מינוי בכירים בשירות הציבורי

להלן סיכום עיקרי הדברים מהדיון:

על רקע דרישת הוועדה בראשות השופט גולדברג מהמועמד לתפקיד המפכ"ל נציב משה (צ'יקו) אדרי לעבור בדיקת פוליגרף, אמר השופט (בדימוס) יעקב טירקל שכיהן בעבר כיו"ר הוועדה, כי: "במסגרת מרחב הפעולה של הוועדה כפי שאושר לה על ידי הממשלה, היא יכולה גם לדרוש מהמועמד לתפקיד המפכ"ל לבצע בדיקת פוליגרף". עוד אמר טירקל, כי גם כשעמד בראש הוועדה, הוא סבר שיש להרחיב את מוטת הכנפיים שלה ככל האפשר - גם מבחינת פרשנות המושג 'טוהר מידות', וגם מבחינת הפרוצדורות שאותן מקיימת הוועדה. בהקשר זה, אמר טירקל, כי: "בעבר היו מקרים שפסלנו מועמד והמידע לא יצא החוצה משום שהשר הסכים להסיר את מועמדותו במקום לבזות אותו". טירקל סיכם ואמר, כי "יש לעגן את פעילות הוועדה והרחבת סמכויותיה בחקיקה. בתזכיר שהוכן על ידי הצעתי גם לעגן לוחות זמנים קשיחים לקבלת הערות מהציבור ולהרחיב את מוטת הכנפיים של הוועדה בכל מה שקשור לטוהר המידות, כך שתהיה לוועדה סמכות מפורשת להיכנס לשאלת ההתאמה של מועמד לתפקיד. כלומר- שלא ניתן יהיה לאשר מינוי של מפקד בסיס מטכ"ל לרמטכ"ל".

עו"ד דינה זילבר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אמרה, כי: "הוועדה תורמת מאוד לעבודת הממשלה ולאמון הציבור בבעלי התפקידים הבכירים ביותר במדינה וטוב שעומד בראשה שופט עליון". זילבר הוסיפה, כי "הנרטיב מייצר לפעמים עימות וירטואלי מול מנגנון פקידותי שעובד ותופס את עצמו כמשרת גם את הציבור וגם את הדרג המדיני כשאין הנגדה בין השניים. הרי לממשלה אין כל אינטרס לפעול נגד החוק. אמירה כאילו הוועדה פוגעת במשילות, אינה נכונה". בנוגע למבנה הוועדה וקיומה, אמרה זילבר, כי "ניתן לדמות את המערכת הממשלתית לרכב שיש בו גז וברקס, ולא ניתן להפעילו ללא שני המרכיבים. טוב שתהיה לדרג הפוליטי גם את האמירה של הדרג המקצועי. חברי הוועדה לא צריכים להיות בהכרח פרופסורים, אך חשוב שיהיו אנשים בעלי רקע מתאים".

עו"ד משה דיין, לשעבר נציב שירות המדינה: "הוועדה הזו היא מחויבת המציאות, אך יש לוודא שהיא לא תהיה ועדה להלבנת מינויים. היו הרבה פעמים שהוועדות התריעו והשר פשוט הוריד את המועמד ואף אחד לא שמע על זה וטוב שכך. כנציב שירות מדינה נאבקתי בשוכות בכדי למנוע מינויים לא ראויים למשל של מנכ"לים למשרדי הממשלה. נאבקתי גם בכדי שיהיו תנאי סף מינימליים לתפקידים בכירים בשירות המדינה.  לכן, הוועדה הזו כמו ועדות דומות לה היא חיונית גם בהיבט של בחינת איכות המינוי. הרי אם יביאו מג"ד כמועמד לרמטכ"ל חשוב שיהיה גוף שיתריע על כך".

