אזרחים הנוטלים חלק ישיר בפעולות איבה

כ"א באדר ב' תשע"א| 17:00
המכון הישראלי לדמוקרטיה

עניין האזרחים הנוטלים חלק ישיר בפעילות איבה הוא אחד הנושאים שנמצאים בשנים האחרונות במרכזו של שיח המשפט הבינלאומי ההומניטרי, כחלק מתופעות המלחמה הגלובלית נגד הטרור והמעורבות בסכסוכים של ארגונים שאינם מדינתיים. הנושא עלה בין השאר בפסיקתו של הנשיא (בדימוס) אהרן ברק בבג"ץ הסיכולים הממוקדים (בג"ץ 769/02 הוועד נגד עינויים נ' ממשלת ישראל), וכן בהנחיות הצלב האדום בנושא זה.

לאחרונה עלה הנושא שוב בחלק הראשון של דוח הוועדה הציבורית לבדיקת האירוע הימי מיום 31 במאי 2010 (ועדת טירקל). בהתייחסותה לפעילי IHH אשר שהו על הספינה קבעה הוועדה :

"אף על פי שמהחומר לפני הוועדה עולה בבירור כי לפחות לגבי חלק מפעילי ה-IHH ניתן לומר כי הם נטלו חלק ישיר בפעולות האיבה, מבחינת התכנון והלוגיסטיקה, עוד טרם הגעתם של כוחות צה"ל, הרי שלמטרות הניתוח בדו"ח זה די בכך שנקבע כי הם היו בבחינת משתתפים ישירים בפעולות האיבה מהזמן שבו החלה פעולת ההשתלטות של צה"ל."

קביעה זו מעלה שאלות בנוגע למסגרת התחולה של ההוראות בדבר השתתפות ישירה בפעולות איבה ובדבר הגבול שבין התנגדות אזרחית (אף אם בלתי חוקית ואלימה) לבין השתתפות פעילה בפעולות איבה שבגינה האזרח מאבד את ההגנות שהוא זכאי להן במסגרת המשפט הבינלאומי ההומניטרי.

על רקע זה קיים במכון הישראלי לדמוקרטיה דיון שנושאו אזרחים הנוטלים חלק ישיר בפעולות איבה. לדיון הוזמנו נציגי המדינה, ארגוני זכויות אדם, אנשי אקדמיה, צוות המכון ומשתתפים נוספים.

הדיון התקיים ביום ראשון, כ"א באדר ב' תשע"א, 27 במרץ 2011