עדכונים מכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה 2014

"פוליטיקאים עוברים סדרת חינוך בבתי המשפט, וזה תהליך ניקוי מאוד חשוב"

עוד מדברי השרה:"צריך שהציבור יתגמל ויעניש פוליטיקאים גם על פי התנהגותם האתית- אם יש כאלה שחיים על התחום האפור ולא מקיימים את ערכי המדינה"

הבוקר נפתח כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה הנערך השנה בחיפה. שרת המשפטים, ציפי לבני, התייחסה לתחילת עדותה של שולה זקן במשפטו של אהוד אולמרט: "המאבק בשחיתות הוא מאבק על פניה של מדינת ישראל. חלק מהותי מהדמוקרטיה הוא אמון הציבור בממשלה, ורואים זאת פחות ופחות. מספיק תפוח רקוב אחד והחוויה בישראל היא יותר מזה. בכל הקשור לפלילי ולא פלילי, פוליטיקאים עוברים סדרת חינוך בבתי המשפט, כולל היום, וזה תהליך ניקוי מאוד. בתפקידי כשרת משפטים אני מחזקת את מי שעוסק במלאכה ושיעשו מה שצריך לעשות. חשבתי ששחיתות חוקית זה אוקסימורון- ביהדות זה נקרא "נבל ברשות התורה". יש פוליטיקאים שהפכו את התחום האפור למקצוע; הציבור צריך לא לבחור בהם".

"צריך שהציבור יתגמל ויעניש פוליטיקאים גם על פי התנהגותם האתית- אם יש כאלה שחיים על התחום האפור ולא מקיימים את ערכי המדינה. גורם בעייתי נוסף הוא שחלק מהחכים נותנים דין וחשבון לבוחרים שלהם ולא לכלל הציבור. צריך להוציא את ה"דין וחשבון" של נבחרי הציבור ממרכזי המפלגות. אף אחד לא צריך לתת דין וחשבון לקבוצות לחץ. "

לגבי מינוי מקורבים בחברות ממשלתיות, אמרה לבני, "כאשר שרים מסתכלים וממנים את סביבת הקרובה, לא מפתיע שבתוך חברות ממשלתיות יש קבוצות פוליטיות; בחברת החשמל יש קבוצת עובדים המשתייכים לליכוד, לעבודה... וכך נוצר מצב בו היו"רים והמנכ"לים שנבחרו ע"י שרים, חייבים דין וחשבון למי שדחף אותם, ולא לציבור. "

"מהפך נוסף שיש לחולל, הוא בשירות הציבורי. מדינה שמאכר בה זה שם של מקצוע, זו מדינה מושחתת. כשמסתובבים מאכרים ומעבירים תיק ממקום למקום, זה דורש שינוי מערכתי. "

"אלמנט השקיפות, אור השמש מחטא הוא יותר מביטוי טוב, השחיתות רוצה חושך. מי שמסרב לשקיפות אשאל אותו מה יש לו להסתיר. גם כאן פעלנו עם ייעוץ משפטי חינם לחושפי שחיתויות- עם משפטנים ברמה, החלטנו לתת להם יעוץ משפטי חינם. ניהלנו כמה מאבקים, המאבק על הקק"ל שהפך למתוקשר- ארגון שיושב על מיליארדים, מכספי ציבור, שעדיין לא מוכן להחיל על עצמו את הגדרתו כחברה לתועלת הציבור, כגון לחשוף משכורות- מבקר המדינה נכנס לתחום, ואנחנו פועלים באופן בו אור השמש לא רק יחטא ויגלה, ייתן שקיפות ויעשה את השינוי הנדרש. "

לבני ציינה כי בימים הקרובים תניח על שולחן הממשלה את כללי האתיקה לממשלת ישראל, אשר שרים וחברי כנסת יצטרכו לפעול לפיהם. "השקיפות בוועדת השרים לענייני חקיקה עדיין לא צלחה, ויש עוד משימה לפנינו אבל בטיפול נכון נוכל לעשות שינוי חברתי וכללי נכון, יש עוד עבודה לעשות".

"צריך מערכת אכיפה חזקה, אך אי אפשר בלי החינוך לציות לחוק; לאורך עשרות השנים בהן אני במערכת אכיפת החוק, לא ראיתי שינוי של ממש"

במסגרת מושב בנושא שחיתות חוקית אמר מפכ"ל המשטרה, רב ניצב יוחנן דנינו כי, "יש לחבר את השחיתות החוקית לשחיתות הפלילית בישראל. יש לשמור את השחיתות הציבורית לתחום הפלילי כי יש לנו הרבה מה לעשות בנושא זה". לגבי חושפי השחיתויות, אמר מפכ"ל המשטרה כי, "יש לתת להם את כל ההגנה, שהרי הם מהווים עבורנו עוד מקור במצב של מקורות מדלללים. אך צריך להיזהר מלתת את התואר הזה "חושף שחיתויות", שהפך לכמעט הרואי, כי זה מפריע לנו בהמשך לתת את ההגנה הראויה למי שראוי לזה."

עוד הוסיף המפכ"ל דנינו כי "המשטרה מחוייבת לנושא השחיתות בסדר עדיפויות גבוה. כשאנחנו מדברים על משטרה, בעיקר מתייחסים לביטחון אישי, כי קל להתחבר לזה. אך יש דברים נוספים שהמשטרה עושה כמו למשל להעלות את רמת האמון של האזרח, וזה ביטחון אישי לא פחות. מצאנו דרך שסייעה בידינו להילחם בשחיתות, ביניהם חוק איסור הלבנת הון במערכת הבנקאית. אנו רואים שחוק זה שינה את כללי המשחק ונתן לנו כלים למלחמה בשחיתות. המקור לשחיתות הוא תמיד כסף, כמו גם הרבה בירוקרטיה. הגיע הזמן לפתוח את עבירות המקור בחוק איסור הלבנת הון".

דנינו סיכם את דבריו ואמר, "בימים אלה אני משלים שירות של עשרות שנים באכיפת החוק ואני גאה בקריירה שלי. אני חייב לשתף אתכם בהרהור אחד שמטריד אותי. צריך מערכת אכיפה חזקה, צריך משטרה חזקה ושלמדינה יהיה את הכוח להילחם בשחיתות. אך אם יש משהו שבלעדיו אי אפשר זה החינוך לציות לחוק, התייחסות לערכים, מה נדרש מאיתנו כאזרחים במדינה דמוקרטי ואם יש משהו שלאורך עשרות השנים לא ראיתי שינוי של ממש, זה החינוך לנורמות של ציות לחוק. אם לא נעשה שם את השינוי הגדול לא יעזרו לנו עוד אלפי שוטרים."

דן פרופר יו"ר קבוצת אוסם: "חוק המזון לא יביא להורדות מחירים. הוא אנטי תחרותי. אני מוכן לעמוד במציאות של חשיפה מלאה. הורדת המכסים על כל מוצרי היבוא – וגם על חומרי הגלם. תנו לתחרות לעשות את שלה".

עו"ד רם כספי שותף מנהל בכספי ושות': "יש כאן צונאמי שמחסל כל רצון להשקעה. האנשים לא רוצים להשקיע בכלכלה הישראלית גם בגלל הצונאמי, האנטיות ובגלל התהליך המדיני, לא יודעים מה יהיה פה בעוד 15-10 שנה"

יוסי בכר, יו"ר דירקטוריון בנק דיסקונט: "אין דבר כזה עודף רגולציה. יש רגולציה טובה או גרועה. עלינו לשאול האם הרגולציה משיגה את מטרתה. הרגולציה היא כאן ומטבעה היא נבנית בנדבכים, והיא רק תלך ותגדל. בכל השווקים המערביים מדברים על צמצום הפערים בחברה. הרגולציה הצרכנית היא בהתהוותה, אני לא ושב שהיא תיעצר."

