אות הפרלמנטר המצטיין לשנת 2017

קהל נכבד,
אני שמח מאד להעניק בשם המכון הישראלי לדמוקרטיה, זו השנה השישית, את אות הפרלמנטר המצטיין. אנחנו עושים מאמץ גדול כדי להעריך ולהוקיר עבודה פרלמנטרית איכותית, אשר אינה מתמקדת בייצור כותרות צעקניות ובנות חלוף, אלא בעבודה מקצועית, יסודית, עקבית ומעמיקה. ובסופו של דבר, בעבודה שתורמת להובלת שינויים אמיתיים במציאות. את נימוקי הועדה יקריא מיד השופט ואני מזדהה לחלוטין עם הדברים.

אבל אם יותר לי להוסיף מהזווית האישית – עקבתי אחר פועלו של ח"כ פולקמן מקרוב בוועדה למעקב אחר יישום הרפורמה בשירות הציבורי; וחוקרים אחרים במכון ליוו את עבודתה של חברת הכנסת אלהרר בוועדה שהובילה בזמנו, בין השאר, את הקמת התאגיד. שני המקרים מייצגים מופת של עבודה מעמיקה, מתמשכת ויסודית, לטובת הציבור הישראלי. אני חושב שהציבור מצפה לסוג כזה של רצינות ומחויבות מהנבחרים שלו. בשני המקרים מדובר על תמיכה בתהליכי התמקצעות שמטרתם לטייב ולחזק את השירות הציבורי. חשיבות שימור האתוס המקצועי של השירות הציבורי מודגשת בימים אלה. הפרשיות שנחקרות מדגישות במלוא העוצמה את הבעייתיות שיכולה להיווצר אם נאפשר את החלשת השירות הציבורי ונפתח פתח רחב יותר והשפעה של בעלי אינטרסים פוליטיים ומסחריים.

אני מקווה מאד כי יתברר שכל המעורבים בפרשת בזק, לפחות מהצד הציבורי–קיבלו החלטות אך ורק ממניעים ענייניים. אבל זוהי דוגמה מובהקת לסכנות שיביאו איתן יוזמות שונות המקודמות בימים אלה והמשותף לכולן–החלשת גורמי המקצוע ושומרי הסף בשירות המדינה שאמורים לשקול שיקולים מקצועיים ולראות לנגד עיניהם אך ורק את האינטרס הציבורי.

אדוני היושב ראש,
בימים אלה נדונה בכנסת רפורמה חשובה שנועדה לשפר את דרכי עבודת הכנסת. מדובר ביוזמה שלך, ושל השרים לוין ושקד, יחד עם קבוצת חברי כנסת, כולל חבר הכנסת פולקמן והשדולה לחיזוק מעמד הכנסת בראשות ח"כ אלעזר שטרן, יוזמה שנועדה לחזק את הכנסת באמצעות תגבור יכולותיה כמוסד המפקח על עבודת הממשלה, לצד צמצום היקפי החקיקה הפרטית. ההצעה מבוססת במידה רבה על מחקר שהתבצע במכון ואנחנו תומכים בתהליך הקידום שלה. חשוב להוביל שינוי מבני כזה תוך דיאלוג ובניסיון להשיג הסכמה רחבה ככל שניתן בקרב חברי הבית, אין כאן עניין של קואליציה או אופוזיציה. זהו נושא שניתן וראוי להוביל אותו בשיתוף פעולה. עם זאת, יהיה חבל אם נאפשר לחלון ההזדמנויות שנוצר להובלת השינוי הזה לחלוף. קידום מוצלח של ההצעה יספק לחברי הכנסת כלים משופרים ותמריצים מוסדיים כדי לשפר את איכות העשייה שלהם.

בינתיים, מקודמים בעיקר החלקים הנוגעים לחיזוק סמכויות הכנסת בזימון גורמים פרטיים והאפשרות לקיים שימועים – אלו נושאים שיש לטפל בהם בזהירות יתרה. חשוב לקדם גם את ליבת ההצעה – צמצום חקיקה פרטית וחיזוק יכולת הפיקוח של הוועדות.

נושא אחר שמונח על שולחן הכנסת בימים אלה, ובו החשיבות של קבלת החלטות בהסכמה רחבה היא אף יותר דרמטית - חוק הלאום.

נכבדיי,
מדובר על חקיקה הנוגעת לאופייה של המדינה. לזהותה. לא נכון לקדם יוזמה כזאת באמצעות רוב פרלמנטרי קוניקטוראלי שמסתמך על דילים פוליטיים.
ניתן להוביל את פעולת החקיקה הזאת תוך הגעה לפשרות ולהסכמות רחבות ובמידה רבה, הנמצאים כאן בחדר יכולים לגרום לתהליך כזה להתרחש.

זו עשויה להיות מתנת הכנסת לשנת השבעים למדינת ישראל – חוק לאום מכיל, שמקבע את אופייה של המדינה כמדינת הלאום של העם היהודי, ורק שלו, ובה בעת מצהיר על מחויבותה של מדינת הלאום להענקת שוויון אזרחי מלא, כולל למיעוטים בקרבה.
הבטחת שילובו של עיקרון השוויון בחוק הלאום היא מתבקשת והכרחית, חקיקתו ללא מרכיב זה, תוך הפרת האיזון בין היסוד היהודי והדמוקרטי בזהות המדינה, תפגע בדמוקרטיה! זה מיותר ואין סיבה להעביר חוק מפלג במקום לנצל את ההזדמנות הקיימת וליזום מהלך מאחד!

