מדד הדמוקרטיה הישראלית 2018
מדד הדמוקרטיה הישראלית של המכון הישראלי לדמוקרטיה לשנת 2018 הוגש לנשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין על ידי יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה. פרויקט מדד הדמוקרטיה, מתקיים זו השנה ה-16.
הפרויקט שם לו למטרה לבחון ולהעריך את מצבה של הדמוקרטיה הישראלית, לבדוק כיצד אתם האזרחים תופסים את תפקוד מוסדות השלטון, מה רמת הסולידריות בחברה הישראלית, מהם המתחים הכי חזקים ברחוב הישראלי ואיפה עומדת הדמוקרטיה הישראלית מול מדינות אחרות בעולם. מטרת איסוף הנתונים וניתוחם היא למצוא את נקודות החוזק והחולשה ולפעול לשיפור הדמוקרטיה למען כלל האזרחים.
מדד הדמוקרטיה הישראלית של המכון הישראלי לדמוקרטיה לשנת 2018 הוגש לנשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין על ידי יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה. פרויקט מדד הדמוקרטיה, נערך זו השנה ה- 16 על ידי צוות המחקר של מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה, אותו מובילה מאז שנת 2010 פרופ' תמר הרמן. דוח המחקר מתבסס על סקר רחב היקף בקרב 1,041 נשאלים, יהודים וערבים, וכולל גם דיווח על מצב הדמוקרטיה בישראל על פי מדדים בינלאומיים.
נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין אמר בטקס הגשת המדד, כי: "מדד הדמוקרטיה מראה שנה אחר שנה כמה הציבור הישראלי אולי מאמץ את זכותו וחובתו האזרחית להשפיע באמצעות בחירה, אך מתרחק מכל מה שקשור במי שהוא בוחר בו: הפוליטיקה היא שדה שאין להיכנס אליו. רוב גדול מדיי בציבור חש שאין לו כל השפעה על מדיניות הממשלה. אוסף הנתונים הזה מטריד. מה הטעם בפתק שמניח האזרח הקטן בקלפי, אם הוא אינו מאמין שבצדו השני עומדים מפלגה או נבחר ציבור שראויים לאמונו? אין דמוקרטיה ללא אמון. חייבים, חייבים לשקם את האמון, בין יהודים לערבים, בין שמאל לימין, בין אזרח לנבחר ציבור".
יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה: "המציאות הישראלית לשנת 2018 היא מציאות מורכבת שבה שני הגושים של ימין ומרכז-שמאל מפרשים את מהות הדמוקרטיה בצורה שונה, כאשר הפערים בין התפיסות הולכים ומתרחבים. עם זאת, נראה כי לקבוצה גדולה של ישראלים, המשייכים את עצמם למרכז, יכול להיות תפקיד חשוב בהגדרת מכנה משותף ומגבש בין תפיסות העולם המתרחקות. נושא נוסף השנוי במחלוקת הוא ביחס לאופן הראוי לחיזוק המשילות. בעת האחרונה, המתקפות על שומרי הסף הפכו לעניין שבשגרה, מה שעלול לערער את מערכת האיזונים והבלמים השלטונית, להגביר את הפוליטיזציה ולפגוע בטוהר המידות הנדרשים ממשרתי הציבור. קידום חוק היועמ"שים והמתקפות על הלגיטימיות על ועדת גולדברג, רק בסוף השבוע האחרון, מהווים דוגמא לאובדן הרסן בשיח "המשילות", שמקודם על ידי גורמים מרכזיים בדרג הפוליטי. עלינו כחברה להתעקש ולדרוש מהמנהיגות הפוליטית לטפח את השיח הממלכתי, תוך מתן כבוד והוקרה לאלו המוכנים להקדיש את עצמם לעשייה ציבורית, בין אם במערכת הפוליטית או המקצועית".
פרופ' תמר הרמן, ראש צוות המחקר, מציינת כי: "חרף היציבות הביטחונית, ההמשכיות של הממשלה ה-34 הקרובה להשלמת קדנציה מלאה של ארבע וחצי שנים והמצב הכלכלי האיתן, נראה כי מספר לא מבוטל של ישראלים מרגישים ואף חוששים, שהאדמה רועדת מתחת לרגלי הדמוקרטיה הישראלית בעוד שאחרים סבורים בדיוק הפוך. הנתונים מצביעים על שני קווי פיצול עיקריים בחברה הישראלית- האחד על בסיס הלאום, בין יהודים וערבים, והשני בין הימין לבין השמאל. בהקשר זה, יש לציין כי רמת המתח השני, בין הימין לשמאל, עלתה באופן משמעותי: אם בשנת 2012 כ-9% מהיהודים סברו שזהו המתח החברתי החזק ביותר בחברה הישראלית, כיום 31% סבורים כך. נראה כי בחברה הישראלית נוצרו שני גושים האוחזים בתפיסות מנוגדות באשר להיבטים רבים ושונים של הקיום הקולקטיבי הן בנושאים ביטחוניים, הן בנושאים כלכליים-חברתיים והן בשאלות ציבוריות הקשורות לשחיתות, אומנות וערכים ליברלים. שני גושים אלו, הולכים ומתרחקים בתהליך מסוכן המצביע על היעדר יכולת להסכים על הטוב הבסיסי המשותף עבור החברה הישראלית".