דן פרופר, יו"ר קבוצת אוסם הגיב על ההתקפה נגדו: "אני מצר על כך שפוליטיקאים זולים עשו מכך דייסה. האמת היא שהיינו מוכנים להקים מפעל ללא כל סיוע באזור קרית מלאכי, כשהתקבלה הפניה של שר האוצר. בדקנו אם אנחנו יכולים לשלב את עובדי קרית מלאכי במפעלים אחרים בסביבה והאם עלויות נוספות של ערד יכולות להיספג ע"י מענק רגיל שניתן לאזורים אחרים בנגב. הופכים את החזון למשהו ציני וזול של בקשת סיוע. מחר בבוקר אם המדינה תגיד שלא צריך מפעל בערד אשמח להקים אותו ללא סיוע בקרית מלאכי. הסיוע הוא לכסות את העלויות התפעוליות של המעבר בין קרית מלאכי לערד. העובדים בקרית מלאכי קיבלו הבטחה אישית שהם נשארים עובדי אוסם, הם עוברים לעבוד בהרחבת המפעלים בקרית גת ובשדרות."

בהתייחס ליוקר המחיה אמר פרופר: "אנחנו זקוקים ליישור קו בנושא יוקר המחיה, שצריך להתמודד איתו. בשמי ובשם אסם, אני מוכן שיורידו את כל מיסי המגן . המחירים של אוסם תחרותיים מול כל העולם. המחירים כאן זולים יותר מאשר שם. חוק המזון שבא להגן לכאורה על הציבור בנושא מחירים, עשוי להביא דווקא להעלאת מחירים. החוק הזה קובע במספר מסגרות שלו, ששמים על ידי התעשייה הגדולה אזיקים, על מנת לתת למפעלים הקטנים לפעול. למפעלים הקטנים צריך לתת לגדול באמצעות אשראי מתאים, תוך מתן אפשרות למפעלים הגדולים לפעול. תורידו את מסי המגן על חומרי הגלם, וגם עליי. תנו לתחרות לעשות את שלה. לא יהיה צורך בפיקוח".

עו"ד רם כספי, שותף מנהל בכספי ושות':" אין יותר ציונות. אם דן פרופר הולך לערד צריך לתמוך בו ולהלל אותו גם אם הוא מבקש סיוע מהמדינה. יש כאן צונאמי שמחסל כל רצון להשקעה. אני מכיר חלק גדול מהאנשים שלא רוצים להשקיע בכלכלה הישראלית גם בגלל הצונאמי, האנטיות ובגלל התהליך המדיני, לא יודעים מה יהיה פה בעוד 15-10 שנה. הגורם לחוסר הרצון להשקיע זה חוסר פרגון, במקום לעודד את שוק ההון ולמחוא כפיים לאנשים שמרוויחים, אומרים להם שהם מרוויחים יותר מידי. הבעיה היא כושר ההשתכרות בעיקר בשכבות הנמוכות. תהיה פה צניחה לא צמיחה. שכר המינימום צריך לעלות כדי לעזור למי שזקוק לזה. קחו סל מזון בסיסי ותעשו מע"מ דיפרנציאלי, שיעמוד על אפס או 2% כולל פירות וירקות ועל היתר שמו 20% אם תרצו."

אני דורש תחרות אמיתית בכל אחד מהתחומים המרכזיים, כמו דיור, מזון, מונופולים, תשתיות מרכזיות ועוד. התחרות קודמת להפרטה. מונופול פרטי גרוע ממונופול ממשלתי.

בדיון שעסק בכושר הביצוע של הממשלה, אמר שר התחבורה ישראל כץ כי "אם הייתי בתפקיד בעל השפעה על כל תחומי המשק, הייתי מתמקד בשני נושאים מרכזיים- הנושא הראשון נוגע במישור האסטרטגי החיצוני- הסחר בין ישראל לארה"ב, מדינות אסיה כמו הודו, סין ויפן זאת מבלי לנטוש את האחרות כמובן. הממשלה יכולה להתוות את הקשר עם אותם גורמים.

הנושא השני הוא להביא את כל הגורמים במשק, ממשלתיים ופרטיים, למצב של תחרות. אני דורש תחרות אמיתית בכל אחד מהתחומים המרכזיים, כמו דיור, מזון, מונופולים, תשתיות מרכזיות וכו'. התחרות קודמת להפרטה. מונופול פרטי גרוע ממונופול ממשלתי".

