
• לצה"ל תהיה זכות ההחלטה הבלעדית לגבי המשך שירות חיילים מעבר לתקופת החובה הבסיסית, עד לשירות של שלוש שנים. ההחלטה תתקבל על פי מידת נחיצותו של החייל למערכת. תהליך האיתור והמיון יתבצע לפני ובמהלך תקופת השירות הראשונה.
• צה"ל יפעל ליצירת בסיסי לגיטימציה לדיפרנציאציה בשירות הצבאי על ידי הבחנה גוברת בסטטוס ובתגמול בין מסלולי ליבה-קרבי לכל השאר על מנת לשמר מוטיבציה בקרב המתגייסים לשירות חובה מלא של שלוש שנים.
• ייעשה מאמץ לשלב מנעד רחב יותר של אוכלוסיות במסגרת השירות הצבאי או במסגרת חלופית, כדוגמת שירות לאומי בתקופת שירות החובה הבסיסי, על מנת לצמצם את אי - השוויוניות.
• בתקופת שירות החובה הבסיסי, נוסף על ההכשרה בתחום המקצועי, יפעל צה"ל לחיזוק הזיקה של החיילים למדינה ולערכיה. עם זאת יצומצמו תפקידי הצבא בתחום החברתי מעבר לעניין זה, והצבא יתמקד במילוי משימות ביטחון.
• שירות המילואים ימשיך להתבסס על חיילים המשרתים בשירות חובה ועל פורשי שירות הקבע, במתכונת שתונהג על פי חוק המילואים החדש. במצבי שגרה יתאמנו חיילי המילואים ולא יעסקו בפעילות שוטפת. מידת ההכשרה הנדרשת לחיילי המילואים תהיה פונקציה של אורך שירות החובה. אם השירות יהיה ארוך ( 16 חודשים או יותר), יהיה אפשר להניח כי לחיילים יש הכשרה בסיסית מספקת ואפשר לשמרה על ידי אימונים סדירים. שירות חובה קצר יותר יחייב תכניות השלמה ספציפיות לחיילי מילואים במקצועות נדרשים על מנת להגיע לרמת מקצועיות מספקת.

הערות נוספות המתקשרות למודל הביניים
מודל הביניים מציע למסד תהליך אשר מתבצע בפועל בשנים האחרונות ותכליתו ייעול המערכת ויצירת שירות דיפרנציאלי המבחין בין מידת הנחיצות של חיילים במקצועות צבאיים שונים למערכת. התייעלות זו תאפשר השקעה מושכלת של המשאבים בצד שמירה על דמותו הבסיסית של הצבא כצבא העם, על כל המשתמע מכך. עם זאת, כמודל אשר מנסה במידה מסוימת לאחוז את המקל בשני קצותיו, עולות כמה שאלות חשובות המתקשרות ליכולתו של צה"ל להתגבר על החולשות שעלו בכל אחד מהמודלים הקודמים (הן במודל צבא העם והן במודל הצבא המקצועי ההתנדבותי). בנוסף עולה השאלה כיצד ניתן להתגבר על דיפרנציאציה שבמהלכה חיילים מסוימים יתבקשו מראש לתרום זמן ארוך יותר לשירות הצבאי לעומת אחרים, במקצועות נדרשים, מתוך ידיעה שבעתיד נטל מילואים יהיה אף הוא גדול יותר. מילת המפתח במקרה זה היא שימור המוטיבציה לשירות של אותם חיילים.

* המסמך המלא יוצג בפורום קיסריה 2011

ראיון מצולם עם פרופ' אבי בן בסט, מודל השירות הרצוי בצה"ל

אבי בן בסט, שירות החובה בישראל

קובי הבר ואלעזר שטרן, ערך השירות בצה"ל

ענף המחקר, אגף כח אדם בצה"ל, מודל השירות הצבאי בישראל

אשר טישלר וששון חדד, צבא חובה לעומת צבא מקצועי: השפעת שיטת הגיוס על העוצמה הצבאית של מדינת ישראל

סיקור מושב: צעירים בגילאי 18-22 - הגיל הנעלם במגזר החרדי

סיקור מושב:  צעירים בגילאי 18-22 - הגיל הנעלם במגזר הערבי

סיקור מושב הצהרים - נאום שר האוצר ד"ר יובל שטייניץ

סיקור מושב: כלכלת האינטרנט וישראל - מנוע צמיחה לעתיד

סיקור מושב: הסרת חסמים בירוקרטיים

סיקור מושב הצהרים - נאום נגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר