• למוזמנים בלבד
  • שידור חי

צה"ל כצבא העם

הכנס השנתי של התוכנית לביטחון לאומי ודמוקרטיה ע"ש אמנון ליפקין שחק במכון הישראלי לדמוקרטיה, בנושא צבא העם, יעסוק במודל צבא העם, במשמעויות החברתיות והצבאיות של מודל השירות הצבאי, במודל הגיוס, יחסי דרג מדיני- דרג צבאי, נורמות צבאיות מול נורמות אזרחיות בהקשר של הקוד האתי, פקודת השירות המשותף לדתיים ונשים, מודל הגיוס לחרדים ובחוק הלאום והשלכותיו על העדה הדרוזית.

בהשתתפות: אלופה (מיל') אורנה ברביבאי, תא"ל (מיל') אמל אסעד, יוחנן פלסנר, פרופ' משה הלברטל, פרופ' אסא כשר, פרופ' יגיל לוי, ד"ר ציפי ישראל, ראובן פינסקי, סגן השר ד"ר מייקל אורן, ד"ר עידית שפרן-גיטלמן, אלוף (מיל') עמי אילון, אלינור דוידוב, פרופ' יובל שני, ישראל כהן ופרופ' מרדכי קרמניצר.

היום הראשון של הכנס עסק במשמעויות החברתיות והצבאיות של מודל השירות הצבאי, במודל הגיוס, יחסי דרג מדיני- דרג צבאי, ונורמות צבאיות מול נורמות אזרחיות בהקשר של הקוד האתי.

בפתח הכנס, אמר יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, כי : "כיום רק כ-72% מהגברים היהודים מתגייסים. ברור שישנם שינויים במודל הגיוס שחייבים לאמץ בכדי לשמור שהמרקם העדין שקיים בצה"ל לא יפרם".

ד"ר יואכים רוטר מקרן קונארד אדנאואר הוסיף, כי: "בעיני גרמנים רבים, ישראל היא מושא לדוגמה לחיבור שבין החברה לצבא. גרמניה מנסה להבין איך להתמודד עם התמיכה היורדת בצבא וללמוד ממה שקורה כאן, בישראל".

העיתונאית טלי ליפקין שחק, ראש ועדת ההיגוי של התוכנית לביטחון לאומי ודמוקרטיה, הקריאה בפתח הכנס קטע מתוך פקודת היום של אמנון ליפקין שחק ז"ל, ביום עזיבתו את תפקיד הרמטכ"ל לפני 20 שנה: "חתרנו לקדש את ערך החיים ולחנך את החיילים להיות אזרחים טובים במדינתם".

להלן עיקרי הדברים מתוך המושב שעסק במשמעויות החברתיות והצבאיות של מודל השירות הצבאי:

אלוף (מיל') עוזי דיין, לשעבר סגן הרמטכ"ל ויו"ר פורום מבטחי: "בישראל נוצר מחיר דמים כזה שמחיר דמם של תושבי הדרום שווה פחות משל תושבי הצפון והדם של הצפונבונים הוא מעל כולם. באותו מחירון דמים, יוצא שרוב האנשים חושבים שדמם של החיילים יקר יותר מדם האזרחים. ככלל, ישנה הרגשה שערך הניצחון הוקרב על חשבון ערך מחיר הדמים". דיין הוסיף, כי "בדומה לחברה הישראלית, גם בצבא ישנן אליטות חדשות וקיים ביניהן מתח. במטה הכללי אין אלופה או אלוף חובש כיפה- זה ממש ביזיון".

פרופ' יגיל לוי, האוניברסיטה הפתוחה: "קבוצות שונות בחברה הישראלית מנהלות מאבק על עיצוב מחדש של תרבות הצבא סביב האתוס, הנורמות והערכים שלו. הן מתריסות כנגד האליטות הוותיקות וכלפי מוסדות שעדיין מייצגים את האליטות האלה, כמו הפרקליטות הצבאית. מה שחמור הוא שמודל צבא האזרחים שוקע, בלי שמתקיים על כך דיון ציבורי רציני".

פרופ' ידידיה שטרן, סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה: "האיתנות הפנימית היא חלק מרכזי במשימת הביטחון של ישראל, וצה"ל מוביל להשגתו. מדובר באתגר הגדול ביותר של הביטחון הלאומי בישראל. לכן, הצבא צריך להשקיע מאמצים אסטרטגיים וכלכליים בהגדלת יכולת ההשתתפות בצבא ולקדם שילוב של קבוצות כמו חרדים, נשים ודרוזים".

ד"ר ציפי ישראלי, המכון למחקרי ביטחון לאומי: "השימוש בביטוי 'צבא העם' הולך וגובר בעיקר בעתות משבר, ואנו עוסקים בו דווקא כשהוא משמש פחות כצבא העם. מודל הגיוס חייב להיות מודל גיוס חובה אך בשביל ליצור חוויה משותפת בשירות, יש לשים לב לסוגיית ההסללה של אוכלוסיות שונות בחברה הישראלית".

להלן עיקרי הדברים במושב שעסק בנושא יחסי הדרג הצבאי דרג מדיני והחברה האזרחית:

פרופ' (אמריטוס) סטיוארט כהן, אוניברסיטת בר-אילן: "הצבא רואה את עצמו כגוף הממלכתי היחיד במדינה, שנמצא מעל הוויכוחים בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית ושיכול לאחד את העם. זו פרשנות חדשה לממלכתיות, שבה הצבא הוא שקובע אסטרטגיה עבור המדינה".

סגן השר, ד"ר מייקל אורן, כולנו: "הקריאות לבטל את צבא העם ולהחליפו בצבא מקצועי הן אסון שעלול להביא אותנו למצב דומה לזה שקיים בארה"ב, שם בצבא נמצאים בעיקר אזרחים ממעמדות נמוכים. עצם העובדה שהחברה הישראלית מושקעת במצבנו הביטחוני, גם דרך השירות הצבאי, משמשת כבלמים על דרג מקבלי ההחלטות. עלינו למצוא את דרך המלך ביחסי הדרג הצבאי והאזרחי ובין הצבא והחברה".

ח"כ מרב מיכאלי, המחנה הציוני התייחסה לאמירתו של שר החינוך בנט כנגד הפרקליט הצבאי ואמרה, כי: "השר בנט נכנס בפרקליט הצבאי ב-200 קמ"ש, כאילו הוא אויב המדינה. מדובר באקט שהוא על סף התרת דם, וקשה להבין איך אדם כזה ביקש את תיק הביטחון ומכהן כשר חינוך. הבעיה ביחסי הדרג המדיני והצבאי, היא ההסתה וההתלהמות מצד נבחרי הציבור שמתפוצצות לממשלה בפנים. הצבא מוצא עצמו כשק חבטות- מצד אחד, מגן בגופו על הדרג המדיני ומצד שני, מופקר להתקפות מצד הדרג המדיני, וכתוצאה מכך- מצד הציבור. העיוות ביחס לצה"ל הוא חלק מהפגיעה המתמשכת בדמוקרטיה הישראלית באמצעות הפגיעה בכל המוסדות הציבוריים הממלכתיים".

פרופ' מרדכי קרמניצר, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה: "יש לראות כיצד משמרים את רעיון הכפיפות לדרג המדיני, מבלי לאפשר לצבא להפוך לכלי עיוור בידי הממשלה. אם הוא יהפוך לכזה, הוא לא יוכל להיות מוסד ממלכתי במלוא מובן המילה, ולא תהיה לו לגיטימיות רחבה דיה".

אלוף (מיל') גרשון הכהן: "הדרג המדיני חייב להיות מעורה גם ב'איך', והדרג הביצועי חייב לא רק להבין את ההשלכות של ה'מה' ואת הביצוע שלו על השפעות הפעולות, אלא גם לנסות להשפיע על הדרג המדיני. כיוון שהרמטכ"ל נמצא תחת חשדנות מתמדת, הוא למעשה מתכנס לכדי מה שנראה לו כמכנה המשותף הרחב ביותר, חף ממחלוקות, כשמה שמגן עליו הוא המסד המקצועי".

אלוף (בדימוס) עמי אילון, לשעבר ראש השב"כ ועמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה: "אנחנו מתקשים להבחין בין הגנה לביטחון. מדינת ישראל היא המדינה היחידה בה יש משרד הביטחון, ולא משרד ההגנה. מי שאמור לייצר ביטחון זה המנהיגות. בדיון הציבורי, הדברים מתערבבים וזה חלק מהמאבק הבלתי פתור בין מערכת ההגנה שהצבא הוא מרכזה, לבין המנהיגות הפוליטית".

להלן עיקרי הדברים במושב שעסק במודל הגיוס: בין צבא העם לצבא מקצועי:

אלופה (מיל') אורנה ברביבאי: "אנחנו רואים את הכרסום במאפייני צה"ל כצבא העם, וספק אם ניתן לשמר מודל זה במהותו המסורתית, המייצר הזדמנות לצמצום פערים ואיחוד כולם תחת מטרה אחת. אם מחליטים לעבור למודל אחר, יש לפעול למען הסדרה, לומר את זה בקול רם ולעמוד מאחורי הדרך".

תא"ל (מיל') אריאל היימן, לשעבר קצין מילואים ראשי: "המערכת הצבאית מטפלת במערך המילואים באופן יוצא מן הכלל, וזה מצליח - הצבא נמצא במצב הטוב ביותר אי פעם. בתוך מספר שנים, הצבא יהפוך כנראה לצבא חצי מקצועי שיענה על אתגרי וצרכי העתיד".

פרופ' תמר הרמן, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה: "החברה הישראלית הפכה למגוונת יותר מבחינת כרטיסי הכניסה לשוק התעסוקה, וכך משתנה גם היחס לצה"ל. למשל, כיום יש יותר נכונות לבקר את צה"ל על התנהלותו המנהלית ולכן גם לדרוש קיצוץ בתקציב הביטחון. אם הציבור ירגיש שיש שינוי במודל ואף אחד לא מדבר איתו על זה, זו סכנה".

רס"ן (מיל') רינת משה: "מודל צבא העם עבר שינויים משמעותיים. ברור שיש חלקים שכבר לא מייצגים את צבא העם, ומודל המילואים מבטא את זה בצורה הטובה ביותר, כיוון שיש בו שניות פנימית. השירות הצבאי הופך יותר ויותר לשירות בררני שיש לו ערכים של שכר ותגמולים".

אלוף (מיל') פרופ' ישי בר, המרכז הבינתחומי: "אחד הגורמים שממתנים את הפעלת הכוח בצבא הוא היותו הטרוגני, עם התפלגות הדעות השונות של חייליו. אם נבחר במודל הצבא המקצועי, המתגייסים לא בהכרח ייצגו את כלל הספקטרום החברתי והפוליטי, אלא יהיו דווקא האנשים הכוחניים והמיליטנטים יותר".

להלן עיקרי הדברים במושב שעסק בנורמות צבאיות מול הנורמות האזרחיות- הקוד האתי במציאות משתנה:

פרופ' משה הלברטל, האוניברסיטה העברית: "אין דבר חמור יותר במדינה מאשר להפעיל את הכוח המאורגן שלה, באופן שלא תואם את העקרונות הבסיסיים המעוגנים ברוח צה"ל. מתחולל שינוי עמוק בו מנהיגות פוליטית ציבורית משתמשת ברגשות זעם של ציבור שקשורים במערכת המגבלות של רוח צה"ל כדי להרוויח נקודות".

פרופ' (אמריטוס) אסא כשר, אוניברסיטת תל אביב, מחבר מסמך הקוד האתי של צה"ל: "לצבא, או לשום גוף ממלכתי אחר, אסור להתאים את ערכיו לעמדות הרווחות בציבור. עליו לפעול במקצועיות. כך למשל, הצבא פעל בצורה טובה מאוד במקרה אלאור אזריה ולא הקשיב למי שהפגין בחוץ וקרא 'גדי, גדי תתפטר, רבין מחפש חבר'".

היום השני של הכנס עסק בפקודת השירות המשותף, מודל הגיוס למגזר החרדי, עתידו של השירות הלאומי-אזרחי ובהשלכותיו של חוק הלאום על העדה הדרוזית בשירות הצבאי.

להלן עיקרי הדברים ממושב פקודת השירות המשותף:

יאיר שלג מהמכון הישראלי לדמוקרטיה: "מקומם העולה בחברה של הנשים והדתיים בחברה הישראלית, החל לבלוט יותר ויותר גם בצבא. הפטרונים הציבוריים של קבוצת הנשים והדתיים עומדים על זכויותיהם, והצבא כלוא ביניהם".

אלינור דוידוב משדולת הנשים בישראל: "הצבא לא מתנהל על פי הרצון לשלב נשים ולהשוות את מעמדן, אלא מתוך צורך. גם פסק דין אליס מילר קרה מתוך אילוץ של בג"ץ ולא כהחלטה יזומה של הצבא. אמנם 85% מתפקידי הצבא פתוחים לנשים, אך הן עדיין לא מאיישות את כל התפקידים הפתוחים להן. צריך לזכור, שיש הבדלי כוחות גדולים בין הכוח הפוליטי והכלכלי שיש לממסד הרבני לעומת זה של ארגוני הנשים".

הרב עמיחי גורדין, ישיבת הר עציון: "אנחנו לא שונאי נשים ולא חשוכים, וחשוב לנו שנשים תממשנה את עצמן, אבל אנחנו כן חושבים שיש הבדלים בין גברים לנשים. בניגוד למה שנטען כלפינו, חברי הכנסת של הבית היהודי לא עזרו לנו ואין לנו מנופים פוליטיים מול הצבא".

אל"מ (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך: "אין שום דרישה הלכתית שאומרת שגבר לא יכול להיות במקום בו נוכחות נשים. יצירת ה"מרחבים נטולי נשים" הם קו אדום מובהק. לא יכול להיות שבשל חשש מ"קלקול" החייל החרד"לי, ידירו נשים מהמרחב הציבורי".

ד"ר עידית שפרן גיטלמן, המכון הישראלי לדמוקרטיה: "אם פעם ראינו את צה"ל ככור היתוך, כשהמחלוקות החברתיות נשארו מחוץ לבקו"ם, הדיון סביב הפקודה הזו מוכיח שהיכולת לראות בצה"ל מנגנון הגנה מפני המחלוקות הללו מוטלת בספק. אי אפשר להתעלם מהעובדה שהמאבק בהדרת נשים קשור למאבק בביטויי ההדתה במרחבים הציבוריים הכלליים ומובל על ידי אותם הגורמים".

להלן עיקרי הדברים ממושב שעסק בנושא חוק הלאום והשלכותיו על בני העדה הדרוזית:

תא"ל (מיל') אמל אסעד: "חוק הלאום מבטא אמירה שהמדינה הולכת לכיוון של הפרדות בין אוכלוסיות, ואיך שלא נקרא לזה, אם נגיע להפרדה לא יהיה כאן משטר דמוקרטי אלא משטר פשיסטי- תקראו לזה אפרטהייד. אנחנו עוד לא שם, אבל יש פגיעה במרקם החברתי, ואנחנו מתחילים להרגיש את החדרת הרגש הלאומני בקרב הציבור, בעיקר בקרב הצעירים, ובעתיד זה ייתן לגיטימציה לפגוע בכל מה שהוא לא יהודי. החוק הזה טלטל את העדה הדרוזית. אני מדבר עם קצינים וחיילים דרוזים בתוך הצבא, והם מאבדים מהמוטיבציה שלהם וזו סכנה למדינת ישראל".

ד"ר עידית שפרן גיטלמן, המכון הישראלי לדמוקרטיה: "שירות בצה"ל לא יכול להיות כרטיס להקניית שוויון אזרחי. כאן מגיע הקושי של הציבור להירתם למאבק של העדה הדרוזית, כי יש בו משהו שמשריש את הנורמה שאומרת ששירות בצה"ל שווה אזרחות. אנחנו חייבים לתת לדרוזים שוויון לא כי הם שירתו בצה"ל, אלא מעצם היותם אזרחים".