בנושא הנמלים, אמר השר כץ כי, "הנחנו אבן פינה לנמל הפרטי החדש באשדוד. זה אומר הכל- יש תחרות, מאפשרים לחברות אחרות להתמודד. אין את זה בתחום הדיור. הדבר הזה יכול להרחיב את טווח האפשרויות. אני צופה שהמכרז להפעלת נמלי אשדוד וחיפה יצליחו. כל הכסף מגיע ממשקיעי חוץ ופרטיים, ללא השקעה מהמדינה. לא תהיה העלאת תעריפים, אלא הורדת תעריפים ב-2018. בנוסף, העסקת אלפי עובדים. אני רוצה לברך את בנק ישראל שגילה יושר מקצועי ותמיכה.

גם בתחום התעופה אנחנו מקימים עד סוף 2016 שדה התעופה ברמון ליד אילת, במקום זה שבאילת שלא מתאים ויפונה לטובת פיתוח העיר. יהיה שדה תעופה משלים, בינ"ל, ברמת דוד. חייבים שדה משלים, זה חיוני. קיבלנו את ההחלטה ואנחנו נקים את זה שם."

בנוגע לענף הרכב התייחס השר כץ ואמר כי, " גם בענף הרכב צריכים להיכנס לתחרות. אני מכיר את הסיסמה שזה רק מיסוי, גם אני בעד הורדת מיסוי, אבל זה לא תירוץ. אנחנו בשלבים אחרונים של קידום חוק בכנסת שיסדיר את זה. אני משוכנע שתהיה תחרות".

את הסקר הציגו פרופ' תמר הרמן, עמיתה בכירה, המכון הישראלי לדמוקרטיה; המחלקה למדע המדינה, האוניברסיטה הפתוחה ומר מנו גבע, מנכ"ל מכון המחקר "מדגם"; יו"ר איגוד מכוני המחקר הישראלי.

הורידו את הסקר
הורידו את מצגת הסקר

"התהליכים בשוק העבודה משליכים על היכולת לקיים צמיחה מכלילה, שפירותיה יגיעו לכלל האזרחים".

"יש להרחיב את המדיניות הפעילה בשוק העבודה, ולפעול להגדלת הפריון שתוביל לשיפור רמת השכר של מרבית העובדים".

במסגרת הכנס אמרה נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג כי, "בנק ישראל מחויב לעמידה ביעד האינפלציה ולתמיכה בפעילות הכלכלית, כפי שמוגדרים יעדיו בחוק. הכלי הסטנדרטי של המדיניות המוניטרית- הריבית, קרוב למיצוי, וכפי שהודענו, אנו בוחנים את הצורך בשימוש בכלים שונים כדי להשיג את מטרות המדיניות, תוך שאנו עוקבים מקרוב אחר ההתפתחויות בסביבת האינפלציה, בפעילות המשק, בכלכלה העולמית, בשער החליפין ובאינדיקטורים נוספים".

"לצד המגמה המבורכת של עליית שיעור התעסוקה בקרב כל האוכלוסיות וקליטת עובדים רבים, השכר עלה בשיעור נמוך ומרבית העובדים משתכרים בשכר הנמוך מהממוצע. כדי להביא את המשק לצמיחה מתמשכת ומכלילה, שפירותיה יתחלקו בקרב כלל האוכלוסייה, עלינו להפנות את המשאבים הנדרשים לשוק העבודה ולפעול לעלייה בפריון העבודה שתביא לשיפור ברמת השכר".

הנגידה ציינה שלושה אתגרים מרכזיים: קליטת האוכלוסיות ששעורי התעסוקה ורמת ההשתכרות שלהן נמוכים אל תוך ליבת שוק העבודה; העלאת רמות הפריון הנמוך בחלק מענפי המשק המשתקפות בשיעור גבוה של עובדים בשכר נמוך; התאמת המיומנויות וההשכלה לשוק העבודה המשתנה.

