אות הפרלמנטר המצטיין לשנת 2018

אני שמח מאד להעניק בשם המכון הישראלי לדמוקרטיה, זו השנה השביעית, את אות הפרלמנטר המצטיין. אנחנו עושים מאמץ גדול כדי להעריך ולהוקיר עבודה פרלמנטרית איכותית. עבודה אשר איננה מתמקדת בייצור כותרות צעקניות אלא מבוססת על עבודה מקצועית, יסודית, עקבית ומעמיקה – שתכליתה להוביל שינוי לטובת החברה והאזרח. המשותף לזוכים היום באות הפרלמנטר- חה"כ איציק שמולי וחה"כ יעקב מרגי, כמו גם אלה שנכללו ברשימה הסופית ואלה שזכו בו בעבר הוא שטובת הציבור עומדת לנגד עיניהם, הם משמשים פה ואוזן עבור אוכלוסיות מוחלשות, ותורמים לשמירה על כבודו ויוקרתו של המוסד החשוב הזה.

אני מבקש להודות ליושב ראש הכנסת על שיתוף הפעולה בקיום המפעל הזה, לצוות התכנית לרפורמה פוליטית במכון הישראלי לדמוקרטיה שאספו ועיבדו את הנתונים - אביטל פרידמן, שחף זמיר, נופר מורדיאן.
וכן לצוות ארכיון הכנסת שסייע בהנגשת הנתונים.
לחברי ועדת האות: השופט אור, פרופ' גבריאלה שלו, פרופ' מנחם בן –ששון, ח"כ לשעבר וד"ר לאה נס, השרים לשעבר אופיר פינס וראלב מג'אדלה.

אדוני היושב ראש,
הענקת האות נועדה להוקיר עבודה פרלמנטרית איכותית על מנת לחזק את מוסד הכנסת. על סדר יומנו המשותף שלנו, ישנן יוזמות נוספות הנועדו להשיג את אותה המטרה-חיזוק מוסד הכנסת!

בשבוע שעבר שרת המשפטים הציגה לממשלה דו"ח שמסכם את פעולות החקיקה בשנת 2017. הדו"ח מדגים שוב את מה שאנו במכון הישראלי לדמוקרטיה מכירים כבר שנים. חברי הכנסת משקיעים מאמצים ניכרים בקידום אלפי יוזמות לחקיקה פרטית שרובן הגדול אינו מבשיל ואינו מגיע להצבעה בקריאה שלישית, במקום זאת היקף פעילות הכנסת בתחום הפיקוח והבקרה על הרשות המבצעת הוא מוגבל ואיננו מספק. כתוצאה מכך, מוסד הכנסת חלש מידי ולא מצליח לספק את התוצר הציבורי של פיקוח עצמאי והדוק על עבודת הממשלה.
בדיונים משותפים איתך ועם חברי כנסת נוספים גיבשנו עקרונות לתיקון , ומקווה שבזמן הנותר נוכל להניח מתווה שיהווה מודל שיוכל להיות מאומץ, בדיאלוג והסכמה רחבה בכנסת הבאה.

אדוני היו"ר, יתכן שמועד הבחירות הכלליות הולך ומתקרב. קביעת מועד פיזור הכנסת יושפע מאופן הטיפול בשני נושאים מרכזיים, שנוגעים במהות של האופי ושל הקיום הלאומי שלנו. שני הנושאים נדונים ממש בימים אלה בועדות הכנסת ולמרות הלחצים הפוליטיים חשוב שנימנע מקבלת החלטות שיגרמו נזק ארוך טווח.

האחד, חוק הגיוס. מעבר לפרטי המתווה, שלגביהם יתכן שיש לי מחלוקת עם כמה מהיושבים כאן, חשוב שכל הסדר שיוסכם עליו יקח בחשבון את הצורך הלאומי החיוני להגן על מודל צבא העם ולמנוע את קריסתו. הקריאות למעבר למודל של צבא מקצועי אולי קוסמות לאלה שרוצים לפתור את הבעייה הזאת, שקורעת את החברה הישראלית כבר עשרות שנים. אבל חשוב שנדע כולנו—אין אפשרות להבטיח את בטחון ישראל בלי שנשמור על צבא העם. בשירות מילואים שאני מקיים מדי שנה, יש לי ההזדמנות והכבוד לפגוש ישראלים צעירים רבים המתגייסים ליחידות המיוחדות. רובם הגדול מתנדב ליחידות החוד משום שהוא מקבל את חובת השירות כמובנת מאליה. אני באמת חושש שלא נוכל לשמור על צבא העם אם תתקבע התחושה בקרב הצעירים המתגייסים בעתיד כאילו חובת השירות מוחלת באופן שהוא לא שוויוני באופן קיצוני. לכן, כל הסדר צריך לכלול, בין השאר, חבילה נרחבת של הטבות למשרתים.

הנושא השני הוא חוק הלאום. מהגרסה לחוק שהובאה לדיון הבוקר בועדת הכנסת עולה כי ישנו רצון לשנות באופן מהותי את אופיה החוקתי והערכי של המדינה. אחרת, לא ניתן להבין מדוע הושמט הביטוי "מדינה יהודית ודמוקרטית ברוח עקרונות הכרזת העצמאות" מהפסקה הפותחת של החוק. אין יסוד משותף שיותר מאפיין אותנו ואת ההסכמה הציונית הרחבה מאשר הגדרת המדינה כמדינת הלאום של העם היהודי כולו ברוח עקרונות מגילת העצמאות. זה גם משקף את העמדות של רוב גדול בציבור. עדיין ישנה הזדמנות לשקול מחדש את קידום החוק בנוסח הזה. במקום זאת, ניתן להעביר נוסח אחר ומאוזן שיבטא הסכמה רחבה וישקף מכנה משותף רחב וממלכתי בציבור הישראלי.

חוק הלאום הוא הזדמנות נדירה של הכנסת העשרים למלא את תפקידה כגוף מכונן. עליה לעשות זאת באחריות ובזהירות ולהעמיד לנגד עיניה את כל אזרחי המדינה – בעבר, בהווה, ובעתיד.
תודה רבה וברכות מקרב לב לזוכים באות!