להלן עיקרי הדברים מהמושב שעסק במודל הגיוס למגזר החרדי:

יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה: "אנחנו בנקודה שבין צבא העם לצבא מקצועי, וזה מצב לא יציב. הגורם המשפיע ביותר על כך הוא שיעורי הגיוס הנמוכים בקהילה החרדית, והוא משמעותי מאוד ביכולת להמשיך ולקיים את צבא העם. יש כמעט אפס עניין ציבורי בפרטי הסוגיה, עד כדי סוג של ייאוש".

עו"ד איתי אופיר, היועץ המשפטי למערכת הביטחון: "אנחנו מנסים לתת לסוגיית חוק הגיוס את השקט התעשייתי שהיא זקוקה לו. יצרנו מקלות וסנקציות כלכליות שלא בטוח שיהיו יעילים ולא יפגעו דווקא בחברה החרדית".

ישראל כהן, רדיו קול ברמה: "אנחנו נמצאים בשבוע קריטי לקביעת חוק הגיוס לחרדים, והממשלה עלולה ליפול על הסוגיה הזו. בשנים האחרונות, בגלל "החרדים החדשים", פתאום יש אנשים שמתנדבים בשירות לאומי ובארגונים אזרחיים שונים. פתאום אלו הם הגיבורים, ולאו דווקא לומדי התורה. הם עלולים להחליף את האליטה החרדית ולהיות האליטה האלטרנטיבית".

פרופ' יובל שני, המכון הישראלי לדמוקרטיה: "כמי שעוסק בזכויות, אני חושב שהרעיון שיטילו על כל "קבוצת החרדים" אחריות על גיוס של הפרטים הוא בעייתי. אי אפשר שזה יהיה באחריות הרבנים או הישיבות- הם לא קבלני כוח אדם. התפיסה צריכה להיות גיוס אוניברסלי עם מסגרות חלופיות והסדרים קונקרטיים".

ד"ר גלעד מלאך, המכון הישראלי לדמוקרטיה: "צה"ל לא יכול להיות צבא מקצועי, אבל הוא צריך להיות מקצועי יותר. בהיבט החרדי, הדרך ליישם את הקונספט הזה היא בדרך של מיקוד השירות לתרומה מקסימלית של המשרת, ובחשיבה על החוסן הלאומי לא רק בהקשרים ביטחוניים אלא גם בהקשרים כלכליים".

ד"ר אסף מלחי, המכון הישראלי לדמוקרטיה: "כדי להגביר את התגייסות החרדים לצה"ל, הצבא נוקט בתמריצים כלכליים. כך, נוצרים מסלולי גיוס דיפרנציאליים לאוכלוסיות שונות בציבור הישראלי, הפוגעים ביכולת לחתור לשוויון אליו אנו שואפים. לכל הפחות, יש לנו את האחריות לכך שמסלולים אלו יכללו שירות משמעותי שתורם לחברה ולפרט החרדי".

אלוף (מיל') עמי אילון, המכון הישראלי לדמוקרטיה: "המושג 'שוויון בנטל' משמש כסות פוליטית על מנת להיבחר לכנסת, אבל יש בו מעט מאוד תוכן. קבענו שהגברים החרדים שווים לגברים החילונים ולכן כפינו עליהם שוויון, אבל נשים חרדיות לא שוות בהכרח לנשים החילוניות, ועליהן אנחנו לא כופים גיוס".

להלן עיקרי הדברים מהמושב שעסק בעתידו של השירות האזרחי:

ד"ר ראובן גל, מוסד שמואל נאמן בטכניון ולשעבר ראש מנהלת השירות האזרחי: "השירות האזרחי למען הקהילה יוצר אפקט לטווח ארוך, גם לדורות הבאים. התהליך שהביא להקמת השירות האזרחי התבסס על  ערכי התנדבות, אזרחות, חיזוק הפרט ותרומה לקהילה. הדגשים הם לא ביטחון ולא הגנת המולדת אלא אזרחות טובה. כדי להביא לשירות אזרחי שיקיים את ייעודו, יש להיצמד למודל הראשוני ולהתאים אותו לזמננו".