"בכדי לעמוד באתגרים ולהבטיח המשך צמיחה שתגיע לכולם, הממשלה נדרשת להפעיל כלים שונים של מדיניות החל מהרחבה ניכרת של המדיניות הפעילה בשוק העבודה, אשר ההוצאה עליה (במונחי תוצר) מהווה רק שליש מהממוצע במדינות ה-OECD; התאמת מערכות החינוך וההכשרה המקצועית לצרכיהן של אוכלוסיות שונות ולצרכי שוק העבודה המשתנה, ולשקול למקד את החינוך המקצועי דווקא בהכשרות ממוקדות אחרי השירות הצבאי; במקביל הפעלת צעדי מדיניות הממוקדים באוכלוסיות חלשות ובעלי כשר השתכרות נמוך".

לסיכום אמר פלוג כי, "אנחנו יודעים שאחד הגורמים העיקריים לרמה הנמוכה יחסית של התוצר לנפש בישראל בהשוואה למדינות המפותחות (למרות השיפור היחסי שחל בשנים האחרונות) הוא פריון העבודה הנמוך יחסית. לכן, טיפול ממוקד באתגרים ששוק העבודה מעמיד לנו, לצד יישום רפורמות והשקעות ממוקדות שיידונו במושב בנושא זה מחר, יכולים לתרום להעלאה משמעותית של התוצר לנפש ושל רמת החיים".

במושב בשם "שלוש זויות למשילות" אמר עו"ד צבי האוזר, לשעבר מזכיר הממשלה כי, "תוכנת ההפעלה לפיה מתנהלת מדינת ישראל בעת הזו איננה תואמת לאתגרי העתיד העומדים בפני המערכת המדינית הזו שנקראת ישראל באזור ובזמן הזה. בעייתיותה של מערכת ההפעלה הישראלית היא לא ייחודית לנו, אבל אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו את מה שהדנים או אולי הבלגים יכולים להרשות לעצמן".

האוזר הוסיף ואמר, "בשלושים השנה האחרונות אנחנו מדינה שממוקדת בתהליכים ומאבדת את הקשר עם התוצאה. זו בעיית הליבה של מדינת ישראל שמאפילה על שאר הבעיות כמו פערי ויוקר המחיה. בתוכנת ההפעלה שלנו אנחנו מדינה של תהליכים ולא של תוצאות. אם בשלושים השנה הראשונות של המדינה בנינו מדינה, ומה שקבע היה מבחן התוצאה, כלי העבודה שהובילו את ההוויה הישראלית היו תפיסות עולם, אידיאולוגיות, שיקול דעת, שכל ישר וסדרי עדיפויות, פתרונות נקודתיים . אלה סוג הכלים שהיוו את המציאות. בתקופה זו הגורם שהוביל את המדינה מנקודה א' ל- ב' היה הדרג הנבחר".

"בעידן החדש, הנוכחי, כלי העבודה שמעצבים את המדיניות הם כלים אחרים, מסוגים אחרים, הם הלכות רוחב, תקדימים, תנאי סף ותבחינים. הם מעצבים את הוויה שלנו ומי שקובע אותם זה הדרג הבירוקרטי. הוא קובע את המדיניות. אנחנו חווים שינוי של אתוס בירוקרטי. האתוס הופך להיות מכלי מסייע למשקולת מאזנת, כאשר הדרג הנבחר הוא נחשב כזמני, שמונע שיקולים זרים ונטול מומחיות. הסמכויות של הדרג הנבחר הולכות ומצטמצמות והאחריות שלו הולכות וגוברות. כשזה השיח בתוך המערכת הבירוקרטית, אנחנו מעצבים בעצמנו משולש ברמודה שלא מאפשר להביא לתוצאות אפקטיביות. השחקניות במשולש הם הדרג בירוקרטי, הדרג הנבחר והתקשורת. התקשורת הופכת את הדרך הבירוקרטי ל"איש הטוב", מעוררת אובדן אמון בדרג הנבחר, כך שהוא חייב הצדקה. ואילו הדרג הבירוקרטי מעורר תלות והופך להיות שחקן וטו בכל מה שקורה."

לסיכום אמר האוזר כי, "עשרות החלטות קטנות מדי יום לא מתקיימות בגלל הקפאון הזה. מדינה צריכה לאפשר לדרג נבחר רמת גמישות גבוהה יותר, לשנות פה את מתכונת רמת האמון. ללא שינוי יסודי, לא נוכל לתת מענה לאתגרי העתיד."