מונחת כאן ההצעה שלנו שנכתבה ע"י צוות מומחים בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס מאיר שמגר. היא מתבססת על הצעת המכון ל"חוקה בהסכמה". המסמך הזה יכול להוות בסיס שיאפשר לחוקק חוק לאום בהסכמה רחבה.

לסיום, אני מבקש להודות לצוות המכון שאסף את הנתונים לאביטל פרידמן ושחף זמיר.
לחברי ועדת האות: השופט אור, השרים לשעבר אופיר פינס וראלב מג'אדלה, ח"כ לשעבר הד"ר לאה נס, פרופ' גבריאלה שלו ולפרופ' מנחם בן–ששון.
למערך היישום במכון הישראלי לדמוקרטיה בהובלת ארנון מאיר.
תודה רבה וברכות לזוכים הראויים!

יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה אמר כי הכנס הוא הזדמנות חשובה ביותר להביע הערכה לחברי הכנסת על עבודה פרלמנטרית איכותית, אשר אינה מתמקדת בייצור כותרות צעקניות ובנות חלוף, אלא בעבודה מקצועית, יסודית, עקבית ומעמיקה המביאה לשינויים אמיתיים במציאות. פלסנר התייחס גם לרפורמה בעבודת הכנסת שמטרתה לצמצם את החקיקה הפרטית ולאפשר יותר כלים לפיקוח ואמר, כי "מדובר בחלון הזדמנויות שחייבים לנצל, קואליציה ואופוזיציה ביחד בכדי לאפשר לחברי הכנסת כלים משופרים ותמריצים מוסדיים בכדי לשפר את פעילותם למען הציבור". בנושא חוק הלאום אמר פלסנר, כי יש לבחון אותו בזהירות ולא להעבירו ברוב פשוט. חוק לאום מכיל בהסכמה רחבה יכול להיות מתנה של הכנסת לשנת ה-70 למדינה".

יו"ר הכנסת, ח"כ יולי אדלשטיין הודה לצוות המכון הישראלי לדמוקרטיה, ואמר כי "הענקת האות מביאה למסקנה שאפשר להגיע גם להכרה וגם להישגים ללא פתנטים של קללות, בריונות וצרחות". בנוגע לרפורמה בעבודת הכנסת, אמר אדלשטיין, כי "אנחנו בצומת דרכים בכל הנוגע לרפורמות ומה שצריך להנחות אותנו בתחום הזה הוא שמירה על האיזונים ולצפות את ההשלכות של יחסי הכנסת והממשלה כתוצאה מהן". אדלשטיין סיפר לנוכחים, כי כואב לו שכללי המשחק שהיו נהוגים בכנסת בעבר מתוך הבנה שהיום הם נוחים למישהו אחד ומחר יהיו נוחים לאחר, נעלמו: "נוח להבקיע עם היד כמו מראדונה אבל לנו בכנסת יש מסורת קצרת יום ולכן צריך לחשוב תמיד מה יהיה כשהשני ישבור את כללי המשחק".

ח"כ רועי פולקמן אמר: "העשייה הפוליטית לא דומה לשום דבר אחר ואחד הדברים שמעסיקים אותי כיו"ר סיעה זה גם איך להיות סיעה טובה ופעילות טובה, גם ביחסים שבין קואליציה ואופוזיציה ולשמור על הגבולות וכללי המשחק. יש אינסוף צורות של חברי כנסת טובים אבל אני בטוח שכדי להחזיר את אמון הציבור בכנסת צריך גם את המקצועיות, ההסכמות, השקט וכללי המשחק".

ח"כ קארין אלהרר אמרה: "אני מרגישה גאווה לקום כל בוקר לעבוד למען הציבור ובעיקר לציבור שקולו אינו נשמע. אני מאמינה ביכולת הכנסת לשנות את המציאות של אנשים ולפקח על עבודת הממשלה".

ח"כ יאיר לפיד, יו"ר יש עתיד: "יש אנשים שנכנסו לפוליטיקה מסיבות לא נכונות אבל רוב האנשים נכנסו לפוליטיקה, כי רצו להפוך את העולם שבו אנו חיים למקום טוב יותר וזו משימה לקשוחים בלבד וקארין, היא קשוחה וגם חכמה להחריד שיודעת לשנע כוחות פוליטים ולצאת מנצחת מעימות. הקשיחות שלה מגויסת לעזרה לחלשים ולאלו שלא יכולים לעזור לעצמם".

השר משה כחלון, יו"ר כולנו: "נפל בחלקנו להיות הסיעה שתיקח על עצמה שלא תהיה פגיעה בדמוקרטיה, בבית המשפט העליון ובשלטון החוק ואנחנו הודפים בכל יום בהובלת ח"כ פולקמן הצעות שונות שנועדו לפגוע בו. מי שרוצה לפגוע בבית המשפט העליון זה החזקים שבית המשפט מפריע להם כי עבור החלשים הוא המעוז האחרון".

אות הפרלמנטר מוענק זו השנה השישית על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה. ועדת הפרס בראשות השופט תיאודור אור לשעבר המשנה לנשיא בית המשפט העליון ובהשתתפות פרופ' מנחם בן ששון, פרופ' גבריאלה שליו, ח"כ לשעבר אופיר פינס, השר לשעבר ראלב מג'דאללה וד"ר לאה נס, ניהלה לאורך תקופה ארוכה דיונים שכללו עיון בנתונים כמותיים ואיכותניים על פעילותם הפרלמנטרית של חברי הכנסת שעל בסיסם נקבעו הזוכים.