#אפשר לתקן. אסור להרוס. | על משמעות הרפורמות המוצעות במערכת המשפט

ב-12 בדצמבר 2022 ערך המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים כנס בכותרת "#אפשר לתקן. אסור להרוס", שעסק במשמעויות הרפורמות המוצעות במערכת המשפט.

בפתח הכנס הדגיש נשיא המכון יוחנן פלסנר שהציבור אמנם אמר את דברו בקלפיות אולם כשהמכון ביקש לבדוק עד כמה הוא תומך בכל אחד מהמהלכים המתגבשים, במסגרת "מדד הקול הישראלי" של מכון ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות לחודש נובמבר 2022, התקבלה תמונה ברורה למדי שאינה מעידה על שינוי מגמה מהותי ביחס לעבר. "למרות הרכב הקואליציה המסתמנת, ראוי ששאלות משטריות מהותיות כל כך לעתידה של הדמוקרטיה, מן הסוג המצוי בלבה של מגילת העצמאות, יידונו בפורומים רחבים ויהיו נתונים להסכמה רחבה", הדגיש פלסנר, "במקום הכרעות-בזק בין צוותי משא ומתן קואליציוניים, רצוי לקיים שיח ציבורי נרחב בהשתתפות נשות ואנשי מקצוע שעוסקים בתחומים הללו שנים רבות. בנקודה הזו אנו במכון מבקשים להיכנס לתמונה ולאפשר דיון מעמיק, רחב ומשותף לכל הגורמים הרלוונטיים".

 

נשיא המדינה העשירי ראובן (רובי) ריבלין אמר בכנס כי "צבר היוזמות עוסקות בהתגברות במקום באיזון; הספינים על העברת מינוי השופטים לכנסת תוך העמדתם בתהליך שימוע פומבי, וכן היוזמה להפיכת היועמ"שים למשרות אמון פוליטיות – מטרתם איננה איזון". הוא הוסיף כי "הבעיה טמונה בין היתר ברטוריקה ובנימה, בהלך הרוח הפסול שמדיף ריח רע של נקמנות וחיסול חשבונות". עוד אמר ריבלין כי "אזרחי ישראל, למרות הביקורת שיש להם, גאים במערכת המשפט שלהם וגאים בבית המשפט העליון שלהם, כמקור של מתינות ורוחב דעת. הם רוצים תיקון, לא הרס".

 

בכנס שוחח פלסנר עם שר המשפטים, ח"כ גדעון סער. "הכותרת 'רפורמות' אינה מתאימה למצב", אמר סער, "לא מדובר בחילופי שלטון אלא בשינוי משטר. המכלול מייצג מעבר למשטר אחר שבו יש רשות אחת דומיננטית, הרשות המבצעת, ששולטת בביהמ"ש מתוקף הרוב הקואליציוני, שולטת גם בבית המשפט ומתוקף כללים שמעקרים את היכולת לביקורת שיפוטית חוקתית. אני משוכנע שרוב הציבור נגד זה אבל לא מצביע לפי הסוגיה הזאת". לדבריו, "אפילו ברפובליקת בננות יש לפחות למראית עין יחס של כבוד לחוקה. אנו מדברים על חוק יסוד ועל שימוש בסכמות המכוננת של הכנסת. עכשיו באים, בהליך חטוף שרוצים לקיים במשך שבוע ימים, לתקן את חוק היסוד מטעמים שעל השולחן באופן גלוי הם פרסונליים, קשורים לאחד מהחברים המיועדים של הממשלה, שלא עומד ברף שנקבע בחוק לסוגיית טוהר המידות, ולכן מורידים את הרף דקה קודם כדי שיתאים ואגב כך קובעים נורמה כללית. זה שימוש לרעה בסמכות של הכנסת כרשות מכוננת. זה בעיניי יותר דומה לשוד בצהרי היום מאשר לתיקון חוקה".

 

פרופ' סוזי נבות, סגנית נשיא למחקר במכון, שוחחה עם השופטת בדימוס דורית ביניש, לשעבר נשיאת בית המשפט העליון. "'רפורמה' זו מלה מכובסת לרפורמה משטרית, זה לא תיקון של מערכת המשפט", הדגישה, "הציבור לא מוטרד מפסקת ההתגברות. הרוב לא חשב על פסקת ההתגברות, לכל אלה שאומרים 'הרוב החליט'. זה ביטוי לא מובן בציבור. זה משבש את התפיסה האמיתית הדמוקרטית. קמנו כדמוקרטיה ליברלית המורכבת משלוש רשויות. אי אפשר להעתיק משיטת משפט אחת את בחירת השופטים ומאחרת את פסקת ההתגברות. לכל מדינה יש את התרבות המשפטית שלה ואצלנו מדובר רק בדבר אחד: לשנות מערכת, למנוע, לפגוע בעצמאותה ובעצם לפגוע באזרחי המדינה".

