ברשות הקהילה - תכנון לנוכח צרכים משתנים בחברה החרדית

להלן סיכום עיקרי הדברים מהכנס:

יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה: "עתיד החברה הישראלית תלוי באופן בו נתמודד עם האתגר האדיר של הקהילה החרדית המשתנה. לא מדובר רק באתגרי מדיניות טכניים, אלא גם באתגרים ערכיים ואזרחיים הנוגעים לאזרחים חרדים במדינה דמוקרטית שהולכים ומתחדדים. אנו רואים מדי שנה עלייה חיובית בתפיסת האזרחות של החרדים, עם רוב גדל והולך של חרדים הגאים בישראליותם. מנגד, החרדים כקבוצה הם הקבוצה הרחוקה ביותר מבחינת ערכים דמוקרטיים. המטרה שלנו היא להתמודד עם האתגר וליצור ממנו הזדמנות שתניע אותנו קדימה".

פרופ' ידידיה שטרן, סגן נשיא למחקר, המכון הישראלי לדמוקרטיה הוסיף, כי: "קיים קשר הדוק בין המדיניות לשטח, איך מדיניות יכולה לשנות מציאות תוך זמן קצר. בשנתון החברה החרדית לשנת 2018 ישנן עליות וירידות גדולות בפרמטרים המרכזיים – כמה אנשים בוחרים להישאר לכולל, כמה אנשים הולכים לאקדמיה וכמה לצבא. המגמה המשמעותית והבולטת הזו מדגישה עד כמה זה נכון לטפל באתגר הזה מבחינה אסטרטגית באמצעות מדיניות ציבורית".

ד"ר לי כהנר, המכון הישראלי לדמוקרטיה, מנהלת שותפה של הכנס: "מטרתנו בכנס הזה היא להביא שפה נוספת לעולם של מקבלי ההחלטות ולעולם התכנוני. נושא הבריאות למשל עדיין לא מדובר מספיק בקרב החברה החרדית. יש להרים את הכפפה ולעבוד בצורה משולבת, להכניס את הידיים למשרדי הממשלה ולהתחיל לפעול בזה. צריך פה פעילות משמעותית להצלת חיי אדם".

רחלי איבנבוים, מייסדת התוכנית "מובילות למנהיגות תעסוקתית" ומנהלת שותפה של הכנס: "המאבק על הנרטיב בין חברה שמרנית לחברה משתנה הוא משמעותי. רוב החברה החרדית הבינה שהיא הופכת לפתוחה יותר, ומצטרפת לישראליות. יש לנסות ולהבין את קבוצות האמצע ולראות מדוע הן לקחו חלק במודרנה. האם זה למרות סיטואציית החיים המסתגרת או אודות להזדמנויות שהציעו להן?"

להלן עיקרי הדברים מהמושב שעסק במדיניות ויזמות בחינוך החרדי:

מאיר שמעוני, מנהל מחוז ירושלים במשרד החינוך: "במשרד החינוך הוקם מחוז חרדי ארצי שאחראי על 400 אלף תלמידים, ותפקידו ללוות, להנחות ולייצר פלטפורמות פדגוגיות משמעותיות בכדי שהחינוך החרדי יהיה איכותי ומשמעותי, וייתן מענה בתעסוקה, בעבודה ובאוניברסיטאות, כולל טיפול בנושא הרווחה. אם לא נטפל בהיבט הרחב של שיעור העוני, הרווחה והבריאות במרחב החרדי, הילדים פשוט יישארו מאחור ויגררו אחריהם השקעה גבוהה הרבה יותר. אם נייצר מעטפת חזקה ברמת הרווחה והבריאות, נוכל לאפשר למגזר החרדי לצמוח ולהשתלב בחברה הישראלית".

מיכל צ'רנוביצקי, יו"ר תנועת "עיר ואם" לקידום נשים חרדיות: "זו הייתה טעות היסטורית לא להכניס את החינוך החרדי למערכת החינוך הממלכתית, ועלינו לתקן אותה. כל ילד במדינת ישראל זכאי לחינוך ממלכתי, וזו צריכה להיות ברירת המחדל בכל יישוב חרדי".

עו"ד יואב ללום, מייסד עמותת "נוער כהלכה": "החינוך החרדי הוא התחום היחיד שיש בו שוק חופשי בישראל, עד כדי כך שהוא חופשי מהחוק. משרד החינוך שואל את עצמו מה עליו לעשות מבחינת העסקנים, ולא לוקח בחשבון את החברה".

חיים ארלנגר, המכון הישראלי לדמוקרטיה: "תמריצים חיוביים הם הדרך היחידה לשפר ולייעל את הבעיות בחינוך החרדי. כפייה בכוח היא חסרת סיכוי. אני לא ארצה שבני יפתח את היום עם לימודי מתמטיקה ואנגלית, אבל אחרי הצהריים הדבר יתאפשר, באופן שלא יבוא בכפייה".

