הרשות המבצעת
להלן תקציר הנושאים שעלו בקבוצות הדיון:
הקבוצה עסקה בעיקר בנושא היחסים בין הרשות המבצעת לבין הרשות המחוקקת. במסגרת זו נדונו כמה נושאים:
- מהם השיקולים שצריכים להנחות את הרשות המבצעת, ומה הדרך הנכונה להבטיח ששיקוליה יהיו ראויים.
- רוב חברי הקבוצה שהתבטאו חשבו שראוי שבחוקה גם פרק הרשות המבצעת ינוסח בצמצום.
- ההייררכייה בין הרשויות – האם באמת קיימת הייררכייה, האומנם הכנסת עומדת בראש והממשלה היא ועדה של הכנסת או גוף מבצע של הכנסת? האם כל דבר צריך להיקבע בכנסת בחקיקה או בהחלטות, ואחר כך הממשלה מבצעת? ואולי זהו מודל ישן, או מודל שאיננו מתאים לכל המקרים?
הקבוצה עסקה בשאלה מהי התייחסות חוקתית ואם צריכה להיות התייחסות כזאת לשלטון המקומי. רוב הקבוצה תמכה בנוסח קצר ותמציתי המיוחד להסדרת השלטון המקומי, אך בעל אותן סמכויות שיש לחוקה. לדעת הקבוצה ניסוח זה חייב לבטא את התמיכה בחיזוק השלטון המקומי, וחיזוק זה צריך לבוא לידי ביטוי בחוק.
בקבוצה זו דנו הדוברים בבעיות שבתהליך התקצוב, בחלק מהמוקשים המונחים במסלולה של המציאות הקשורה בתקציב, במהות התקציב בבחינת נייר העבודה של הממשלה, בהכרזה על המדיניות של הממשלה ובדרכי הביצוע שלה. מההצעות המהותיות שעלו לדיון:
- להאריך את התקופה שהממשלה מחויבת להציג בה את יעדיה, מארבע שנים לעשר שנים.
- במסגרת הצעת תקציב רב-שנתית האוצר יגיש כמה חלופות להשקעת משאבים, לפי הגדרותיהם של הנבחרים את היעדים הלאומיים.
- תגיות:
- שקיפות,
- חוקה בהסכמה