 

בהמשך, שוחחה פרופ' נבות עם שרת האנרגיה, ח"כ קארין אלהרר ושאלה אותה איזו פשרה בעניין פסקת ההתגברות תתקבל על דעתה. "הרוב יהיה חייב לכלול גם חברים מן האופוזיציה", השיבה אלהרר, "אם רוצים שהכנסת תאמר את דברה ומתכוונים לזה, הכנסת היא לא רק הקואליציה שנשלטת על ידי הממשלה. חוק היסוד צריך לעשות הסדרה בין הרשויות, אחרת זה עוד כלי, ובדרך שתהיה מאוזנת. פסקת ההתגברות כאילו מעבירה את האיזון למקום אחר. עד שלא עושים זאת בצורה מסודרת בין שלוש הרשויות זה לשים כאילו פלסטר על כאילו פצע. הקואליציה שהיתה היתה הטרוגנית וראינו זאת בדיונים בוועדה. אחת האמירות שעלו שם היא מה זו אופוזיציה, בעצם, כי היו דעות שונות. אני חושבת שאם אנחנו רוצים לייצר חוק שיגביר את האמון, שיסדיר את עבודת הרשויות – זו הדרך".

 

יו"ר לשכת עורכי הדין, אבי חימי, הדגיש בנאומו בכנס כי "דמוקרטיה היא שלטון העם, לא הרוב, והרוב חייב להגן על המיעוט, על מערכת משפט עצמאית. יש לנו בית משפט עליון לתפארת, יש לנו שופטים מסורים, מקצועיים ונאמנים ואנחנו חייבים לחזק אותם. סגירת לשכת עורכי הדין היא לא הבעיה של אבי חימי או של הגילדה – אלא הבעיה של הדמוקרטיה".

 

המושב הראשון | איזונים ובלמים בדמוקרטיה הישראלית

המושב הראשון בכנס עסק באיזונים ובבלמים בדמוקרטיה הישראלית והונחה על ידי פרופ' נבות. ח"כ הרב גלעד קריב אמר בדיון כי הפספוס הגדול ביותר של הקואליציה היוצאת הוא כישלון קידום חוק יסוד: החקיקה. "הרפורמה הזו צריכה תמיד להיכרך בהרחבת מגילת זכויות, בחוקי היסוד ובשריונו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו", אמר, "עיקר האשם הוא בצד הימני של ממשלת השינוי שהטיל וטו, ברור מאוד על התקדמות התהליך, אבל גם הצד הליברלי יותר חייב בחשבון נפש ועלינו להבין שלעתים יש חלונות הזדמנות שחייבים לנצל. זו היתה טעות קשה. לא כך בונים חומת הגנה לזכויות אדם". קריב הוסיף כי "תכלית הרפורמה במשרד הביטחון היא להאיץ תהליכי סיפוח. טשטוש המציאות המשפטית המורכבת ביהודה ושומרון, יצירת מציאות שבה יש שתי ממשלות שפועלות בתוואי השטח הבעייתי הזה - כל מה שקורה ביהודה ושומרון מבשר על תהליכים שיחצו את הקו הירוק לכיוון מערב. הקמת משרד סיפוח בתוך משרד הביטחון הוא לא רק אסון למי שמאמין במדינה יהודית ודמוקרטית, אלא אסון למערכת המשפט הישראלית".

 

ד"ר אביעד בקשי, ראש המחלקה המשפטית בפורום קהלת, אמר במושב כי "שינוי שיטת בחירת שופטים מחלחל לאורך שנים ויש צורך דחוף לקבוע את גבולות הגזרה של הביקורת השיפוטית על חוקים". לדבריו, "בנוגע לשיטה שבית המשפט מכריז שגבולות סמכותו תלויים בשיקול דעתו תמיד אומרים ש'נשמור את זה למקרים קיצוניים ביותר', ובאיזשהו שלב זה פתאום מתנרמל. חייבת להיות הגבלה של הביקורת השיפוטית".

עו"ד רז נזרי, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לענייני ניהול ותפקידים מיוחדים, אמר במושב כי המהלך החשוב בעיניו הוא חקיקת חוק יסוד: חקיקה שלם עם פסקת התגברות ברוב של 65. "החוק יכלול את ההכרה בסמכות בית המשפט לפסול חוקים, ואין לא להקל ראש בכך", הוסיף, " 9D הוא לא השיטה. כשנייצר את כללי המשחק האלה אמנם ימשיכו להיות מריבות, אבל לפחות יהיו כללי משחק כדי שנדע מה עושים כשיש סיטואציה כזו או אחרת".