בועז רקוץ', מנכ"ל המשמר החברתי בכנסת אמר במסגרת המושב כי, "רפורמות ותכניות ממשלתיות רחבות-היקף דורשות שלפחות חלק ממרכיביהן יאושרו בכנסת. על אף המתחייב בחוק, מזה שני עשורים מעמדה הציבורי של הכנסת נשחק בהדרגה. הממשלה רואה בעצמה את הילד המחונן של המגזר הציבורי, ואילו הכנסת נתפשת בעיניה כחסם איטי ומיותר בדרך לניהול "יעיל" יותר של המדינה. מבחינת הממשלה, במשוואת המשילות הכנסת היא לא יותר ממשתנה חסר משמעות - תחנה פורמאלית בלבד שיש לעבור בה כדי לקבל את אישורה הרשמי בדרך ליישום התכניות הממשלתיות".

רקוץ' ציין והוסיף כי,"לממשלה יש נטייה לקיים מחוץ לכנסת התייעצויות עם גורמים מקצועיים, רובם פרטיים, שלא בהכרח רואים לנגד עיניהם את האינטרס הציבורי. לכן נוח לממשלה לגבש בעצמה רפורמות ולהנחיתן על שולחן הכנסת כהצעות מחליטים לצורך אישור בלבד. לנו חשוב להזכיר שהכנסת, כזירה הציבורית המשמעותית ביותר והבית היחיד בו מיוצגים אזרחי ישראל מכל שדרות החיים, היא היחידה שיכולה להבטיח שהאינטרס הציבורי לא יירמס תחת שיקולי היעילות ו"המשילות" של משרדי הממשלה השונים.

כשהממשלה מניחה לפתחה של הכנסת חלקים בודדים מתכניות רחבות-היקף, לא רק שהדבר מעודד לעומתיות וגרירת רגליים מצידה של הכנסת, אלא נדמה כי מדובר ב'הצעת פתיחה' במו"מ בין יריבים. במצב כזה כל צד מנסה "להשיג יותר" והדוגמא הקלאסית היא חוק ההסדרים וה"עיזים" שמופיעות בו מדי שנה".

עו"ד צבי האוזר

 
בועז רקוץ'

השר פירון דיבר במושב החינוך בבוקר יומו השני של הכנס ואמר: "אי אפשר לפתוח את היום הזה בלי להתייחס לאירועי האלימות אתמול – האירוע הזה לא צומח באופן מנותק. זה מחובר לשיח האלים שחווינו אחרי צוק איתן, וגילויי הגזענות בחברה, והתאריך שבו אנו נמצאים – ארבעה בנובמבר, וזה אומר שאנחנו חברה חולה ואי אפשר להתחמק מזה.

צריך לעצור לרגע ולהבין שיש כאן מחלה עמוקה. אנחנו חברה עם מאפיינים ייחודיים אבל גם עם בעיות. זו חלק מהסיבה שאנחנו עסוקים בשינוי סדר היום החינוכי שלנו. אם נדבר רק על אלימות במגרשי הספורט נחמיץ את הבעיה העמוקה שאנו ערים לה תקופה ארוכה מאד - יש אלימות גם במגרשי הספורט – אבל גם בעוד הרבה מגרשים ואני מציע שלא נחמיץ את ההזדמנות לעסוק בזה. אנחנו כנראה חולים ואנשים חולים זקוקים לטיפול - וטיפול הוא דבר עמוק, שורשי וכואב ואני מציע לא לברוח בבוקר הזה ובתאריך הזה מהשיח הכל כך עמוק הנדרש מאיתנו".

עוד אמר פירון כי, "בזמן הקרוב אציג תכנית לצמצום הפערים גם במישור התקציבי. היא לא תהיה קוסמטית, היא תוסיף שעות רבות למערכת, היא תהווה מפתח והזדמנות לתיקון עוול ארוך שנים."

