כנס בנושא אפליה בשוק התעסוקה

עם פרסומו של מחקר חדש מאת פרופ' יובל פלדמן וד"ר תמר קריכלי-כץ בנושא סוגי האפליה בשוק התעסוקה נערך אמש (ג') דיון מקצועי של המכון הישראלי לדמוקרטיה, במסגרתו עלו יוזמות למיגור האפליה ודרכים אופרטיביות להגברת שילוב מגזרים שונים, ובניהם: חרדים, ערבים ונשים, בשוק התעסוקה הישראלי.

להלן עיקרי הדברים:

איציק צאיג, מנכ"ל אוסם השקעות ויו"ר ועדת העבודה בנשיאות הארגונים העסקיים: "האינטרס העסקי הוא מרדף אחרי כישרונות, וחברה שמצמצמת את מאגר הכישרונות שלה עושה טעות. אפליה מתקנת לא תעבוד לטווח ארוך בעולם העסקי, כי לא חברה לא תעסיק עובד לאורך זמן אם הוא לא כישרוני מספיק. יש לנו כישרונות גם במגזר הערבי וגם מהציבור החרדי וכמובן נשים, אבל השיקול חייב להיות עסקי. אם משתמשים בשפה הנכונה, מפרסמים במקומות הנכונים, ומלווים את העובדים מקבוצות המיעוט, אפשר להגיע להצלחות". צאיג הוסיף, כי הוא מתנגד לרגולציה נוספת בתחום הזה, וסבור כי לחברות יש רצון טוב לבצע "רגולציה עצמית", שתתרחש גם בלי חקיקה וכלים המשפטיים שבהם נוהגים להשתמש היום.

עו"ד מרים כבהא, נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד התעסוקה: "מדיניות הנציבות מבוססת על מהלכים פרואקטיביים של פרסום ושיתופי פעולה עם מעסיקים במשק ובשירות המדינה. עם זאת, המדינה צריכה לנקוט במהלכים אקטיביים שיעניקו כלים למיגור האפליה בשוק העבודה. כך למשל, יש להחיל חובת דיווח שנתית על היקפי הגיוון התעסוקתי בכל חברה עסקית, מגודל מסוים. ובמקביל גם לאפשר חיסיון על שמותיהם של עובדים המתלוננים לנציבות במקרים הקשורים לאפליה תעסוקתית".

אלה אלקלעי, סמנכ"לית פיתוח עסקי, אי.בי.אי. בית השקעות, שדולת הנשים: "התובנה של חסמים פנים ארגוניים היא חשובה ביותר. להבין את הצורך בגיוון זה דבר קריטי, תחשבו למשל שוועדת השקעות מורכבת מחמישה גברים שעשו את אותו מסלול באוניברסיטה וקוראים את אותם עיתונים- הם כולם חושבים אותו דבר וזו סכנה למשקיעים".

ח"כ מירב בן ארי, כולנו: "היום אנשים מרגישים בנוח יותר להתלונן מאשר בעבר, וזה דבר חיובי, אבל אין הפתעה בעצם קיומה של האפליה בשוק העבודה. אני עוסקת בסוגיית נשים חד הוריות, וחשופה עד כמה קשה להתאים את מקום העבודה לצרכים שלהן. צריך לעשות הרבה כדי לפתור את התופעות האלו ובתוך כך, צריך לתת למעסיקים גם הטבות, בדומה להטבות שהמדינה מעניקה להעסקת האוכלוסייה החרדית".

ח"כ יעקב מרגי, יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט, ש"ס: "בישראל אין אפליה ממוסדת, אבל אנחנו חברה מפלה. הכל מתחיל מחינוך, והחובה שלנו להיות חברה שיותר מכילה אחד את השני".

ח"כ מיכל בירן, המחנה הציוני: "האפליה היא בחלקה הגדול בלתי מודעת, המעסיקים לא אחראים על זה. לכן, צריך גם העדפה מתקנת שתאפשר את זה. אחת הבעיות בחקיקה שתקדם שוויון בשוק העבודה, היא החסמים של ארגוני המעסיקים- למשל בהצעת חוק שאני הגשתי שמבקשת למנוע איסור על עובדים לדבר על שכרם".

פרופ' יפעת ביטון, יו"ר עמותת תמורה, המכללה למנהל: "הרעיון החשוב הוא להכיר בכך שאין דפוסים מסוג אחד של אפליה. צריך לעבור משיח של אפליה, לשיח שמסביר שדה פקטו כיצד נוצרות תופעות של אפליה גם בקרב אנשים שאינם גזענים ואינם בעלי עמדות גזעניות מוצהרות".

עו"ד דבי ספיר אליעזר, משרד העבודה והרווחה: "למשרד העבודה כלים מגוונים כמו הכוונים תעסוקתיים וניסיון "לשדך" בין האוכלוסייה הערבית למשל, למעסיקים בהיי-טק. המדינה בהחלט מעודדת מעסיקים לקלוט עובדים מודרים ומכשירה אותם. אלו כלים שבסיסם מקדמים שוויון ויש להרחיב את השימוש בהם. זהו אינטרס לאומי".

עו"ד אברהם יוסטמן, מנכ"ל קרן ק.מ.ח: " קשה לדבר על אפליה בישראל בלי לדבר על הסיפור הגדול של מחלוקות בין הקבוצות".

רועי ג'רופי, עמותת סיכוי: " אי הקבלה של עובדים ערבים קשורה הרבה פעמים לתגובה האפשרית שהעסקתו תעורר בקרב שאר העובדים או הלקוחות. לכן, צריך לעודד את השוק הפרטי לעבוד בשיטה של תמריצים. זה הצליח בשירות המדינה- תמריצים הובילו לעליה בשיעור העובדים הערבים".