המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים

המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים שם לו למטרה לחזק את ערכיה של המדינה ולבצר את מוסדותיה הדמוקרטיים במציאות משתנה; לפתח דרכים לשילוב הערבים אזרחי ישראל בחברה ובמשק, מתוך הכרה בייחודם; ולטפח מכנה משותף אזרחי וערכי לחברה בישראל.

המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים עוסק בנושאים שהם בליבת הדמוקרטיה הישראלית. מטרת התכניות השונות במרכז היא להתמודד עם השחיקה במחויבות כלפי דמוקרטיה מהותית וערכיה במדינת ישראל. מאמצי המרכז מכוונים לחיזוק המחויבות של מוסדות ומקבלי החלטות להגנה על זכויות האדם, לעקרונות החירות והשוויון במדינת ישראל ולעיקרון שלטון החוק. במקביל מתמקדת עבודת המחקר והיישום בכשלים ביחס למימוש עיקרון הפרדת הרשויות ועצמאות המוסדות השלטוניים המרכיבים את המשטר ובכללם בתי המשפט, הכנסת, הממשלה, רשויות רגולטוריות, רשויות התביעה והייעוץ המשפטי, השלטון המקומי וגם התקשורת.

לצורך קידום מטרות אלה נעשה שימוש במגוון כלים: כינונה של חוקה, יצירת חזון אזרחי משותף, מאבק בחקיקה ובהחלטות מנהליות אנטי דמוקרטיות, הטמעת מחויבות כלפי זכויות אדם בתהליכי קבלת החלטות שלטוניים ובמדיניות חינוך, מחקרי עומק של ערכי יסוד דמוקרטיים, מחקרי מדיניות, חוות דעת ונוכחות בשיח הציבורי והתקשורתי.

  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' סוזי נבות

    סגנית נשיא למחקר

    קראו עוד

    פרופ' נבות היא פרופסור מן המניין למשפטים, עד לאחרונה לימדה בפקולטה למשפטים במכללה למינהל. בעלת תואר בוגר במשפטים מאוניברסיטת תל אביב, מוסמכת במדיניות ציבורית מהפקולטה למדעי החברה באונ' תל אביב, ובעלת תואר דוקטור למשפטים מן אוניברסיטה העברית בירושלים. פרופ' נבות לימדה בעבר בסורבון בפריז ובמכללה לביטחון לאומי; הייתה חברה בוועדות ציבוריות רבות והייתה מועמדת לבית המשפט העליון.

  • תמונת ברירת מחדל

    עו"ד ענת טהון אשכנזי

    מנהלת המרכז

    קראו עוד

    עו"ד טהון אשכנזי היא עורכת דין ופעילה חברתית. בתפקידה האחרון הייתה מנכ"לית עמותת "איתךְ מעכּי - משפטניות למען צדק חברתי". במסגרת זו הובילה קידום של תכניות לאומיות המטמיעות שוויון מגדרי במישור הארצי והמוניציפלי, בדגש על צרכיהן של נשים מקבוצות מוחלשות. כחלק מכך, ייצגה ענת עשרות ארגוני חברה אזרחית בהליכים משפטיים בתביעות לשוויון וייצוג הולם לנשים ממגוון הקבוצות במוקדי קבלת החלטות.

  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' יובל שני

    עמית בכיר בתוכנית להגנה על ערכים ומוסדות דמוקרטיים

    קראו עוד

    פרופ׳ שני כותב, בין השאר, על בתי דין בינלאומיים, על זכויות האדם, דיני מלחמה, משפט וסייבר והיבטים משפטיים של הסכסוך הישראלי־פלסטיני.
    הוא דיקן לשעבר של הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים ומופקד בה על הקתדרה למשפט בינלאומי פומבי ע“ש הרש לאוטרפכט (Hersch Lauterpach). כיהן כיו"ר הועדה לזכויות האדם באו“ם.

  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' מרדכי קרמניצר

    עמית בכיר בתוכנית להגנה על ערכים ומוסדות דמוקרטיים ובתוכנית לאתיקה שלטונית ומאבק בשחיתות

    קראו עוד

    תחומי מומחיות: משפט פלילי, משפט ציבורי (חוקתי ומינהלי), משפט צבאי,זכויות אדם, חינוך לדמוקרטיה (אזרחות), ביטחון ודמוקרטיה, יחסי יהודים־ערבים, שחיתות שלטונית, מידתיות.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר

    ראשת התוכנית לדמוקרטיה בעידן המידע; עמיתה בכירה

    קראו עוד

    tehilla@idi.org.il

    בעלת תואר דוקטור במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים. את הפוסט דוקטורט עשתה בבית הספר קנדי לממשל באוניברסיטת הרווארד.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר תמי הופמן

    ראשת התוכנית למדיניות חינוך לדמוקרטיה; עמיתת מחקר

    קראו עוד

    חוקרת ומרצה בתחומי חינוך ומדיניות חינוך בדגש חינוך לדמוקרטיה וחיים משותפים, המפגש בין מערכת החינוך לצבא והכשרת מורים.

  • תמונת ברירת מחדל

    עו"ד עדנה הראל פישר

    ראשת התוכנית לאתיקה שלטונית ומאבק בשחיתות

    קראו עוד

    ednah@idi.org.il

    עדנה הראל פישר מובילה במכון את מחקר המדיניות בנושא מימון תרבות, ממלכתיות וחופש הביטוי.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר גיא לוריא

    עמית מחקר בתוכנית להגנה על ערכים ומוסדות דמוקרטיים

    קראו עוד

    guyl3@idi.org.il

    תחומי מומחיות: הרשות השופטת, היועץ המשפטי לממשלה ורשויות התביעה, דיני תעמולת בחירות וצנזורה, היסטוריה של המשפט, היסטוריה של המחשבה המדינית והאזרחות.

    ד"ר לוריא הוא עורך דין וקיבל את התואר דוקטור בהיסטוריה מאוניברסיטת ג'ורג'טאון בארצות הברית (2013). ד"ר לוריא היה מרכז ועדת שמגר לעניין גיבוש כללי אתיקה לחברי ממשלה ועשה פוסט-דוקטורט באוניברסיטת חיפה (2016-2013).

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר עמיר פוקס

    חוקר בכיר בתוכנית להגנה על ערכים ומוסדות דמוקרטיים

    קראו עוד

    amirfuchs@idi.org.il

    ד“ר פוקס הוא בעל תואר דוקטור מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים ומרצה מן החוץ במחלקה לפוליטיקה ותקשורת במכללת  הדסה.
    ב־ 2011 היה חבר בוועדה שמינה שר המשפטים לבחינת יסודות עבֵרות ההמתה.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר נדב דגן

    חוקר בכיר בתוכנית להגנה על ערכים ומוסדות דמוקרטיים

    קראו עוד

    nadavg@idi.org.il

    ד"ר נדב דגן הוא חוקר משפט, מרצה באוניברסיטאות מחקר בישראל ועורך-דין.

    תחומי מחקר ועיסוק עיקריים:

    משפט חוקתי, משפט מינהלי, שיקול דעת שלטוני, תיאוריה משפטית, יסודות הדמוקרטיה המודרנית, ביקורת שיפוטית, דיני חירום, איגוד שיתופי.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר אחמד בדראן

    חוקר בתוכנית החברה הערבית בישראל

    קראו עוד

    ahmedb@idi.org.il

    תחומי ההתמחות: סוציולוגיה של החינוך, אי שוויון, ריבוד ומוביליות חברתית, מעמד ואתניות, בחירה בחינוך וצעירים.

    בדראן בעל תואר דוקטור מהחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת חיפה (מינואר 2021). כותרת מחקר הדוקטורט: "ההשלכות הריבודיות של בחירה בחינוך: בחירת בית הספר היסודי בקרב הורים ערבים בישראל" (בהנחייתו של פרופ' מאיר יעיש).

    גם את התואר השני של בדראן עסק בתחום בחירת בית ספר וכותרת עבודת המאסטר: "המסלול לאליטה עובר את מחסום הדת: הגורמים הקובעים אצל הורים מוסלמים בבחירת בי"ס כנסייתי-קהילתי עבור ילדיהם בשלב החינוך היסודי" (גם בהנחיית פרופ' מאיר יעיש), בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, במגמת מחקר חברתי-שימושי, באוניברסיטת חיפה.

    בדראן עמית הוראה בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת חיפה וגם עמית מחקר במוקד חיפה לפוליטיקה של האי-שוויון, אוניברסיטת חיפה.

    בשנתיים האחרונות עוסק בדראן בחקר תפקידה המרבד של ההשכלה בקרב צעירים ערבים בישראל, והיה שותף בכתיבת החיבור (סקירה סטטיסטית): בן סימון, ב., קונסטנטינוב, ו., בדראן, א., זוהר, ל., שורק, י. וחדאד חאג'-יחיא, נ. (2023). צעירים ערבים בישראל: תמונת מצב 2023. פמ-23-85. מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל, רשות הצעירים והמכון הישראלי לדמוקרטיה.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר מורן קנדלשטיין-היינה

    חוקרת בתוכנית להגנה על ערכים ומוסדות דמוקרטיים

    קראו עוד

    morank@idi.org.il

    חוקרת ומרצה בתחומי המשפט הציבורי. בעלת תואר דוקטורט למשפטים מאוניברסיטת בר-אילן ומרצה מן החוץ בביה"ס למשפטים של המכללה האקדמית נתניה. עבודת הדוקטורט שכתבה עסקה במעמד החוקתי של ראש הממשלה במשטרים פרלמנטריים. תחומי מומחיות: משפט חוקתי מוסדי, משפט מנהלי, הרשות המבצעת.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר עו"ד רחל ארידור הרשקוביץ

    חוקרת בתוכנית לדמוקרטיה בעידן המידע

    קראו עוד

    rachela@idi.org.il

    חוקרת בתוכנית לדמוקרטיה בעידן המידע במרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטים במכון. בעלת תואר שני במסלול קניין רוחני והגבלים עסקיים מבית הספר למשפטים באוניברסיטת NYU, ודוקטורט מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. עבודת הדוקטורט שלה עסקה בבחינת הכלים הרגולטורים המתאימים ביותר לאסדרת הגנת מרחב הסייבר, בהתבסס על השוואת אסדרת הנושא בארצות הברית ובאנגליה ובחינה מעמיקה של הצורך בשיתוף פעולה בין המגזר הציבורי למגזר הפרטי והדרכים להתוויתו.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר אריק רודניצקי

    חוקר בתוכנית החברה הערבית בישראל

    קראו עוד

    arikr@idi.org.il

    ד"ר רודניצקי עוסק בחקר החברה הערבית בישראל בשני העשורים האחרונים. תחומי העניין העיקריים שלו: תמורות פוליטיות, לאומיות וחברתיות בחברה הערבית; יחסי יהודים-ערבים, וכן מדיניות הממשלה כלפי האזרחים הערבים במדינה.

    הוא בעל תואר שלישי מהמחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר-אילן, וכן תואר שני ותואר ראשון בהיסטוריה של המזרח התיכון, ותואר שני במנהל עסקים, מאוניברסיטת תל-אביב.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד״ר מוחמד ח'לאילה

    חוקר בתוכנית החברה הערבית בישראל

    קראו עוד

    MohammedK@idi.org.il

  • תמונת ברירת מחדל

    נתן מיליקובסקי

    חוקר בתוכנית לאתיקה שלטונית ומאבק בשחיתות

    קראו עוד

    natan@idi.org.il

  • תמונת ברירת מחדל

    עו"ד דפני בנבניסטי

    עוזרת מחקר בתוכנית להגנה על ערכים ומוסדות דמוקרטיים

    קראו עוד

    daphneb@idi.org.il

    דפני היא עוזרת מחקר בתוכנית להגנה על מוסדות וערכיים דמוקרטיים. בעלת תואר ראשון במשפטים ובתוכנית ״אמירים״ במדעי הרוח מהאוניברסיטה העברית, ובעלת תואר שני במשפטים, גם כן מהאוניברסיטה העברית. התמחתה בבית המשפט העליון, בלשכת השופט ניל הנדל.

  • תמונת ברירת מחדל

    עו"ד ליטל פילר

    עוזרת מחקר בתוכנית החברה הערבית בישראל ובתוכנית להגנה על ערכים ומוסדות דמוקרטיים

    קראו עוד

    litalp@idi.org.il

     

    סטודנטית לתואר שני מחקרי באוניברסיטת תל אביב

    עבודת המחקר של ליטל פילר עוסקת בייצוג הולם של המיעוט הערבי-פלסטיני במוסדות המנהלים את הקרקעות בישראל.

    בעלת תואר ראשון במשפטים ותואר ראשון בממשל (שניהם בהצטיינות) מאוניברסיטת רייכמןעד שנת 2017 עבדה כעורכת דין במשרד עורכי הדין שפיגלמן קורן זמיר ושות׳ במחלקת משפט מנהלי, שם עסקה במתן יעוץ משפטי בתחום המשפט המנהלי, לרבות שלטון מקומי, מכרזים והתקשרויות וכן בליטיגציה בתחומים המנהלי, המסחרי והאזרחי.

    עסקה בניסוח מכרזים וחוזים עבור לקוחות בסקטור הציבורי, מתן חוות דעת משפטיות, ליווי והשתתפות בוועדות מכרזים וייצוג בהליכים משפטיים בערכאות השונות, לרבות בתי משפט לעניינים מנהלייםעובדת בנוסף כעוזרת הוראה ועוזרת מחקר בתחום המשפט החוקתי, דיני קניין, משפט בינלאומי.

  • תמונת ברירת מחדל

    מיטל ברון

    עוזרת מחקר בתוכנית למדיניות חינוך לדמוקרטיה

    קראו עוד

    meitalb@idi.org.il

  • תמונת ברירת מחדל

    מייסם סאלם

    עוזרת מחקר בתוכנית החברה הערבית בישראל

    קראו עוד

    maisams@idi.org.il

  • תמונת ברירת מחדל

    עו"ד ספיר פז

    עוזרת מחקר בתוכנית להגנה על ערכים ומוסדות דמוקרטיים

    קראו עוד

    sapirz@idi.org.il

    עו״ד פז סיימה לימודי תואר ראשון במשפטים בהצטיינות באוניברסיטה העברית בשנת 2020. היא התמחתה במחלקת הבגצים בפרקליטות המדינה והוסמכה בשנת 2021 כעו״ד בישראל. בשנת 2022 עבדה כעוזרת משפטית לנשיא בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, השופט אייל אברהמי, ולאחר מכן כעוזרת משפטית לנשיאת בית הדין הארצי לעבודה, השופטת ורדה וירט-לבנה.

    במקביל לעבודתה במכון ספיר היא תלמידת תואר שני בתוכנית ללימודי תרבות באוניברסיטה העברית.

  • תמונת ברירת מחדל

    עו"ד ניסרין אבו עסלה

    עוזרת מחקר בתוכנית להגנה על ערכים ומוסדות דמוקרטיים

    קראו עוד

    nisreena@idi.org.il

 

חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה על תגובת המפכ"ל ליועמ"שית: "חמורה, שגויה ומסוכנת. חוקיות החלטת העברת יועמ"ש המשטרה מתפקידו מוטלת בספק".

 

גילוי האמת לא ישנה את מהלך אירועי ה-7 באוקטובר, אך בכוחו לאפשר התמודדות עם הכאב והכעס. לקיחת אחריות חיונית להחזרת האמון במדינה, בנבחריה ובמוסדותיה. אז מדוע כמעט כולם תומכים בוועדת חקירה ממלכתית פרט לראש הממשלה?

הצגת מועמדות כל שופטי העליון לתפקיד הנשיא היא ניסיון לסרבל את הליך הבחירה, אלא אם יוסרו השופטים שהמועמדות נכפתה עליהם. אם המהלך של השר לוין יצליח, הוא עלול לפגוע בתפקוד התקין של הרשות השופטת ובאזרחים הנזקקים לשירותיה. כך או כך, בג"ץ קבע שלאחר 45 יום ממועד פרסום הרשימה על לוין לכנס את הוועדה לא רק לשם דיון אלא לצורך קבלת החלטה על נשיא חדש.

 

כמחצית מהציבור סבורים שהמורים צריכים לדון בכיתות בהשבת החטופים ולבחון את החשיבות המוסרית של התביעה להשבתם בכל מחיר, אולם רוב בקרב החרדים והמסורתיים-דתיים אינם מסכימים לכך • 51% סבורים שמערכת החינוך אינה יכולה לסייע בקידום סיפור משותף לכלל הקבוצות בחברה הישראלית לעומת 40.5% ב-2022.

הונגריה, טורקיה, פולין וונצואלה סיפקו בשנים האחרונות דוגמאות לאופן שבו גופי השיטור, המודיעין, הביטחון, האכיפה והתביעה שימשו לשעבוד הבירוקרטיה המדינתית ומנגנוני הבקרה, המידע והכוח באותן מדינות - ואף להשתקת ביקורת ציבורית - וכך הפכו מכשיר לפגיעה במשטרים הדמוקרטיים.

המהירות והנחרצות של עבודת התביעה המשטרתית במקרים של נועה גולדנברג וירדן מן מציבות סימני שאלה רבים ביחס אליה. במציאות שבה המשטרה מאבדת מאמינותה, חשוב לזכור שתפקיד התביעה הוא לאכוף את החוק לפי שיקול דעת מקצועי ובלתי תלוי ולקבל כל החלטה לפי חוק בלבד ובאופן שקול והוגן.

הרחבת הצעת חוק המאבק בטרור מרחיבה את האיסור על הסתה לטרור שלא לצורך ועלולה להפליל התבטאויות רבות שאין בהן יסוד של חומרה מיוחדת ושאין בהן פוטנציאל סכנה שמצדיק הפללה.

שיטת הסניוריטי במינוי נשיא העליון נועדה לשמור על אי-תלות השופטים. מעבר לכך, דגם הממשל של הרשות השופטת בישראל מאזן את שליטת שר המשפטים במנהל בתי המשפט, באמצעות הענקת תפקידים וסמכויות לנשיא העליון. ביטול עקרון הסניוריטי עלול להעניק לממשלה דריסת רגל בהחלטות שבאחריות נשיא העליון, באופן שיערער את עצמאות הרשות השופטת.

משבר חוקתי מובהק הוא סירוב מודע, עיקש ופומבי של הממשלה, הכנסת או הגופים הכפופים להן לקיים החלטה שיפוטית, באופן שמבטא התנערות מעקרונות שלטון החוק והפרדת הרשויות. מדוע הוא מסוכן לדמוקרטיה, באילו מדינות התרחש בעבר וכיצד יכול בית המשפט להתערב כדי לפתור אותו? כל מה שחשוב לדעת.

שופטי בג"ץ הסכימו עם שר המשפטים על כך שסמכותו בנוגע לכינוס הוועדה היא רחבה וכתבו ששאיפתו לכך שמינוי נשיא קבוע לעליון ייעשה בהסכמה רחבה היא ראויה. למרות הכבוד וההסכמות, גם הם הבינו שכלו כל הקיצין ושהשר לא יכנס את הוועדה אם המועמד שלו לא ייבחר - וזה כבר מנוגד לחוק.

play

שר המשפטים טען שהפסיקה שחייבה אותו לכנס את הוועדה היא "השתלטות על הוועדה ונטילת סמכויותיו" ו"סטירה ל-2.5 מיליון מצביעי הקואליציה". חשוב לעמוד על שורת ההטעיות בתגובתו אחת לאחת.

שלושת השופטים בבג"ץ 1711/24 התנועה לאיכות השלטון נ' שר המשפטים קבעו כי יש לפרש את החוק כך שבחירת נשיא לבית המשפט העליון תצריך הסכמה של רוב רגיל בקרב חברי הוועדה ולא רוב מיוחד של שבעה חברים, כפי שטען לוין. הם הורו לשר לכנס את הוועדה ולבחור נשיא, משום שמדיניותו לא לעשות כן במצב הנוכחי חרגה מהוראות הדין.

בשנים 2022-2016 היו 2 מקרים בלבד שבהם ניתן אישור לייצוג הממשלה שלא על ידי היועמ"שית, אולם מאז נובמבר 2022 כבר אירעו 11 מקרים כאלה. בכל מקרי הייצוג הנפרד, בית המשפט העליון אימץ בפסקי הדין את עמדת היועמ"שית ודחה את עמדת הממשלה. באילו עתירות מדובר וכיצד הפכה תופעת השוליים של בקשת הייצוג הנפרד לנורמטיבית?

תגובתו של השר לפסק הדין המחייב אותו לפרסם את רשימת המועמדים לתפקיד בתוך שבועיים כללה האשמות שווא על נטילת סמכויותיו ואמירות על גיוון במערכת. חשוב להעמיד את הדברים על דיוקם אחד לאחד.

הרחבת ההפרדה המגדרית במוסדות להשכלה גבוהה גם ללימודי תואר שני מנוגדת לתנאים שהגדיר בג"ץ בפסיקתו להפרדה מגדרית מותרת. היא פוגעת פגיעה בלתי מידתית בשוויון ועלולה להוביל למדרון חלקלק בתחומים נוספים, הן בלימודי התואר השני והן בשוק העבודה.

play

האלימות המשטרתית שנחשפנו אליה בשבועות האחרונים אינה חדשה לאזרחי ישראל. כבר חודשים ארוכים ואף שנים שאנחנו עדים לאלימות קשה מצד שוטרים כלפי מפגינים שלא בוחלת באף מגזר. פגיעה בחופש המחאה היא חלק ממגמה רחבה יותר של פגיעה בחופש הביטוי, בתקשורת חופשית, ובמערכת המשפט - תהליכים המאפיינים נסיגה דמוקרטית.

play

הניסיון של השר לוין למנוע בחירה בנשיא לביהמ"ש העליון מנוגד לחוק, והשימוש שלו בסמכות עיכוב ההצבעה על הנשיא - שנמשך כמעט שנה - אינו סביר. מצב שבו שר מסרב לקיים פסק דין של ביהמ"ש ושרים אחרים מתעלמים מפרשנותה המחייבת של היועמ"שית כפי שעוגנה בפסק דין הוא משבר חוקתי.

טלגרם הפכה למצע הפורה ביותר בעולם לפעילות בלתי חוקית מסוגים שונים. לא מדובר בחבורת מתבגרים תמימה שעושה לייקים לתכנים, ומי שלא יודע להבחין בין חופש ביטוי לבין פעילות פלילית, יוצר ערפול שיאפשר לגורמים הפליליים לצאת מהרשת ולפעול בעולם האמיתי. גם בישראל צריכים לברך על המהלך.

התעלמותו של השר מפרשנותה המחייבת של היועמ"שית בפרשת קידום רפ"ק מאיר סוויסה למפקד תחנה בתל אביב קשה באופן יוצא דופן, משום שמדובר במינוי במערכת שאמורה לאכוף את החוק. כאשר בה מתעלמים מהדין המחייב במדינה, הפגיעה בשלטון החוק חמורה במיוחד.

שר האוצר טוען במכתבו כי חוות דעת של היועמ"שית ביחס לחוקיות סבסוד מעונות היום ניתנה בחוסר סמכות. זוהי דוגמה נוספת לניסיון שלו ושל הממשלה כולה להתעלם מתפקידה של היועצת ולנסות להתנער מפסיקת בג"ץ ומהמגבלות שמציב שלטון חוק במדינה דמוקרטית. על אותם תהליכי עבודה משובשים מתריעה היועצת בתקופה האחרונה. לאילו מקרים היא מתייחסת, מה חשיבותן ומעמדן של חוות הדעת שלה ומדוע הן קריטיות לשלטון החוק?

פסק הדין נגד גוגל צפוי לעורר רעידת אדמה שעשויה לשנות לעד את הפנים של תעשיית הטכנולוגיה. הוא ישפיע על הדרך שלה לעשות עסקים, על הדרך שלנו לעשות שימוש במוצרים שלה ועל הדרך של הממשלות לפקח עליה.

play

השבוע שלחה היועמ"שית גלי בהרב מיארה מכתב חריף לראש הממשלה נתניהו, ובו היא מזהירה מפני קבלת החלטות ממשלה משמעותיות בתהליכי עבודה משובשים וללא עבודת מטה מקצועית. לדבריה, התוצאה היא "הפרת דין ופגיעה בציבור". חשוב לזכור: תפקיד היועמ"שית הוא לסייע לממשלה לקדם את מדיניותה במסגרת החוק. כאשר היא מרימה דגל אדום, זהו סימן אזהרה חמור לכך שהממשלה פועלת בניגוד לחוק.

אחרי תשעה חודשי לחימה ועל רקע מעצר החיילים החשודים בהתעללות במחבל נוח'בה בשדה תימן, דחוף להזכיר שמה שמבדיל בינינו לבין החמאס הוא החובה לציית לחוק ולהתייחס גם למחבלים עצורים בהתאם לדין. חובה גם לזכור שצה"ל הוא צבא מקצועי, שבו אסור שאיש הישר בעיניו יעשה, ושגם ברגעים הקשים ביותר ומול השטן עצמו יש לשמור על ערכי הצבא.

play

זה קרה כבר בהונגריה ובפולין אף שלמראית עין מתנהלים שם חיים רגילים: זכויות האזרח נשחקו בהדרגה, בדיוק כפי שמומחים מתארים נסיגה דמוקרטית מסוכנת. כשהקשב של כולנו במלחמה, הדמוקרטיה הישראלית ממשיכה להישחק וכך גם הזכויות של כולנו.