יוחנן פלסנר, המכון הישראלי לדמוקרטיה: "הוועדה הזו כמו אחרות מגינה על הפוליטיקאים. צריך לזכור שבמקרה של הוועדה הנוכחית, היא לא בוחרת עבור השר את המועמד, ורק אם יש בעיה היא אומרת לו לבחור במישהו אחר, שגם אותו השר בוחר".

ח"כ קארין אלהרר, חברה בוועדה לענייני ביקורת המדינה: "בעיני הממשלה, בשם המשילות, כל ועדה מייעצת זה גורם מפריע. הדוגמא הטובה בנושא היא בעניין מינויו של נציב שירות המדינה האחרון. איש לא ידע להגיד מדוע המועמדת שהייתה היא המועמדת הראויה. ועדה שאין לה יכולת להיות מסננת של מועמדים, תגרום לציבור לאבד את האמון בפוליטיקאים, שכבר היום הוא לא מהמשובחים שיש. אני מכריזה שאם אהיה שרה אתמוך בוועדה ובעיגונה בחקיקה".

ח"כ יעקב מרגי, חבר בוועדה לענייני ביקורת המדינה: "אין לי בעיה שהחלטות הממשלה שהתקבלו בסוגיית הוועדה יעוגנו כולן, כולל הפרשנויות, בחקיקה, אך המחוקק צריך לקבוע את גבולות הגזרה של הוועדה הזו. עם כל הכבוד לחוששים מפגיעה במשילות, כדאי לעגן את עבודת הוועדה ולא צריך להתייחס לקולות שקוראים לבטל אותה, משום שהיא נותנת לשר כלים חשובים למלא את תפקידו".

ד"ר אביעד בקשי, ראש המחלקה המשפטית בפורום קהלת: "הוועדה היא דבר נכון, אבל ההצעות להרחיב את סמכויותיה הן טעות. כשמדובר על השאלה אם המינוי מתאים ונכון לגופו, ניתן לסמוך על הממשלה. הדרג המדיני צריך שיהיה לו את החופש להפעיל גם שיקולים פוליטיים ולשאת באחריות על כך. המקומות בהם מנגנונים של "שומרי סף" משחקים את תפקיד המבוגר האחראי, מאפשרים לשרים ולחברי כנסת להיות הילד המופרע, וגורמים לכך שאנו מוצאים את עצמנו עם תופעות של מינויים לא ראויים".

פרופ' ידידיה שטרן, סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה: "חברי הכנסת אלהרר ומרגי אומרים שהם לא סומכים על הממשלה וזה מה שמוכיח שיש פה בעיה תפקודית של תרבות פוליטית שלא יודעת לתקן את עצמה. באופן תיאורטי, הוועדה צריכה לדון בשאלות טוהר המידות, ויש אף לנסות להרחיב את המושג הזה אך הבקשה לבצע בדיקת פוליגרף למפכ"ל המיועד אינה ראויה משום שמדובר בכלי בעייתי".

ד"ר אסף שפירא, המכון הישראלי לדמוקרטיה: "אנחנו מכנסים את הדיון כיוון שלאחרונה עלו סוגיות וביקורות על עבודת הוועדה. מחד, יש האומרים שאין צורך בוועדה כזו, כיוון שהיא עלולה להרתיע מועמדים ראויים שלא רוצים לעבור את תהליך הבדיקה שלה. מנגד, יש ביקורת בנוגע לכלים המוגבלים שיש בידיה".

עו"ד אביה אלף, התנועה לטוהר המידות: "הדוגמא המוחשית הטובה ביותר לחשיבות ועדות המינויים היא הניסיון למנות את עפרה ברכה לנציבת שירות המדינה. אנחנו נמצאים היום במגמה בה מינויים פוליטיים הם דבר לגיטימי. אפשר למנוע מינויים לא טובים ופוליטיים במובן הלא טוב של המילה ולמנוע עתירות לבתי משפט, אם תהיה ועדה חזקה המבצעת את עבודתה נאמנה".