"יש הרוצים לצמצם פערים בלי קביעת סל אישי לתלמיד. זה לא ילך. בלי קביעה של סף יסוד המשותף לכלל ילדי ישראל, סך שעות המבטא את חובתה של המדינה לכל תלמידיה, זה לא ילך. לכן, התכנית שנציג תציג את סך השעות הראוי לכל ילד בישראל. מכאן – יבנה השיפוע המוסרי של התקצוב. בנינו תכנית רצינית, ובעיקר הקפדנו על השיח, על בניית הקואליציה, על השותפים, על ההדרגתיות. חזון שפה ומעשה, תכנים ותוכניות ותקציב ראוי המהווה תשתית אמתית לשינוי המיוחל. זה יקרה בקרוב. זה יקרה כי זו המחויבות, כי זו חובה לאומית. כי הגיע העת".

"אי אפשר להמשיך לדבר 'על הפערים'. הגיע העת להתמודד איתם. באומץ. היה מי שהפך את הפערים משאלה מוסרית לשאלה פוליטית. העובדה שחלק גדול מהעניים בישראל הם או חרדים או ערבים פגעה במידת האחריות, הכהתה את רגשי הדחיפות, ובמידה מסוימת לבשה פנים מסוכנות שבין הצדקה להכחשה.

"צמצום פערים אינו רק תכנית כלכלית ואין להסתפק בשינוי שיטות תקצוב. צמצום הפערים חייב להיות יעד תרבותי, ערכי. זו משימה לאומית שיש בה כדי לגבש זהות. לא מצמצמים פערים כדי לפתור בעיה, אלא עם הפערים אנו מערערים על זכות הקיום, מאבדים את החלום, מטשטשים את החיבורים, קורעים קרעים ופוצעים פצעים שיש בהם כדי לסכן הווה ועתיד. צמצום פערים מדבר על ילדים ונשמות. לא על ערבים או חרדים, ספרדים או אשכנזים, מרכז או פריפריה. צמצום פערים מדבר על ילד, על עתיד, על שוויון הזדמנויות. וגם על מדינה שמוסריותה הוא הבסיס לקיומה, וגם על מדינה שגודלה מחייב מדיניות כלכלית אחרת."

"כל זה בא לידי ביטוי בתכנית האסטרטגית של משרד החינוך: "חיזוק מעמדו ויכולתו של החינוך הציבורי לתת מענה מיטבי לכלל החברה הישראלית. החינוך הציבורי מקנה אחרי יסוד מוסכמים והשכלה ראויה המבטאים את ערכיה היהודיים והדמוקרטיים של מדינת ישראל מתוך שאיפה לצמצום פערים וליצירת חברת מופת".

"הבעיה הכי חריפה הם הפערים החברתיים ופערי ההכנסה", כך אמר יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, בנאומו במושב הצהריים ביומו השני של הכנס."העובדה שאחד מכל 7 אנשים מרגיש עצמו עני, אינה מתקבלת על הדעת. כל אחד מכם יחשוב אם הוא מסוגל לקיים משפחה מ-4300 ₪, התשובה תהיה לא. אדם עובד לא צריך להיות עני. הוא צריך להיות מעבר לסף העוני. אם ההסתדרות והממשלה ולשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לא יביאו שינוי, נכשלנו".

ניסנקורן הוסיף ואמר,"ישראל היא אחת מהמדינות עם הפערים הכי גבוהים ב-OECD. זה שהממשלה לא שמה את צמצום הפערים בראש סדר העדיפויות, זו תעודת עניות. זה הופך אותנו לחברה שמשהו התקלקל בה. איבדנו את הדרך. שום תירוץ מתקבל על הדעת שאדם עובד הוא אדם עני. זו הבעיה הכי קשה".

בהתייחס לבעיית עובדי הקבלן אמר ניסנקורן: "יש הרבה עובדי קבלן, עובדים שעתיים שלא מגיעים למשרה מלאה ולא מגיעים לשכר מינימום שגם ככה לא מספיק. הממשלה עושה זאת במשרדיה ולא עושה כלום כדי לשנות את זה. אני לא מאמין שרה"מ או שר האוצר רוצים שהבן שלהם יהיה עובד קבלן, וירוויח 4500 או 4300 וכך יקיים את משפחתו. ומה שאתה מאחלים לעצמכם, לא מאחלים לאחרים. ישראל צריכה להיות דוגמה חיובית, לא דוגמה שלילית. עד שההסתדרות לא דיברה על שכר המינימום, הממשלה לא דיברה על שכר המינימום. אותו דבר עובדי הקבלן.