 

פרופ' עמיחי כהן, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, אמר בדיון "המהפכה היא בכך שלא מוכנים לחכות. 64 הח"כים שנבחרו עכשיו רוצים את הכוח עכשיו. המהפכה האמיתית היא לא רק רפורמה זו או אחרת של בחירת שופטים או פסקת ההתגברות, אלא כל מוסד שלא נשלט על ידי ה-64 – מחלישים אותו. גם מפכ"ל המשטרה, גם משפטנים בשירות המדינה, וגם מפרקים את צה"ל. גם בשב"כ רוצים להתערב כי יש מחלקה יהודית. זו תפיסה מאוד עמוקה שלפיה 'ברגע שנבחרתי במוסד אחד פעם אחת ב-64 אני שולט בהכל' ואין דבר כזה בדמוקרטיה בעולם, אין דמוקרטיה שעובדת בצורה כזו, ש-64 נבחרו ושולטים על כל מוקדי הכוח העצמאיים".

 

המושב השני | השלכות אופרטיביות של הרפורמות המשפטיות על הציבור בישראל

המושב השני התמקד בהשלכות אופרטיביות של היוזמות המשפטיות על הציבור בישראל ונערך בהנחיית עו"ד ענת טהון אשכנזי, מנהלת המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים. בפתח המושב הציגה טהון אשכנזי ממצאי סקר דעת קהל שנערך לקראת הכנס. "אם נדמה שהציבור איננו מבין את משמעויות היוזמות השונות, מהסקר ניתן להבין שגם מבינים את המשמעויות וגם את פוטנציאל הפגיעה הנרחב שעלול להיות מתוך הרפורמות", אמרה. בשאלה האם בג"ץ מתערב מדי בהחלטות הממשלה ושריה, בהשוואה בין 2022 ל-2021, התבררה ירידה משמעתית בהסכמה לאמירה זו. ב-2021 52% מהנשאלים ענו "מסכימים מאוד" או "די מסכימים" עם האמירה, ואילו בסקר שנערך בשבוע שעבר התברר שרק 45% מסכימים שבג"ץ מתערב מדי בהחלטות. לשאלה באיזו מידה אתה מוטרד מכך שחקיקת פסקת ההתגברות תפגע בזכויות ובחיי היומיום השיבו 45.9% מהנשאלים כי הם מוטרדים באופן משמעותי. ניתוח מגדרי של התוצאות בקרב החברה היהודית מעלה כי נשים יותר מוטרדות (53%) מגברים (44%) מפגיעה בזכויותיהן מפסקת ההתגברות. נתון נוסף שנמצא בסקר התייחס להסכמה רחבה על כך שהשירות הציבורי צריך להישאר מקצועי ולא פוליטי: 62.3% תומכים מאוד או די תומכים בכך שלא יהיו מינויים פוליטיים באופן נרחב.

 

עו"ד אורלי ארז-לחובסקי, מנהלת המרכז הרפורמי לדת ומדינה, אמרה במושב כי "אנו מובילות את המאבק בהפרדה מגדרית במרחב הציבורי. המאבקים שלנו הם למען כלל הציבור בישראל, ובאופן נקודתי מיטיבים עם נשים חרדיות. יש פה ציבור גדול שמתנגד לדברים האלה והחשש הוא שהדברים הללו ירדו לטמיון כשההפרדה תנורמל וההישגים המשפטיים יחזרו לאחור". עו"ד מיכל עדן, מתמחה בזכויות הקהילה הגאה ויו"ר משותף בוועדה לזכויות להט"ב בלשכת עורכי הדין, הדגישה כי "השינוי במערכת המשפט או הרצון למנות שופטים שמרנים החל לפני שנים והציבור הלהט"בי מרגיש ביום-יום מאוים כשהוא נדרש להגן על זכויותיו". לדבריה, "בית המשפט העליון ובג"ץ הם היחידים שיכולים להגן עלינו בשעת משבר. אם יהיו מינויים של שופטים שמרנים עלולה להיגרם פגיעה אנושה באזרחים ישראלים. כמי שמייצגת להט"בים, אנו חוששים מאוד שלא נוכל להגן על מיצוי הזכויות שלנו, לא נוכל לשמור על הזכויות בתוך המשפחה וגם מול גופים שלישיים, שנהיה הסקטור הראשון שיתפשרו על הראש שלו כשירצו לייצר אמנה בין דתיים ללא-דתיים, בין ימין לבין שמאל. זה מדאיג מאוד".