עו"ד בשאיר פאהום ג'יוסי, יוזמות קרן אברהם: "הדיון במסגרת שירות אזרחי לאוכלוסייה הערבית לא רלוונטי כי הוא נעשה ללא שיח עם נציגות החברה הערבית. חשוב לקיים הידברות ולקבל הסכמות בנוגע לאופן בו המודל יעבוד. בנוסף, כשמדובר בחברה בסטטוס סוציו- אקונומי נמוך, קשה לשכנע אנשים להתנדב למען הקהילה, כשהחלופה היא לצאת לעבוד ולהתפרנס".

ראובן פינסקי, מנכ"ל רשות השירות הלאומי-אזרחי: "ברור שישנם כשלים בשירות האזרחי לחרדים ולכן צריך לבדוק מה לא עובד, להגביר את הפיקוח, להסדיר את השיטה ולהוסיף ערך לשירות. יש סדרת תקנות שאנחנו כותבים עכשיו, גם בהקשרים של דיווחי נוכחות וביקורות פתע, וסדרה של כלים שאנחנו מגבשים כדי לשנות את המצב". בנוגע לשירות האזרחי לערבים, ציין פינסקי, כי: "כיום משרתים למעלה מ-4,000 ערבים במסגרות השירות האזרחי, לעומת 1,000 בלבד ששירתו בשנת 2010. ניתן היה אף להרחיב את היקפי המשרתים הערבים אם היה ניתן לכך התקציב המתאים".

הרב בצלאל כהן, ראש ישיבת "חכמי לב" ירושלים: "נשים חרדיות, לעומת בחורי הישיבות, מורגלות באוריינות, לוחות זמנים ושאר הפרמטרים של העולם המודרני. החרדים שפונים אקדמיה ולשוק התעסוקה מתקשים אפילו עם שעת הקימה בבוקר או עם כתיבת המטלות".

 

יום שני | 19.11

09:30– 10:00 | פתיחה
  • יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה
  • ד"ר אלכסנדר ברקל, מנהל קרן קונרד אדנאואר בישראל
  • אלוף (בדימוס) עמי אילון, המכון הישראלי לדמוקרטיה

 

10:00–11:30 | המשמעויות החברתיות והצבאיות של מודל השירות הצבאי

יו"ר המושב: טלי ליפקין-שחק, גלי צה"ל

  • אלוף (מיל') עוזי דיין, יו"ר פורום מבטחי
  • פרופ' ידידיה שטרן, המכון הישראלי לדמוקרטיה ואוניברסיטת בר-אילן
  • ד"ר ציפי ישראלי, המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)
  • פרופ' יגיל לוי, האוניברסיטה הפתוחה

 

12:00–13:30 | דרג  צבאי, דרג מדיני והחברה האזרחית בישראל

יו"ר המושב: פרופ' עמיחי כהן, המכון הישראלי לדמוקרטיה והקריה האקדמית אונו
הצגת המחקר: פרופ' (אמריטוס) סטיוארט כהן, אוניברסיטת בר-אילן

  • ח"כ מרב מיכאלי, המחנה הציוני; חברת ועדת החוץ והביטחון
  • ח"כ ד"ר מייקל אורן, סגן שר במשרד ראש הממשלה
  • פרופ' מרדכי קרמניצר, המכון הישראלי לדמוקרטיה, האוניברסיטה העברית בירושלים
  • אלוף (מיל') גרשון הכהן, לשעבר מפקד המכללות הצבאיות ומפקד הגיס הצפוני בצה"ל

 