כשמסתכלים על הנתונים בעשר השנים האחרונות של חלוקת התוצר ורואים שהשכר הריאלי עלה, התוצר עלה אך החלק של האדם השכיר בתוצר ירד. אם שכר המינימום היה יותר גבוה והשכר החציוני לא היה נמוך אז החלק של העובדים בתוצר היה יותר גבוה. התוצר לא הגיע באופן כללי לציבור ויותר ויותר פערים חברתיים מתרחבים וממשלת ישראל כמעסיקה מובילה לא עושה שום שינוי בנושא". ניסנקורן סיכם את נאומו ואמר, "הדרך היחידה לפתור את זה, חייבת להיות מדיניות אמיתית בסיסית של צמצום פערים שהעובדים יהנו מהתוצר, של כבוד לאדם העובד וצריך להתחיל עם שכר המינימום וצמצום עובדי הקבלן. הישגים שבהחלט אפשר ליישם אותם בטווח מאוד קצר".

בסיום הנאום נרשמו חילופי דברים בין פרופ' יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה לניסנקורן, כאשר פרופ' קנדל אמר כי אינו מסכים עם הדיאגנוזה שלו בנוגע למשק ולסיבות לפערים החברתיים. "ההסתדרות שלטה במדינה עוד לפני שהייתה מדינה", אמר קנדל לניסנקורן, "גם אם נניח שהממשלה דפוקה לחלוטין וצריך להחליף אותה – לא מדובר במשהו שיצרה ממשלה אחת – האם אין משהו שגם ההסתדרות צריכה לקחת על עצמה בעניין הזה?"

ניסנקורן ענה לקנדל בחריפות ואמר "אתה לא רוצה שהבן שלך יהיה עובד קבלן, אתה לא רוצה שהבן שלך יביא שכר מינימום. הגישה שלך נכשלה. ממשלת ישראל צריכה לעשות חשבון נפש. היא מקבלת ציון נכשל בצמצום פערים. לא יכול להיות שאנשים צריכים להתקיים מ 4500 ₪ שכר מינימום".

"הליכה לבחירות תהיה אסון ותגרום לעצירת הרפורמות שהממשלה מקדמת"

"מבחינתי מערכת בחירות עכשיו זה אסון. לא נצליח להשלים את הרפורמות השונות כמו רפורמת הביטוחים והמרכזים הרפואיים אם נלך לבחירות. בנוסף, ישנם כל כך הרבה תכניות לממשלה הזו כמו להוזיל את מחירי המזון והדיור. בחירות יטרפו את הקלפים ולא יאפשרו לנו להשלים את זה. אנחנו צריכים להשלים קדנציה של 4 שנים ולהשלים את הרפורמות. קשה מאוד להעביר ולקדם רפורמות וזו בעיית המשילות. אומנם הממשלה הקודם החזיקה 4 שנים אבל רוב הממשלות מחזיקות בין שנתיים לשלוש".

"על מנת לקדם רפורמות ישנם תהליכים שצריכים להבשיל ולמצוא את אותם פרטנרים שיש להן אינטרס משותף איתך שישתפו איתך פעולה. במשך שנים משרד הבריאות נלחם במשרד האוצר ובצדק. מערכת הבריאות הייתה מורעבת בעשר השנים האחרונות. אנחנו הצלחנו השנים ליצור קואליציה יחד עם אגף התקציבים והממונה על שוק ההון, למשל השקת הפוליסה החדשה לביטוחים סיעודיים- זה היה בשיתוף פעולה מלא איתנו. שיתוף פעולה וקואליציה מאוד מאוד חשוב כדי לקדם רפורמות".

יו"ר הקואליציה זאב אלקין אמר בדיון כי, "למרות שתקציב הביטחון אינו שקוף ולמרות שיש לא מעט שומנים לקצץ, לא מדובר במאבק בין המדינה לצבא וצריך לזכור שהאיומים סביבנו רק הולכים וגדלים".