הרבה עו"ד נועה סתת, מנכ"לית האגודה לזכויות האזרח, הזהירה בין השאר מפני דיכוי חופש המחאה ומעקבים אלקטרוניים. "השינויים במשטרה בוודאי נועדו לשלול את חופש המחאה, זה יפגע בכלל הקבוצות ובוודאי במי שמוחים נגד השלטון", הסבירה, "הצורה שבה בן-גביר בונה את משרדו נועדה לפגוע בזכות המחאה של הבדואים בנגב ובשיתוף המיליציות היהודיות בערים המעורבות נגד החברה המערבית בהן. גם ראינו בעבר איך המדינה משתמשת בכל מיני סוגי מעקבים כאלה. כשהכלים האלה יעמדו ברשות בן-גביר הוא ישחק בהם אחרת". סתת הזהירה גם מאלימות שתפרוץ בהר הבית ותגלוש לאזורים נוספים. "מבחינת החברה האזרחית, כולנו צריכים מאוד להתגאות בזה שבצלאל סמוטריץ' רואה בנו איום קיומי", סיכמה, "אנחנו צריכים להוות איום קיומי לחזון שלו, וככל שנצליח לעורר התנגדות ולבלום את הממשלה ואת יוזמותיה המסוכנת כך תתגבר המוטיבציה שלה לפעול נגדנו. עלינו לגייס את תמיכת הציבור הישראלי, שאני מקווה שיעמוד אתנו".

 

ד"ר עו"ד קייס נאסר, חוקר במסלול פוסט דוקטורט במשפטים באוניברסיטת רייכמן הדגיש כי החברה הערבית מודאגת מהרפורמות החדשות. "אם הדברים האלה יתממשו, מצב המיעוט הערבי בישראל יהיה חריג עוד יותר", הוסיף, "זה תהליך שנמשך כמה שנים. בית המשפט העליון הוא אחד הערוצים החשובים בשיח החברה הערבית מול המדינה ולתלונה על החלטות הממשלה. אמנם העליון דחה הרבה מאוד עתירות חשובות לחברה הערבית, ובכל זאת אנו עדיין מייחסים חשיבות לקיומו ולקיומה של מערכת עצמאית. כשמדברים על פסקת ההתגברות, בתחום הקרקע הפסקה התממשה. חוק קמיניץ ניטרל את בתי המשפט לחלוטין והפך את כל האכיפה לאכיפה מינהלית. היום אנחנו מדברים על קנסות במאה מיליון ש"ח על בתים בחברה הערבית. ישראל לא תוכל להתגאות בעצמה כמדינה דמוקרטית בזירה הבין-לאומית אם למיעוט הערבי בתוכה לא יהיה בית משפט שיוכל לפנות אליו בשעת צרה, או אם בית המשפט יתפקד חלקית. אי אפשר שישראל תתגאה בעצמה שהיא מכבדת זכויות ונותנת למיעוט הערבי את הזכויות".

במהלך המושב הוקרן ריאיון שערכה טהון אשכנזי עם עו"ד אוריאל שטרן, שעתירתו כנגד ביטול הסובסידיות למעונות יום למשפחות אברכים, התקבלה.

 

ד"ר עו"ד אליעד שרגא, יו"ר התנועה למען איכות השלטון, הדגיש בדבריו כי "יש פה מהפכה רדיקלית שיש לה מוטיבציה, אין שום רצון לתקן או לשפר. אם אנו רוצים להציל את הדמוקרטיה הליברלית במדינת ישראל צריכים לעשות שינוי בתודעה שלנו. כשאנו מדברים על זכות העמידה זה מנותק מכל ההקשר הכולל. זה חלק מההקשר הכללי שיש פה רצון מכוון, מונרכי-תיאוקרטי, לרסק את מגילת זכויות האדם הלא קיימת". הוא הוסיף כי "בית המשפט העליון הוא המעוז האחרון שיכול להגן על זכויות. שחיתות פוגעת בביטחון הלאומי וגם בביטחון המשטרי. רוצים לקחת את כל הארגונים האלה שמטרידים אותם, כשכל אחד בתחומו מנסה להגן על חירויות וזכויות, ולהעיף אותם מבית המשפט העליון. זו הרפורמה".