ד"ר לטם פרי חזן, ראש המרכז לחקר החינוך היהודי, אוניברסיטת חיפה: "לכל ילד צריכה להיות הזכות ללמוד לימודי ליבה, אך בחברה החרדית קיים פער גדול בין הביקוש הגדל ללימודים כאלו, לצד מעט מאוד היצע. יש לחשוב על תמריצים שיאפשרו לבחור במסלולים המאפשרים לימודי ליבה ולעודד יוזמות ושינויים מלמטה".

להלן עיקרי הדברים מהמושב שעסק בצרכי הבריאות של החברה החרדית:

ד"ר אמה אברבוך, מרכזת צמצום פערים בבריאות, משרד הבריאות: "אנחנו מבצעים בחברה החרדית עבודה רבה על נושא ההנגשה התרבותית, והוא עדיין טעון לשיפור. בבתי החולים הגדולים קיימת בורות בכל הנוגע לטיפול בחרדים, וזה עוד לא נכלל בהכשרה של סטודנטים למקצועות הרפואה".

אפרים רוזנשטיין, מנהל שיווק מגזר חרדי, לאומית שירותי בריאות: "בעוד המגזר הכללי יותר נייד ונגיש, בקרב החרדים, נראה הרבה יותר מרכזים רפואיים בגלל בעיות הנגישות והתחבורה. כמו כן, לעסקני הרפואה יש כוח חזק מאוד ברפואה. אנשים מתקשרים לרב כדי לבקש המלצות לרופאים. לכן, אנו דואגים לקיים מפגשים בין הרבנים לרופאים".

נטע גלבוע-פלדמן, המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בר-אילן: "ניתן לראות בחברה החרדית כחברה השואפת לייצר עבור חבריה מרחבים מוגנים הלכתית ותרבותית. זירת הבריאות היא מקרה בוחן מעניין באשר ליכולות החברה הזו להיות שותפה לעשייה מודרנית וכן להיות שותפים בהפעלתה והובלתה בתחום הבריאות והרפואה".

שרה לבי, מייסדת ומנהלת האגודה לקידום הספורט ובריאות האישה, בית שמש: "קיימים שלושה אתגרים מרכזיים בתחום הכושר הגופני במגזר החרדי: מודעות, תשתית פיזית והנגשה. המודעות לכושר גופני איננה טבעית ולא מובנית מאליה כמו בקרב שאר המגזרים. יש להגביר את המודעות לכך על ידי סוכנים מתוך המגזר, כדי שהשינוי יבוא מבפנים החוצה".

להלן עיקרי הדברים שנאמרו במושב שעסק בדיור ובמרחב החרדי:

ד"ר איתן רגב, המכון הישראלי לדמוקרטיה: "בעוד המשפחות החרדיות גדולות יותר, הדירות שהם קונים קטנות וישנות יותר, ובשכונות זולות יותר. המעבר לנגב יכול להיות הזדמנות בכך שהוא משפיע על דפוסי התעסוקה של החברה החרדית ויוצר כוח שוק רחב יותר שיכול להוות תמריץ לפיתוח".

ד"ר ניצה קלינגר קסיר, המשנה ליו"ר המכון החרדי למחקרי מדיניות: "הרשויות המקומיות חייבות להתאים את שירותיהן לציבור החרדי, ולהכשיר את עובדיהן בהתאם- לעשות להם היכרות עם השפה, הקודים ואנשי המפתח בקהילה, אחרת לא נצליח להביא פתרונות הולמים".

יעקב גוטרמן, ראש עיריית מודיעין עילית: "הפריפריה החרדית נעלמה מזמן. המחירים בבית"ר עילית, במודיעין עילית ובאלעד יקרים יותר מבני ברק ומירושלים. חשוב גם לזכור שזה כמעט בלתי אפשרי לתפקד כעיר חרדית עם הכנסות כל כך מעטות".

אסף כהן, סמנכ"ל התיישבות, תנועת "אור": "כחלק מקצב הצמיחה של האוכלוסייה בישראל, הולך להיווצר פער סוציו-אקונומי אדיר בין המרכז לפריפריה. השינוי הנדרש הוא לא לדבר במושגי מרכז ופריפריה, אלא שלושה מרכזים חזקים ועצמאיים – המרכז, הנגב והגליל. לשם כך יש ליצור את המרחב החרדי החדשני, לפתח את תחום הדיור, התחבורה והסביבה וליצור ביקושים טבעיים, ולא לבנות על הטבות מלאכותיות".

ד"ר גלעד מלאך, המכון הישראלי לדמוקרטיה: "מגמת ההגירה לפריפריה בקרב החרדים מדאיגה. החרדים השכילו להיות במרכז הן בישראל והן בעולם - הם גרים בניו יורק, בלונדון ובבריסל. גם הערים החרדיות נמצאות ברובן במרכז. ההליכה לפריפריה עשויה לגרור עמה השלכות קשות מאוד".

ד"ר נסים ליאון, המחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן והמכון הישראלי לדמוקרטיה: "החברה החרדית, בין אם נרצה ובין אם לא, נמצאת בכיוון של שינוי. אם לפני 30 שנים סיכמנו את הדיון על החברה החרדית סביב המושג "חברת לומדים", כיום מתקיימים סוגים שונים של חברות חרדיות. לצד זה, יש גם ניסיונות לחדש את השמרנות החרדית, חרדים החרדים משינוי".