13:30–14:30 | הפסקת צהריים
14:30–16:00 | מודל הגיוס: בין צבא העם לצבא מקצועי

יו"ר המושב: אלופה (מיל') אורנה ברביבאי, לשעבר ראש אגף כוח אדם בצה"ל

  • פרופ' תמר הרמן, המכון הישראלי לדמוקרטיה והאוניברסיטה הפתוחה
  • תא"ל (מיל') ד"ר אריאל היימן, מנכ"ל משותף "אור - יעוץ לארגונים, ניהול, אסטרטגיה והערכה"
  • רס"ן (מיל') רינת משה, אוניברסיטת בר-אילן והמכללה האקדמית אשקלון

 

16:15–18:00 | נורמות צבאיות מול נורמות אזרחיות: הקוד האתי במציאות משתנה

יו"ר המושב: ד"ר עידית שפרן גיטלמן, המכון הישראלי לדמוקרטיה ואוניברסיטת חיפה
הצגת סקר ערכים בלחימה: פרופ' תמר הרמן ואור ענבי, המכון הישראלי לדמוקרטיה

  • פרופ' משה הלברטל, האוניברסיטה העברית בירושלים  ואוניברסיטת ניו יורק
  • פרופ' (אמריטוס) אסא כשר, אוניברסיטת תל אביב
  • אלוף (מיל') פרופ' ישי בר, המרכז הבינתחומי הרצליה
  • פרופ' דניאל סטטמן, אוניברסיטת חיפה

 

יום שלישי | 20.11

09:30–11:00 | פקודת השירות המשותף: דתיים ונשים בצבא העם

יו"ר המושב: יאיר שלג, המכון הישראלי לדמוקרטיה ו"מקור ראשון"

  • אלינור דוידוב, שדולת הנשים בישראל
  • הרב עמיחי גורדין, ישיבת הר עציון
  • ד"ר עידית שפרן גיטלמן, המכון הישראלי לדמוקרטיה ואוניברסיטת חיפה

 

11:15–12:00 | חוק הלאום, משמעויותיו והשלכותיו על בני העדה הדרוזית

תא"ל (מיל') אמל אסעד, ממובילי המאבק לתיקון חוק הלאום

 

12:00–13:00 | הפסקת צהריים
13:00–14:30 | מודל הגיוס למגזר החרדי

יו"ר המושב: יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה

  • פרופ' יובל שני, המכון הישראלי לדמוקרטיה והאוניברסיטה העברית בירושלים
  • עו"ד איתי אופיר, היועץ המשפטי למערכת הביטחון
  • ישראל כהן, רדיו קול ברמה
  • ד"ר גלעד מלאך, המכון הישראלי לדמוקרטיה
  • ד"ר אסף מלחי, המכון הישראלי לדמוקרטיה 

 

14:45–16:15 | עתידו של השירות האזרחי

יו"ר המושב: אלוף (בדימוס) עמי אילון, המכון הישראלי לדמוקרטיה

  • ד"ר ראובן גל, מוסד שמואל נאמן, הטכניון
  • עו"ד בשאיר פאהום ג'יוסי, יוזמות קרן אברהם
  • ראובן פינסקי, מנכ"ל רשות השירות הלאומי-אזרחי
  • הרב בצלאל כהן, ראש ישיבת "חכמי לב" ירושלים

 

16:30 | סיכום

עו"ד איתי אופיר, היועץ המשפטי למערכת הביטחון

ח"כ ד"ר מייקל אורן, סגן שר במשרד ראש הממשלה

אלוף (בדימוס) עמי אילון, עמית בכיר, המכון הישראלי לדמוקרטיה

תא"ל (מיל') אמל אסעד, ממובילי המאבק לתיקון חוק הלאום

אלוף (מיל') פרופ' ישי בר, בית ספר הארי רדזינר למשפטים, המרכז הבינתחומי הרצליה

אלופה (מיל') אורנה ברביבאי, לשעבר ראש אגף כוח אדם בצה"ל; מנכ"ל הקרן למיזמים לאומיים

ד"ר אלכסנדר ברקל, מנהל קרן קונרד אדנאואר בישראל

הרב עמיחי גורדין, ישיבת הר עציון

ד"ר ראובן גל, עמית מחקר בכיר וראש תחום חברה ותכנון ארוך טווח, מוסד שמואל נאמן, הטכניון; מייסד ומנהל ראשון של מנהלת השירות האזרחי-לאומי