אני גאה להגיש לך, כבוד הנשיא, כמדי שנה, את מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2018.
לתפיסתי, המדד הזה הוא אחד הכלים החשובים בהגנה על הדמוקרטיה הישראלית – והוא מספק מפת דרכים לחיזוק הדמוקרטיה – ואין טבעי יותר מכך שהתחנה הפומבית הראשונה של המדד היא כאן במשכן הנשיא. אנחנו רואים בך שותף אמתי לדרך הזו.
זו שמחה גדולה עבור כולנו להיות כאן איתך, ביומו הראשון של חג החנוכה החג שמייצג את ניצחון הרוח על החומר.
ניצחון של מעטים – אך נחושים ובטוחים בצדקת דרכם - אל מול רבים. זהו גם סוד הצלחתה של הציונות – חבורה של מעטים מקרב כלל העם היהודי שידעו לחולל תפנית בהיסטוריה של עמנו בזכות חזון מעשי ומחויבות עצומה למימושו. עלינו לשאול את עצמנו גם היום – מהי הרוח המנחה אותנו ? סביב איזה חזון משותף נוכל להתלכד?
לי יש תשובה ברורה לשאלה הזו.
מגילת העצמאות צריכה לשמש עבורנו מצפן רוחני וערכי, ואליה צריך להוסיף נדבך נוסף: מחויבות בלתי מתפשרת לניקיון כפיים ולאינטרס הציבורי הכללי, שתמיד חייב לעמוד מעל האינטרס האישי והפרטי.
גם כשעומדת לאדם חזקת החפות, והיא בהחלט עומדת - מתקפות דה לגיטימציה על שלטון החוק, על מוסדות אכיפת החוק, על המשטרה ועל בית המשפט – כל אלה אינם מתיישבים עם הגנה על הדמוקרטיה ועם מחויבות לערכינו הדמוקרטיים המאפשרים את קיומנו המשותף כאן.
אדוני הנשיא, מדד הדמוקרטיה מראה שאזרחי ישראל חשים גאווה בהיותם ישראלים. שיעור גבוה מקרב הציבור סבור שמצב המדינה טוב וזו בהחלט סיבה לאופטימיות. בימים אלה אנחנו נמצאים בעיצומה של סערה. לא בפעם הראשונה - מוקד הרעש של הסערה הוא המתח בין הדרג הפוליטי והדרג המקצועי.
מדד הדמוקרטיה הבוחן את אמון הציבור במוסדות המדינה מוכיח, שנה אחר שנה, שהציבור נותן אמון במוסדות מקצועיים (דוגמה בולטת היא האמון הרב בצה"ל) , הרבה יותר משהוא מאמין במוסדות הפוליטיים- הנבחרים – למשל הכנסת והמפלגות.
הלקח איננו שיש צורך בהעברת כוח מנבחרי הציבור לדרגים המקצועיים - אבל צריך לזכור היטב שישנה חשיבות לגורמי מקצוע אחראיים ומנוסים שיכולים לשמש גורם בקרה, מאזן ומרסן. נבחרי הציבור צריכים ללמוד מהמדד הזה: החלטות שיעברו ביקורת שיפוטית, שיעמדו במבחן הסבירות של ועדות מקצועיות שמונו מכח חוק או על בסיס החלטת ממשלה – הן החלטות טובות יותר, ובעלות תוקף חזק ולגיטימציה ציבורית רבה יותר.
השיטה ולפיה אם החלטת הוועדה לא נראית לי - אפזר את הוועדה; או, אם פסיקת בית המשפט לא נראית לי – אקצץ בסמכויות בית הדין; היא פרקטיקה פסולה וחייבים להיגמל ממנה. דרך המלך לחיזוק האמון הציבורי בנבחרי הציבור ובמוסדות המדינה עוברת בממלכתיות, התמקצעות ובקידום הטוב המשותף.
בכל מה שקשור להיבטי תפקוד הממשלה ושלטון החוק, והתמודדות עם השחיתות בישראל –מדד הדמוקרטיה מראה שאנחנו נמצאים במקום טוב ביחס לכלל העולם, אבל במקום פחות מבינוני ביחס למדינות הOECD ומבחינתי, זו קבוצת ההתייחסות הרלוונטית למדינת ישראל.
הגיע הזמן שנדרוש מעצמנו יותר. אנחנו יודעים מה ניתן לעשות כדי לשפר את תוצאותיה של ישראל במדדים הללו. קיימות הצעות פעולה בממשלה, וגם במכון הישראלי לדמוקרטיה פרסמנו תוכניות מעשיות בתחומים השונים. צריך לעבור לעשייה.
לסיכום, כבוד הנשיא, התרעת לפני מספר שנים שהחברה הישראלית משנה את פניה. המדד הזה מראה לנו שזה כבר לא רק עניין של דמוגרפיה. משימתנו המרכזית, ואנו רואים בך שותף לעניין זה - היא חיזוק הממלכתיות ברוח מגילת העצמאות. עלינו לשוב ולהתכנס סביב חזון ערכי משותף.