"מדינה נורמלית שאינה נורמלית": העשור השמיני למצב החירום בישראל

על רקע כניסתה של מדינת ישראל לעשור השמיני למצב החירום, ובחלוף עשרים שנה לעתירה לביטולו, התקיים כנס של מכון הישראלי לדמוקרטיה בשיתוף מרכז מינרבה לשלטון החוק במצבי קיצון באוניברסיטת חיפה, על ההשלכות החברתיות והמשטריות של שגרת החירום שהשתרשה בישראל בעשורים האחרונים.

רב ניצב (בדימוס) רוני אלשיך: "מצב החירום הקיים כיום בישראל מסוכן לביטחון המדינה. אין שום דמיון בין האיומים הביטחוניים שהיו לפני 20 שנה, לאלה הקיימים כיום, אך הפריזמה שלנו לא השתנתה. כך נוצר מצב לא יעיל, ואף מזיק. מערכת הביטחון צריכה להתכונן לאיומים שונים לחלוטין מאלה שהיו בעשורים הקודמים. כיום אין יותר אפשרות להשיג ניצחון צבאי שבקצה שלו הישג מדיני".

ד"ר יוסי ביילין, שר המשפטים לשעבר: "מצב החירום מעניק לממשל סמכויות מטריפות, מצמררות. רק העובדה ששום ממשל לא מימש אותן עד כה מכהה את חוד החומרה. הדור שלי לא צריך להשאיר לדור הבא את האופציה של שימוש בכלים דרקוניים שלא קיימים בשום דמוקרטיה בעולם. בנוסף, יש מערכות שלמות ש"התלבשו" במהלך השנים על חוקי החירום, ולעקור אותן משם עכשיו זה כמעט בלתי אפשרי".

עו"ד דן יקיר, יועמ"ש האגודה לזכויות האזרח: "תיקון שהוכנס לחוק ההתגוננות האזרחית בעורף קובע מהו "מצב חירום מיוחד". זה רק מראה עד כמה מצב החירום הוא פיקציה, ולכולם ברור שזה כך. לכן היה צריך להמציא מצב חירום אמיתי, כדי לדעת להתמודד עם אחד כזה באמת".

פרופ' יובל שני, סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, על המעצרים המנהליים: "הוועדה לזכויות אדם של האו"ם קבעה את הצורך לחשוף בפני אדם את הראיות כנגדו, מה שמאוד רלוונטי לישראל. כשישראל מופיעה בפני הוועדה, היא מבקרת בעיקר את היקף השימוש במעצרים, תקופות המעצר והדיון במעמד צד אחד".

עו"ד גאל אזריאל, משרד המשפטים: "הגיעה העת לבטל את מצב החירום, אך זו לא פעולה כזו פשוטה. יש המון חקיקות שתלויות במצב החירום הזה, וזה מצריך התערבות של גורמים רבים. כשהתחיל המהלך בסוף שנות ה-90, היו מעל 200 צווי פיקוח וכמעט 20 חוקים שונים, מרביתם היו קשורים לצרכים ביטחוניים. כיום, הגענו למצב בו יש 23 צווי פיקוח ו-9 חוקים בלבד".

עו"ד עידן בן יצחק, הצוות המשפטי של ועדת חוץ וביטחון של הכנסת: "אף אחד בכנסת לא חושב שיש הצדקה למצב חירום. בזכות המהלכים שהתחילו במשרד המשפטים והעתירה של האגודה לזכויות האזרח, התהליך לניתוק החקיקה מהתקנות מתקדם, והמאמצים נושאים פרי".

פרופ' עמיחי כהן, המכון הישראלי לדמוקרטיה: "העובדה שאין דד-ליין לביטול תקנות החירום, מאפשרת לממשלה לנהל את הדיונים לא במהירות הראויה. אם היה דד-ליין, כבר היה צריך להגיע להכרעה. אולי הממשלה לא אוהבת את ההכרעה הזו".

עו"ד ליאנה בלומנפלד-מגד, משרד המשפטים: "הממשלה לא אוהבת את השימוש במעצרים המנהליים, לכן אנחנו משתדלים להשתמש בו באופן מדוד. עם זאת, עוצמת החשש הביטחוני ומורכבותו שמים את ישראל במצב יוצא דופן בהשוואה למדינות אחרות, שמצריך את השימוש בכלי הזה. ביטול מצב החירום מצדיק הסדר מאוזן יותר, אך לא מאפשר את ביטול הכלי באופן מוחלט".

ד"ר משה בכר, מבקר השב"כ לשעבר: "קשה להוכיח את יעילות המעצרים המנהליים באופן אמפירי, כי לעולם לא נדע כמה ואלו פיגועים נמנעו. עם זאת, הניסיון מלמד כי בכוחם להוריד את מפלס הטרור, ונראה כי במציאות הישראלית הם בבחינת הכרח בל יגונה. לנוכח הבעייתיות הטמונה בכלי זה יש להסדיר אותו באופן שיבטיח שימוש מאוזן ומידתי בו."

עו"ד לאה צמל, מייצגת עצורים מנהליים: "עדיף שנהיה במצב חירום, אפילו כהכרזה, אבל לא נכון להפוך את זה לחלק מכלי העבודה שניתן לשלוף בכל פעם, מבלי שיהיה צורך בסיסי להצדיק את הפרת זכויות אדם".