סדקים בעורף האסטרטגי? על המחוייבות ההדדית בין ישראל ויהדות התפוצות

איתמר רבינוביץ' וסלי מרידור, לשעבר שגרירי ישראל בארה"ב: "ההזדהות הפוליטית עם טראמפ פוגעת בקשר בין מדינת ישראל ליהדות התפוצות"; מנכ"ל משרד התפוצות: "בדור הזה מתרחשת קטסטרופה היסטורית"

אמש, נערך כנס סיכום הסמסטר של סדנת מדינת הלאום במכון הישראלי לדמוקרטיה, שעסקה בשנה האחרונה ביחסים שבין מדינת ישראל ליהדות התפוצות.

להלן עיקרי הדברים:

פרופ' איתמר רבינוביץ, אוניברסיטת תל-אביב ולשעבר שגריר ישראל בארה"ב: "היכולת של מדינת ישראל להגיע להישגים בוושינגטון היא בעיקר תוצאה של הלובי היהודי. לישראל השפעה רבה בארצות הברית, אבל בשל הנטייה הבוטה של ממשלת ישראל לאחרונה, לשבור את הכלל המקודש שלא להזדהות עם אף צד פוליטי, נוצר ניכור בחלק גדול מהקהילה היהודית המביע ביקורתיות רבה ביחס לטראמפ ולערכים שהוא מייצג. המגמה הזו מרחיקה חלקים גדולים, בעיקר בדור הצעיר, וכל מי שבמגע עם הקהילה הזו, חש בהבדל".

דביר כהנא, מנכ"ל משרד התפוצות: "הדור הנוכחי בתפוצות כבר לא נדרש לתמוך "בפרויקט הציוני" משום שהתנועה הציונית השלימה את החלום הגדול, ולכן זהו דור שלא מרגיש את אותו הקשר כמו בדור ההקמה. בדור הזה מתרחשת קטסטרופה היסטורית- 85% מהיהודים מאבדים את הרצון להיות חלק ממשפחת העם היהודי ואנחנו חייבים לפעול. בנושא משבר הכותל, גם אם ח"F יצחק הרצוג היה ראש הממשלה, התוצאה הייתה זהה. אני בעד מתווה הכותל, אבל למצביעי מפלגת הליכוד, יש עתיד והעבודה לא מספיק אכפת מהנושא הזה".

סלי מרידור, שגריר ישראל בארה"ב ויו"ר הסוכנות היהודית לשעבר: "המצב מורכב גם מעל וגם מתחת לפני השטח. ישראל מרכזית מאוד בחיי הקהילות היהודיות, ומצד שני יש עלבון גדול. מדובר בכאב גדול וצורב של זלזול, כולל בסוגיה של היחס לנשיא הנוכחי בארצות הברית, שהוא שונה בין הישראלים ליהודים בארצות הברית. היכולת לקיים את הקשר בין ישראל ליהדות התפוצות הוא המבחן הציוני הגדול ביותר במאה ה-21, ולכן חייבים לעשות מהלכים, כמו הכנסת סעיף תקציבי המפרט את ההשפעה על העם היהודי בכל חוק שעובר בכנסת".

פרופ' פניה עוז זלצברג, אוניברסיטת חיפה: "רבים מאוד מבני המשפחה שלנו בארצות המערב, אימצו במשך חייהם אתוס אזרחי שבעבר גם רבים בישראל חלקו אותו וכיום רבים בישראל חולקים עליו. מריבת האחים היא על סוג האתוס הלאומי שאנחנו מקדמים ושם שורש הבעיה".

פרופ' ידידיה שטרן, סגן נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה: "חוק הלאום כולל התייחסות מרחיבה ליהדות התפוצות, שהיא לכאורה חיובית. אבל חודש אחרי שהוא נולד, ישראל ירתה כדור בראש לכל הערכים שמוזכרים בו- גם בביטול מתווה הכותל וגם בנושא הגיור. אני לא חושב שישראל צריכה להתחשב בכל דבר ביהדות התפוצות, אבל בנושאי דת ומדינה המצב שונה. מדובר בסוגיות שמעסיקות את כל היהודים בעולם וצריך להגיע לפשרה שרוב הישראלים ורוב יהודי התפוצות רוצים בה".

שירה רודרמן, מנכ"לית קרן רודרמן: "הקהילה היהודית בתפוצות עסוקה בשנים האחרונות יותר בנושאים של זהות וביכולת להתקיים באופן עצמאי כלכלית, משום שהצעירים עוזבים את הקהילות והם לא בהכרח עוסקים בקשר שלהם עם מדינת ישראל. התשתיות שהיו בעבר לא קיימות היום- קק"ל והסוכנות היהודית למשל, לא מייצגות יותר את כלל יהודי העולם וצריך להתמודד עם הסוגיה הזו. אין יותר מספר מצומצם של גורמים שאיתם יש לנהל שיח ביהדות ארצות הברית, אלא קבוצות רבות ומגוונות".

ד"ר שוקי פרידמן, מנהל המרכז ללאום דת, ומדינה במכון הישראלי לדמוקרטיה: "היחסים בין ישראל ליהדות התפוצות תמיד היו ותמיד יהיו מורכבים. מה שחשוב זה ליצוק תוכן וזיקה בין העם היהודי בישראל וחלקיו השונים. בשל השינויים שנוצרו בתוך יהדות התפוצות חייבים לשנות את התוכן והבסיס ביחסים. מדינת ישראל היא מדינה בוגרת יותר וחזקה יותר מבחינה ביטחונית וכלכלית. בהקשר זה, הצורך המיידי בסיוע מתמיד כבר לא ברור מאליו ולכן השיח האינטרסנטי שהתרגלנו אליו, חשוב אך לא הכרחי".

ד"ר אלן הופמן, מנכ"ל הסוכנות היהודית: "בשנים האחרונות אנחנו עדים לשבר גדול בין יהדות ארצות הברית לבין ישראל, זהו שבר שלא הכרנו. משבר הכותל הוא רק סמל לכך שמה שיהדות ארצות הברית חשבה שהוא הבית של יהדות העולם, הוא בעצם כבר לא".

דניאל טאוב, לשעבר שגריר ישראל בבריטניה: "מדינת ישראל עבור היהודים בחו"ל היא מצד אחד, מדינה המבטאת את הערכים היהודיים הכי נעלים, ומצד שני הדיווחים אודותיה מציגים להם את המציאות בפועל. כשיש הלימה בין המציאות לאידיאל, יש לכך עוצמה מדהימה. אבל אם יש דיסוננס בין ישראל הקרובה לליבנו לבין מה שאנחנו רואים במציאות זה כואב. ואנחנו נמצאים בתקופה שהדיסוננס הולך וגובר".

ד"ר עינת וילף: "המסר שאנחנו צריכים לייצר עבור יהודי התפוצות קשור במוסר. חייבים לעסוק בכל השאלות שישראל עוסקת בהן- ו"להתלכלך" גם בשאלות של איך מנהלים מלחמות. מדינת ישראל צריכה להציע ליהודים בתפוצות מודל המבוסס על התמודדות עם חיים יהודיים בתוך הקונפליקט".