בהמשך הכנס שוחח ד"ר ג'סי פרס, סגן נשיא לפיתוח ואסטרטגיה במכון, עם פרופ' עו"ד אלן דרשוביץ, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת הרווארד. "השראה זה בסדר, אבל אף אחד לא צריך להעתיק גישה של מדינה אחרת", הדגיש דרשוביץ, "כל גישה משקפת היסטוריה. ארצות הברית הוקמה כרפובליקה ויצרנו מערכת איזונים ובלמים ומערכות המבוססות על הרוב. בית המשפט העליון, שיש לו כוח מעל המחוקקים, הוא תמיד לא פופולארי, גם בהיסטוריה האמריקאית. בית המשפט התיר עבדות ומקארתיזם". כשנשאל בנוגע לדעתו על הרפורמות המוצעות במערכת המשפט השיב נחרצות כי הוא מתנגד לפסקת ההתגברות. "הניסיון לקרוא לישראל 'מדינת אפרטהייד' ולהשוות אותה להונגריה או פולין הוא מופרך", הוסיף, "ישראל לעולם לא תהיה אפרטהייד או מדינה שמבצעת רצח עם כי עם ישראל לעולם לא יאפשר זאת. אני אמשיך להגן על ישראל בדעת הקהל הציבורית אפילו אם ההחלטות הללו, שהן שגויות לטעמי, יתקבלו".

 

שיחה נוספת נערכה בכנס בין ד"ר עמיר פוקס, חוקר בכיר במכון, לבין פרופ' גבריאלה שלו, לשעבר שגרירת ישראל באו"ם. "מעמדה של ישראל באו"ם הולך ומידרדר עם השנים", אמרה פרופ' שלו, "אין ספק שעד היום התהדרנו במעמדו העצמאי והערכי של בית המשפט העליון. בכל הזדמנות - עופרת יצוקה, דוח גולדסטון – אמרתי שבישראל מקיימים את החקירות בתוכנו, קודם בצבא, יש גם בית משפט גבוה לצדק. ניסינו לשמור על התדמית הזו של בית משפט עצמאי, מקצועי, גם כלפי בית הדין הבין-לאומי בהאג וגם כלפי ארצות הברית". בתשובה לשאלת ד"ר פוקס על עתיד היחסים של ישראל עם ארצות הברית השיבה שלו כי "היחסים חשובים לאין ערוך מבחינה מדינית, צבאית, מודיעינית, כספית. אם השינויים הללו ייצאו לפועל אנחנו יכולים להיות בקטסטרופה. ישראל עומדת בפרץ ומשתמשת ביחסיה עם הממשל האמריקאי כדי לדחות את ההחלטות האלה, כמו 2234. סיפוח יכולה להיות קטסטרופה דה-יורה גם מבחינת ארצות הברית שעומדת תמיד לצדנו. יהודי ארצות הברית מתרחקים ממדינת ישראל על ידי התבוללות, ואנחנו רואים הרבה ביקורת בתוך המפלגה הדמוקרטית. היהדות האמריקאית היא גם גשר לעבר הממשל האמריקאי וברובה היא יהדות עם ערכים נאורים, ליברליים, מתנגדים למדיניות הנוכחית של מדינת ישראל. בטח יישמעו קולות של התרחקות ממה שקורה בישראל אם כל ההפיכה הזו, הממשלית, המשטרית, תצא לפועל".

 

את הכנס חתם פרופ' מרדכי קרמניצר, עמית בכיר במכון. "ככל שהיתה מהפכה עם חוקי היסוד, הכנסת עשתה אותה ובית המשפט פירש באופן סביר. לדבר על 'הפיכה שיפוטית' ולומר שבית המשפט 'תפס לעצמו שלטון' זה דבר לא נכון", אמר קרמניצר, "במבט היסטורי, חל שינוי חברתי עצום במדינת ישראל, שאנחנו לא תמיד רואים אותו. תשוו את הליכוד של בני בגין, ראובן ריבלין, אדמונד לוי (פסק הדין הכי ליברלי שאי פעם נכתב בבית המשפט העליון הוא פסק הדין שלו בנושא איחוד המשפחות. אין שום פסק דין שמתקרב לפסק הדין הזה) לליכוד כפי שהוא היום. הסתכלו על המפד"ל ותשוו את הציונות הדתית לזו של ימינו ותראו שיש פה שינוי עצום". לדבריו, "הקואליציה החדשה רוצה להרוג את המקצועיות בממשל על ידי מינויים פוליטיים. מינויים פוליטיים בישראל זה לקחת אנשים לפי השאלה האם הם חושבים כמוך ויותר חשוב האם הם נאמנים לך? זה מתכון להרוס את המשילות, וכך גם פיצול המשרדים והפגיעה באחדות הניהול. יש כאן הרס הממשל התקין במדינה. חייבים לראות את זה וחייבים להזהיר מפני הדבר הזה".

צילום תמונות סטילס: מיכל פתאל

 

לצפייה בכנס המלא