משבר הדמוקרטיות ועליית הפופוליזם
המשנה ליועמ"ש רז ניזרי בכנס הפופוליזם: "בתקופה האחרונה אני מרגיש שיש סוג של ירידה של הממלכתיות ועלייה של פופוליזם בציבוריות הישראלית. אנחנו כעובדי מדינה מרגישים את זה בהיבטים המקצועיים שלנו. נוצר שיח קצוות שהוא מסוכן לדמוקרטיה. יש המציגים את הדמוקרטיה כשלטון הרוב בלבד- זו אמירה פופוליסטית. דמוקרטיה היא גם שמירה על זכויות אדם, מתן זכויות למיעוטים ועצמאות שומרי הסף. לצד זאת, יש כאלו המציגים כל מהלך שקורה כסוף הדמוקרטיה. זה גורם לחלקים בציבור בישראל לחשוב שהמילים שלטון חוק ודמוקרטיה הן כלי נשק נגד הרוב".
עוד הוסיף ואמר "כך לדוגמא, בנושא של חקירות ראש הממשלה אנחנו רואים שיח קצוות. קבוצה אחת של "שונאי נתניהו" גורסת שגם אם יזכו אותו הוא אשם ותוקפות את היועץ המשפטי לממשלה שכביכול מגן עליו. קבוצה שנייה של "סוגדי נתניהו" שברור שגם אם יוגש נגדו כתב אישום והוא יורשע בשלוש ערכאות עדיין יראו אותו כזכאי.
"המצב בו יש אמירות בוטות כל כך משני הצדדים פוגעות בדמוקרטיה. אם מערערים את האמון במוסד הייעוץ המשפטי לממשלה, נפגע האמון במערכות אכיפת החוק. הדבר הזה מקבל משנה תוקף בתקופה שבה אנו נמצאים ב"מאני טיים" של הדיונים בתיקי ראש הממשלה, לקראת הכרעת היועץ בהם".
בסדנה הבינלאומית שהתקיימה בנושא פופוליזם במבט השוואתי במכון הישראלי לדמוקרטיה, הוצגו מספר מחקרים המציגים את משבר הדמוקרטיות הליברליות, ממדיה הפוליטיים והחברתיים של תופעת הפופוליזם והשלכותיה.
להלן עיקרי הדברים:
המשנה ליועמ"ש רז נזרי: "בתקופה האחרונה יש ירידה של הממלכתיות ועלייה של פופוליזם בציבוריות הישראלית. נוצר שיח קצוות שהוא מסוכן לדמוקרטיה. כך לדוגמא, בנושא של חקירות ראש הממשלה אנחנו רואים קבוצה אחת של "שונאי נתניהו" שגורסת שגם אם יזכו אותו הוא אשם ותוקפת את היועץ המשפטי לממשלה שכביכול מגן עליו וקבוצה שנייה של "סוגדי נתניהו" שברור שגם אם יוגש נגדו כתב אישום והוא יורשע בשלוש ערכאות עדיין יראו אותו כזכאי. המצב בו יש אמירות בוטות כל כך משני הצדדים פוגעות בדמוקרטיה. אם מערערים את האמון במוסד הייעוץ המשפטי לממשלה, נפגע האמון במערכות אכיפת החוק. הדבר הזה מקבל משנה תוקף בתקופה שבה אנו נמצאים ב"מאני טיים" של הדיונים בתיקי ראש הממשלה, לקראת הכרעת היועץ בהם הצפויה בחודשים הקרובים".
פרופ' יובל שני, סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה: "הממשלה רואה בתנועות פוליטיות ובשומרי הסף - בתי המשפט, החברה האזרחית, התקשורת והאקדמיה - כמכשול בדרך למימוש האג'נדה הפוליטית שלה. לפעמים קשה להבחין אם התמריץ לקידום הצעת חוק הוא פופוליסטי, כזה שנובע מהשקפת עולם אידאולוגית או תמריץ שנועד להיאבק בגופים שנועדו למנוע שחיתות פוליטית".
אמילי מואטי, סופרת ומועמדת לכנסת מטעם מפלגת העבודה: "אם במחנה שלי היו יותר פופוליסטיים, סיכוי סביר שהיינו מתקרבים לשלטון. אני בעד לרדד את השיח עד כמה שאפשר כדי שכמה שיותר אנשים יבינו על מה אנחנו מדברים ויתקרבו אלינו בוודאי כשהדבר נוגע לאופן ההנגשה של התכנים".
פרופ' שלמה אבינרי, האוניברסיטה העברית בירושלים: "התפרקות המפלגות הדמוקרטיות הקלאסיות קשורה בין השאר לעליית הרשתות החברתיות. אנחנו נמצאים במצב בו הדמוקרטיה איננה מתווכת יותר באמצעות התקשורת המוסדית או המפלגות, אלא דומה יותר למודל הדמוקרטיה הישירה – "דמוקרטיה וירטואלית". מנהיג מפלגה מסורתי לא יכול להתמודד מול נשיא ארה"ב עם שיש לו 43 מיליון עוקבים בטוויטר".
מיקי גיצין, מנכ"ל הקרן החדשה לישראל: "בשנים האחרונות, המושגים 'נאמנות למדינה' ו'נאמנות לממשלה' הפכו לאותו המושג, ואי הסכמה עם הממשלה הפכה לבגידה. מי שלא מסכים עם מדיניות הממשלה על מדיניות השטחים מסומן באופן אוטומטי כבוגד, וזו סכנה מהותית לדמוקרטיה. הארגונים שלנו מגנים על עצמם לאור איומים וטלפונים מאיימים שאנו מקבלים על בסיס יום-יומי".
ד"ר דיליה פררה רוביו, יו"ר הארגון העולמי Transparency International: "הפופוליזם הוא מגמה שמגדילה את הקיטוב בחברה, מהווה אתגר לדמוקרטיות ולחופש שלנו לשמור על חברה פלורליסטית".
השופטת (בדימוס) נילי ארד, יו"ר עמותת "שקיפות בינלאומית ישראל": "מדינה שעומדת על עמודי תיכון של שומרי הסף – המשטרה, הפרקליטות, היועמ"ש, מבקר המדינה, מערכת המשפט והתקשורת – באופן יציב, איננה מושחתת, כיוון שהיא פועלת נגד תופעות של שחיתות. פגיעה בעמודי התיכון הללו תמוטט את המדינה".
פרופ' ג'ראלד שטיינברג, נשיא מכון המחקר NGO Monitor: "ישראל היא מהמדינות שמקבלות הכי הרבה כסף ממדינות אירופה שמיועד ל-NGO's וארגוני זכויות אדם. אין שם שום שקיפות או מסמך מהאיחוד האירופי המתעד את תהליכי הבחירה בארגונים, וכך הכסף הולך בעיקר לגורמים שמגבירים את הקיטוב במדינה. גם הטקטיקות שמשתמשים כדי למנוע דיון ציבורי סביב הנושא הן טקטיקות של בריונים".
פרופ' מת'יו גודווין, אוניברסיטת קנט, בריטניה: "איפה שיש דמוקרטיה, תמיד יהיה גם פופוליזם. מקבלי ההחלטות כיום מתרחקים מבוחריהם - ערכית, סוציו-אקונומית וברמת ההשכלה. בנושאים כמו הגירה, ביטחון, התרחבות האסלאם באירופה ובנושאי זהות, הם מתרחקים יותר ויותר".