אלינור דוידוב, מנהלת תחום המאבק בהדרת נשים, שדולת הנשים בישראל

אלוף (מיל') עוזי דיין, יו"ר פורום מבטחי, לשעבר סגן הרמטכ"ל וראש המועצה לביטחון לאומי

תא"ל (מיל') ד"ר אריאל היימן, מנכ"ל משותף "אור - יעוץ לארגונים, ניהול, אסטרטגיה והערכה", בעבר קצין המילואים הראשי בצה"ל

אלוף (מיל') גרשון הכהן, לשעבר מפקד המכללות הצבאיות ומפקד הגיס הצפוני בצה"ל

פרופ' משה הלברטל, החוגים למחשבת ישראל ופילוסופיה, האוניברסיטה העברית בירושלים;  אוניברסיטת ניו יורק

פרופ' תמר הרמן, עמיתה בכירה והמנהלת האקדמית של מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות, המכון הישראלי לדמוקרטיה; האוניברסיטה הפתוחה

ד"ר ציפי ישראלי, ראש התוכנית לחקר דעת קהל וביטחון, המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)

הרב בצלאל כהן, ראש ישיבת "חכמי לב" ירושלים

ישראל כהן, פרשן פוליטי ולענייני חרדים, רדיו קול ברמה

פרופ' עמיחי כהן, עמית בכיר וראש התוכנית לביטחון ודמוקרטיה ע"ש אמנון ליפקין-שחק, המכון הישראלי לדמוקרטיה; הפקולטה למשפטים, הקריה האקדמית אונו

פרופ' (אמריטוס) סטיוארט כהן, המחלקה למדע המדינה, אוניברסיטת בר-אילן

פרופ' (אמריטוס) אסא כשר, החוג לפילוסופיה, אוניברסיטת תל אביב; חתן פרס ישראל לפילוסופיה לשנת 2000

פרופ' יגיל לוי, המחלקה לסוציולוגיה, מדע המדינה ותקשורת, האוניברסיטה הפתוחה

טלי ליפקין-שחק, מנהלת תוכניות תחום צבא וביטחון,  גלי צה"ל

ח"כ מרב מיכאלי, המחנה הציוני; חברת ועדת החוץ והביטחון של הכנסת

ד"ר גלעד מלאך, ראש התוכנית "חרדים בישראל", המכון הישראלי לדמוקרטיה

ד"ר אסף מלחי, חוקר בתוכנית לחרדים בישראל ובתוכנית לביטחון ודמוקרטיה על שם אמנון ליפקין-שחק, המכון הישראלי לדמוקרטיה

רס"ן (מיל') רינת משה, המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה אוניברסיטת בר-אילן והמכללה האקדמית אשקלון

פרופ' דניאל סטטמן, ראש החוג לפילוסופיה, אוניברסיטת חיפה

אור ענבי, חוקר, מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות, המכון הישראלי לדמוקרטיה

עו"ד בשאיר פאהום ג'יוסי, יו"ר שותפה, יוזמות קרן אברהם

ראובן פינסקי, מנכ"ל רשות השירות הלאומי-אזרחי

יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה

פרופ' מרדכי קרמניצר, עמית בכיר, המכון הישראלי לדמוקרטיה והפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים

יאיר שלג, עמית מחקר, התוכנית לדת ומדינה, המכון הישראלי לדמוקרטיה; עיתונאי, מקור ראשון

פרופ' ידידיה שטרן, סגן נשיא למחקר, המכון הישראלי לדמוקרטיה; הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן

ד"ר עידית שפרן גיטלמן, התוכנית לביטחון ודמוקרטיה ע"ש אמנון ליפקין-שחק, המכון הישראלי לדמוקרטיה; הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה

פרופ' יובל שני, סגן נשיא למחקר, המכון הישראלי לדמוקרטיה; הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים