הנטל הרגולטורי בפרספקטיבה בינלאומית

להלן עיקרי הדברים:

פרופ' קרנית פלוג, סגנית נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, אמרה בפתח הכנס כי: "לרגולציה יש תפקיד חשוב, וישנם תחומים בהם הרגולציה ואכיפת הסטנדרטים קריטיות אך מנגד, נטל הרגולציה והבירוקרטיה כבד. נראה שהנטל כולל סוגים שונים של רגולציות והסנכרון ביניהן לא מספיק נלקח בחשבון. כשאין תיאום, הנטל עלול להיות קשה מנשוא. גם כשבוחנים את מיקומנו במדדים בינלאומיים, התמונה לא מחמיאה: עד 2017, ישראל הידרדרה במדד קלות עשיית העסקים של הבנק העולמי, והגיעה למקום 54. מאז המצב השתפר, ובשנה האחרונה עלינו למקום ה-35.

הנזקים של רגולציה עודפת ונטל בירוקרטי מקטינים את האטרקטיביות של השקעות, פוגעים בפריון ובכושר התחרות. רגולציה מאוד מורכבת ולא מספיק ברורה ושקופה, באה יד ביד גם עם רמת השחיתות במדינה, כאשר רגולציה יעילה יותר תתרום להקטנת השחיתות.

בשנים האחרונות נעשה מאמץ ניכר על ידי הממשלה להקטנת הנטל הרגולטורי וליצירת רגולציה יעילה יותר. הוחלט על הקמת אגף טיוב רגולציה במשרד ראש הממשלה ובמשרדי הממשלה מונו אחראים לטיוב הרגולציה. התקבלה גם החלטה לגבש מפת דרכים רגולטורית למשקיע, שמכון הישראלי לדמוקרטיה סייע בניסוחה, שמטרתה להסיר חסמים ולקצר לוחות זמנים, כדי לקבל אישורים מהר יותר להקמת עסקים ומפעלים".

עמיחי פישר, ראש אגף טיוב רגולציה במשרד ראש הממשלה: "רגולציה היא ניהול סיכונים. משום כך, הדבר הכי קל לרגולטור הוא להיות שמרן, ולא לקחת סיכונים מיותרים. במשך רוב שנותיה של מדינת ישראל, כך היא אכן פעלה. בשנים האחרונות, התפתחה ההבנה שאם נשאיר את המצב כמו שהוא, זה פשוט לא יעבוד.
אחד הכלים המשמעותיים ביותר הוא המעבר לתצהירים. זה לא רק עניין של הקלות, אלא של בנייה מחדש של מערכת יחסים. במערכת תמריצים בה הרגולטור לוקח על עצמו הכל, הוא רואה במפוקח את פוטנציאל העבריינות. כשבונים מערכת יחסים בה גם המפוקח נושא באחריות, נבנית גם ההבנה שהאינטרס הציבורי מונח על השולחן. יש פה שינוי תרבותי שמחלחל לחברה - בונים את היחסים על אמון ולא על עימות".

מירב ארלוזורוב, TheMarker: "ממשלת ישראל נמצאת תחת התקפה. אנחנו חוזים במהלך שיטתי ומכוון של פגיעה בעמוד השדרה של הפעילות המקצועית ושומרי הסף. תסתכלו סביב ותראו מה קורה לנו עם שומרי הסף החשובים ביותר – נציבות שירות המדינה לא מתפקדת יותר, כך גם ביקורת המדינה. כל שומרי הסף היקרים של הממשלה נמצאים בסכנה, והפקידות מבינה את זה, מכופפת ראש וכרגע נמצאת במלחמת הישרדות. הממשלה שלנו בסכנה אמיתית. זה סיכון לדמוקרטיה, וגם לאפקטיביות הממשלתית".

מירי סביון, רשות המסים: "המדידה האחרונה נותנת ביטוי לדירוג נכון יותר של המדינה במדד תשלומי המסים ומשקפת את העובדה שבעולם התשלומים, אנו נמצאים בעולם הדיגיטלי מזה מספר שנים, כך שעיקר התשלומים נעשים בממשקים דיגיטליים. בשנים קודמות דורגה ישראל במקום נמוך במדד זה . בעבודה שנעשתה לאחרונה (בניהול של החשב הכללי) התברר שקיים פער משמעותי בין הביצועים בפועל לבין הביטוי שלהם במדד ובעקבות פעילות שנעשתה בעניין מול הבנק העולמי תוקנו הפערים. עוד תרמו לשיפור המיקום של ישראל במדד שורת מהלכים שקודמו בשנים האחרונות ובהם תהליך פתיחת תיקים מקוון במס הכנסה ומע"מ על ידי מייצגים, ותהליכים נוספים של הטמעת ממשקים דיגיטליים המשפרים את השירות לציבור ולמייצגים. תהליך הדיגיטציה שביצענו ואנו ממשיכים לבצע ברשות המסים, משפיע גם על מדדים נוספים כך לדוגמה, תהליך הדיווח המקוון במיסוי מקרקעין וכולם ביחד, על שיפור הדירוג של המדינה במדד הכולל של קלות עשיית עסקים במדינה".

ד"ר רון תומר, יו"ר ועדת הסברה בהתאחדות התעשיינים בישראל: "אנחנו על סף מצב חירום כלכלי. ענף התעשייה אמור להיות אחד ממנועי הצמיחה של המשק, אך במקום זאת, הוא נמצא בנסיגה עד כדי ייאוש. ישנן שלוש בעיות עיקריות: אין מספיק כוח עבודה, קיים מבנה עלויות שפוגע בתחרותיות שלנו וכמובן- נושא הרגולציה. כתוצאה מכך, המשקיעים מסתכלים עלינו בתור סיכון ולא בתור סיכוי. המדינה והרגולטורים מסתכלים היום על התעשייה כגורם הבעייתי שיש לשמור ולפקח עליו, ובעצם חונקים אותנו. הדבר הזה צריך להשתנות".

פרופ' יובל פלדמן, המכון הישראלי לדמוקרטיה: "השימוש בהצהרות יכול לייעל תהליכים רבים, כאשר האתגר הוא לעשות זאת בצורה אפקטיבית. המטרה שלנו היא להכניס יותר ויותר אנשים לרעיון הציות הוולונטרי, בשיתוף פעולה עם המדינה. במחקר שלנו גילינו שתצהירים הם אמצעי אפקטיבי לפחות כמו מתן קנסות, שאף מפחיתים בעשרות אחוזים את כמות האנשים שמשקרים. האפקטיביות המרבית הייתה כאשר התצהירים שולבו יחד עם מתן קנסות".

ד"ר טל מופקדי וד"ר רועי שלם, מנהלי פורום הגבלים עסקיים ורגולציה (מכון הורביץ לניהול אסטרטגי, הפקולטה לניהול ע"ש קולר, אוניברסיטת תל אביב): "ההנחה במודלים כלכליים תאורטיים שונים הנה קיומה של היד נעלמה - כלומר שללא הצורך בהתערבות ממשלתית בשווקים, כוחות השוק יגרמו לביקוש ולהיצע להיפגש בפתרון האופטימלי עבור המשק. המציאות היא במקרים רבים מאוד שונה, ולמעשה סוגים שונים של רגולציה הם הכרחיים. לדוגמה: ללא רגולציה תחרותית, תהיה לעסקים מוטיבציה להתמזג וליצור קרטלים, תיאום מחירים וכדומה. לרגולציה יש גם תופעות לוואי שליליות: למשל פיקוח מחירים עשוי להקטין תמריצים להתייעל; ויש לה גם עלויות – פקידות, מערכות מידע, וכן עלויות עקיפות הקשורות בגידול בסיכון, בעלות ובזמן בהתייחס למגזר העסקי. לכן חשוב למצוא את האיזון בין העלות והתועלת מרגולציה".