בדיוק כמו לגבי אי מינוי נשיא קבוע לבית המשפט העליון, שני שופטים שחסרים בו, וחלק מהשופטים בערכאות הנמוכות – גם ההצעה להפוך את נציב תלונות השופטים למינוי פוליטי נובעת מכך ששר המשפטים מנצל לרעה את כוחו ומסכל מינויים מאחורי התירוץ של "העדר קונצנזוס". בהקשר הנוכחי, הוא מסרב להמשיך נוהג שהיה קיים בכל המינויים בעבר משום שחלק מהתלונות מוגשות ביחס לעבודת בית המשפט העליון - ורק מי ששפט בבית המשפט העליון מכיר את אופן העבודה שם, כמו גם את המערכת כולה.

play

כבר תשעה חודשים שאין נשיא קבוע לביהמ"ש העליון, קיים עיכוב במינוי שופטים לעליון ולבתי משפט אחרים ושיקולים פוליטיים מנחים בבחירת וקידום שופטים. איך הגענו למצב הזה?

ב-18 ביולי 2024 דן בג"ץ בעתירה הדורשת משר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים לשם מינוי שופטים ונשיא קבוע לבית המשפט העליון. צפו בדיון.

play

לא ממנים נשיא קבוע ושופטים לעליון, משטרה פוליטית נוקטת אלימות נגד משפחות חטופים, חקיקה שנועדה לפגוע ולהפחיד מורים ואנשי אקדמיה – השלטון לא רוצה מגבלות, אלא רק כוח בלתי מוגבל.

הצעת החוק מעבירה לשר התקשורת את שיקול הדעת והסמכות בנוגע לאישור לבעל זיכיון להפעלת תחנת רדיו אזורית להפוך לתחנה ארצית. היא אינה כוללת צורך בהיוועצות עם גורם מאסדר-מקצועי כלשהו, באופן המבטא פוליטיזציה מובהקת של הרגולציה והענקת סמכויות רגולציית תקשורת לגורם פוליטי – מהלך שהמחוקק ביקש להימנע ממנו.

הצעת החוק פוגעת בעקרונות יסוד ובעיקר בעיקרון השוויון, ומשקפת מניע צר של סיוע לשחקן ספציפי ועוד שחקנים מעטים. היא לא כוללת תשתית עובדתית ומקצועית מספקת ומהווה שימוש לרעה בסמכות הן על ידי חברי הכנסת המגישים אותה והן על ידי שר התקשורת, העושה בה שימוש באופן העוקף את מנגנון קידום החקיקה הממשלתי.

רגע לפני שאלגוריתמים יקטלגו את הבריאות שלנו בחשאי ויציעו תוכניות טיפול ובדיקות מאחורי גבנו — צריך להציב במהירות מנגנוני פיקוח ובקרה על שילוב בינה מלאכותית ברפואה.

play

נציב תלונות הציבור על שופטים הוא תפקיד חשוב שחייב להיות נקי מאינטרסים פוליטיים, אבל לשר המשפטים יריב לוין ולח"כ שמחה רוטמן יש תוכניות אחרות: לקחת את סמכות בחירת הנציב מידי הוועדה לבחירת שופטים ולהעביר אותה לחברי הכנסת.

הדווחית המיוחדת לעצמאות שיפוטית מתייחסת בדוח החדש שלה לחקיקה או למדיניות שמגבירות מעורבות ממשלתית או פרלמנטרית ישירה במינוי שופטים, ל"רפורמות" שמצמצמות ביקורת שיפוטית וכן למתקפות מילוליות על שופטים. לישראל כדאי מאוד להתייחס לאזהרותיה בכובד ראש.

הצעת החוק מבטאת ניסיון השתלטות של הרוב הפוליטי על מוסד המחזיק בסמכויות משמעתיות-אתיות על השופטים: נציב התלונות, שבסמכותו גם להציע לוועדה לבחירת שופטים לפתוח בהדחת שופט. היא נתפסת כרכיב במתקפה הממשלתית המתמשכת על עצמאות הרשות השופטת, הכוללת את דחיית בחירת מינוי הנשיא הקבוע לעליון.

המחדל של אוקטובר 2023 נראה כסוג המקרים החריגים שבהם לא סביר שלא להקים ועדת חקירה, ולהעדיף הקמת ועדת בדיקה ממשלתית או ועדה מסוג אחר כדי להימנע מהקמת ועדת חקירה ממלכתית - גוף בלתי תלוי בראשות שופט בית משפט עליון או מחוזי, בעלת סמכויות לזמן ולחקור עדים ולאסוף מסמכים. לכן ייתכן שבית המשפט יתערב בהחלטת הממשלה האם להקים ועדת חקירה וגם בשאלה איזו ועדה להקים.

בקשות לייצוג נפרד, שלא על ידי היועצת המשפטית לממשלה, הפכו תכופות מאוד בממשלה הנוכחית, הן ביחס לחקיקה שהממשלה מבקשת להעביר באמצעות הרוב הקואליציוני והן בנוגע להחלטות. דווקא בעטיין חשובה הקביעה של בג"ץ בפסק דין הגיוס, החוזרת פעם נוספת על עמדת היועמ"שית כמחייבת את הממשלה.

ההצעה מעניקה סמכויות דרקוניות למנהלי המוסדות האקדמיים ולמועצה להשכלה גבוהה לפטר אנשי סגל ללא פיצויי פיטורין או להפחית תקציבים ממוסדות שיסרבו לעשות זאת, באמתלה של "מאבק בטרור", ללא כל האיזונים המהותיים והפרוצדורליים הקיימים ביחס לעבירות ההסתה לטרור. התוצאה תהיה אפקט מצנן קשה ופגיעה חמורה בחופש האקדמי בישראל.

השאלה הדרמטית שמהדהדת אחרי הפסיקה לא נוגעת רק לאופי ההסדר החקיקתי שהכנסת תחוקק ביחס לגיוס החרדים, אלא לשאלה האם הממשלה תמשיך לנקוט צעדים שיובילו לשינוי באופי היחסים בין רשויות השלטון – כמו אלה שנכללו ב"רפורמה המשפטית" - על מנת להכשיר הסדר מפלה.

החלטת הממשלה בנוגע לייצוג לא הופצה מראש למשרדי הממשלה ולא נתמכה בחות דעת משפטית, כנדרש בתקנון. מדוע? משום שהתקנון מסמיך את ראש הממשלה להורות למזכיר הממשלה להעמיד על סדר יומה של הממשלה הצעה שלא נכללו בה הפרטים הנדרשים "במקרים מיוחדים או בשל דחיפות העניין". אולם מתשובת היועמ"שית לעתירה בעניין הייצוג התברר כי כלל לא הוצגו טעמים כאלה, שמנעו מהממשלה להעביר את החלטתה בהתאם לתקנון, והדבר נעשה במכוון.

ייתכן שבבג"ץ הפטור מגיוס, הממשלה האמינה שיש "מחנה שמרני" בבית המשפט העליון  שיתמוך בפגיעה במעמד היועצת המשפטית. בפועל, ההרכב הבהיר פה אחד ובמילים נחרצות: "ההחלטה להתיר ייצוג נפרד נתונה לשיקול דעת היועצת המשפטית לממשלה". אם תוכל הממשלה על דעת עצמה לקבל ייצוג על ידי עורך דין חיצוני מטעמה, לא רק שייפגע מעמד היועצת המשפטית לממשלה, גם לא ניתן יהיה לקיים את עקרון כפיפות השלטון לחוק.

למרות האזהרות החמורות שפרסמה "ועדת הצוללות", וגם אם מסקנותיה והמלצותיה יהיו חריפות, אפילו יותר מאלה של ועדת מירון, יש לזכור כי ועדת חקירה ממלכתית אינה קובעת מי יהיה ראש הממשלה, אך בהחלט יכולה לעזור לציבור ולכנסת לראות מי אינו ראוי להיות, מי כשל בתפקידו, מי אחראי למחדל. חשיבותה של עבודת הוועדה היא גם בהפניית זרקור להתנהלות הכאוטית בתחום חיוני מאין כמותו לביטחון המדינה.

הוועדה פרסמה מכתבי אזהרה ביחס לחמישה נחקרים, ובהם רה"מ נתניהו ושר הביטחון לשעבר יעלון. הם רשאים להופיע בפניה ולהגיב לאזהרות, כך שהתמונה הסופית לגביהם עשויה להשתנות.

הוצאת מח"ש מאחריות היועמ"שית בשל חשש מלחצים משטרתיים על המחלקה עלולה לחשוף אותה ללחצים פוליטיים שישבשו את שיקוליה המקצועיים, וזהו סיכון גדול במיוחד בתקופה זו של ניסיונות פוליטיזציה בשירות הציבורי. בנוסף, חשוב לבחון באופן מקיף את מערכת התלונות נגד שוטרים, כולל גופי הבדיקה המשטרתיים והממשק בין גופי הבדיקה.

ביטול הדגם לא יפתור את הקלות הבלתי-נסבלת שבה אפשר לשנות את חוקי היסוד בכלל ואת כללי המשחק המשטריים בפרט. לכן, יש לפעול לקידום וחקיקת חוק יסוד: החקיקה, שיסדיר את מעמד חוקי היסוד, הנושאים הנכללים בהם והליך חקיקתם.

בלילה שבין 10 ל-11 ביוני 2024 הצביעה הכנסת על החלת דין רציפות על הצעת חוק הגיוס של הממשלה. מהו דין רציפות? למה נערכה ההצבעה באמצע הלילה? האם הצעת החוק תועיל לגיוס חרדים? כל מה שחשוב לדעת.

יועמ"שית הכנסת הציבה שורת תנאים להליך חקיקת חוק הפטור מגיוס, ובהם קבלת נתונים עדכניים ממערכת הביטחון, שמיעת עמדות הציבור והתחשבות בעקרונות שקבעו שופטי העליון ביחס לגיוס תלמידי ישיבות. אי עמידה בהם יקל על בג"ץ לבטל את החוק ללא קשר לנוסחו העדכני.

שר המשפטים עושה שימוש ציני ומקומם ברטוריקה של "הסכמה רחבה" כדי לשנות כללים בלתי פורמליים חשובים בעבודת הוועדה לבחירת שופטים: כלל הסניוריטי, דרך קבלת ההחלטות בוועדה וחוסר רלוונטיות של שיקולים פוליטיים בבחירת שופטים.

בישראל, העמדה המשפטית של היועץ המשפטי לממשלה מחייבת את הממשלה, כל עוד בית המשפט לא קבע אחרת. בבג"ץ חוק הגיוס אישרה היועמ"שית ייצוג נפרד לממשלה. השופטים הבהירו שנושא הייצוג יהיה חלק מפסק הדין, ושהממשלה לא יכולה להרחיב את גבולות הייצוג שלה.

סקירה מספר 2: 10 באפריל 2024 עד 30 במאי 2024

ניסיון דרמטי להחליש את מעמד הייעוץ המשפטי לממשלה; פוליטיזציה מואצת של המשטרה והמשך הפגיעה בעצמאות מערכת המשפט - משלא צלחה החקיקה לשינוי המדיניות שביקשה הקואליציה לקדם בשנה שעברה, נקבעות עובדות בשטח שהשלכותיהן אינן פחות הרסניות מחקיקה.

למרות התנהלות השר, על חברי המועצה לממש את אחריותם הציבורית ולגבש עמדה מקצועית וציבורית עצמאית שתבטיח את עידוד תחום הקולנוע, חופש הביטוי האמנותי ומגוון היצירה.

80% מהציבור גורסים שלממשלה אין תוכנית פעולה ברורה ליום שלאחר סיום הלחימה בעזה • רוב גדול סבורים שקידום חלקים של ה'רפורמה המשפטית' המתוכננים למושב הקיץ של הכנסת הוא מהלך שגוי • מחצית מהערבים סבורים שכוונת התובע הכללי בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג להגיש צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט נובעת מאופן ניהול המלחמה בעזה על ידי ישראל וצה"ל, לעומת 60% מהיהודים המייחסים זאת להטיה אנטי-ישראלית מתמשכת של בית הדין.

בסקירה מוצגים נתונים על אודות ייצוג נשים בשלטון המקומי לאחר הבחירות האחרונות. לאור המציאות העגומה, מוצעות דרכים להענקת תמרוץ כספי לנשים להתמודד על ראשות רשויות מקומיות וכן תמרוץ נוסף לרשימות המציגות שוויון מגדרי במקומות הראשונים.

מרגע מתן הגישה לשידורי המצלמות באופן מקוון ובזמן אמת אין דרך למנוע את הפצתם ואת השלכותיהם. לצד סכנת החשיפה למתקפות סייבר, המעקב המתמיד עלול לפגוע בזכות העובדים לפרטיות ובמעמד צוותי החינוך. מתן אפשרות לנציגות הורי הפעוטות לצפות בצילומים אחת לחודש עשוי למזער את הפגיעה.

המסגרת הפוליטית והמשפטית בפולין מורכבת ואין אפשרות ללחוץ על כפתור חקיקתי שישנה באחת את המצב הנתון שאליה הידרדרה המדינה בתקופת השלטון הקודם. 2,500 השופטים "החדשים" שמונו על ידו כבר נטמעו במערכת השיפוטית ולכן פיטוריהם בשלב זה הם משימה שנראית בלתי אפשרית. מעבר לכך, הממשלה מתקשה לשנות את החקיקה בנושא משום שהנשיא המכהן הוא מטעם מפלגת "חוק וצדק".

עצם הניסיון להפנות את המבט מהמחלוקות בנושאי המהות של החברה הישראלית: בדמוקרטיה, בביטחון, ביחסי דת ומדינה, הוא ניסיון להרחיק, לטשטש ולמנוע את הדיון המתחייב והקשה בשאלות אלו, על אחת כמה וכמה בתקופה זו, שבה ההכרעות הן לעתים של חיים ומוות. ערב יום העצמאות ה-76, יש לערוך חשבון נפש פוליטי וחברתי ובעיקר לשאול כיצד באה לידי ביטוי אחריות של ממשלה לכלל  אזרחיה?

נתונים שהתקבלו במענה לבקשת חופש מידע מעלים כי בשמונת החודשים הראשונים של 2023, בתקופת ההפגנות נגד הממשלה, נרשם מספר כמעט זהה של תלונות שהוגשו למח"ש בגין עבירות אלימות של שוטרים (1,299 תלונות) למספר התלונות מסוג זה בכל 2022 (1,304 תלונות). העלייה במספר התלונות מעלה סימני שאלה על רקע המתאם למועד כניסתם לתפקיד של הממשלה ובפרט של השר לביטחון לאומי.

הדרישה להפסיק את הפילוג בחברה הישראלית הפכה בחודשים האחרונים לחד-צדדית: הממשלה רשאית לקדם אינטרסים צרים של המפלגות החברות בה, ולעומת זאת כל ביקורת על מעשיה נתפסת כמפלגת ומי שמביע אותה מתויג כ"חוזר לשישה באוקטובר". למרות השבר העמוק והמלחמה, יש לעמוד על משמר הדמוקרטיה ולמנוע מצב שבו אין על השלטון כל ביקורת.

מדיניות אכיפה בלתי מספקת של הרשתות החברתיות מאפשרת לתכנים הכוללים אנטישמיות והכחשת שואה להיחשף בתקופה זו בהיקף חסר תקדים. לצד כשל זה, התפתחו "אנטישמיות אלגוריתמית" מבוססת בינה מלאכותית, שמסוגלת להבין מיהו יהודי ברשת, וכן "אנטישמיות מבוססת דאטה" המאפשרת ליצור רשימות ומאגרי יהודים אשר ישמשו בסיס לרדיפה ולטרגוט אנטישמיים.

מבחני התמיכה המוצעים מעניקים משקל כבד במיוחד לרכיב מכירת הכרטיסים ועלולים ליצור העדפה לעשייה קולנועית מסחרית ואף להעמיד בסכנת הכחדה תחומי משנה חשובים כמו היצירה התיעודית, הנפשה וסרטי סטודנטים. הם עתידים להגדיל הוצאות על ניהול וביורוקרטיה על פני התמחות המוסדות ומגוון היצירה. הליך ההיוועצות שנעשה עד כה הוא בלתי מספק, ואינו תואם את העקרונות להתנהלות בתחומי התרבות ולהבטחת חופש הביטוי והיצירה.

האמון הממוצע בטלוויזיה עומד על 49%, אולם גבוה יותר בפילוח לפי ערוצים: 60% נותנים אמון בכאן 11, 54% בחדשות 12 • 65% משתמשים בווטסאפ לצריכת חדשות, 44% משתמשים לשם כך בטלגרם • 50.5% מהימין ציינו במצטבר את ערוצים 11,12,13 כערוץ העיקרי שהם צופים בו, ו-24% ציינו את ערוץ 14. לעומת זאת, במרכז ובשמאל לא נחשפים כמעט בכלל לערוץ 14 - 4% ו-3.5% בהתאמה – מה שיוצר "בועת מידע" • 56% מהציבור מאמינים ביכולתם להבחין בין פייק ניוז לבין דיווח חדשותי מבוסס עובדות • 70.5% מהמרואיינים טוענים שלא התחרטו אף פעם על ששיתפו מידע לא מבוסס בקבוצות או ברשתות חברתיות.

בתקופה שבה ההפגנות חוזרות לרחובות נראה שהסובלנות וההכלה המתחייבות ביחס לכל הפגנה, בין בעד ובין נגד השלטון, אינן נר לרגלי מי שנותן את הפקודות. שלטון העושה דה-לגיטימציה להפגנות חותר תחת הדמוקרטיה ומזמין את המשטרה לפגוע בזכות להפגין, שאת חשיבותה הדגישו השופטים שדנו לאחרונה בכמה ממעצרי המפגינים.

במעמד החתימה תצהיר כל מדינה האם בכוונתה להחיל את ההתחייבויות לניהול ומיגור הסיכונים גם על חברות במגזר הפרטי - והיא גם תוכל לחזור בה בכל עת. האם באמת אפשר לקבוע שזוהי ערובה לכך שבינה מלאכותית תמשיך להתפתח באופן אחראי ואמין?

מדד הדמוקרטיה 2023 הראה שרמת האמון הציבורית ברשויות גבוהה בהשוואה לממשלה ואף עלתה מאז תחילת המלחמה. למען שירות מיטבי לאזרח, מנהל תקין ומניעת שחיתות, על האזרחים לפעול לחזק בהן מנגנוני שקיפות ובקרה, יידוע שוטף, הנגשת מידע ושיתוף הציבור ולא לאפשר למערכותיהן לפעול מכוח האינרציה.

ייצוג הנשים הערביות נותר נמוך הן ביחס לחלקן באוכלוסייה והן בהשוואה לייצוג נשים יהודיות • עלייה קטנה במספר חברות המועצה שיכהנו ב-12 רשויות ערביות בהשוואה לבחירות קודמות, כאשר נצרת מובילה עם ארבע חברות מועצה • שבע רשויות שבהן כיהנה חברת מועצה אחת נותרו לאחר הבחירות ללא חברות מועצה כלל • אף מועמדת לא נבחרה לראשת רשות, אולם חמש מועמדות שהובילו רשימות נבחרו למועצות בחמישה יישובים בצפון.

סקירה מס' 1

פוליטיזציה בתחומים נרחבים מהשירות הציבורי ועד האקדמיה, צמצום מתמשך של חופש הביטוי והחלשה עיקשת של מערכת המשפט. שורה הולכת ומתארכת של הצעות חוק, מהלכים מיניסטריאליים והתבטאויות שנויות במחלוקת מלמדת שבצל המלחמה ועל אף ההצהרות על זניחתם, הכוונה והביצוע של התהליכים להחלשת הדמוקרטיה שהחלו ב-2023 עדיין על סדר היום.

בתשובתה לבג"ץ הדגישה היועמ"שית כי התיקון לפקודת המשטרה שנוגע לסמכויות השר לביטחון לאומי לא מגדיר או מגדר את היקף המעורבות של השר בפעילות המשטרה ולא מספק ערובות, בלמים ואיזונים לשמירה על זכויות אדם ושלטון החוק. היא מציעה להציב גבולות ברורים, הן בפני הדרג הפוליטי והן בפני שרשרת הפיקוד במשטרה, לפיהם התערבות פוליטית בהפעלת הכוח המשטרתי אינה חוקית ופוגעת באמון הציבור במשטרה.

בדו"ח הארגון מודגשות הפגיעה בשלטון החוק, ההידרדרות בהגנה מפני עינויים והמתקפה הממשלתית על מערכת המשפט כעילות להורדת הדירוג. המדד הנוכחי אינו מביא בחשבון את פסיקת בג"ץ בעניין עילת הסבירות ולכן עשוי להשתפר בשנה הבאה.

המאמר יצא לאור בכתב העת German Law Journal כחלק ממחקר בינלאומי רחב יותר, והוא שופך אור על האופן שבו הממשלה הולכת ומכרסמת במנגנוני הגנה בלתי-רשמיים שנועדו לשמור על עצמאות הרשות השופטת.

מדד הדמוקרטיה 2023 הראה כי רוב הציבור תומך בסיוע תקציבי של המדינה למוסדות תרבות ולפעילות תרבות ומתנגד להתערבות בתכנים. רוב התומכים בסיוע תקציבי לפעילות תרבות ואמנות גם מתנגדים להתערבות המדינה בתכנים. לעומתם, רוב המתנגדים לסיוע התקציבי תומכים בהתערבות המדינה בתכנים. ממצאים אלה, לצד השינוי בעמדות ביחס למימון תרבות והתערבות המדינה בקרב אלה המגדירים עצמם מסורתיים, מחייבים מחשבה מעודכנת על הדרכים להבטיח תרבות ואומנות בנות-קיימא וחופש ביטוי תרבותי בישראל.

תמונתו ההיסטורית של דוד רובינגר ובה נראים הצנחנים בכותל עמדה בלב דיון משפטי ארוך. תוצאותיו המפתיעות יכולות ללמד אותנו על אופן הבניית ובדיקת המציאות בצל מונחים עכשוויים כ"אמת תקשורתית", "אמת ויקיפדית" ו"חוכמת ההמונים".

דרך המלך לבירור טענות להפרת כללי אתיקה היא מנגנוני האתיקה והמשמעת של הרשות השופטת. עצם הניסיון להפעלת הוועדה נגד השופט כבוב מעלה חשד למניעים גזעניים לגביו.

דוח נציגת האו"ם הצביע באופן ודאי וכואב על אלימות מינית נגד החטופות הישראליות לעזה. על ישראל עתה להוכיח את מחויבותה לחיי אזרחיות ואזרחים ולפעול ללא דיחוי לשחרורם. לצד זאת, על הממשלה להציג סדר יום חדש, המציב בראשו את החשיבות של זכויות נשים.

הוועדה הצביעה על קיומה של "תרבות רעה" של העדר נטילת אחריות, ועל מחדלים וכשלים בהתנהלות שורה של גופים, ובהם משרדי ממשלה, המשטרה, המועצה האזורית. היא הטילה אחריות אישית שיש בה אשם על 16 מהמעורבים ואף המליצה ליועצת המשפטית לממשלה להמשיך בבדיקה לגבי חלקם.

נשים בתפקידים בכירים בממשל עוזבות את תפקידן, מספר קורבנות האלימות במשפחה עולה והרוח הנושבת מהממשלה אינה מבשרת טובות בכל הנוגע לקידום לתפקידי מפתח ציבוריים. שינוי מהותי בסדר העדיפויות בנושא המגדרי מתבקש לאלתר. בציון יום הנשים הבינלאומי, יש לקרוא לשינוי מידי ומהותי בהצבת זכויות נשים בסדר העדיפויות הלאומי.

פרטים מודלפים מתוך דיוני הוועדה בשאלת קידום שופטים ולצד זאת שר המשפטים לוין עומד בסירובו לקדם בחירת נשיא קבוע לביהמ"ש העליון, בשל שאיפתו לביטול הסניוריטי. כיפוף הכללים הבלתי פורמליים הוא בשורה רעה להגנה על שלטון החוק.

על אף הכפלת מספר הנרצחים בחברה הערבית בשנה האחרונה ואתגר השמירה על נבחרי הציבור, תוכנית החומש למאבק באלימות ובפשיעה בה תקוצץ משמעותית. דווקא עכשיו, לקראת הבחירות והיום שאחריהן, יש למנוע את הקיצוץ ולדאוג יותר לביטחון האזרחים והנבחרים ברשויות הערביות.

הדברים נכתבים בסוף מארס ובראשית אפריל 2023. מדינת ישראל עתידה לחגוג בקרוב 75 שנים לעצמאותה. צירוף הסמלים המאפיין את שלושת השבועות מחג הפסח ועד יום העצמאות היה כרוך במשך השנים לבלי הפרד במושג הממלכתיות, אך קיבל בשנה זאת משמעות מיוחדת לנוכח סערה ציבורית חסרת תקדים השוטפת את הציבוריות הישראלית. במסגרת סערה זו המושג ממלכתיות מקבל מעמד מרכזי ומוגדר מחדש בידי החברה האזרחית.

המשקפיים החדשים של אפל יאפשרו להישאר בסביבה הפיסית ולשלב בתוכה שכבות מידע וחוויות תוכן ומדיה שונות, שיקנו חוויית מציאות סינתטית המחוברת לחיי היומיום. לקראת שינוי ממדי החיבור בין האדם לזולת ולמרחב והתמורה שתתחולל בתפיסת המציאות האנושית, חשוב לברר לעומק את ההשלכות הערכיות והמעשיות של מיזוג העולם הדיגיטלי עם העולם הפיסי.

הקיצוץ בתקציבים יפגע באופן קשה ובלתי מידתי בחברה הערבית, ימנע את צמצום הפערים, יעמיק את ההפליה ויהווה פגיעה קשה במנועי צמיחה פוטנציאליים הן של החברה הערבית והן של כלל החברה והמשק בישראל.

שני עשוריה של הרשת החברתית כרסמו בערכיו הליברליים של המערב הדמוקרטי וחידדו את הצורך באסדרה ובפיקוח. במבט קדימה ביחס אליה, יש לרענן את התיאוריות החוקתיות המעצבות את הבנתנו את זכויות האדם – ובראשן הזכויות לחופש ביטוי ולפרטיות – וכן לחשוב מחדש על הריחוק הנכון בין הציבור לבין נבחריו.

רשת של אלפי דוברי ערבית מתנדבים מכל העולם, בראשות גולה מצרי המזוהה עם האחים המוסלמים, מציפה את רשת X במסרים שנועדים ליצור תבוסה פנימית בחברה הישראלית. זאת באמצעות חשבונות מזויפים בעברית שמתחזים לישראלים, האשטאגים שמיועדים ליצור טרנדים ואלפי פוסטים ותגובות ביום שמחלחלים לתוך השיח הישראלי הפנימי ברשת. על מגבלות השפה מנסים חבריה להתגבר באמצעות כלי בינה מלאכותית יוצרת שנועדו להקטין את חשד הגולשים הישראלים.

מתי דברים שאמר חבר כנסת הם "במילוי תפקיד או למען מילוי תפקיד"? צריך "לאזן" בין החסינות במילוי תפקיד לבין החשיבות של שמירה על אינטרסים אחרים כגון שמו הטוב של האדם או השוויון בפני החוק. אין מקום להגנה מוחלטת על כל ביטוי של חבר הכנסת באשר הוא ואין מקום להתיר שימוש לרעה בחופש זה.

מתן הסמכות לשר החינוך ולמנכ"ל משרדו לפרש וליישם עצמאית הגדרה רחבה וייעודית לחינוך של ההזדהות עם טרור, בנפרד מגורמי אכיפת החוק וללא קבלת אישור היועמ"ש, הוא פסול. במקביל, קידום הליך מנהלי נפרד שירחיב את הגדרת ההזדהות שבחוק המאבק בטרור ונועד רק למורים, מייצר איום ממשי על חופש הביטוי וחופש העיסוק שלהם. בפרט בזמן המלחמה, החוק המוצע יגרום לאפקט מצנן ויאיים על מורים בכלל ובמיוחד בחברה הערבית.

play

כיום הליך חקיקת חוקי היסוד אינו מוסדר. אין סטנדרטים מינימליים לחוקק חוק יסוד והכנסת יכולה לחוקק אותם כמו חוק רגיל, בלי תהליך מיוחד. חסר לנו בעצם "חוק יסוד" המסדיר את עצם חקיקתם של חוקי היסוד.

play

התיקון לחוק פטר את הגופים החזקים במדינה מלנהוג כלפי הציבור בצורה סבירה, וביהמ"ש קבע שהכנסת אינה יכולה לחוקק כל חוק יסוד שהיא רוצה או לפגוע במהותה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

"נוצר אי שוויון גדול באכיפה של הסדרי הצנזורה בגלל הסדר 'ועדת העורכים', אך ההסדר הזה אפשר את המשך קיומו של מוסד הצנזורה, כי התקשורת עצמה לא אמרה לציבור שחייבים לבטל אותו משום שהוא פוגעני ואנטי-דמוקרטי".

כדי לפתוח בהליך הדחה נדרשת בקשת 70 ח"כים, בהם לפחות 10 מהאופוזיציה • ההדחה תתאפשר אם הכנסת קבעה שמעשי חבר הכנסת מסיתים לגזענות או תומכים במאבק מזוין נגד ישראל • המחוקק המודח זכאי לערער על ההחלטה לבית המשפט העליון, שיבחן האם היא מוצדקת ועולה בקנה אחד עם הראיות והעילות להדחה.

בית המשפט העליון קבע בעבר שעקרון ההגנה העצמית אינו נותן אישור לנושאי נשק לעשות בו שימוש נגד מי שאינו מהווה סכנת חיים ברורה ומידית. חשוב שגורמי אכיפת החוק ורשויות התביעה יבהירו בפני המתחמשים החדשים את גבולות עקרון ההגנה העצמית וכן שהמשטרה תהיה מעורבת יותר בתהליך ההכשרה והריענון של בעלי רישיונות הנשק – הכל במטרה להציל חיי אדם.

איזה פרסום המעודד לטרור או מזדהה עמו נחשב לעבירה על החוק? כיצד מאזנים בין שמירה על ביטחון הציבור לבין חופש הביטוי? מה משמעות העבירה החדשה שנוספה במלחמת "חרבות ברזל" ומתייחסת לצריכת פרסומי הסתה לטרור או תיעוד של טרור?

הפגיעה עלולה להתרחש בהיעדר בקרות סטטוטוריות חזקות ומנגנוני פיקוח אפקטיביים עצמאיים שיבטיחו הפעלה מידתית של הכוח השלטוני. התזכיר גם מעורר חשש מעצירת העברת מידע אישי על אודות אזרחי האיחוד האירופי לחברות הממוקמות בישראל.

play

חוק הלאום פוגע באיזון בין מדינה יהודית לדמוקרטית ואינו קובע שוויון בין כלל האזרחים. אולם הסעיף הקובע שהמדינה תשקוד על הבטחת שלומם של בני העם היהודי ושל אזרחיה הנתונים בצרה ובשבי נוגע לכל האזרחים ומבטא את ערך הערבות ההדדית של מדינת ישראל, ערך יסוד שאסור שיאבד.

ההופעה המרשימה של המשפטנים שלנו בהאג היא הראיה הטובה ביותר לחשיבות מערכת משפטית עצמאית וחזקה. דמיינו מה היה קורה אילו את כתב ההגנה היו מציגים מי שמונו על בסיס קשרים במקום כישורים. עד ה-7 באוקטובר, לא היה כמעט יום שלא נחתה בו תכנית חדשה שמטרתה לפגוע במערכת המשפט ובשומרי הסף. נותר לראות האם רעשי ההפיכה המשטרית נגד הדמוקרטיה הישראלית אכן נעלמו.

בית המשפט העליון הבריטי הבהיר זה מכבר כי הדמוקרטיה, שלטון החוק, בתי המשפט והביקורת השיפוטית מוגנים אפילו מפני הפרלמנט. ישראל לאחר מתן פסק דין הסבירות צריכה להפנים את הלקח הבריטי ולשמור על שיח דמוקרטי בריא של שלטון החוק והקפדה על הפרדת רשויות.

ביטול חוקים במסגרת בג"ץ נעשה בהתאם לחוקי היסוד, והוא ממש לא חריג בעולם הדמוקרטי. מאז הקמתו בשנות החמישים ועד היום בג"ץ ביטל רק 24 חוקים – ובהם חוק יסוד אחד - בעיקר משיקולים של פגיעה קשה בכבוד האדם וחירותו, בחופש העיסוק ובשוויון.

במרץ 2023 אישרה הכנסת את התיקון לחוק יסוד: הממשלה, שקבע כי העילה לנבצרות של ראש הממשלה היא אי מסוגלות נפשית או פיזית בלבד וכן שמי שיכריז על הנבצרות הוא ראש הממשלה בעצמו, באישור שני שליש מחברי ועדת הכנסת, או בהחלטה של שלושה רבעים מהממשלה. השבוע, קיבל בג"ץ את העתירה נגד התיקון והכריז שייכנס לתוקף רק מהכנסת הבאה. מה היו הנימוקים ומה השלכות הפסיקה?

מי הכיר בסמכותו של בג״ץ לפסול חוקי יסוד ומי שלל זאת? מי היה נכון לפסול את התיקון ומאיזה טעם? מיפוי העמדות וציטוטי השופטים.

דעת הרוב בפסק הדין בעניין חוק הנבצרות מתארת את הליכי החקיקה באופן שמבהיר עד עד כמה התיקון לחוק יסוד: הממשלה נחקק לתכלית פרסונלית מובהקת. דחיית התיקון לכנסת הבאה היא מהלך מוצדק שמוציא מתוכו את ה"עוקץ" הפרסונלי, כמו גם הימנעות השופטים מעיסוק בהסדר ניגוד העניינים של נתניהו.

דעת הרוב קבעה כי התיקון לחוק יסוד: השפיטה פגע בהפרדת הרשויות, בשלטון החוק ופטר בפועל את ראש הממשלה והשרים מחובתם לנהוג בסבירות. רוב חוצה מחנות בקרב השופטים שתמך בסמכות לביקורת שיפוטית על חוקי יסוד במקרה שהכנסת חורגת מסמכותה המכוננת - הוא תקדים בעל משמעות היסטורית. פסק הדין מחייב מחשבה על הסדרה חוקתית בהסכמה רחבה.

רוב מכריע של 12 מתוך 15 שופטים קבע שלבית המשפט סמכות לפסול חוק יסוד. רוב קטן יותר של 8 שופטים סבר שביטול העילה פוגע באופן חמור וחסר תקדים במאפיינים הגרעיניים של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית, בפרט בעקרונות שלטון החוק והפרדת הרשויות. מה השלב הבא וכיצד ישפיע פסק הדין על תיק הנבצרות ועל המלחמה?

העימותים בין השניים בשנה האחרונה פגעו בהתנהלות רשות החברות הממשלתיות. רוזנבוים צדקה כשטענה שאמסלם שואף בגלוי לפוליטיזציה של המינויים הבכירים ברשות החברות ובחברות הממשלתיות, לצד הקידום בפועל של מינויים שבחלקם היו בלתי ראויים.

יותר ממחצית (56%) מסכימים עם דברי מנסור עבאס ולפיהם מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר אינה משקפת את החברה הערבית וערכי האסלאם • 86.5% תומכים בסיוע במאמץ האזרחי בתקופת המלחמה • 71% אינם מרגישים בנוח להתבטא בחופשיות ברשתות החברתיות • 84% חוששים לביטחונם הפיזי ו-86% לביטחונם הכלכלי.

ما يقارب ثُلثيّ مواطنيّ إسرائيل العرب يشعرون جزءًا من دولة إسرائيل ومن إشكاليّاتها و 86.5% يدعمون عبر مساعدة المجهود المدنيّ خلال الحرب. إلى جانب ذلك، هناك ما يقارب 71% منهم لا يشعرون بالرّاحة في التّعبير بحريّة عبر شبكات التّواصل الاجتماعيّ، 84% يخشون على أمنهم الجسديّ، و – 86% يخافون على أمنهم الاقتصاديّ.

בחירתו של דונלד טוסק לראשות ממשלת פולין מעוררת תקווה בינלאומית לביטול הרפורמות החוקתיות שהנהיגה מפלגת "חוק וצדק". עם זאת, השתלטות המפלגה על מערכת המשפט, המנגנונים הביורוקרטיים והתקשורת, לצד היותה הגדולה בפרלמנט והעובדה שנשיא פולין, המקורב למפלגה, שומר על כוחו להטיל וטו על חקיקה, עלולים להוות מכשול בדרכה של פולין ליציאה מעידן הפופוליזם.

נשיא המכון מתייחס לאופן שבו המלחמה בעזה תוביל ליצירת סדר חוקתי חדש בישראל.

ראוי שהחוק, שמיועד להחליף את אחת התקנות לשעת חירום שנקבעו במלחמת "חרבות ברזל", יגדיר חלוקת סמכויות ברורה בין מערך הסייבר לשב"כ. לצד זאת, עליו להכניס לתמונה את הרשות להגנת הפרטיות כגוף מדווח, כדי שתגן על הזכות לפרטיות ועל אינטרס הציבור אם יעלה חשש לדליפת מידע פרטי.

מלחמת "חרבות ברזל" הוכיחה עד כמה חברות הענק נסוגו מאחריותן לאקוסיסטם המידע, לנוכח תגובות עוינות להספדי הורים, תיעוד זוועות, קריאה לעזרה ואף גניבת טלפונים של קורבנות בידי חמאס ושימוש בהם. בכנס OECD שעסק בנושא בנובמבר התגלה הפער בין המדינות התמימות כמו ארה"ב, חלק ממדינות דרום אמריקה ומרכז אירופה, שבתגובה ל"ממד הרביעי" דורשות לכל היותר החלת שקיפות על הפלטפורמות, לבין המדינות המתפכחות כמו אוקראינה, לטביה ופינלנד, שמדברות על הרשתות כמצע למלחמה היברידית.

ההצדקות שמונה התזכיר להסמכת שר התקשורת להרחיב את זיכיון התחנות האזוריות נתלות ב"העדפת הציבור" ובשידורים שוטפים דווקא בהן גם בשעת חירום. למעשה, הן מכסות על רצון השר לאפשר לתחנות מסוימות, אהודות יותר בקרב קהלים מזוהים פוליטית, להתרחב לפריסה ארצית ועשויות ליצור עומס ביורוקרטי בזמן המלחמה.

19 תקנות שעת חירום התקינה הממשלה מאז תחילת מלחמת "חרבות ברזל". שימוש רחב בהן ממשיך את הקו שננקט במשבר הקורונה, פוגע בשלטון החוק ועלול לסכן את הדמוקרטיה. העובדה שהכנסת יכולה לתפקד שומטת את הקרקע מתחת לתקנות ומחייבת את המחוקקים לבצע את תפקידם.

הדיווחים המדאיגים על לחצים מצד ראש הממשלה על הצנזור הראשי לאורך המלחמה מצטרפים לקולות הגוברים בשנים האחרונות ביחס לחוסר האפקטיביות של הצנזורה בעידן הדיגיטלי. עם היחס המועדף לכלי תקשורת שונים והכרסום במעמדה ובלגיטימציה הציבורית שלה, ייתכן שהגיעה העת שתהפוך משומר הסוד הלאומי לגוף מייעץ בלבד.

הסכמה ישראלית לפתרון שתי המדינות בתמורה להמשך הסיוע האמריקני זוכה לתמיכת 75% מהשמאל לעומת 21% בלבד מהימין • בקרב היהודים חלה ירידה בחשש לביטחון הכלכלי ובעיקר הפיזי (מ-63% ל-46%) בהשוואה לתחילת המלחמה, לעומת עליות בקרב הערבים בשני התחומים ובעיקר ביחס לביטחון הכלכלי (מ-69% ל-82%) • שיעור צרכני החדשות בטלוויזיה וברדיו כמקור עיקרי ירד בהשוואה לתחילת המלחמה, לעומת עלייה בצריכתן ביישומוני המסרים המידיים.

חוק יסוד: הלאום הוא אמנם הצהרתי בעיקרו, אך זה לא מפחית מחשיבותו ומהבעיות הקשות שבו. נוכח השיח הציבורי המחודש בחוק, אילו מרכיבים חוקתיים יש לשלב בו כך שיקיים את יסודות השוויון וערכי מגילת העצמאות? כל מה שחשוב לדעת.

ברור שצריך למנוע דליפת סודות מדינה, אבל האם נכון לנקוט אמצעי זה והאם נכון שהשב"כ, שנתון בעצמו למרות הממשלה ומופקד על שמירת ביטחון המדינה מפני איומי טרור, ישמש גורם אכיפה כלפי השרים? כך או כך, שליפת פתרון קיצוני במקום אימוץ כללי אתיקה, כפי שהציעה ועדת שמגר, מצביעה על מחדל ומעלה סימני שאלה.

חודש וחצי לתוך מלחמת "חרבות ברזל" מסתמנת רשת X כמצע מרכזי להפצת מסרים אנטי-ישראליים ואנטישמיים. בשל התכונות שהוטמעו בה ובהעדר ניטור התוכן, אין לצפות שפגישות לבביות של הבעלים עם גורמים בישראל יבלמו את הקיטוב ופיזור המידע המסולף.

play

אחד האתגרים הגדולים שלנו כעת הוא לתת קול לנפגעות האלימות המינית במתקפת חמאס ב-7.10 ולדרוש מהארגונים הבינלאומיים להפר את שתיקתם המקוממת. לאלימות הלא נתפסת אין תירוץ, והחובה המוסרית שלנו היא כלפי הקורבנות, שזכותן על גופן עליונה, וכלפי בני משפחותיהן.

רוב היהודים תומכים בתיקון חוק הלאום כך שיבטיח שוויון לאזרחים הלא-יהודים, עלייה חדה לעומת אשתקד • רוב הציבור חושב שעל נתניהו להתערב לבלימת צעדי לוין לקידום ה"רפורמה המשפטית" • מחצית מהיהודים תומכים בהמשך מדיניות חלוקת הנשק החדשה לעומת 5.5% בלבד בקרב הערבים.

 

במקום להתייחס בשוויון לכל אזרחי המדינה, לחבר ולאחד, יש המבקשים לפרק אותה לגורמים ולקדם דווקא חוק יסוד ספציפי שיעסוק בעדה הדרוזית, הראויה להוקרה כשווה ולא בנפרד. הפתרון הנכון הוא תיקון חוק יסוד: הלאום, המתעלם מהדמוקרטיה ומהכרזת העצמאות, כך שישקף את ה"אני מאמין" של חלקים רבים ככל האפשר בחברה הישראלית.

מתן הסמכות לנקוט צעד קיצוני כזה לשרי הפנים או המשפטים, כהחלטה מנהלית, סותר את הפסיקה בנושא. תכלית וחומרת הענישה שבתזכיר החוק מצויות ממילא בדין הקיים, ואינן מצדיקות צעד כה מרחיק לכת גם בתקופה של הכרזה על "מצב מיוחד בעורף" - שלא נועדה להעניק סמכויות כאלה.

הימנעות מצילומים שעשויים להביך, הפגנת אמפתיה בראיונות וריסון יצר המציצנות הכללי למצבם של הילדים שנחטפו והוחזרו, הם קריטיים לטיפול התקשורתי בטראומה הן של המשוחררים והן של הציבור הישראלי כולו.

האם יש מנגנון בחוק המסדיר את ההחלטה על עסקאות להחזרת שבויים וחטופים? מי הגוף המוסמך להחליט על שחרור אסירים מטעמי חוץ וביטחון – ראש הממשלה? הממשלה במליאתה? הקבינט? ואולי קבינט המלחמה שהוקם לאחרונה? כל השאלות והתשובות.

אחד הסעיפים בחוק השנוי במחלוקת, שעלה לאחרונה שוב לכותרות, נוגע לחובתה של המדינה לדאוג לכלל האזרחים – ולא רק לבני העם היהודי – ככל שייקלעו לצרה בשל יהדותם או אזרחותם. אסור שבמלחמה הנוכחית יאבד ערך זה, שמטיל על המדינה חובה מוסרית להשקיע מאמץ בשחרור החטופים.

על מערכת החינוך לתת לבנות ובני "הדור האבוד", שחווה את מגפת הקורונה וכעת את מלחמת "חרבות ברזל", מענה מהיר שיספק רווחה וביטחון: מייצוב שגרת הלימודים ועד כלים רגשיים וחינוכיים לחיים בחברה דמוקרטית הן בחירום והן בשגרה.

האם הקבינט המדיני-ביטחוני המורחב יכול לקבל את ההחלטה במקום הממשלה? כיצד התנהלו עסקאות דומות בעבר?

מהי הצבעת אי אמון קונסטרוקטיבי ובמה היא שונה מהצבעת אי-אמון רגילה? מי רשאי להגיש הצעת אי-אמון קונסטרוקטיבי בישראל? והאם מנגנון האי-אמון הקונסטרוקטיבי קיים במדינות אחרות? 

החברה הערבית מתמודדת עם ירי הרקטות מהצפון ומהדרום, עם ניסיונות לסתום פיות וכן עם האלימות והפשיעה שמהן סבלה עוד לפני המלחמה. כל אלה עלולים להעמיק את הפילוג בין יהודים לערבים ביום שאחריה, ולכן דווקא כעת הפיוס אינו רק דרישה מוסרית אלא תנאי הכרחי ליציבות במדינה.

בהעדר כללי אתיקה לשרים, טרם הוקנתה לראש הממשלה אפשרות השעיה וביכולתו לפטר בלבד. עם זאת, נגד השר אליהו ניתן היה לכל הפחות לנקוט הליך אתי בוועדת האתיקה של הכנסת. 

רוב הציבור סבור שהתמקדות הממשלה ב"רפורמה המשפטית" השפיעה גם על עיתוי מתקפת חמאס וגם על רמת המוכנות של ישראל • רה"מ נתניהו מוסיף לקבל ציון נמוך מאוד על תפקודו במלחמה, לעומת ציונים גבוהים בהרבה לכוחות הלוחמים, לדובר צה"ל ולראשי הצבא • הדעה השכיחה בציבור היא שאפשר להתחיל מיד במו"מ עם חמאס על שחרור החטופים - אבל אין להפסיק את הלחימה לשם כך.

 

הדין הבינלאומי מתייחס באופן נוקב וממוקד לעבירות אלימות מגדרית במלחמה ובמקביל עומד על החובה החוקית והמוסרית לשילוב שוויוני של נשים במוקדי קבלת ההחלטות הנוגעות לה. למרות זאת, הגופים הבינלאומיים עודם נמנעים מהצהרות ומצעדים מעשיים לנוכח הפשעים המגדריים שביצעו מחבלי חמאס בנשים ישראליות ב-7.10.

סרטוני החטופות, מתקפות הסייבר ושילוב חומרים קשים לצפייה ברשתות בידי גורמים עוינים הם חלק ממארג שנועד לצרוב תודעת טראומה אישית וקבוצתית ולפגוע בתחושת הביטחון האישי של אזרחי ישראל ב"חרבות ברזל". בהעדר היערכות והגנה ממסדיות, ארגוני החברה האזרחית והציבור לוקחים פיקוד גם על המערכה הדיגיטלית.

שר המשפטים הודיע שיביא לדיון רק החלטות שבהן יש "הסכמה רחבה". במועד קרוב זה לא ניתן יהיה לבחור שופטים חדשים, אולם הוועדה תידרש לבחור ועדות משנה.

הפלטפורמות שבשליטת חברות הענק מאפשרות התערבות מדינות בענייני מדינות אחרות והשפעה מסיבית על תהליכים פוליטיים, על הבחירות וגם על ניהול מלחמות. כללי השימוש בהן מהווים תחליף גלובלי לחקיקה מדינתית וכוחן מופעל עד כדי פגיעה ישירה ובוטה בריבונות מדינות, כפי שחוותה ישראל עם פרסומי הכזב של חמאס במלחמה.

כמחצית סומכים יותר על ראשי הצבא • כמחצית מהציבור היהודי תומכים בגיוס מלא של צעירים חרדים לצה"ל. בקרב מצביעי המפלגות החרדיות, הרוב תומכים בפטור מלא לטובת לימודי תורה (מצביעי יהדות התורה 82%, מצביעי ש"ס 51.5%).

play

ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר בריאיון לרינו צרור בגלי צה"ל על המרחב הדיגיטלי שהופך למשמעותי בזמן המלחמה – אל מול "האופוריה הטכנולוגית" שחלחלה לצבא, ועל השפעת סרטוני החמאס על הציבור הישראלי

מאז תחילת המלחמה השתמשה הממשלה בסמכויות המוקנות לה במצב חירום והתקינה תקנות שעת חירום במעמד של חקיקה ראשית של הכנסת, המותקנות בלא אישור הכנסת. ניתן להתקינן אם מצב החירום מחייב זאת ואין אפשרות לחקיקה רגילה, אך בהעדר הבלמים הרגילים, הן עלולות לסכן את שלטון החוק ולהעלות חשש לפגיעה מופרזת בזכויות האדם ובמיעוטים.

הימנעות שר המשפטים מכינוס הוועדה לבחירת שופטים כדי להביא למינוי נשיא חדש לעליון בעייתית בכל עת ובפרט בשעת חירום, שבה העליון מתפקד במתכונת חירום וכהונת ממלא מקום זמני כנשיאו היא בעייתית שבעתיים. דווקא משום שהממשלה נטלה לעצמה סמכויות אדירות בשעת חירום נדרש גורם בלתי תלוי, כמו בית המשפט העליון, שיבקר את פעולותיה ויגן על שלטון החוק ועל זכויות האדם.

במהלך מצב החירום מצטמצמת פעילות בתי המשפט. נדונים בהם רק הליכים דחופים כגון מעצרים או עתירות דחופות לבג"ץ, שדחיפותן נקבעת בהחלטת נשיאת בית המשפט העליון. עם פרישת הנשיאה אסתר חיות ומשום ששר המשפטים לא כינס את הוועדה לבחירת שופטים כדי לבחור נשיא חדש, ימלא את מקומה המשנה לנשיאה השופט עוזי פוגלמן.

התוכנית לאתיקה שלטונית ומאבק בשחיתות שלטונית יזמה מהלך לריכוז מידע אודות המאבק בשחיתות שלטונית בישראל, ובשלב הראשון – ליצירת מאגר מתעדכן של פרשיות שחיתות שלטונית מרכזיות בתקופה שמאז שנת 2010 ועד היום.

שני שלישים מהציבור מתנגד לכוונת הקואליציה לשנות את ההגדרה החוקית של אפליה מגדרית כ"אסורה". זוהי רק יוזמה אחת בשורה מתארכת ומטרידה של הצעות חוק, החלטות ממשלתיות והקצנה בשיח הציבורי, שעשויות כל אחת בדרכה לפגוע בזכויות הנשים בישראל • מיפוי האיומים וההזדמנויות לשינוי המצב לקראת פתיחת מושב החורף של הכנסת.

יצירת מאגר מידע כה רגיש בידי המשטרה מעלה חשש לדליפה ואף לשימוש לרעה על ידי בעלי הגישה אליו. הצבת מערך המצלמות החכמות במרחב הציבורי, כפי שמציע תזכיר החוק, גם ימנע מאנשים להתנהג באופן חופשי ולממש את זכויותיהם הפוליטיות. האם אנחנו, כחברה דמוקרטית, רוצים שהטכנולוגיה הזו תימצא בידי המשטרה?

 

התיקון לחוק יסוד: הממשלה קובע כי ראש הממשלה עצמו, באישור של שני שלישים מחברי ועדת הכנסת או בהחלטה של שלושה רבעים מחברי הממשלה, רשאים להודיע על נבצרות ראש הממשלה. הוא מבטל את מצבי חוסר התפקוד שהוכרו בעבר בפסיקה ובפרט את ה"נבצרות המשפטית". ב-28 בספטמבר 2023 דן בג"ץ בהרכב מורחב בן 11 שופטים בעתירה והתמקד בשאלה האם יש לדחות את תחולת החוק.

מערכות בינה מלאכותית לזיהוי פנים מסוגלות לנתח מצבי רוח, נטייה מינית, מוצא אתני ואף נוטות לטעות בבואן להבחין בין אנשים בעלי גוון עור פנים כהה. הפעלתן בסמכות רחבה ובלעדית של המשטרה, כפי שמוצע בתזכיר, תגרור שגיאות חמורות באכיפה ותשוב לציבור כבומרנג.

החוק מתמקד בזיהוי פנים אנושיים באמצעים מבוססי בינה מלאכותית לא רק כדי לפענח חשד לפשע ולאתר חשודים ספציפיים בדיעבד אלא גם להקמת מערכת "מעקב המונים" של מצלמות שמאפשרות לזהות עוברים ושבים ככלי מניעתי, בהפעלתה הבלעדית של המשטרה. מדוע הוא מסוכן, פוגעני ועלול להחריג את ישראל מהמדינות המתוקנות? השאלות והתשובות.  

 

המסר הברור שעלה מעמדות השופטים ביחס לתיקון לחוק יסוד: השפיטה הוא שחובה על הממשלה לנהוג כלפינו בסבירות - אבל זו חובה ללא אכיפה, כי שוללים מבג"ץ את הכוח לאכוף אותה. הוויכוח העקרוני התגלע דווקא בין השופטים, שעל אף שביקרו את נוסח החוק חלוקים בנוגע לביטולו.

רק חמישית יתמכו בעמדה שגם אם בג"ץ יפסוק שעל שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים הוא יסרב לעשות כן. 61% סבורים שביטחון הפנים בהיבטי הפשיעה והטרור גרוע יותר מבתקופת הממשלה הקודמת. בקרב מצביעי הליכוד רק 16% חושבים שהמצב השתפר.

תכניתו של שר האוצר לפקח על הקצאת המשאבים לרשויות הערביות המוצעת הופכת את הפשיעה והאלימות לחזות הכל, כאילו כל בעיות השלטון המקומי הערבי קשורות לעלייה בכוחם של ארגוני הפשיעה. קשה להשתחרר מן התחושה כי התכנית נגועה בשיקולים זרים ואינה מציעה טיפול אקוטי בגורמי העומק החברתיים, הכלכליים והפוליטיים של התופעה.

ב-12 בספטמבר 2023 ידון בית המשפט בהרכב חסר תקדים של 15 שופטים בעתירות המבקשות לבטל התיקון לחוק יסוד: השפיטה, שקבע שבית המשפט אינו יכול לדון בסבירות החלטות של הממשלה או של שרים. זהו אחד הדיונים החשובים ביותר בהיסטוריה הארוכה של בית המשפט העליון, שבו יידונו שמונה מתוך העתירות הרבות שהוגשו נגד החוק.

play

רוב פשוט של הכנסת יכול לחוקק כל חוק יסוד בלי שום מגבלה? זה לא מתאים לשיטת המשטר שלנו ולא למה שקורה בעולם. כשאין איזונים ובלמים חייבים ביקורת של בית משפט.

בחירה "אוטומטית" של ותיק השופטים לנשיא בית המשפט העליון היא הערובה לעצמאות וליציבות בית המשפט וכן מונעת פוליטיזציה של הליך המינוי. הכרזת השופט יוסף אלרון על התמודדות לתפקיד, באופן שיפגע בעיקרון הסניוריטי, מעלה חשש לפגיעה בליבת העצמאות של הרשות השופטת ומעוררת שאלות בנוגע להבטחות "פוליטיות" שיבטיח לפוליטיקאים בוועדה ולשיקולים לבחירתו.

התכנית החדשה של משרד החינוך לעידוד הדיון בבתי הספר על המציאות הפוליטית אמנם חשובה, אך בפרטיה אינה מאפשרת למורים ומורות לנהל שיח עמוק וארוך-טווח. הסקירה בוחנת את תפקידן הראוי והנדרש של המורות כסוכנות שינוי בחברה דמוקרטית, מפרטת את האתגרים העומדים בפניהן תוך הצגת דוגמאות מן העולם וכן עומדת על האתגרים המידיים שעמם מתמודדות המורות בישראל על רקע מהלכי הממשלה ה-37.

ערעור המשטר הדמוקרטי בישראל בשנה האחרונה התבטא בין השאר בשורת צעדי חקיקה ותקצוב שתוצאתם פגיעה אנושה במערכת החינוך. צוות התכנית למדיניות חינוך לדמוקרטיה בוחן את הצעדים במבט מקומי ובין-לאומי, תוך התייחסות לדעת הקהל ולהשלכות המהלכים על החינוך לדמוקרטיה בעתיד.

רוב המרואיינים הערבים (56.5%) לעומת מיעוט מהיהודים (39%) סבורים כי למורים יש היכולת והידע לדון בכיתה בנושאים שנויים במחלוקת, דבר המשקף אמון רב יותר במורים בציבור הערבי.

play

המורות והמורים נמנים עם שומרי הסף ונדרשים לתווך לתלמידים את המציאות ולהעניק להם כלים להתמודדות עם מציאות מקוטבת. רוב הציבור מעוניין בכך: 73% מתוכו סבור שחינוך לדמוקרטיה הוא אחד מתפקידיהם, ולכן בלעדיו לא תהיה דמוקרטיה.

איך יוצרים מסגרות לניהול סיכונים כשמדובר בטכנולוגיה שברור שתגבה מאיתנו מחירים, אבל בדרכים שעוד לא כולן ידועות לנו? דרוש רובד ביניים בין הבנת הטכנולוגיה לבין יצירת מדיניות בעניינה, שתתמקד ביכולותיה הרבות: מגילוי חולשות במערכות ועד ביצוע פעולות שלא תוכננה לבצע.

ההצעה לאחד את רשויות רגולציית השידורים בישראל תחת גוף שמרבית המינויים שבו יהיו פוליטיים תגביר את מעורבות הממשלה והדרג הפוליטי ברגולציה ואת יכולת ההשפעה והשליטה שלהם. היא גם מבקשת לאפשר תוכן פרסומי סמוי בשידורי אקטואליה, באופן הסותר את האתיקה העיתונאית, ולהעביר את ניהול המדרוג למשרד במהלך העשוי להוביל למשבר אמון מול האזרחים והמפרסמים.

play

לאחר דה-לגיטימציה שיטתית לשומרי הסף ולמערכת המשפט כולה, כך בדיוק נראית הפיכה משטרית: לא רק סבירות והוועדה לבחירת שופטים אלא כוח. הסיפור הוא כוח שמתבטא בניסיון השתלטות על האקדמיה, השירות הציבורי, התקשורת והכלכלה. אם לא נגן על הדמוקרטיה, לא יהיה מי שיגן עלינו.

משאל עם אינו מנגנון מתאים לחברות שסועות כמו החברה הישראלית משום שאינו מאפשר לבטא עמדות מורכבות, לא ניתן לערער על ההכרעה החד-משמעית בו ותוצאותיו עלולות להעלות חשש לדריסת זכויות המיעוט.

הממשלה ה-37 שואפת להרוס את המונופול על השימוש הלגיטימי בכוח, מקדמת מדיניות וחוקים הנוגדים את רוחה הדמוקרטית של ישראל ותוקפת את מוסדות המדינה ובהם הגורמים המקצועיים במנהל הציבורי. הערעור הגורף של המוסדות משמש מנהיגים פופוליסטים כדי לאיים לא רק על הדמוקרטיה הליברלית - אלא על המדינה עצמה.

בימין הדעות בנושא מגוונות: רוב גדול ממצביעי הציונות הדתית לא מאבחנים מצב חירום לעומת מחצית בלבד ממצביעי הליכוד. כשליש מהציבור בלבד סבורים כי ביטול עילת הסבירות טוב לישראל. נוכח אזהרות חברות הדירוג הבין-לאומיות, רוב מצביעי האופוזיציה חוששים למצבם הכלכלי האישי לעומת רוב ממצביעי הקואליציה שאינם חוששים מכך.

עד כה, הצליחה ישראל לטעון למשלימות באופן שמנע ניהול הליכים פליליים נגד בכירים ישראלים בפני ערכאות משפטיות זרות – אך לא לעולם חוסן. דווקא בתקופה שבה המשפט הבין-לאומי הפלילי מתחזק ומנגד, מדיניות ישראל בזירה הפלסטינית מצויה על מסלול התנגשות עם הקהילה הבין-לאומית, החלשת המערכת המשפטית והגברת ההיתכנות שהדרג הפוליטי יאמץ החלטות שעד כה נתפסו כבלתי סבירות, כמו תגובות "בלתי פרופורציונליות" לפיגועי טרור, יקשו על ישראל להמשיך ולהדוף הליכים משפטיים זרים נגד בכירים ישראלים.

ספר ראשון מסוגו בעברית בוחן מהי בינה מלאכותית, מהם יתרונותיה ואילו חששות היא מעוררת בארץ ובעולם. הוא מציע להיערך לקראתה באמצעות אסטרטגיה לאומית ומדיניות רגולטורית.

במקרה של התיקון לחוק יסוד: הממשלה הנוגע לנבצרות, כל נסיבות החקיקה מלמדות שמדובר בחוק פרסונלי: הליך חקיקה מואץ שמטרתו לשפר את מצבו המשפטי האישי של רה"מ. מהדיון שנערך בעתירה נגדו לבג"ץ ומשאלות השופטים עלתה אפשרות "ביניים" שבין ביטול חוק היסוד לבין השארתו על כנו: דחיית תחולתו לכנסת הבאה.

בבסיס המהלך של החברים שכיהנו בהתנדבות עומדת דאגה כנה ואמיתית לתחום התרבות והיצירה נוכח השינויים העצומים בדרכי ההתנהלות המשטרית בישראל והחלשת מערכת המשפט. בנסיבות הנוכחיות, יש לפעול לחיזוק היסודות ביחסי מדינה-חברה-תרבות, ובהעדר תשתית ויסודות מתאימים יש חשש לשימוש לרעה בהמלצות מקצועיות.

אי אפשר לצפות שאלה החשים שהמדינה והצבא אינם משקפים עוד את ערכיהם יוסיפו להתנדב לשירות צבאי. בחירת הקואליציה, שחלקים בה לא שירתו כלל, להעביר את צמצום עילת הסבירות בגרסה הקיצונית ולתייג את המתנדבים כסרבנים, תגבה מחיר יקר שישלמו הצבא והחברה הישראלית כולה.

קיים פער בלתי נתפס בין השימוש במושג "ממלכתיות" ובהיתלות בו לבין מערכת חינוך שעברה פוליטיזציה רבה במשך למעלה מעשור, אך עדיין מספרת לעצמה שהיא "ממלכתית". עזיבת מנכ"ל משרד החינוך אסף צלאל חודש לפני פתיחת הלימודים, כשמערכת החינוך נמצאת בשעתה הקשה ביותר, מעלה תהיות על מושגי הממלכתיות והאחריות ובעיקר מעידה על גלגול האחריות אל אנשי ונשות החינוך.

שני תיקונים, בשני חוקי יסוד שונים, אך בעלי מטרות זהות: להסיר מגבלות כדי שהשלטון יוכל לפעול בניגוד לכללים ולמנוע מבג"ץ להתערב. בתיקון הנבצרות - כדי לנהוג בניגוד לכללי טוהר המידות ובתיקון הסבירות - כדי לנהוג בניגוד לכללים גם של מנהל תקין וגם של טוהר המידות.

הכנסות האחרונות שוברות שיאים של תיקון חוקי יסוד שוב ושוב לפי גחמות פוליטיות. זו שיאה של מגמה שנמשכת שנים, של תיקונים בלתי פוסקים, שקשורים לסמכויות הממשלה, לעניני התקציב, חוק יסוד הכנסת, הבחירות ועוד. כל זה נובע משום שבישראל כדי לתקן חוק יסוד מספיק רוב רגיל (או רוב של 61 ח"כים) וניתן לתקנו ב-3 קריאות ביום אחד. זה מצב שאין לו תקדים והוא מעמיד, כל הזמן, בסיכון את כל השיטה ואת כל זכויות היסוד שלנו, תחת איום שכל רוב רגעי של 61 ח"כים יחליט להפוך את השיטה על פיה.

ניסיון ביטול או צמצום התכניות הממשלתיות, שמקדמים השרים בן גביר ווסרלאוף, עולה בקנה אחד עם קווי היסוד של הממשלה לבסס את העליונות היהודית ולהעמיק את הפגיעה והכרסום ביסודות הדמוקרטיים, במהלך שנדמה כהמשך לחוק הלאום.

הצעת חוק חדשה מבקשת להחליף את הוועדה, בראשות שופט עליון בדימוס, נציב שירות המדינה ושני נציגי ציבור, בוועדה פוליטית בשליטת הקואליציה. לקראת פרישתם הצפויה של מפכ"ל המשטרה ונציבת השב"ס בשל חיכוכים עם השר בן גביר, גובר החשש מפני מינויים על בסיס נאמנות מיניסטריאלית במקום מקצועיות.

לצד ההליך השערורייתי שקדם לו, החוק שאושר השבוע עלול למוטט כמגדל קלפים את שלטון החוק בישראל ובין השאר לייתר את הצורך בחוק היועמ"שים, משום שהם לא יהיו עוד במעמד מקצועי ועצמאי. גם העיקרון של "בחירות שוות" ייפגע ממנו, שכן דיני הבחירות מבוססים על כך שמתחם הסבירות של ממשלת מעבר מצומצם יותר מזה של ממשלה רגילה.

התיקון שעבר השבוע בכנסת הוא תיקון עצום ממדים המסיר בצורה גורפת וקיצונית בלמים המגנים מפני כוח מוחלט של השלטון ופוגע פגיעה אנושה וחסרת תקדים בערכי היסוד של הדמוקרטיה הישראלית. לבג"ץ יש את כל הכלים הדרושים לבטל אותו.

לא קל לומר זאת, אבל הרשויות המקומיות נותרו מאחור הן בניהול מאגרי מידע והנגשת מידע לאזרחים, הן בממשקים מול השלטון המרכזי והן בהגנת סייבר. נדרשת תכנית אסטרטגית כוללת לדיגיטציה של השלטון המקומי ולצמצום הפערים הדיגיטליים בין הרשויות.

התנהלות אמסלם ושרים נוספים בעניין רשות החברות הממשלתיות ונבחרת הדירקטורים - להעדיף מינויי מקורבים על פני מינויים ראויים של בעלי כישורים שיבטיחו יעילות של החברות הממשלתיות - משתלבת בתפיסת הממשלה שיש להחליש את כל מי שמוסמכים לאזן, לבקר או לבלום את הדרגים הנבחרים וכן להחליש גורמים מקצועיים. היא משתלבת בחקיקה נגד עילת הסבירות ונגד מערכת המשפט, שעתידה לפגוע אנושות במקצועיות של מינויים בכירים. מהלכים דומים, שביטאו פוליטיזציה של השירות הציבורי, אירעו במדינות שחוו שחיקה דמוקרטית כפולין והונגריה.

מספר התיקים האזרחיים לתושב בישראל כפול מהממוצע באירופה, בעוד שמספר השופטים המקצועיים לתושב הוא שליש מהממוצע באירופה. שר המשפטים מועל בתפקידו בכך שאינו מכנס את הוועדה ולמעשה לוקח את הציבור הנזקק לבתי המשפט ואת השופטים כבני ערובה.

הגברת ההתערבות בחדשות ובאותה נשימה ביטול עצמאות חברות החדשות, הקמת ועדת מדרוג חדשה בשליטתו, סגירת הרגולטורים הקיימים והקמת רגולטור חדש ופוליטי. שר התקשורת שב ומציג חלקי רפורמות שנהגו עוד בתקופת קודמו ועברו פוליטיזציה מזורזת.

play

שרי הליכוד ממהרים לקדם את החקיקה עד סוף מושב הקיץ, אך פחות ממחצית ממצביעי המפלגה תומכים בקידום התכנית. האם ממשלת אחדות לאומית היא הפתרון?

אישור היועמ"שית להפגין בנתב"ג מתוקף היותו מרחב ציבורי והאור הירוק לפזר את ההפגנה רק אם יש הסתברות לפגיעה קשה בסדר הציבורי מיישמים נכונה את הדין הבין-לאומי, המחייב את ישראל לאפשר את מימוש הזכות להפגין בדרכים לא אלימות. השוואות שנעשו בתקשורת בין האכיפה במחאה הנוכחית לבין זו שננקטה בהפגנות אחרות ואלימות בהרבה אינן רלוונטיות.

45% מהציבור סבורים שהסיכויים למלחמת אחים גבוהים - הנתון הגבוה מאז תחילת המחאה. 70% מהציבור תומכים בהפגנות מול בתי פוליטיקאים. כרבע בלבד תומך באי התייצבות למילואים לאות מחאה.

play

ללא סבירות, תהיה לממשלה יד חופשית בפיטורים ובמינויים ותוכל לפטר שומרי סף ללא מגבלה אם לא יתיישרו עם רצונה. היא תוכל למנות לפי העיקרון של קשרים במקום כישורים וכך נקבל "שומרי ראש" שנאמנים לשרים בלבד.

אם תבוטל עילת הסבירות, השירות הציבורי יוצף במינויים שבינם ובין כישורים מקצועיים מיטביים עלול להיות מרחק רב ומקבלי ההחלטות יוכלו לקדם מהלכים לא סבירים תוך התעלמות מנתונים שונים. האם ישראל תהיה דומה לנורווגיה או לטורקיה? ימים יגידו.

הפיקוח השיפוטי על החלטות השלטון באמצעות עילת הסבירות חיוני בין השאר נוכח חולשת הכנסת בפיקוח על הממשלה ושיטת בחירות שלא מייצרת פיקוח ישיר של רוב הציבור על נבחריו. אם תבוטל, תיוותר ישראל דמוקרטית פחות ובעלת פוטנציאל גבוה בהרבה להיות מושחתת.

עילת המידתיות אינה מהווה תחליף הולם לעילת הסבירות, משום שהשימוש בעילת המידתיות מקובל כאשר יש פגיעה בזכויות יסוד. אלא שהחלטות רבות של רשויות המנהל מעוררות קשיים לא בשל פגיעה בזכות יסוד אלא מטעמים אחרים. כך, ללא עילת הסבירות, בית המשפט לא יוכל להתערב במינוי בעלי עבר פלילי לממשלה, בפיטורי שומרי סף ובמינוי בכירים בשירות המדינה שאינם עומדים בתנאי סף.

אין מקום להקמה של גוף שיטורי־ביטחוני חדש במדינת ישראל. הקמה של גוף חדש כזה, לא רק שלא תקדם את התכליות לשמן החליטה הממשלה על הקמת המשמר הלאומי, אלא אף צפויה לסכל את הגשמתן של תכליות אלה ולגרום לקשיים נוספים. תחת ההקמה של גוף שיטורי־ביטחוני חדש, יש לחזק את משטרת ישראל במשאבים וביכולות, ולחולל שיפור ניכר באופן ההתמודדות של משטרת ישראל עם אכיפת חוק כלפי אוכלוסיות מוחלשות ומיעוטים, בדגש על החברה הערבית, לצד שמירה על עצמאותה, וחיזוק מנגנוני הבקרה והפיקוח על פעולתה.

בעידן הנוכחי, דמוקרטיות לא מתות ביום אחד. הן נשחקות, לעיתים באיטיות, תוך שימוש בכלים חוקיים לכאורה כמו תיקונים לחוקה או חקיקה רגילה. הצלחה ברמיסת חובת הסבירות תגרור הצלחה נוספת ועוד אחת אחריה, עד שיום אחד נתעורר למדינה אחרת לגמרי.

שלילה גורפת של סמכות בתי המשפט לבחון את סבירות החלטותיהם של הממשלה ונבחרי ציבור פוגעת באופן חמור בעקרון שלטון החוק. היא תשלול מבית המשפט את האפשרות לפסול מינויים לא ראויים, פיטורים של שומרי סף, החלטות בעלות תחולה רטרואקטיבית וכן מחטפים בידי ממשלת מעבר. ביטול עילת הסבירות יערער את מערך האיזונים והבלמים, החלש ממילא בישראל.

רק שלטון שמכוון להחלטות קיצוניות ומושחתות חושש מעילת הסבירות, שעל גבולותיה ותחולתה ניתן לדון ויש גם מה לתקן. אולם החקיקה שעל הפרק חוסמת בצורה מוחלטת את סמכותו של בית המשפט לפסול החלטה של ראש הממשלה, הממשלה, שר או נבחר ציבור גם אם היא בלתי סבירה באופן קיצוני, ובכך מעניקה לשלטון כוח בלתי מוגבל.

נתניהו אמר כי בכוונתו לוותר על חקיקת פסקת ההתגברות, אולם בקואליציה יש הטוענים כי היא עדיין על הפרק. העמימות מכוונת ומשקפת את המעבר של המהפכה המשפטית מהשלב האידאולוגי הנרחב לשלב האיום, שיהיה גם מבחנה האמיתי של המחאה.

הצעת החוק הופכת את מנהלת הרשות, תפקיד מקצועי וממלכתי, לתפקיד פוליטי שיתבסס על נאמנות לשר. היא לא צפויה לתרום לחיזוק זכויות נשים ולהגנה עליהן מפני אפליה ואלימות ואף תחסן החלטות מפני עילת הסבירות.

play

רק "סבירות" לא נשמע נורא, אך מדובר בשיטת הסלמי ולכן אסור לבחון את הסבירות כרעיון בודד.

ביטול עילת הסבירות זוכה לרוב רק בקרב מצביעי יהדות התורה, ש"ס והציונות הדתית, בעוד שבליכוד פחות ממחצית תומכים במהלך. בנוסף, כמחצית ממצביעי הליכוד ציינו כי התנהלות הסיעה ביחס לשינויים במערכת המשפט החלישה את תמיכתם בה.

מחצית ממצביעי הקואליציה סבורים כי יש לקדם את השינויים במערכת המשפט כפי שהם מנוסחים היום, לעומת 56% ממצביעי האופוזיציה שתומכים בעצירת החקיקה מיד. כשליש משני המחנות תומכים בהמשך התהליך בהסכמה רחבה. רוב גדול מהשמאל (81%) ומהמרכז (62%) סבורים שיחס המדינה לדרוזים אינו הוגן, ומהימין - רק מיעוט (35%).

הטענות שביטול תחולת עילת הסבירות על החלטות דרג נבחר אינו דרמטי אינן משכנעות. לשרים תהיה האפשרות ״לחסן״ החלטות רבות של הדרג המקצועי במשרדם מביקורת שיפוטית על בסיסה באמצעות הצגת החלטותיו כהחלטה שלהם. המהלך גם יחליש משמעותית את ההגנות המשפטיות של האזרחים נגד פעולות שרירותיות של השלטון ויפתח צוהר נרחב להתגברות השחיתות השלטונית.

תכנית הקואליציה שלא לאפשר לבתי המשפט לפסול החלטות של נבחרי ציבור שאינן סבירות תגביר את השחיתות השלטונית ותפגע אנושות בזכויות. שורת מקרים שאירעו לאורך השנים מעידה עד כמה העילה היא כלי חיוני לקיומם של האיזונים והבלמים בדמוקרטיה הישראלית.

play

שלטון שרוצה לפעול לטובת האזרחים משיקולים עניינים אינו פוחד מסבירות. רק שלטון שמעוניין בהחלטות שרירותיות כמו פיטורי שומרי סף והחלפתם באנשים פוליטיים פוחד מסבירות.

הצעת החוק המבקשת לבטל את מעמדה של לשכת עורכי הדין תעניק לממשלה שליטה מוחלטת בבחירת ובקידום שופטים לערכאות הנמוכות. היא תיראה כ"עונש" לצד שזכה בבחירות ותאותת כי הלשכה תפורק אם הנהגתה לא תשתף פעולה עם הממשלה.

הקואליציה מבקשת לבטל את סמכות בית המשפט לפסול החלטות של נבחרי ציבור גם אם הן בלתי סבירות באופן קיצוני. עילת הסבירות מונעת שחיתויות, מחייבת קבלת החלטות רציונלית ומגנה על זכויות אדם, וביטולה יפגע בשמירה על טוהר המידות ובניקיון הכפיים בשירות הציבורי.

משטרת ישראל רוכשת מערכות טכנולוגיות מבלי שמתקיימים דיון ציבורי ומקצועי מספק לגביהן והדברים מתגלים רק בדיעבד. המצב מחייב חשיבה מחודשת על התהליך שנדרש באימוץ טכנולוגיות, שיש בהן חשיבות אבל גם סיכון להפוך לפוגעניות, בשירות המשטרה.

לפי תקנון הכנסת, בהעדר די קולות בעד שני המועמדים לוועדה, יתקיימו בתוך חודש בחירות חדשות לנציג שנותר. עוד קודם לכן ייערכו הבחירות ללשכת עורכי הדין שאם נציגיה יכרתו ברית עם הקואליציה הדבר יאפשר לקואליציה למנות את שופטי הערכאות הנמוכות.

play

כ-30 שנה נהוג שלפחות אחד משני נציגי הכנסת בוועדה הוא מהאופוזיציה, על מנת למתן את כוחה של הממשלה ולמנוע פוליטיזציה של מינוי שופטים. בממשלה הנוכחית מדובר במהלך קריטי, שיש אף להפוך לחוק.

אין הצדקה מיוחדת, למעט הכוח הפוליטי של החרדים בקואליציה, להפוך את הקבוצה החרדית לקבוצה הדתית היחידה המוגנת מפני הסתה, בפרט מבלי שמוסיפים קטגוריות כנטייה מינית ומגדר ומגנים על להט"בים ונשים הסובלים תדיר ממתקפות נגדם.

התיקון לחוק העונשין מבקש להרחיב את הגדרת ההסתה נגד גזענות כך שתכלול גם חרדים, בעבירה שעונשה חמש שנות מאסר. הוא מוצע כלאחר יד וללא חשיבה על היסודות העובדתיים והנפשיים של העבירה, באופן שיפגע בחופש הביטוי ומבלי להתייחס לקבוצות נוספות כגון להט"בים, נשים ורפורמים.

הפקעת סמכויות אסדרת המקצוע מהלשכה והפקדתן בידי מועצה בשליטה ממשלתית הן מהלכים נוספים של הקואליציה, שמטרתם דה-לגיטימציה, פגיעה בעבודת מערכת המשפט ושליטה על בחירת השופטים.

התיקון לפקודת האגודות השיתופיות יפתח צוהר לחדירה לפרטיות בתהליך הקבלה, ליחס גזעני ולהדרת מיעוטים מיישובים קהילתיים.

המאבק הגאה בישראל טרם הגיע למנוחה ולנחלה, כשסוגיות כזכויות הקהילה הטרנסית, מחיקה של אפליה הקיימת בספר החוקים ומענה ראוי מצד מערכת החינוך עדיין כרוכות במאבקים. עצם היכולת להיאבק עליהן בהפגנות, מצעדים והתבטאויות פומביות הוא מנת חלקה של הדמוקרטיה הליברלית ושל הקהילה כולה.

הצעת החוק תסמן ארגונים מתחומים רבים כ"סוכנים" זרים, ובפרט תחליש את ארגוני זכויות האדם תוך הבחנה לא רלוונטית בין תרומות מחו"ל שהן פרטיות ובין תרומות של מדינות או האיחוד האירופי והאו"ם. תקדימי פולין והונגריה הראו כיצד פגיעה כלכלית ותדמיתית בארגונים מצד המדינה הצרה את צעדיהם ופגעה קשות בזכויות האדם.

הגדלת ההחזר הכספי הניתן לרשימות שעומדות בתנאי ייצוג הנשים בסיעות, תמרוץ הצבת נשים במקומות הראשונים וכן עידוד נשים לרוץ לראשות הרשויות הם אמצעים מוכחים להגברת הייצוג. על מדינת ישראל לאמץ אותם כבר לקראת הבחירות המקומיות הקרובות, כדי להגביר את ייצוג הנשים ברשויות.

קביעת איסורים רחבים בתחומי הביטוי, מעבר למותר בדין הכללי וללא מגבלות בקרה ואיזון, אינה מוצדקת והיא בעייתית דווקא לגבי המוסדות להשכלה גבוהה, שבהם מקום מרכזי לחופש הביטוי ולחירות המחשבה.

ההסמכה הנדרשת לשימוש במערכת לניבוי פשיעה צריכה להיות ברורה ומפורשת. בצדה נדרשת שקיפות כלפי הציבור, המחוקקים ושומרי הסף בפרט ביחס להטיות השונות שבה.

כחלק ממירוץ החימוש בתחום הבינה המלאכותית היוצרת משחררת החברה מוצרים אפויים למחצה, שאינם מתיישרים עם הצהרות האתיקה שלה. אסור לטעות: למערכות האלה השלכות מרחיקות לכת ומיקרוסופט מצטרפת למעגל ענקיות הטק שלא נודעו באחריות גדולה כלפי ההשלכות החברתיות של הטכנולוגיה שלהן.

למנגנון תמרוץ כספי לנשים להתמודד על ראשות רשויות מקומיות, להצבת נשים במקומות הראשונים ברשימת המועמדים או לשוויון מגדרי מוחלט ברשימה, יש פוטנציאל ממשי לתרום לייצוג הנשים ברשויות, כפי שקורה במדינות רבות בעולם.

לאור מבנה שוק העבודה בישראל ושיקולי עלות-תועלת, אחוז גדול מהצעירים הערבים בוחרים להישאר מחוץ לשוק העבודה. דוח מבקר המדינה האחרון אף דיווח על "מתאם חיובי בין חוסר מעש לבין רמת פשיעה". יש להיאבק לשינויי מדיניות והקצאת משאבים, כך שכל צעיר וצעירה יוכלו לממש את הפוטנציאל שלהם.

התיקון מרחיב מאוד את עבירת ההזדהות עם ארגון טרור: הוא משמיט את היסוד הנפשי של הזדהות עם ארגון הטרור והופך כל מעשה של הנפת דגל של "ארגון טרור" או תמונות של מורשעים ברצח בנסיבות טרור לעבירה מנהלית. בעוד שכיום כל עבירת ביטוי עוברת אישור חקירה והגשת כתב אישום על ידי הפרקליטות והיועמ"ש, התיקון יאפשר התעמרות שרירותית באזרחים על ידי המשטרה.

הטלת חובות דיווח מידע פיננסי, ללא חשד להעלמות מס, נועדה אמנם לצמצם את העלמות המס אך מעלה חשש לפגיעה חמורה בפרטיות האזרחים. הסמכת רשות המסים לדרוש מידע פיננסי על קבוצות אזרחים בעלי סממנים דומים מעוררת גם סכנת אפליה ופגיעה בשוויון. זאת עקב הפניית חשדות כלפי אזרחים רק מתוקף השתייכותם לקבוצת אוכלוסייה מסוימת, וללא חשד ספציפי לעבירה על חוקי המס.

נורווגיה, מחוז אונטריו בקנדה, גרמניה, ארה"ב והונגריה מנהיגות מדיניות חינוך נאו-ליברלית, בעוד שהונגריה מתמודדת עם תהליכים ואתגרים פופוליסטיים המערערים את יציבותה כדמוקרטיה. המחקר בוחן את האופן שבו נושא החינוך לדמוקרטיה הוא זירת מדיניות וכן את הדרכים להטמעה ולהנחלה של החינוך לדמוקרטיה במערכת חינוך ציבורית במאה ה-21.

נשיאת הונגריה החזירה לפרלמנט חוק שחושף משפחות להט"ביות להלשנה ונשיא פולין בלם רפורמה שמגדילה את תלות מערכת החינוך בשר. גם בישראל יש לשקול להעניק לנשיא סמכות להחזיר לעיון הכנסת חקיקה שעלולה לפגוע באופי המדינה.

יותר ויותר מדינות משלבות כלים מבוססי בינה מלאכותית במלאכת השפיטה. אפשר היה להניח ששימועים מול מכונות ייחשבו חסרי משמעות או חלולים, אולם ככל שהן משתכללות ומסוגלות לזהות שפה, תנועות גוף, הבעות פנים ואף רגשות, ולהגיב בהתאם – הן יקנו תחושה שביכולתן גם להקנות צדק.

דווקא חוק היסוד האוניברסלי והיהודי ביותר שלנו, חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שמבטא את ערכי החירות, הצדק והשלום ונשען על ההכרה שכל בני האדם נבראו בצלם, הפך לסלע מחלוקת. בפרט עכשיו חייבים שומרי הסף להגן על הערכים הללו. 

חקיקת תיקון קצר, וחלקי, לחוק הגנת הפרטיות, שיעגן את "ארבע הזכויות" ביחס לכלל המידע האישי המצוי במאגרי מידע בישראל, היא דרך המלך שתמנע את שלילת מעמד הנאותות מישראל מחד גיסא, ומאידך תבטיח שלא ייצא מהכנסת מסר בעייתי שלפיו אזרחי ישראל שווים פחות מאזרחי האיחוד האירופי.

העצמאות וחופש הפעולה שמהם נהנו בתי המשפט בשתי המדינות מאז נפילת הקומוניזם התחלפו בעשור האחרון בפוליטיזציה בשל העברת סמכות בחירת השופטים לפרלמנטים. הייתה זו יריית הפתיחה לפגיעה רב-מערכתית בדמוקרטיה: בתקשורת, באקדמיה ובארגונים האזרחיים.

למרות הרחבת החוק הנורווגי, רק כשני שלישים מהשרים התפטרו מהכנסת במסגרתו – פחות מבממשלה הקודמת. עם זאת, נחשף שוב חסרונו של החוק בהגברת חוסר היציבות בכנסת ובשיבוש עבודתה.

רוב גדול מהאופוזיציה לעומת מיעוט מהקואליציה סבורים שיש להתחשב בעמדות ארה"ב בנוגע ליוזמות החקיקה של הממשלה. מחלוקת ביחס לתפקוד המשטרה בהפגנות, בקרב המוחים ניכרת הערכה חיובית יותר כלפיה.

play

האם מתנות הכהונה הן שכר ראוי לעובדי ציבור שלא זכו לנחלה בארץ? האם יש חשש שהכהנים יתנו העדפה למקריבי הקרבנות הנדיבים? ומה רע בחוק המתנות המוצע כיום?
השבוע בוידיאוקאסט "פרשת הדמוקרטיה" תשוחח עו"ד שלומית רביצקי טור-פז עם עו"ד עדנה הראל פישר, ראשת התכנית לאתיקה שלטונית ולמאבק בשחיתות במכון הישראלי לדמוקרטיה' על הכהנים כעובדי ציבור ועל מתנות הכהונה.

הצעת החלטת הממשלה אינה מבהירה מה הצורך במשמר, כיצד יובטח שלא יופנה באופן בלתי ענייני כלפי מיעוטים ומה חלוקת העבודה בינו לבין המשטרה. משמעותה עלולה להיות גם הגברת המיליטריזציה של אכיפת החוק, שעשויה לגרום לפגיעה בלתי מידתית בזכויות אדם.

במרכז ההצעה לסדר שלהלן ניצב הרעיון לפיו נקיטת אמצעים הפוגעים בגרעין הקשה של כבוד האדם חייבת להביא לפסילת ההודאה. האפשרות לפסול הודאות היא אמצעי הרתעה מן המדרגה הראשונה, שאין טוב ממנו, על מנת להבטיח התנהגות כדין של חוקרים ומיגור של תופעת הרשעות השווא.

בזמן שהמחאה נגד תכנית לוין-רוטמן מתרחבת וכוללת נשות ואנשי חינוך, דרוש משרד חינוך שמבין שאין דבר כזה בית ספר סטרילי ושמעודד חינוך למעורבות חברתית ואזרחית וליבון מחלוקות.

"תוכנית קרעי לרפורמה בשוק התקשורת" היא חזון שמורכב ממהלכים ממוחזרים, משאיפה להפחית רגולציה ולהסיר את כללי הבעלות הצולבת. הערבוב המוזר בין רגולציה, תחרות, ריבוי דעות ואיכות עיתונאית לא יחולל את השינוי הנדרש בשוק.

בחינת שיטות המינוי ב-42 מדינות מראה שגם במדינות המעטות שבהן הקואליציה ממנה את השופטים קיימת התייעצות בגורמי מקצוע או בוועדות סינון מקצועיות. בעוד שבעשורים האחרונים מסתמנת מגמה עולמית של ביזור הכוח במינויים, תכנית לוין-רוטמן תוביל את ישראל בכיוון ההפוך והריכוזי.

play

הקואליציה רוצה שופטים שיהיו של השלטון: לא עצמאיים, לא מקצועיים ואפילו לא שמרנים. ברגע שזה יקרה, יהיה בלתי אפשרי לבטל חוקים ולפגוע בזכויות של כולנו.

השר בן גביר ביטל בהינף יד תוכנית התמודדות חדשנית עם האלימות והפשיעה בחברה הערבית. ביום שאחרי ההפיכה, ללא ביקורת שיפוטית על החלטות מיניסטריאליות לא סבירות, ייפגעו עוד ועוד קבוצות מוחלשות בחברה.

בחירת שופטי עליון ונשיא בידי הממשלה תפגע אנושות באי-תלות השופטים ותזהה אותם פוליטית. היא מפרה את האיזונים והבלמים ומאיימת על אופי המדינה כיהודית ודמוקרטית.

יו"ר ועדת החוקה מציע שהקואליציה תמנה את שני המינויים הראשונים בקדנציה וגם את נשיא בית המשפט העליון – כולם "משלה". אולי קואליציות יתחלפו, אבל תוצאת מתווה ההטעיה הזה תהיה בית משפט פוליטי לחלוטין ובו שפוטים במקום שופטים.

בהונגריה קוצץ הפרלמנט בחצי כדי שיטיב עם מפלגתו של אורבן, פידס, ובפולין מילאה הממשלה את השידור הציבורי ובית המשפט החוקתי בנאמניה. שרי ממשלת נתניהו כבר צועדים בכיוון זה, שלא יאפשר חילופי שלטון.

המתווה אמנם מעגן בחוק יסוד את הזכות לשוויון וחופש הביטוי ושומר על מעמד היועמ"שים, אך מחליש את עילת הסבירות ומבטל את הווטו השיפוטי על מינויים לביהמ"ש העליון. האיזונים מחייבים את קידום המתווה כמקשה אחת.

באוסטריה ובגרמניה נהנים נשיאים מסמכות וטו עקיפה, באיטליה הנשיא יכול להחזיר את החוק לבחינה מחודשת בפרלמנט ובאירלנד - להפנות חוק לבית המשפט העליון לשם בחינת חוקתיותו. בישראל, לעומתן, מוסד הנשיאות חלש ונטול סמכויות של ממש.

על חברי הכנסת לקבל דיווחים מפורטים מהמשטרה ביחס להפעלת המעקבים. על החוק לכלול הוראות ביחס לתיעוד המידע שנאסף ולענישת בעלי תפקידים שהשתמשו בו שלא כדין.

התמיכה באי הגעה לשירות מילואים עלתה בהשוואה לינואר 2023, אך נותרה נחלת המיעוט. כחמישית מהציבור תומך בשימוש באלימות להשגת מטרות פוליטיות, בנסיבות מסוימות. שיעור המגדירים את מצבה של ישראל רע או רע מאוד בשיא של 16 שנה.

כבר כיום יש לשרים ולח"כים אפשרות לבקש אישור לקבל מתנות ולתרומות, ככל שאינן מוענקות מתוקף היותם עובדי ציבור. הצעת החוק החדשה פרסונלית, לא מגבילה את סכום התרומות ולא קובעת מנגנון לאישור מראש ולפיקוח על השימוש בהן.

ישראל עדיין רחוקה מלהיות "מדינה חופשית למחצה" כמו הונגריה, הודו ופקיסטן, ואף מקבלת ניקוד מקסימלי על עצמאות מערכת המשפט. אבל אם מהלכי תכנית לוין יעברו ומעמד השופטים והיועמ"שים ייפגע, הציון יירד בהתאם - וזאת עלולה להיות רק ההתחלה.

המתווה הופך את הביקורת השיפוטית לחסרת משמעות ויוצר אף הוא מצב שבו זכויות האדם יהיו תלויות ברצון השלטון. למעשה, זוהי תכנית לוין-רוטמן "לייט", שהריכוך בה הוא למראית עין בלבד.

play

השבוע בוידיאוקאסט "פרשת הדמוקרטיה" תשוחח עו"ד שלומית רביצקי טור-פז עם ד"ר גיא לוריא, עמית מחקר במרכז לערכים ומוסדות דמוקרטיים, על רגעים של כינון חוקה.
בעקבות משה רבנו השובר את הלוחות הראשונים ועולה להר סיני לקבלת לוחות שניים, נשאל גם אנחנו על היכולת לשבור חוקה ראשונה ולכונן רגע חוקתי שני. האם ניתן לייצר רגע כזה? האם הוא מגיע רק על רקע של משבר עמוק כמו חטא העגל ומלחמת שבט לוי בשבטים האחים? ואילו עצות ניתן לתת למחוקקי חוקה בישראל 23?

עמדתו של ראש אמ"ן ערב המלחמה ב-1973 ידועה לכל, אבל כיצד מערכת מבוססת בינה מלאכותית שאינה מכירה את השחקניות באזורנו ייצרה הערכת מודיעין שמאפשרת בניית אסטרטגיה בתנאי אי-ודאות?

מצבור התיקונים קיצוני, מרחיק לכת ובעל אפקט מצטבר של פגיעה אנושה בעצמאות השיפוטית, בשלטון החוק ובהגנה על זכויות האדם. כל אחד מהתיקונים וכולם יחד חותרים תחת ההגדרה הבסיסית של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

play

עד היום, בתי המשפט סיפקו הגנה לנשים ועיצבו בפסיקות את הזכות לשוויון מגדרי. פסקת ההתגברות, שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים וביטול עילת הסבירות יערערו את מצבן.

אם יתממשו מהלכי תכנית לוין-רוטמן ובית המשפט יוחלש, פסיקות שיקבעו כי הפרדה מגדרית פוגעת בזכות לשוויון יאבדו משמעות. גם שינוי הרכב הוועדה לבחינת שופטים יפגע בייצוג הנשים, שכבר מצוי בחסר בקואליציה הנוכחית.

בהסכמים הקואליציוניים נזרעו הזרעים להפיכת הוועדה, שמלכתחילה מוטה פוליטית, לגורם הפוגע בייצוג מיעוטים. אם לא ניתן יהיה לעתור לבית המשפט כנגד פגיעה באופי הבחירות יהיה זה קץ הדמוקרטיה בישראל.

אם חופש הביטוי לא יזכה להגנה חוקתית מבית המשפט, יתקשו הצוותים החינוכיים להביע דעות ולחנך לסובלנות. גם איסור העסקת מורים "תומכי טרור", שנקבע בהסכמים הקואליציוניים, יחריף את החששות מעיסוק באקטואליה בכיתות.

צמצום האפשרות לפסול חקיקה ויתר היוזמות יערערו עוד יותר את ההגנה על זכויות המיעוט הערבי בישראל, שאמונו במערכת המשפט יורד בשנים האחרונות בהתמדה – אך עדיין גבוה ביחס לאמון כלפי מוסדות אחרים.

מחקרים רבים לא מצאו ראיות לכך שעונש המוות אכן מרתיע. הצעת החוק משדרת זילות של ערך החיים ושל כבוד האדם ותעורר ביקורת קשה כלפי ישראל.

זימונו של המורה עמיר קליגר לשימוע משום שדן בתכנית לוין בשיעור מוכיח שוב כי מימוש העידוד לחשיבה ביקורתית במערכת החינוך נתפס כפוליטי ומעורר אי נחת. לכן אסור לצוותים החינוכיים להשתיק דיונים בענייני השעה.

הצעת החוק מנוגדת לערכי היסוד של מדינת ישראל, סותרת את האמנות הבין-לאומיות המחייבות אותה ותצמצם את היתרון המוסרי שלה מול המחבלים. היא תחשוף אותה לביקורת בין-לאומית קשה ותקשה, לא תקל, על המאבק בטרור.

ביום שאחרי יישום תכנית לוין, עם חוק הלאום ובלי הגנה חוקתית ובית משפט עליון חזק, ישראל תתקשה להשיב כראוי לטענות אנטי-ציוניות על כך שמדינה יהודית לא יכולה להיות דמוקרטית.

play

כדי לבחור שופטים חדשים לביהמ"ש העליון צריך רוב של שבעה חברים בוועדה והסכמה בין השופטים לפוליטיקאים. למה צריך להיות אכפת לנו מאופן הבחירה ומהשלכותיו? כל התשובות.

לא ראוי להחיל מיידית את הצעת החוק, כשראש הממשלה נאשם בפלילים. לצד זאת, היא עשויה ליצור מצב אבסורדי ומסוכן במקרה שראש הממשלה מחוסר הכרה, אלא אם כן 75% חברי הממשלה יביאו את העניין בפני הכנסת, הוא ימשיך בתפקידו.

פוליטיזציה מוחלטת ותת-ייצוג בהרכב החדש של הוועדה לבחירת שופטים, ביטול עילת הסבירות שיפגע בזכות לשוויון וצמצום ביקורת שיפוטית על חוקים הם כמה ממהלכי תכנית לוין שיגבירו את ההפליה הקיימת בישראל כלפי נשים ויותירו אותן חסרות הגנה.

עמעומה של ה"הילה הדמוקרטית" של ישראל והחלשת מעמד המערכת המשפטית כחלק מתכנית יריב לוין תגביר את הסיכון להליכים פליליים בחו״ל נגד מפקדי צה"ל ובכירים ישראלים.

איומי השר המיועד דוד אמסלם לכלוא את מי שיעבור על החוק הם כנראה הדרך השגויה ביותר להשיג את שיתוף הפעולה של הציבור. מוטב בהרבה להימנע מניצול הכוח ולפנות להסכמות.

play

הגנה אפקטיבית על זכויות אדם, בחירות חופשיות, הפרדת רשויות, שלטון חוק ורשות שופטת עצמאית – אלה דרישות המינימום למשטר דמוקרטי. תכנית יריב לוין מערערת על רובן באופן שירסק את הדמוקרטיה.

הצעת החוק יוצרת כפל מטרות תמוה בין זיהוי וסיכול טרור לבין אבטחת נוסעים לישראל וממנה. יותר מכך, היא מסמיכה דווקא את רשות המיסים לעבד את הנתונים האישיים שייאספו.

ליבת הצעת החוק שנועדה למנוע פרסום הקלטות הנוגעות למידע רגיש כבר קיימת בחוק ויוצרת עירוב בין תכנים לנתונים שיקשה על אכיפתה.

תזכיר החוק אינו מתמקד בלוחיות רישוי אלא בזיהוי פנים אנושיות לצורך חקירת פשיעה וגם חיזוי פשיעה ודיכוי הפגנות. הוא מתייחס גם לעבירות שלא נעשות במרחב הציבורי, ולכן מקשה להבין מדוע יש צורך בהצבת מצלמות במרחב זה.

play

השבוע בוידיאוקאסט "פרשת הדמוקרטיה" תשוחח עו"ד שלומית רביצקי טור-פז עם עו"ד ענת טהון אשכנזי, מנהלת המרכז לערכים ומוסדות דמוקרטיים במכון הישראלי לדמוקרטיה על פרשת "משפטים" ועל עקרון הכרעת הרוב. האם דעת הרוב היא ערובה לצדק 'אחרי רבים להטות', או דווקא סכנה? ואיך מציעה הפרשה להגן על החלשים בחברה?

הסדרים חוקתיים לא יכולים להיעשות "תוך זמן קצר", כפי שאמר הנשיא. כינון חוק יסוד: החקיקה לא מקודם במשך שנים ובפסקת התגברות אין לעסוק ללא הצבת מגילת זכויות אדם ראויה – הכל מצריך הליך מעמיק ורציני.

לוין ורוטמן צובעים את מאות המזהירים מפני ההפיכה המשטרית – כלכלנים, משפטנים וחוקרי מדיניות – כ"פועלים מפוזיציה". למעשה, הם פועלים בהשפעת אינטרס עצמי שהפתרון הנכון לו הוא דווקא הגברת עצמאות המוסדות וניתוקם מהאינטרסים של מקבלי ההחלטות.

היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה נדרשים לסייע ביישום מדיניות ולשמור על שלטון החוק. ההצעה שהמנכ"ל ימנה אותם כמשרות אמון תפגע בעצמאותם ותגרום נזקים לנורמות המקצועיות.

התיקון לפקודת המשטרה יקנה לשר את סמכות מינוי מנהל מח"ש ולמחלקה סמכות לחקור פרקליטים. הוא עלול לשמש אמצעי רדיפה אחר שוטרים ופרקליטים באופן שיסכל חקירות שחיתות שלטונית.

התיקון לחוק יסוד: הממשלה שימנע ביקורת שיפוטית על מינויי שרים הוא פרסונלי במובהק ומהווה מופת של זילות כלפי שלטון החוק, פסיקות בית המשפט העליון והמאבק בשחיתות.

החלשת היועץ המשפטי לממשלה ובג״ץ כגורמים המפקחים על כיבוד דיני המלחמה תקרב את ישראל להתנגשות קשה ומהירה עם המשפט הפלילי הבין-לאומי ותקשה על יכולת הייצוג של חיילים ובכירים ישראלים בפורומים השונים.

המנגנון שבהצעת החוק החדשה קריטי לעידוד נשים להתמודד לראשות רשויות מוחלשות חברתית-כלכלית. אם תחול על הבחירות המקומיות הקרובות היא יכולה להשפיע על מועמדות פוטנציאליות להתמודד ולשפר את המצב הנוכחי שבו רק בראש 5% מהרשויות בישראל עומדת אישה.

גירוש ישראלים ופלסטינים בשל קרבה משפחתית למחבלים מהווה ענישה קולקטיבית פסולה ופגיעה אנושה בזכויות יסוד, ויחשוף את ישראל ובכיריה לסיכונים מדיניים ומשפטיים במישור הבין-לאומי.

שר התקשורת שלמה קרעי מבטיח להכניס תחרות בשוק הטלוויזיה, אבל מתעלם מהמאפיינים הייחודיים של שוק קטן עם תהליכי ריכוזיות הכרחיים. ההנחה שהסרת הרגולציה תפתור את כל הבעיות כבר נכשלה במבחן המציאות.

ההסכם עם עוצמה יהודית כולל תיקון לחוק חינוך ממלכתי שלפיו לא תתאפשר העסקת מורה שמביע תמיכה בטרור. התיקון עלול להחריף את החשש הקיים בקרב מורים לעסוק בנושאים אקטואליים בכיתות בשל השיח הציבורי הסוער.

עו"ד גלי בהרב-מיארה פירקה בחוות דעתה את ההשוואות והנימוקים לתכנית יריב לוין, והראתה איך תחליש דרמטית את ההגנה על זכויות האדם ותפגע במאפיינים הגרעיניים של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

המסמך לא מפרט כמה כסף מושקע בשוק היצירה המקורית או מה משמעות הירידה בהכנסות השחקנים המסחריים. הוא מעלה את הטיעון המופרך ש"הרייטינג יקבע את האיכות" ומותיר רושם שטובת הציבור לא מניעה את שר התקשורת.

43% סבורים שתכנית יריב לוין גרועה לעומת 31% שמאמינים שהיא טובה. 63% מהנשאלים תומכים בקיום דיאלוג לגביה. שיעור המשתתפים האשכנזים במחאה נגד התכנית כפול משיעור המזרחים.

טכנולוגיות ה-AI הרפואיות עשויות לאיים על הזכויות לשוויון, לפרטיות ואף לחיים ושלמות הגוף. על ישראל להציב סטנדרט רגולטורי גבוה ביחס אליהן, כדי שלא להפוך ל"חצר אחורית" שמפתחת מערכות אסורות בשימוש.

לרשות ישראל עומדים כיום מגוון כלים פליליים ומשפטיים נגד פעילי טרור, כולל שלילת אזרחות בהליך משפטי, ולכן אין צורך להוסיף סנקציה של שלילת אזרחות אוטומטית.

יתרונו של גוף שידור ציבורי חזק נובע מעצם קיומו, כעוגן מרכזי בשוק התקשורת, ולא במשיכת קהל גדול. התאגיד לא שימש חסם בפני התחרות אלא השלים את שוק היצירה המקורית המבוקש כל כך, כשהכנסות מתחריו המסחריים הצטמצמו.

play

לוין הציע ששרים ימנו ויפטרו את היועצים המשפטיים כראות עיניהם, ובכך ישלטו בהם ויחלישו את כוחם כשומרי סף. היוזמה לא תאפשר להם למלא את תפקידם כנדרש.

אחרי שהקואליציה – כל קואליציה – תקבל שליטה מוחלטת בוועדה לבחירת שופטים, מערכת המשפט תפעל אך ורק מתוך אינטרסים פוליטיים ומפלגתיים.

play

עילת הסבירות נועדה לוודא שהשלטון אינו פועל בצורה לא שוויונית או לא רציונלית. ביטולה יצמצם את יכולת בית המשפט לבחון החלטות שלטוניות יומיומיות בשורת נושאים.

אף שבית המשפט לא פסל עד כה חוק יסוד, תכנית יריב לוין תמנע זאת גם אם החוק יפגע בזכויות אדם או בערכי יסוד של המדינה.

על רקע הניסיונות לערער על הזכות להפגין, מסמך זה מציג בקצרה מושכלות יסוד הנוגעות לזכות זו מזווית תיאורטית והשוואתית. המאמר סוקר דוגמאות הממחישות את מרכזיותה של הזכות בישראל על רקע המורשת היהודית וההיסטוריה הישראלית ובוחן סוגיות קונקרטיות העומדות על סדר היום בראי הפסיקה.

play

כל הזמן משווים את שיטת המשטר הישראלית לבריטניה, לניו זילנד, לצרפת ואומרים שרק בישראל "חייבים לתקן" את השיטה. ומה לגבי מגבלות הכוח שיש בהן ואין בישראל?

תפקיד היועץ המשפטי לממשלה הוא חלק מהזהות החוקתית של ישראל. בזכות עצמאותו מקבלת עמדת הממשלה יחס מכבד מצד מערכת המשפט והאזרחים ולכן אסור לפגוע בה.

תיקון חוק יסוד: הלאום, קיצור הליכים פליליים ואזרחיים ומעל לכל כינון חוק יסוד: החקיקה הם שיובילו לתיקון אמיתי במערכת המשפט וישמשו חלופות ראויות לתכנית לוין.

תכנית לוין-רוטמן כוללת בין השאר את זניחת כלל הסניוריטי והענקת אפשרות לקואליציה לבחור נשיא מחוץ לביהמ"ש העליון, תאפשר לפוליטיקאים להשפיע על ליבת העשייה והניהול השיפוטיים ותשליך על יתר בתי המשפט.

play

שינוי הרכב הוועדה למינוי שופטים, כפי שמציע שר המשפטים יריב לוין, יפגע בעצמאות הרשות השופטת ובמקצועיות הליך בחירת השופטים, שיעבור פוליטיזציה.

עם הקמת הוועדה לבחירת שופטים ב-1953 היא נתפסה כדרך הראויה לנטרול השפעת אינטרסים מפלגתיים על המינויים. על הקואליציה החדשה ללמוד מנבחרי הציבור של אז ולמנוע פגיעה בעצמאות הרשות השופטת.

הכוח המחייב של חוות דעתו המשפטית של היועץ, היותו מינוי בלתי תלוי וכן הבלעדיות והעצמאות שלו בהצגת עמדת המדינה בבית המשפט הם מאפיינים קריטיים בפעילותו. יש לשמור עליהם מפני היוזמות לפגוע במעמדו.

מושג הקלון נוגע להתאמתו וכשירותו של אדם שהורשע בפלילים למלא תפקידים ציבוריים. אילו בעלי תפקידים נדרשים למבחן הקלון ומי מכריע בו? כל השאלות והתשובות.

אילו נזקים טמונים בהפרת נאמנות הנבחרים והפקידים כלפי הציבור? כיצד ניתן למדוד שחיתות שלטונית ולנהל את המאבק בה? ההסבר המלא.

החלטות הממשלה עוסקות בין השאר בתקציבים של מיליוני שקלים ובהקמת גופים לאומיים. כבר כיום הביקורת עליהן מכוח עילת הסבירות מצומצמת מאוד וכך השאיפה לבטל אותה מבטאת רצון למשול ללא מעצורים.

פסקת ההתגברות, ביטול עילת הסבירות, חוק היועמ"שים ויתר היוזמות מבשרות את מות הממלכתיות וסוללות את הדרך לשחיתות שלטונית ולפגיעה בזכויות אזרח.

עילת הסבירות נועדה לוודא שהשלטון לא פועל בצורה לא שוויונית, לא רציונלית או מתוך ניגוד עניינים. ביטולה הוא מהלך קיצוני שיצמצם את יכולתו של בית המשפט לבחון החלטות שלטוניות יומיומיות.

play

מה משמעות מינויים של היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה כמשרות אמון? אילו שינויים מתוכננים בשיטת בחירת השופטים? התשובות לשאלות החשובות.

גיבוש רגולציה על בינה מלאכותית בנפרד מרגולציה על תחומים משיקים כפרטיות וסייבר היא בעייתית. מלבד זאת, האיסורים על פיתוח ושימוש במערכות נבונות נדרשים להתאים למקובל בעולם.

כניסות נפרדות למרפאות, הפרדה באתרי טבע, הימנעות מאספקת מוצר בשל אמונה דתית ויצירת אזורי מגורים דתיים סגורים הן רק חלק קטן מהפגיעות האפשריות בערכי השוויון וכבוד האדם בשל התיקון לחוק ההפליה. גם אם החקיקה תסוכל, האהדה שצברה בכנסת מדאיגה.

play

השבוע בוידיאוקאסט "פרשת הדמוקרטיה" תשוחח עו"ד שלומית רביצקי טור-פז עם פרופ' סוזי נבות על פרשת מקץ ועל יוסף המשנה לפרעה מלך מצרים. נשאל אם מעמד 'המשנה' למלך או לראש הממשלה הוא 'פרס' כדאי בהסכם קואליציוני, ומה בין בית המלוכה הפרעוני לימינו.

סקר המכון הוכיח שגם אם קיים מתח מסוים בין ערכיים יהודיים לערכים דמוקרטיים, הציבור הישראלי מאמין ביכולתה של מערכת החינוך לחנך לדמוקרטיה. לכן, על השיח בכיתות לגעת במחלוקות תוך מתן ביטוי לקבוצות השונות בחברה.

באנגליה ובוויילס העצמאות האופרטיבית של המשטרה היא עקרון יסוד, בניו זילנד השר מנוע מלעסוק בחקירות, בתביעות ואף בפריסת שוטרים. בישראל יש צורך בתיקון פקודת המשטרה כך שתשמור עליה מהתערבות פוליטית.

כל המפלגות הערביות פתחו את מערכת הבחירות במקומות שנחשבו מעוזי תמיכה מובהקים שלהן. בכנסת החדשה הן יתמודדו לא רק עם היותן אופוזיציה לקואליציה ימנית אלא גם עם אופוזיציה לאומית משלהן בזירה החוץ-פרלמנטרית.

סקירה זו עוסקת בדפוסי ההצבעה של האזרחים הערבים בבחירות לכנסת ה-25 שהתקיימו ב-1 בנובמבר 2022. התרשימים והלוחות המוצגים להלן מתבססים על ניתוח התוצאות הסופיות של הבחירות שפרסמה ועדת הבחירות המרכזית של הכנסת.

כיום יש לשר סמכות להנחות את המשטרה בשאלות עקרוניות, אך אין לו מנדט לתת הוראות ביחס לחקירות קונקרטיות או לאופני הפעלת השימוש בכוח. שליטה פוליטית תפגע בעצמאותה ותהיה הרת אסון.

play

השבוע בוידיאוקסט "פרשת הדמוקרטיה" תשוחח עו"ד שלומית רביצקי טור-פז עם פרופ' מרדכי קרמניצר על מסעו של יוסף בפרשת וישב מבית אביו אל הבור, אל בית פוטיפר ואל הכלא המצרי, בראי סוגיות אקטואליות של אפליה, מי-טו ושרים היושבים בכלא.

הדה-לגיטימציה שעוברים ארגונים המייצגים להט"בקים, זרמים שונים ביהדות ואף ארגונים למען אנשים עם מוגבלות, לצד החשש מהפגיעה המסתמנת במרקם היחסים בינם לבין גורמי הממשל, יחלישו את חוסן החברה.

הגבלת הזכות לבחור ולהיבחר על חבר כנסת חמורה בהרבה מההגבלה על כשירות לכהן כשר. בצד הסכנה שבחזרת מורשע בפלילים לחיים הפוליטיים, מדובר בתיקון פרסונלי ומבזה שעוקף חוק יסוד.

הממצאים הקשים שהופיעו בדו"ח המבקר על הגנת הסייבר מעידים על בורות קשה ביחס לחשיבות הסוגיה ומספקים תזכורת להיעדר תמריצים ומקלות ליצירת מנגנוני הגנה מפני המתקפות הבאות.

אם תתקבל הצעת החוק החדשה, הפוליטיזציה במשטרה תגבר ותישקף סכנה לזכויות האדם ולאיכות כוח האדם במשטרה. כך, הגוף כולו יהפוך ממקצועי-ממלכתי לפוליטי.

העברת היחידות הממשלתיות בין המשרדים בממשלה החדשה תקשה על קידום תהליכים אפקטיבי ותשבש את יחסי הדרג הנבחר והפקידות. הרעה החולה הזו חייבת להיפסק.

כל אחת ואחד מאיתנו הם לפעמים מיעוט שנזקק להגנת בית המשפט מפני רוב דורסני. פסקת ההתגברות תפקיר אותנו לחסדי הקבוצות הקטנות שבלעדיהן אין קואליציה.

play

השבוע בוידיאוקאסט "פרשת הדמוקרטיה" נעסוק בסוגיות של פרטיות בעקבות החיפוש שעורך לבן באהלים של יעקב, רחל ולאה בפרשת ויצא.

עו"ד שלומית רביצקי טור-פז תשוחח עם ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר על פרטיות, טכנולוגיה ובדידות מן המקרא ועד ימינו.

מדוע לא רצוי לתת לקואליציה כוח מכריע בבחירת שופטי העליון? האם נכון לטעון שבישראל השופטים ממנים את עצמם? כל מה שחשוב לדעת.

הבעלים החדשים של טוויטר חייב להבין שהמציאות השתנתה: הרגולטורים מקשים, המפרסמים לוחצים והציבור כבר מתקשה לתת אמון בחזון שלו.

פסקת התגברות עלולה להתגבר על פסיקות עבר ששללו הפרדה במרחב הציבורי. בהיעדר בג"ץ שיוכל להתערב ולמנוע פגיעה בזכויות נשים, מה ימנע מהאידיאולוגיה להפוך לחקיקה - ולמציאות?

על אף העלות השנתית הגבוהה על כל ח"כ – כ-1.7 מיליון ש"ח – והכהונה של הח"כים הנורווגים "על תנאי", החוק קריטי להגדלת מספר הח"כים הפנויים לעבודה פרלמנטרית משמעותית.

play

אזרחית מודאגת בז'קט צהוב מתראיינת בנוגע לפסקת ההתגברות וההשלכות שלה על נשים

אם היועצים המשפטיים יתמנו כמשרות אמון של השרים, כפי שדובר עתה במגעים הקואליציוניים, הם יהפכו לעושי דברם ותפקידם יישאר ללא תכלית.

אין סיבה להניח שהכוח המוחלט ישמש רק ליישום מדיניות שתפגע בשוויון, בחירות או בחופש הדת, אלא לזכור שהוא עלול לשמש נשק לפגיעה בהליך הדמוקרטי עצמו, כפי שקרה בהונגריה ובפולין.

כבר היום לא ניתן למנות שופט שהקואליציה אינה תומכת במינויו. ההצעות לשינוי שיטת המינוי מבקשות להעניק כוח מוחלט לפוליטיקאים, שאינם כשירים לבחינת האיכות המקצועית של מועמדים לשפיטה.

בבחירות האחרונות דרשו מפלגות שונות מכמה גופים להירשם כ"גוף פעיל בבחירות" אצל מבקר המדינה ולעמוד במגבלות שהחוק מטיל על גופים כאלה – דרישות שנדחו. כך, יו"ר ועדת הבחירות דחה את עתירת יש עתיד להכריז כי ערוץ 14 הוא גוף פעיל בבחירות ועתירות דומות של הליכוד נגד "שוברים שתיקה", "זזים" ו"דרכנו" נדחו אף הן. זהו כישלונו החרוץ של חוק V-15.

play

עו"ד ענת טהון אשכנזי, מנהלת המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים, מסבירה מדוע פסקת ההתגברות מסוכנת לדמוקרטיה

ישראל היא מדינה חסרת חוקה משוריינת, רב-תרבותית, שסועה וסקטוריאלית. פסקת ההתגברות עלולה לדרדר אותה לכאוס חוקתי ולגרום לפגיעה במיעוטים. גם ההשוואה לקנדה אינה מבטיחה את קיום האיזונים והבלמים הנדרשים.

אחד הטיעונים שתומכי פסקת ההתגברות משמיעים כדי לבסס את הצורך בה, הוא האקטיביזם השיפוטי של בית המשפט העליון בפסילת חוקים, בין היתר בהשוואה לבתי משפט אחרים בעולם. לטענה זו אין בסיס.

play

"פרשת הדמוקרטיה" - וידיאוקאסט חדש של המכון הישראלי לדמוקרטיה בהנחיית עו"ד שלומית רביצקי טור-פז המפגיש בין חוקרי המכון ומחקריהם העכשוויים לבין פרשות השבוע העתיקות ועלילותיהן.

והשבוע פרשת "לך לך" עם ד"ר תמי הופמן, מנהלת התכנית למדיניות חינוך לדמוקרטיה, על פתרון ההיפרדות של אברהם ולוט ועל מחיריו של פתרון זה גם בישראל של היום.

ההצעה לבטל את הוועדה לבחירת שופטים תביא לפוליטיזציה, תפגע באי תלות השופטים ובאיזון בין הרשויות. כך גם צמצום עצמאות מוסד היועץ המשפטי עלול להביא להימשכות הפרות חוק, מינויים פסולים ושחיתות ללא בקרה. מי שייפגע מביטול ההגנה על שלטון החוק בישראל יהיו כולנו.

למעלה מעשור שנים שהמכון הישראלי לדמוקרטיה תומך בתיקון נוסח העבירה של מרמה והפרת אמונים ובהחלפתו בנוסח מעודכן יותר, אך לא בביטול העבירה ולא בביטול ההוראה המהותית הגלומה בה. התיקון הוא צעד חשוב במלחמה בשחיתות השלטונית. ביטול העבירה הוא כניעה לה

האם ממשלת מעבר רשאית לערוך הסכם מסוג זה וגם האם הוא מחוייב באישור במשאל עם. כל התשובות מאחורי השאלות.

ההישגים הלימודיים הנמוכים בבתי הספר הערבים-בדואים בנגב הם גורם משמעותי, הפוגע בתדמיתו של בית הספר, הן בקרב ההורים והן בקרב התלמידים. מהו הקשר בין הישגים אלה לבין מדיניות משרד החינוך כלפי בתי הספר במהלך השנים האחרונות?

כל התשובות מאחורי קביעת אי הכשירות של ח"כ לשעבר שיקלי לרוץ במסגרת רשימת הליכוד על ידי יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת.

בחזרה למבנה המשולש: אחרי סגירת הרשימות, המערכת הפוליטית הערבית יוצאת לדרך עם שלוש אלטרנטיבות – האחת דוגלת בהשפעה ישירה מבפנים, השנייה בהשפעה מבחוץ והשלישית שואפת לאתגר את המיינסטרים הפוליטי בישראל. בהפוך על הפוך, דווקא הפיצול עשוי להפיח חיים ולעודד השתתפות בבחירות.

הפיצול ברשימה המשותפת יצר שלוש רשימות שלכל אחת מהן אידיאולוגיה משלה, והציבור הערבי זכה לבחירה רבה יותר. מצד שני, הפירוק יכול אפילו לסכן את הייצוג הערבי בכנסת הבאה והשלכותיו יתבהרו בהמשך. כך או כך, הכתובת הייתה על הקיר.

הדיון סביב ביקורו של ח"כ בן גביר בבליך מחמיץ את העיקר: זהות הפוליטיקאי המגיע לבית הספר בעת בחירות אינה משנה, כי ברוב בתי הספר בישראל כבר שנים לא מתקיים חינוך לחיים בחברה דמוקרטית

נדרשת רפורמה של ממש במערכת החינוך, אשר שתכלול ביזור של ממש בסמכויות לידי המנהלים והמורים בשטח. כל זאת, על מנת שלא נגיע לאותה נקודת פתיחה פתיחה בשנה הבאה.

היעדר פתרונות הולמים להצבעה בכפרים הבלתי מוכרים פוגעת בייצוגם בכנסת ובסיכויים להעלות את הסוגיות הבוערות להם על סדר היום הציבורי. צריך להיאבק על מנת להסיר חסמים אלה מהאוכלוסייה הבדווית.

דוח מררי מוכיח כי נדרש היה פיקוח על המשטרה. בעוד שהיכולות הטכנולוגיות הפולשניות של מערכות המעקב לא נוונו, הפיקוח עליהן לא היה פולשני די הצורך.

פסיקת בית המשפט המחייבת נפגעת אלימות להיכנס בכפייה למקלט, כולאת דה פקטו נשים ועלולה להרתיע אחרות מלהתלונן. לנוכח היקף התופעה המדממת וכישלון המשטרה, יש לפעול מיידית למינוי פרוייקטור לאומי למאבק באלימות נגד נשים.

לראשונה עוגנה מחויבות משרד החינוך לקידום חינוך לשותפות ולמניעת גזענות, עם הגשת המלצות ועדת ההיגוי. עתה נדרש לעבור בהקדם לשלב היישום לטובת העתיד של כולנו.

הטענות השבוע בתקשורת של סגן מנהל מח"ש לשעבר משה סעדה על המערכת, שעד לא מכבר היה חלק ממנה, פוגעות באמון הציבור במערכת אכיפת החוק. ודווקא על רקע זה, ברורה השגיאה של המערכת בכך שאינה מחזקת את הבקרה עליה. בעבר, ראשי הפרקליטות התנגדו להקמת נציבות הביקורת ונאבקו לקצץ את סמכויותיה בחוק, על ידי השמטת היכולת לערוך בדיקות מערכתיות יזומות ולא רק לברר תלונות המתקבלות מהציבור. כעת המסקנה ברורה הפרקליטות צריכה לשאוף לחזק את נציבות הביקורת עליה ולא להיפך.

מטאפורות של היום מעצבות את הדימיון שלנו לגבי העתיד. הן מספקות נרטיב עוצמתי לתעשייה ולמקבלי ההחלטות וקשה לחשוב על כל הספירה הטכנולוגית בלעדיהן. כשמטאפורה כמו "בינה מלאכותית" משווה מכונות לאנשים, היא לא מציעה מטרות שאינן ניתנות להשגה, אלא ממסגרת בעיות בדרכים שלא מובילות לפתרונות טובים ומצניעה בעיות חברתיות קריטיות.
מטאפורות הן פוליטיות במהותן ולכן חשוב לשאול: למי יש אינטרס בשימור המונח "בינה מלאכותית"? למי יש אינטרס ליצור את ההאנשה העמוקה של המערכות הטכנולוגיות?

לקראת הבחירות הקרובות ועל רקע אישור החוק לסימון תעמולת בחירות בכנסת, פנה המכון ביחד עם ארגון פייק ריפורטר בבקשה כי יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת יוציא הנחיות סדורות בדבר שקיפות בתעמולת הבחירות. היערכות זו נדרשת, כדי להבטיח שהבחירות הקרובות תהיינה תקינות, חופשיות ושוויוניות, נטולות מניפולציות תעמולתיות בלתי הוגנות על הבוחרים.

הנפת דגל הגיוון בארגונים ובחברות חשובה, אך יש צורך לפעול באופן יזום ותוך נקיטה בצעדים אקטיביים. נדרשת גם התערבות מצד הכנסת.

הטענה כי אין לבית המשפט סמכות להחליט בנושאים מסויימים, כפי שנכתב בדעת הרוב בפרשת ההפלות, נשמעת גם בישראל. אלא שאצלנו אין "איזונים ובלמים" חזקים וחוקי היסוד יכולים להשתנות ברוב רגיל • לכן, חובה עלינו לשמר בית משפט עליון מקצועי ועצמאי.

שיעורי הצבעה נמוכים בבחירות הקרובות של הציבור הערבי, יפגעו לא רק בייצוגם בכנסת, אלא גם יסיגו את מעמדם בחברה ויהוו פתח להתבטאויות גזעניות וחוקים גזעניים.

בהמשך לאישור העלאת סעיף המימון למפלגות בוועדת הכנסת עתה, שלחו חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה, ד"ר אסף שפירא וד"ר גיא לוריא, חוו"ד הקוראת להתנגד להצעה להגדלת המימון הציבורי באמצעות עקיפת הוועדה הציבורית.

גם אם נתעלם מכך שיש רוב בציבור האמריקני התומך בזכות להפיל, תפיסה של בית משפט השואף לניטרליות חוטאת לתפקידו במשטר דמוקרטי.

הצעת החוק להורדת אחוז החסימה ל-2% עלולה להגביר את הפיצול במערכת הפוליטית ובכנסת, ועלולה להוות תקדים של תיקון דיני הבחירות ערב הבחירות הקרבות בהתאם לנוחות הרוב הפוליטי.

ההגבלות הקיימות בפולין מעלות חשש כי הממשלה תעקוב אחר נשים שיעברו הפלה, ועלול לפגוע גם בפליטות מאוקראינה שביקשו למצוא מקלט. יש לקוות כי הרוחות הרעות של פופוליזם ושמרנות המתקרבות גם לישראל ייעצרו.

החלטת בית המשפט היא מעניינת במיוחד דווקא בהיבטים היותר עקרוניים והיותר כלליים, היבטים שנעדרו כמעט כליל מן השיח הציבורי.

יש שתי דרכים למסגר את ההליך הפלילי: לפי האחת,  מדובר במאבק כוחות בין התביעה לבין ההגנה, מעין דו קרב או תחרות  מוחות ביניהם. לפי השנייה, מדובר בהליך שהמאפיין העיקרי שלו אינו צורתו אלא תכליתו, ותכליתו היא גילוי האמת לשם עשיית צדק. נראה כי גם מבחינה עניינית וגם מבחינת אמון הציבור בהליך הפלילי, מתחייבת העדפתה של הדרך השנייה.

החקיקה המוצעת עלולה להוות פגיעה משמעותית בחופש הביטוי בישראל. הצעת החוק לא תגביר את ההזדהות על תושבי ישראל הערבים עם המדינה, אלא עלולה להוביל להתנגשויות ולמתחים מול המיעוט הערבי, לצד פגיעה במעמדה הבינלאומי של ישראל.

חלפו חודשים מהחלטת הממשלה, אך התכנית הרב-שנתית ליישובים מעורבים טרם הובאה לאישור הממשלה. היו גורמים רבים לאירועי מאי, אך המצב החברתי-כלכלי הקשה בערים המעורבות מצמיח גם רגשות של עוינות. על הממשלה לאשר בהקדם האפשרי את התכנית מתוך ראיה לטווח רחוק, ומתוך דאגה לביטחונם של אזרחי ישראל היהודים והערבים כאחד.

פרסום שמו של סא"ל מחמוד ח'יר א-דין ז"ל העלה על סדר היום דווקא את חוק יסוד: הלאום, שכן הנוסח שלו מדיר אותו ועוד רבים כמוהו – המיעוטים שישראל היא גם ביתם. אנחנו רוצים לחנך את אזרחי ישראל לאור מסמך שמבטא את ה"אני מאמין" של המדינה ושכל אזרח במדינה יוכל להזדהות איתו. חוק יסוד: הלאום מספק את התשתית למסמך כזה ולכן ההתעלמות מקיומם של מיעוטים טעונה תיקון

מדינת ישראל היא ככל הנראה המדינה היחידה בעולם הדמוקרטי שבחוקתה או בחוקי היסוד שלה אין שום אזכור לזכות לשוויון. כעת, פרסום שמו של סגן אלוף מחמוד ח'יר א-דין ז"ל הצית מחדש ויכוח סוער על החוק. ההתעלמות בחוקי היסוד מהמיעוטים, ואי אזכור הזכות לשוויון זועקים לשמיים,  ואת החסר ניתן לתקן במגוון דרכים

לאחר שח"כ עופר כסיף תועד השבוע תוקף פיזית שוטר, וח"כ אחמד טיבי סייע לחשוד להימלט מהמשטרה, לא נפתחה חקירה נגד אף אחד מהם מאחר ויש להם חסינות, אך במשטרה ביקשו מהיועמ"שית לאשר בכל זאת את המהלך. מהם סוגי החסינות של חברי הכנסת, ובאיזה הליכים ניתן בכל זאת לנקוט נגדם כשביצעו עבירה? חוקרי המכון מסבירים

מפלגת כחול לבן הודיעה כי תקדם פעם נוספת את הצעתה לעיגון הזכות לשוויון כ"חוק יסוד". מה משמעות החוק שרוצה גנץ להעלות בוועדת השרים? איך חקיקת חוק כזה יכולה להשפיע למשל על חוק השבות? ואיך החוק ישפיע על ההסכם הקואליציוני? התשובות לכל השאלות 

אם החוק שאוסר על הפלות בארה"ב יעבור, ההגנה הפדרלית על הזכות של אישה להפסיק הריון לא תהא קיימת עוד וכל מדינה בארה"ב תוכל, באמצעות חקיקה מדינתית, לבטל את הזכות של נשים להפיל. כיצד מהלך כזה עשוי להשפיע זכותיהן של נשים על גופן במדינה, ואילו השלכות עלולות להיות לו בישראל?

השבוע דחה בג"ץ עתירה בעניין אפליית המיעוט הערבי בהקצאות לשימור ושיקום של אתרי מורשת, לפי תוכנית שמנוהלת על ידי המשרד לירושלים ומורשת. יש להצטער על כך שבמקום להגן על המיעוט ועל זכותו לשוויון וכבוד, בחר בית המשפט בדרך של הקטנת ראש ושל הפניית עורף למיעוט

חוקרי המכון מברכים על קידום חוק יסוד: זכויות בהליך הפלילי, אך סבורים שיש מקום לתקן את נוסח חוק היסוד המוצע, משום שהוא צר מדי בהיקף פריסתו בשלושה מובנים עיקריים: תחולתו בזמן רק על חקיקה שתחוקק בעתיד; תחולתו על התחום הפלילי בלבד; גישה "רזה" להיקף חלק מהזכויות. בנוסף, החוקרים סבורים כי יש להעניק לזכויות המפורטות ב הצעת החוק הגנה חזקה יותר

על פי מדד הדמוקרטיה לשנת 2021, רוב הישראלים חשים גאווה ושייכות למדינה. למרות זאת, נדמה כי מידת הלכידות החברתית בקרב הקבוצות השונות באוכלוסייה רק הולכת ונשחקת. לכבוד יום ההולדת ה-74 של מדינת ישראל, עו"ד ענת טהון אשכנזי, מנהלת המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים, משרטטת את הצעדים הנדרשים לצמצום פערים, לחינוך לדמוקרטיה ולהגדרת כללי המשחק המשטריים-משפטיים, כדי שנוכל לצעוד בבטחה לעבר חגיגות יום ההולדת הבא

בעקבות ההכרזה על ח"כ שיקלי כפורש, בחנו חוקרי המכון את כוחו של ח"כ יחיד אל מול הסיעה במבט השוואתי מול 29 דמוקרטיות. מסקירתם מצטייר כי בעוד שהסנקציות הפנים-פרלמנטריות על פורשים בארץ אינן חריגות בהשוואה לעולם, מבחינת הסנקציות הנוספות, הנוגעות לכהונה בממשלה והתמודדות בבחירות הבאות, לסיעות בישראל עוצמה רבה באופן יחסי מול חברי כנסת "סוררים"

הציון הסמלי של יום החדשנות הבינלאומית ויום כדור הארץ הם עוד תזכורת לחשיבה מחדש על אתגרי מערכת סבוכים, ועל הנחיצות בהתעלות המגזר הציבורי מתפיסה של רגולטור שבוי וכיבוי שריפות, אל עבר אסטרטגיה קוהרנטית כלל-ממשלתית של הטמעת חדשנות בפתרון אתגרים חברתיים וסביבתיים של הדור שלנו.

הדיון בזכר השואה בישראל מתרחק מלימוד עמוק ומורכב של החשיבות הרבה של לקחיה היהודיים והאוניברסליים כאחד. יום הזיכרון לשואה ולגבורה הוא הזדמנות לחשוב על האופן שבו אנו מחנכים את דור העתיד בנושא זה, לשאול אחת ולתמיד מהי המטרה בטקסים, במסעות לפולין ובהפיכת השואה לציר מרכזי בזהות הלאומית בישראל, ולהטמיע בד בבד תפיסה אוניברסאלית

לקראת הדיון בוועדת הכנסת על ההכרזה על ח"כ עמיחי שיקלי כפורש, בדקו חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה מהן ההשלכות שחלות על ח"כים פורשים: אילו איסורים יכולים לחול עליהם בכנסת הנוכחית, אילו כלים פרלמנטריים מותרים להם, וכיצד תיראה התמודדות של ח"כ פורש לכנסת הבאה?

גם לאחר שהנשיא מקרון נבחר לתקופת כהונה השנייה, הבחירות נחשבות להישג חסר תקדים לימין הקיצוני בצרפת ולמועמדת מטעמו מרין לה פן. בנוסף, הבחירות הנוכחיות הבליטו מגמות מדאיגות במערכת הפוליטית הצרפתית: שחיקה באמון בנבחרי הציבור, היעלמות כמעט מוחלטת של המפלגות המתונות הוותיקות והתחזקות המפלגות הקיצוניות

החוק הנורווגי מוביל להגדלת מספר הח"כים הפנויים לעבודה פרלמנטרית. חוקרי המכון ממליצים לשלב בו תיקונים ומנגנונים שיגבירו את יכולתה של הכנסת לפקח על הממשלה.

נוכח שורת הפיגועים הרצחניים, אזרחי ישראל הערבים נתבעים על בסיס שעתי להוכיח את נאמנותם הבלתי מסויגת למדינה ולמוסדותיה בשל מעשיהם המזוויעים של בודדים, אך המקרה האחרון מזכיר כי גם על מוסדות המדינה ובכלל זה הרשויות המקומיות ומשטרת ישראל להוכיח שגם הן פועלות בנאמנות ובאופן שוויוני עבור תושביה ואזרחיה הערבים

תזכיר חוק לתיקון פקודת המשטרה [נוסח חדש] (מערכות צילום מיוחדות), התשפ"ב-2022, העוסק בין השאר בנושא הרגיש של שימוש במערכות ביומטריות לזיהוי פנים על ידי משטרת ישראל, הוא פוגעני ובלתי מידתי, ומשקף היעדר עבודת הכנה מספקת. חוקרי המכון קוראים לחברי ועדת השרים לחקיקה שלא לאשר את החלק בהצעת החוק העוסק בזיהוי פנים אנושיות, אלא להתמקד בזיהוי לוחיות רישוי בלבד

ההסדר שהציע שר המשפטים גדעון סער, לפיו הליך השימוע למועמדים לשיפוט בבית המשפט העליון יועבר בשידור חי בטלוויזיה, הוא ראוי ומאוזן. לא מדובר ב"שימוע" שבו כל אדם יכול לשאול את המועמד לעמדותיו, אלא בשידור ישיר של דיוני ועדת המשנה, ולכן יש להסדר החדש חשיבות רבה, בכך שייתן ביטוי לחשיבות של עקרון השקיפות

הסירוב של ישראל לתת כתף למאמץ הבין-לאומי ולארח פליטים אוקראינים שנמלטו מהמלחמה, גם אם אינם זכאי חוק השבות, אינה עומדת בשום נורמה הומניטרית בסיסית. גם להחזיר פליטים למדינות שכבר מוצפות בהם עשוי לסכן אותם

הממשלה שהוקמה רחוקה מאוד מלהיות התגשמות החלומות של הציבור הערבי, אבל היא נקודת פתיחה טובה לצמצום הפערים בישראל. כעת, במקביל לתקוות הגדולות שתולה הציבור הערבי בפוליטיקה הארצית, הבשורה האמיתית לה אנו מחכים בישראל היא שותפות בכל המישורים האחרים של חיינו

יחד עם זאת, נרשמה עלייה משמעותית בהוצאה למשק בית; תמותת תינוקות בחברה הערבית היא פי 2 בחברה היהודית, ובנגב מטפס לכ-1 מכל 100 תינוקות; פשיעה בחברה הערבית: גידול של 44% במספר אירועי הירי תוך 3 שנים

 

 

שנתון החברה הערבית בישראל 2021, שיוצא לאור זו השנה הראשונה במכון הישראלי לדמוקרטיה, סוקר את השינויים שחלו בעשורים האחרונים בחברה הערבית בתחומים מגוונים, בהם חינוך, תעסוקה ואורח חיים

בהמשך לדיון המתנהל על מתווה משרד הפנים לכניסת מבקשי מקלט אוקראינים, המכון הישראלי לדמוקרטיה קובע בחוות דעת כי ישראל מנועה מלגרש אזרחים אוקראינים בחזרה לשטח אוקראינה, כל עוד התנאים שם ממשיכים לסכן את חייהם וחירותם

לפי נתוני סקר שערך החודש המכון, הנשאלים מתקשים להצביע על האיש החזק בממשלה. המבקרים יגידו כמובן שהדבר מעיד על ממשלה שאין לה מנהיג, אך מנקודת מבט דמוקרטית מדובר בבשורות טובות, שמעידות על נסיגה מסוימת מתהליך הפרסונליזציה שמאפיין את הפוליטיקה המקומית

חוקר המכון פרופ' מוטה קרמניצר סופד למבקר המדינה ושופט בית המשפט העליון לשעבר אליעזר גולדברג: "היה שופט מקצועי לעילא ולעילא, שהוביל מהפכות חשובות ונודע בגישתו הבלתי מתפשרת בכל הנוגע להגנה על טוהר המידות בשירות הציבורי ולמאבק בשחיתות השלטונית"

חוקרי המכון סבורים שהגיעה העת לשקול מחדש אם ישנה הצדקה ביטחונית להוראות הגורפות הקבועות בחוק, המונעות מאלפי אזרחים ערבים לממש את זכותם לקיים חיי משפחה בישראל, ללא כל בדיקה פרטנית. מדובר בהסדר הפוגע קשות גם בזכותם של האזרחים הערבים לשוויון, שכן הוא מכוון, הלכה למעשה, כמעט אך ורק נגד קבוצת אזרחים זו

בעולם מצוין השבוע יום האישה הבינלאומי, וזאת הזדמנות לסקור את רמת הייצוג הנשי בפוליטיקה הישראלית. מצד אחד הנתונים מעודדים - אנו נמצאים כרגע בנקודת שיא של ייצוג נשי בכנסת עם 35 ח"כיות, וגם בממשלה עם 9 שרות. מצד שני, הדרך לשוויון מגדרי בפוליטיקה עוד רחוקה - רק אישה אחת עומדת כיום בראשות מפלגה, ומרבית התיקים הבכירים בממשלה מופקדים בידי גברים

העימותים החריג בכנסת לאחרונה מחזקים את הצורך בוועדת אתיקה; אילו סנקציות ניתן לנקוט במסגרת הוועדה כנגד ח"כים (עד השעיה ושלילת שכר במקרים חריגים), כיצד פועלת ועדת האתיקה ומהו הרכבה, וגם מתי היא פעלה בפעם האחרונה?

חוקרי המכון מברכים על קידום חוק-יסוד: זכויות בהליך הפלילי, אך סבורים שיש מקום לתקן את הנוסח המוצע משום שהוא צר מדי בהיקף פריסתו בשלושה מובנים עיקריים: תחולתו בזמן רק על חקיקה שתחוקק בעתיד; תחולתו על התחום הפלילי בלבד; גישה "רזה" להיקף חלק מהזכויות. בנוסף, אנו סבורים שיש להעניק לזכויות המפורטות בטיוטא הגנה חזקה יותר

המלחמה בין רוסיה לאוקראינה מסתמנת כמלחמת ארבעת הממדים הראשונה: היא מתנהלת ביבשה, בים, באוויר וגם - בסייבר. אחרי שבשנים האחרונות ראינו מתקפות סייבר על יחידים, חברות ומדינות, מה שונה במלחמה שמתנהלת בממד הסייבר? מיהם הנפגעים העיקריים ממנה ואיזה שחקן חדש וחזק במיוחד היא מכניסה לתמונה?

האם ניתן לנקוט בהליכים משפטיים כנגד רוסיה, אילו מחירים היא צפויה לשלם מול הקהילה הבינלאומית, וגם מה עומד מאחורי הסכסוך המדמם רב השנים שהוביל למלחמה הנוכחית?

חוק יסוד: החקיקה יעגן את מעמד חוקי היסוד, יגן עליהם משינויים תכופים לצרכים פוליטיים ויסדיר את היחסים בין בית המשפט העליון והכנסת. הקואליציה הנוכחית מייצגת את מגוון הדעות, העמדות והאוכלוסיות בישראל. אם חוק היסוד יוסדר במשמרת שלה, הוא ייהנה מקונצנזוס רחב ויהיה אבן דרך משמעותית בדרך להשלמת החוקה

פלישת רוסיה לאוקראינה מפרה את העקרונות הבסיסיים של המשפט הבינלאומי, כפי שהוא התפתח מאז מלחמת העולם השנייה. נטילת סיכונים משפטיים כל כך משמעותיים עשויה להצביע על על נכונותו לשבור את הכלים ולהתנתק הלכה למעשה ממוסדות המשפט הבינלאומי וממסגרות כלכליות ופוליטיות המבוססות עליהם

בעקבות ההצעה בתזכיר חוק המאבק בטרור (תיקון מס' 7) (הכרזות על יחידים ותיקונים שונים), התשפ"ב-2022, להסמיך את שר הביטחון להכריז על פרטים זרים כפעילי טרור, חוקרי המכון מבקשים להדגיש כי מנגנון ההכרזה - המאפשר לרשות המבצעת לקבוע שאדם מעורב בטרור, בהליך מינהלי הנסמך לעתים קרובות על חומר חסוי – טומן בחובו פגיעה משמעותית בזכויות יסודיות של הפרט

האם הוועדה לבחירת שופטים תבחר לבית המשפט העליון שופטים שמרנים או ליברלים? החוקר גיא לוריא מסביר למה הסיווג הזה לא רלוונטי, אילו סכנות טמונות בו, ומהי השאלה שבאמת צריכה להישאל בבחירת השופטים החדשים

עם פרישתו הקרובה של השופט ג'ורג' קרא יישאר בית המשפט העליון בלא שופט ערבי. היה על הוועדה לבחירת שופטים, שתתכנס מחר כדי למנות אליו ארבעה שופטים חדשים, למצוא מועמדים ערבים רבים לבית המשפט העליון, שכן כרגע ברשימת המועמדים מצוי רק מועמד ערבי אחד. העבודה על כך צריכה להתחיל בערכאות הנמוכות יותר, וביוזמות אקטיביות של הוועדה לאיתור מועמדים

יש לברך על קידום חוק היסוד החדש שנועד להגן על זכויות חשודים, נחקרים ונאשמים, אך קיימות בו כמה בעיות משמעותיות, שאם לא ייפתרו במהלך חקיקתו, לא יושג חלק משמעותי מהתכליות שהוא אמור להשיג

הפיתוי לעשות שימוש יתר בתוכנות רוגלה וכישלון מנגנוני הפיקוח הקיימים, מצריכים חיזוק משמעותי של מנגנוני הפיקוח. על רקע זה, נדרשת נציבות מיוחדת לפיקוח על מעקבים מקוונים

חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה סבורים שיש מקום לתקן את נוסח חוק היסוד המוצע בתזכיר משום שהוא צר מדי בהיקף פריסתו בשלושה מובנים עיקריים: ראשית, תחולתו בזמן רק על חקיקה שתחוקק בעתיד; שנית, תחולתו על התחום הפלילי בלבד; ושלישית, יש בו גישה "רזה" להיקף חלק מהזכויות. נוסף על כך, ההגנה החוקתית שמוצע להעניק לזכויות המפורטות היא הגנה חלשה יחסית להגנה החוקתית המוענקת לזכויות אחרות בדין הישראלי

על רקע הפרסום בכלכליסט, יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה וד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עמיתה בכירה במכון, מציינים כי אם אכן הפרסומים נכונים הפרשה מעידה על איבוד האיזונים והבלמים בין רשויות השלטון שחובה שיתקיימו בכל מדינה דמוקרטית

מתי רשאי היועץ המשפטי לממשלה להכריז על נבצרות ראש הממשלה? מתי נבצרות זמנית הופכת לקבועה ומה נקבע בעבר בשאלת נבצרותו של בנימין נתניהו?

כהונת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, אשר הגיעה לסיומה, הייתה אחת הקדנציות הסוערות שידעה ישראל. היא תיזכר, בראש ובראשונה, בשל סערת תיקי ראש הממשלה לשעבר נתניהו, אך אילצה אותו לעמוד גם בפני מתקפות חוזרות ונשנות על מערכת אכיפת החוק. האתגר המרכזי שיעמוד בפני מי שצפוי או צפויה להחליפו יהיה כיצד לעצב מחדש את התפקיד מול המציאות הפוליטית המשתנה

כדי למנוע את פיצול התפקיד, יש להגביר את האחריות הציבורית של היועץ המשפטי לממשלה כלפי הציבור. בכך יתאפשר המשך ריכוז הסמכויות הנוכחי החיוני לשמירה על שלטון החוק

שיעור בעלי הדירות הערבים בערים המעורבות צלל בעשור האחרון, כאשר מדובר בירידה של כמעט פי עשרה מזאת שנרשמה בציבור היהודי, ופי כחמישה מהציבור הערבי הכללי. במקביל חלה נסיקה בשיעור שוכרי הדירה מקרב אותם תושבים

 

 

הקמת ועדת חקירה ממלכתית לפרשת הצוללות עשויה להיות הזדמנות אמיתית לבירור תהליכי קבלת החלטות בתחום הרכש הבטחוני, ולמיפוי הממשקים בין גופי הביטחון השונים והדרג המדיני. מהי בעצם ועדת חקירה ממלכתית, מהן סמכויותיה ומעמד המלצותיה, כיצד על הוועדה שתוקם לפעול וממה עליה להיזהר במיוחד? התשובות בסקירה שלפניכם

הסערה הגדולה שהתעוררה בעקבות פרשת השימוש של המשטרה ברוגלה של NSO מסתירה מאחוריה את העובדה שברור איך ניתן היה להימנע מהמקרה הזה: בעזרת חקיקה מקיפה שתעסוק בעולם הסייבר והמעקבים הדיגיטליים, לצד כלי פיקוח קשיחים – בדיוק כמו אלו שקיימים בגרמניה ובבריטניה

החלטה 675 של הממשלה מנובמבר האחרון הורתה על הקמת ועדה בין-משרדית והקמת צוות פנימי במשרד הפנים לגיבוש המלצות בדבר ביזור סמכויות והפחתת רגולציה עודפת לרשויות מקומיות. אחד הפרמטרים הבסיסיים לבחינת מידת האוטונומיה של גוף דמוקרטי הוא יכולתו לשלוט על הכנסותיו ועל השימוש בהן. בחוות דעת זו נביא המלצות לחיזוק האוטונומיה הפיננסית של הרשויות המקומיות במטרה להתאים את הנעשה בישראל לנורמות הנהוגות בעולם הדמוקרטי

האם החוק מאפשר שימוש בתוכנות ריגול נגד כל אזרח, ומי מפקח על כך? האם יש דרך לדעת שעוקבים אחרינו? כל התשובות לשאלות שמאחורי פרשת הריגול של משטרת ישראל

מתוך פרשת NSO עולה צורך אקוטי בפיקוח כולל על איסוף מידע דיגיטלי שמבצעות רשויות אכיפת החוק. לשם כך יש להקים נציבות עצמאית שתראה את התמונה הגדולה ותהווה חומת מגן

בתגובת המשטרה לפרשת NSO נכתב שהכל נעשה באישור היועץ המשפטי לממשלה. למעשה, על סמך הפרסומים, אגף ייעוץ וחקיקה של היועמ"ש מאשר טכנולוגיות מעקב שאין הסמכה מפורשת להשתמש בהן, ללא שקיפות וללא ביקורת ציבורית. מעקב אחר אזרחי ישראל ללא הסמכה או צווי בית משפט צריך להיות יום הכיפורים של המשטרה

מאז הקמת הממשלה הנוכחית חל שיבוש מסוכן ביחסי הקואליציה והאופוזיציה בכנסת, אשר אינם מתנהלים באופן תקין. תפקודה של הכנסת, המוסד החשוב ביותר בדמוקרטיה, נפגע, ונפגעים גם תדמיתה והאמון הציבור בה. מצב דברים זה מעמיד את הדמוקרטיה הישראלית בפני משבר מסוכן

על הציבור צריך לדעת שהכנסת והממשלה מתנהלות כששיקולן המרכזי הוא טובתו. זהו תנאי ראשון ביצירת אמון. הצעד השני הוא מחויבות אמיתית לתיקון ליקויי המערכת. ירידה באמון היא אולי תופעה בינלאומית, אבל לא גזירת גורל

מדד הדמוקרטיה של המכון הישראלי לדמוקרטיה לשנת 2021 מצביע על ירידה נוספת באמון הציבור בבית המשפט העליון, אך כשמסתכלים על הלגיטימציה הציבורית לתפקיד שממלא בית המשפט, התמונה נראית אחרת. אין לראות בממצאים הצדקה לצמצום סמכויות בית המשפט העליון או את עצמאותו

השתתפות פוליטית היא רכיב חשוב בחוסנה של הדמוקרטיה הליברלית. רמות גבוהות של השתתפות מחזקות את הלגיטימיות של המשטר הדמוקרטי ושל מוסדותיו הפוליטיים הייצוגיים, ומאפשרות לבטא בצורה טובה את העדפות האזרחים. לפיכך קיימת חשיבות רבה להנגשת ההשתתפות בבחירות – באופן שיתיישב עם העיקרון הכוללני של הזכות לבחור. חוקרי המכון תומכים בהצעה ורואים בה צעד נוסף בתהליך המבורך של הנגשת ההצבעה לציבורים רחבים, הנגשה אשר אף עשוייה לשפר את אחוזי ההשתתפות בבחירות

מחקר זה נועד לשרטט תמונת מצב עדכנית לצד מגמות ותמורות בערים המעורבות, בחמישה תחומים הקשורים זה לזה בעבותות: רווחה, חינוך, השכלה גבוהה, תעסוקה ופשיעה, במטרה לסייע לקביעת כלי מדיניות

החוק מאפשר כיום ליישובים קהילתיים לקיים ועדות קבלה. כאשר אדם לא מתקבל ליישוב משום תרבותו או היותו שייך לאוכלוסייה מסוימת, כבודו נפגע בצורה קשה העולה כדי השפלה ממש, שאין להשלים עמה, לא במדינה דמוקרטית ולא במדינה יהודית. כאילו זה לא היה גרוע מספיק, החוק המוצע מבקש להרחיב ולהוסיף יישובים רבים נוספים

חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה מתנגדים בחריפות להצעת התיקון להרחבת חוק ועדות הקבלה, שמרחיבה את הפגיעה הקשה של החוק בשוויון כלפי מיעוטים ואוכלוסיות מוחלשות, בזכות לפרטיות ובכבוד האדם: "הדרת אוכלוסיות מיישובים קהילתיים זהו לא המסר ש'ממשלת אחדות' אמורה לשלוח"

תעשיית הרכב האוטונומי נמצאת בצומת הדרכים שבין החזון לבין העיצוב והייצור ההמוני. מימוש האתגר של מציאת המרחב המשותף בין המשפטנים והמתמטיקאים, על מאפייניו הייחודיים, יהיה קריאת כיוון להבנת עולם הרגולציה על שימושים נוספים ורחבים של בינה מלאכותית

איכוני שב"כ אמנם נבלמו, אך מדינת המעקב ממשיכה להזדחל לתוך חיינו - ולא רק סביב מגפת הקורונה. בהעדר 

חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה מברכים על המהלך לעגן את הזכות לשוויון בהצעת חוק יסוד השוויון, ומציינים את הצורך הדחוף בעיגונה גם על רקע חוק יסוד הלאום. לצד זאת, ממליצים החוקרים על שורת תיקונים

השבוע התריע דוח המבקר מפני "הנדסת בחירות" בהיקפים נרחבים שמתבצעת בישראל. הדוח חושף כי מפלגות פרסמו תעמולה אנונימית ברשתות החברתיות במערכת הבחירות הראשונה ב-2019 (מועד א'), בניגוד גמור לצו יו"ר ועדת הבחירות. אך כל עוד הכנסת לא פועלת בנושא, אכיפת דיני תעמולת הבחירות במרחב הדיגיטלי נופלת בין הכיסאות – והכוח מוטה למפלגות במקום לבוחרים

המצוקות הקשות של החברה הערבית צפו לאחרונה על פני השטח עם גל פשיעה קשה ומדמם. תחילתו של הפתרון המיוחל עשויה להיות תכנית החומש החדשה לחברה הערבית, שמביאה איתה הבטחות גדולות מאי פעם. ד"ר נסרין חדאד חאג' יחיא, ראשת התכנית לחברה הערבית בישראל של המכון, מתארחת בפודקאסט שלנו עם רועי כ"ץ ואדריאן פילוט ומסבירה במה התכנית החדשה שונה מאלו שקדמו לה, ומה חייב לקרות כדי לסגור סוף סוף את הפערים – אבל לגמרי התפספס עד היום

על רקע אישור הממשלה למינוי עמיר פרץ ליו"ר דירקטוריון התעשייה האווירית והמתקפות על הוועדה המייעצת למינויים בכירים בחברות ממשלתיות, חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה שבים וקוראים לפעול לשיקום עצמאות השירות הציבורי שמעמדו רוסק בשנים האחרונות, ולהבטיח מינויים מקצועיים ועצמאיים.

ההתרחבות המשמעותית שחלה בשנים האחרונות בהיקף השימוש בפלטפורמות מקוונות הביאה עמה, לצד היתרונות הברורים שבקדמה הטכנולוגית, גם תופעות קשות של אלימות, הטרדה, והשפלה. על מנת לצמצם את היקפן באופן משמעותי, יש למזער את משך הזמן שבו פרסומים מסוג זה יישארו ברשת

הכירו את המטהוורס: עולם עתידי ומסעיר שבו נתקשר, נרכוש, נשחק וגם נעבוד בתוך מציאות מדומה ורבודה, שמתכננת לנו מטא – לשעבר פייסבוק. אפליקציית המטהוורס הראשונה שתצא לדרך היא Horizon Workrooms – גרסת מציאות מדומה של חדר ישיבות. במטא מבינים, ובצדק, שהמעבר לפגישות עבודה וירטואליות מייצר אפשרויות חדשות, אבל כדי לטלטל אותן טכנולוגית, כפי שראוי לעשות, נדרשת עוד לא מעט למידה

מערכת החינוך לא קיימה את משאלתו של המחוקק הן באשר לתלמידים יהודים הן באשר לתלמידים ערבים, מה שהוביל לעוינות ולניכור בין יהודים וערבים והערים קשיים על שילוב החברה הערבית כחלק אינטגרלי מהחברה הישראלית. כעת ייתכן שהתהוותה שעת כושר לשינוי פני הדברים, בין היתר בזכות זהותה של שרת החינוך הנוכחית

תזכיר החוק כולל שינויים לטובה בחוק, אך יש לשקול לוותר על שינוי תקופות הארכת תוקף ההכרזה על מצב החירום, וכן יש לבצע חשיבה מחדש על מודל הפיקוח הפרלמנטרי על התקנת תקנות

דבריו המרגשים של הנשיא יצחק הרצוג בטקס הזיכרון לקורבנות הטבח בכפר קאסם הם צעד משמעותי להכרה ולקירוב, ותוכניות החומש והשותפות הפוליטית נוסכים תקווה, אך לפנינו עוד כברת דרך ארוכה עד שאזרחי ישראל הערבים יהפכו לשותפים שווים ולגיטימיים בכלכלה, בחברה ובפוליטיקה הישראלית

הודעת שר הביטחון כי החליט להכריז על שישה ארגונים פלסטינים כ"ארגוני טרור" על רקע קשריהם עם החזית העממית עוררה סערה ציבורית ובינלאומית. להכרזה על ארגוני טרור תפקיד חשוב במאבק במימון טרור, אך מדובר בסמכות הדורשת זהירות מיוחדת. עו"ד לילה מרגלית מציעה מספר כדי להבטיח שימוש ראוי והוגן בסמכות הזאת

יש לקוות כי עבודת הכנסת תתנהל כסדרה מעתה. אנו ראויים לבית נבחרים מתפקד, כזה שיש בו אופוזיציה לוחמת אך ממלכתית, וכן קואליציה שמקדמת אג'נדות ומדיניות, תוך שמירה על ייצוג הולם לאופוזיציה. בעתיד, יש מקום לחוקק בחוק יסוד, באופן ברור וחד משמעי, את זכויותיה של האופוזיציה

לרגל כנס הדמוקרטיה השנתי ע"ש פרופ' ירון אזרחי שמתקיים השבוע במכון, חזרה עמיתת המכון הבכירה ד"ר דנה בלאנדר לדברים שפרסם לפני למעלה מעשרים שנה בנוגע למדיניות התקשורת בישראל, וגילתה שמשנתו הפילוסופית-פוליטית לא רק עמדה במבחן הזמן, אלא גם ניבאה את האתגרים שאנחנו מתמודדים עמם כיום

היתרונות בתזכיר החוק קשורים במניעת הסכנה בריכוז יתר של עוצמה בידי ראש הממשלה, ומנגד יש לשים לב שהצעה זו לא קיימת בדמוקרטיות פרלמנטריות אחרות. וכל זה נאמר מבלי לנקוט עמדה חד-משמעית לגבי עצם הרעיון להגביל את כהונת ראש הממשלה

אז מה עלה בגורל הכופר שדרשו התוקפים שפרצו למערכת המחשוב של בית החולים 'הלל יפה'? עדיין לא ברור. מה שכן ברור הוא שישראל, אומת הסייבר, חייבת חיסוניות דיגיטלית. האזינו לפרק החדש של הפודקאסט #האינטרס_הכלכלי בהנחיית רועי כ"ץ ואדריאן פילוט. הפעם עם ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עמיתה בכירה במכון ומומחית למשפט וטכנולוגיה שעושה לנו סדר בסבך של רגולציית סייבר, פרויקט הנימבוס- ענן המידע הממשלתי וההשלכות על הגבלת תכנים בפייסבוק

מתקפת הסייבר על בית החולים הלל יפה התאפשרה כי לא יצרנו חיסוניות דיגיטלית – ולא רק שם. כדי שזה יקרה, ישראל זקוקה לחוק סייבר שיקבע מסגרת פיקוח ואכיפה, ויספק תמריץ מיידי לגופים וארגונים שמחזיקים מידע אישי ורגיש להשקיע באבטחת סייבר

מי מגן על הישראלים כשהם מהגרים בהמוניהם למרחב הדיגיטלי? מתקפת הסייבר על בית החולים הלל יפה מבהירה פעם נוספת את מה שהפך ברור כבר מזמן – כדי שחברות וארגונים יתחילו להגן על עצמם ועלינו במרחב הווירטואלי ישראל חייבת חוק סייבר, עם מסגרת יעילה של פיקוח ואכיפה, ואולי הכי חשוב – פעולות משמעותיות לטובת חיזוק ההגנה על הפרטיות שלנו

מאז ומתמיד סבלה מערכת החינוך הערבית בישראל מאי-שווין ממסדי שקוף. האי-שווין כלפי מערכת החינוך הערבי מהווה משולש מערכתי שהזרוע הראשונה היא אי שוויון תקציבי, הזרוע השנייה היא אי-שוויון ייצוגי בפיקוח ובניהול מערכת החינוך והזרוע השלישית היא חוסר שוויון בתכנים הלימודים ובתכוניות הלימודים

אנו שבים וקוראים לנציגי הקואליציה והאופוזיציה בכנסת לשוב להידברות, ולהסכים על חלוקת המושבים ותפקידי היו"ר בוועדות הכנסת, בהתבסס על יחסי הכוחות (הצמודים) בכנסת הנוכחית

רק 49% מהבנים הערבים בערים המעורבות זכאים לבגרות, לעומת 68% בקרב הבנים היהודים באותן ערים. מצבן של הבנות הערביות בערים המעורבות טוב יותר משל הבנים, אבל הפערים בין הבנות היהודיות בערים המעורבות לבין הערביות גדולים אף הם. סקירה מיוחדת על הפערים בחינוך בערים המעורבות

שש שעות של שיתוק מוחלט עשו לפייסבוק את מה ששלל שערוריות וסקנדלים לא עשו במשך שנים. לצד החשיפות של עובדת החברה לשעבר על מאחורי הקלעים של פייסבוק, נראה שהתביעה לאחריות הולכת ומתהדקת סביב צווארה. בישראל, עוד הרבה יותר מאשר בארה"ב, יש צורך דחוף בחקיקת רשתות חברתיות – וזאת הסיבה

עם פרישתו הקרובה של השופט ג'ורג' קרא יישאר בית המשפט העליון בלא שופט ערבי. על הוועדה לבחירת שופטים למצוא מועמדים ערבים לעליון, שכן כרגע ברשימת המועמדים מצוי רק מועמד ערבי אחד. העבודה על כך צריכה להתחיל בערכאות הנמוכות יותר, וביוזמות אקטיביות של הוועדה לאיתור מועמדים

הדיון שהתקיים ב-FDA מלמד על הצורך ביצירת תחום ידע חדש שלטכנולוגיה יהיה בו ממד מרכזי: קבלת החלטות בדיוני ווידאו. אין הכוונה רק לכלים "טכניים" שמטרתם לייצר תקשורת נוחה, אמינה ומאובטחת, אלא למהפיכת עומק בדרך שבה מתנהלים דיונים ומתקבלות החלטות בדרך שאינה אפשרית בחדר הדיונים הפיסי

עברו מעל 73 שנים מאז הקמת המדינה, ועדיין אין חוק יסוד הקובע את המובן מאליו בדמוקרטיה: הכל שווים בפני החוק. אין מפלים בין אדם לאדם. מילים אלמנטריות שמופיעות בכל חוקה בעולם. יש לברך את ועדת חוקה חוק ומשפט בכנסת שהחלה השבוע בסדרת דיונים שיעסקו בשאלת עיגון ערך השוויון בחוקי היסוד של מדינת ישראל

מלבד חשבון הנפש המתבקש על מעשינו בעולם האמיתי, האם כדאי שנתחיל לקחת בחשבון את החטאים שאנו מבצעים בעולם המקביל - זה שאנו מבלים בו שעות כל יום? השנה גילינו שזה יכול להביא לפגיעה של ממש בלכידות החברתית, וביכולת שלנו לחיות יחד. יום כיפורים תשפ"ב

עד כה ההישג המרכזי של ממשלת בנט - לפיד היה בעצם הקמתה ובשיקום היציבות והתפקוד של הממשלה ושל המערכת הפוליטית. בשנה הקרובה, תעמוד הממשלה במבחן הבגרות האמיתי שלה. הציבור כבר לא יסתפק בסיום המשבר הפוליטי כהישג היחיד שמצדיק את קיומה

למרות ההצהרות, מערך שלם של תפקידים במערכת בנוי על פיקוח, דיווח ווידוא ביצוע. שנתיים לתוך מגיפת הקורונה ושינוי סדרי עולם - הגיע הזמן לתת אמון במנהלים ובמורים

הבעיות במערכת החינוך מקשות על החברה הערבית-בדואית בנגב להשתלב בשוק העבודה הישראלי, ויש לפעול לפתרונן בטרם יגדלו הפערים עוד

פיצול משרת היועץ המשפטי לממשלה בא לעולם כחלק ממערכת פופוליסטית המבקשת לחסל את האיזונים והריסונים במשטר שלנו. קל מאד לאחד חלק גדול מהציבור כנגד האליטות והשירות הציבורי המשפטי. יש להימנע מפיצול המשרה שתכליתו או תוצאתו המעשית היא הצבת השלטון מעל לחוק

המשבר במערכת החינוך כולל בין היתר, מחסור של כ-10,000 מורים. אפשר לגייס מורים ללא תעודת הוראה, להגדיל את אחוזי המשרה. אבל צעד אחד, מתבקש במיוחד, לא נעשה: שילוב מורים ומורות מהחברה הערבית בבתי ספר יהודיים.

חוות דעת זו עוסקת בשאלה החוקתית: האם הורדת גיל הפטור פוגעת פגיעה בלתי מדתית בעיקרון השוויון, באופן שיכול להביא לפסילת החוק על ידי בית המשפט העליון.

הרפורמה המוצעת מורכבת ומחייבת איזונים הקשורים לזכויות אדם ואינטרסים ציבוריים אשר הרגולציה והרגולטורים מופקדים עליהם. בין היתר יש לוודא שהרשות אשר מוצע להקים לא תפעל כ"רגולטור על" ולא תפגע בסמכויות הרגולטורים המקצועיים. מסיבות אלה ועוד - יש להחריג את הרפורמה מחוק ההסדרים ולנהל דיון מקצועי ורחב, בהליך חקיקה סדור וראוי

אנו נמצאים על סיפה של קטסטרופה גלובלית של מעקב טכנולוגי, ומדינת ישראל הופכת להיות פניו של המשבר בשני מרחבים - מול ידידותיה של ישראל בעולם המערבי ובכללן האיחוד האירופי והאו''ם, וכן מול תעשיית הטכנולוגיה המקומית והגלובלית

החוק המגביל את אפשרותו של נאשם בפלילים להרכיב ממשלה מתכתב עם מציאות לא נורמלית, בה פוליטיקאים רבים מדי מוצאים עצמם חשודים בפלילים ומתעקשים להמשיך לכהן בתפקידים שלטוניים בעת שהם נאבקים על חפותם

בעקבות פרסום תזכיר החוק המסדיר את מערכת המעקב "עין הנץ", חשוב להבין כי מדובר בניסיון להעביר מתחת לרדאר חקיקה העוסקת בזיהוי פנים לצרכי שיטור, במסווה של טיפול במעקב אחר לוחות רישוי של כלי רכב. לפיכך, יש להסיר מן התזכיר את ההתייחסות למערכות זיהוי פנים ולהתמקד במערכות זיהוי לוחיות רישוי וחפצים דוממים אחרים

תוצאת פסק הדין היא שאין חובה למנות ועדת חקירה ואין חובה להורות על חקירה משטרתית. זוהי תוצאה בלתי סבירה

חלוקת החברים בוועדות הכנסת אינה הוגנת וחריגה ביחס לכנסות ב-15 השנים האחרונות. הוגנות כלפי האופוזיציה איננה רק בגדר "נדיבות של מנצחים", אלא מתחייבת מאופייה הדמוקרטי של המדינה

הרגולציה הדרקונית על ייצוא טכנולוגיות ביטחוניות, יחד עם ההלימה בין רשימת המדינות שקיבלו לידיהן את תוכנת הריגול של NSO לבין ידידותיה החדשות של ישראל בשנים האחרונות, מלמדות שכל עסקאות המכירה של המערכת לדיקטטורות ולסמי-דמוקרטיות נעשו באישורה ובעידודה של מערכת הביטחון

הימים האחרונים מלמדים שהמשחק הכפול שמדינת ישראל משחקת – מצד אחד קידום האתוס של סטארט אפ ניישן, ומצד שני הכתמת תעשיית הטכנולוגיה של ישראל בגלל מכירת נשק לאנשים רעים – לא יוכל להימשך. מעתה, יש לכלול שיקולים של זכויות אדם ביצוא של טכנולוגיות ביטחוניות, ולפעול להסרת מסך ההסתרה מאחורי כל התעשייה הענקית של ייצוא טכנולוגיות ביטחוניות

play

פרשת NSO הציפה לא מעט סימני שאלה סביב ייצוא הטכנולוגיות הביטחוניות שמספקת תעשיית הסייבר הישראלית למשטרים לא דמוקרטיים. האם השימוש בתוכנות מעקב הוא לגיטימי, עד כמה משרד הביטחון מעורב בעסקאות כאלה, ומהן ההשפעות ארוכות הטווח של הפרשה על תעשיית הסייבר המקומית?

על שרת החינוך החדשה להקים מינהל חינוך ערבי עצמאי ואוטונומי במשרד החינוך, שיעניק לחברה הערבית בישראל השפעה על תכני הלימוד וגיוס כוח ההוראה, ויתקן את המצב הנוכחי בו השליטה אינה בידיהם כלל

היעדרותו של הציבור הערבי ממוקדי ההנהגה הצעירה שקמה במחאה החברתית של 2011, בשילוב תת-הייצוג שלו במוקדי השלטון, הביאו לכך שגם הישגיה המוגבלים של המחאה כמעט שלא השפיעו על החברה הערבית. ייתכן שהמחאה החברתית של הציבור הערבי הגיעה בחלוף עשור, באירועי מאי 2021, וחשוב להקשיב לזעקה שעלתה ממנה

בעידן של פופוליזם גואה ומשבר פוליטי עמוק, נועד לריבלין התפקיד של המבוגר האחראי. כשרצף הניסיונות לפגיעה במוסדות הממלכתיים הפך לשיטפון, הבין שעליו לשמש כמגן הדמוקרטיה ולהוות מוסד ממלכתי העומד מעל ומעבר למחלוקות הפוליטיות

חוק האזרחות והכניסה לישראל אומץ בשנת 2003 כהוראת שעה זמנית. כעת יש לשקול מחדש אם אכן ישנה הצדקה ביטחונית להוראות הגורפות הקבועות בחוק, ואם קיימות חלופות שבכוחן למזער את הפגיעה בזכויות האדם הכרוכה בהסדר

אין בעולם תקדים לשינויים חוקתיים תכופים ומהירים כל כך כמו במערכת החוקתית הישראלית. לכן, המאמצים לקידום עבודת הוועדה לניסוח חוק יסוד: חקיקה חשובים, ומאותתים שהדרך לייצוב המערכת הפוליטית עוברת דרך אשרור כללי המשחק הפוליטי

הריסת ביתו של הנאשם ברצח יהודה גואטה ז"ל מעלה שוב את שאלת החוקיות של הצו. ניתן להציע שני מבחנים לשאלה האם מדובר באמצעי קביל - הראשון, האם הוא בר יישום כאשר מדובר ביהודים, והשני, האם ניתן לדמות את שופטי בית המשפט המאשרים צווים אלה מסבירים את החלטתם למי שנפגעים על ידה

אימוץ מודל של חוק נורבגי מלא, המחייב את כל השרים וסגני השרים להתפטר מהכנסת, הכרחי כדי להגדיל את מספר חברי הכנסת הפנויים לעבודה פרלמנטרית מלאה ולהקל על עומס העבודה של חברי הכנסת

ההצעה לאפשר לקבוצה של ארבעה חברי כנסת או יותר להתפלג מסיעתם, פסולה ונובעת משיקולים פוליטיים. במיוחד בימים אלה, חשוב לעודד יציבות פוליטית ולצמצם את ההתפלגויות בסיעות הכנסת

הסכמים פוליטיים יש לקיים על סמך אמון הדדי ותמריצים פוליטיים, ולא לאכפם באמצעות חקיקת יסוד. מדובר בהצעה שמשקפת את המשך התרבות הפוליטית של תיקוני חוקי יסוד תכופים שלא לצורך

חוק האזרחות והכניסה לישראל קובע כי לא יוענקו היתרי שהייה בישראל לתושבי השטחים הפלסטינים או לאזרחים או תושבים של מספר מדינות עוינות. תוקפו הוארך מדי שנה, והוויכוח הנוכחי עוסק בהצעת הממשלה להאריכו בשנה נוספת. האם הוא נחוץ מבחינה ביטחונית ומה משמעות אי הארכת החוק?

בחינה של החלקים המרכיבים את הקואליציה החדשה מגלה כי הרכבה דומה לזה שבאופן מסורתי מאפיין אופוזיציה בישראל - משני קצוות המפה הפוליטית. באופן פרדוקסלי, ניסיונם של מנהיגים פופוליסטיים לקטב ולפלג מוביל כעת לתוצאה ההפוכה של איחוד המתנגדים להם

לצד השותפות הפוליטית המבורכת החדשה בממשלה, יש לחזק ולטפח שותפות מקצועית במשרדי הממשלה כדי לפעול למען הציבור הערבי והיהודי גם יחד

אחרי עשור כחברה בארגון ה-OECD, על מדינת ישראל לשאול עצמה האם היא בגרה מספיק כדי להבין שאיננה זקוקה לפטרון חזק וכל-יכול בדמות מזכ"ל ה-OECD כדי להוביל שינוי תפיסתי שיבטיח איכות חיים לתושביה ופיתוח כלכלי-חברתי בר-קיימא

זירת ההשפעה המרכזית עבור הציבור הערבי היא הרשות המקומית. עם זאת, התושבים הערבים בערים המעורבות משתתפים בבחירות המקומיות בשיעור נמוך בהרבה מאשר ברשויות הערביות. בבחירות לכנסת, לעומת זאת, שיעור הצבעתם דומה לממוצע הנמוך בקרב הציבור הערבי. על הממשלה החדשה והרשויות המקומיות לפעול להגברת האמון של התושבים הערבים בהן

ממשלות נתניהו רמסו את המיעוט הפוליטי בכנסת, ודוגמה לכך אפשר למצוא בהתעלמות השיטתית מהמנהג החוקתי למנות חבר אופוזיציה לוועדה לבחירת שופטים. כעת, על הממשלה החדשה להגביל את כוחו של הרוב בכנסת כדי למנוע את איבוד הרסן

ממשלת השינוי נראית כמתיימרת להוביל לשינוי גם של מערכת הממשל והמסגרת החוקתית בישראל. בתקופה בה המערכת משוועת ליציבות, חשוב שהשינויים יהיו כאלה המקדמים חזרה למסגרת דמוקרטית בריאה של איזונים ובלמים וינסו לבצע עיגון לטווח ארוך של כללי משחק מוסכמים ויציבים

האחריות על קביעת גבולות חופש הביטוי במרחב הדיגיטלי צריכה להיות באחריות הרשתות עצמן, אבל גם באחריות הכנסת והממשלה, מתוך הבנה שהדינמיקה המסוכנת בקבוצות הסגורות ברשתות החברתיות עלולה להוביל ממילים לשכנוע ומשם- למעשים

כבר שנים שהאוכלוסייה הבדואית בנגב חשה שאין נכונות מצד המדינה לבוא לקראתה, דבר שבתורו מוביל לתחושות תסכול ומצוקה שרק הולכות וגוברות. על מנת למנוע עימות בין מדינת ישראל והבדואים בנגב, המדינה חייבת להכיר בזכות הבדואים על אדמתם, לשתפם בתכנון עתידם, ולהפסיק עם מדיניות מפלה רבת השנים

עד כמה החלת חובת צינון לראשי ממשלה היא מידתית? ומה בנוגע להגבלת כהונת ראש ממשלה? כל התשובות על ההסכמים הקואליציוניים

לפעמים נראה שבעוד שברחבי העולם כבר נוקטים צעדים נגד השפעת ענקיות האינטרנט על השווקים המקומיים, ממסים אותן ואף קונסים, בישראל מתנהגים כאילו אנחנו ב-2010: לומדים, בוחנים, מהססים ומהרהרים מהי השפעת ענקיות הדיגיטל על המשק הישראלי. לכן הודעת הרשות לתחרות על כך שהיא שוקלת לקבוע שפייסבוק היא מונופול בישראל, מפתיעה ומעניינת

שינויים בשיטת הבחירות בהחלט אפשריים, אך אלה צריכים להיעשות בזהירות ובהליך חקיקה ארוך ומחושב, וחייבים לחול אך ורק על הכנסת הבאה. היוזמה להחלת הבחירה הישירה באופן מיידי מאפיינת משטרים של דמוקרטיה מתפוררת, בה השלטון מתקן שוב ושוב את דיני הבחירות כך שיוכל להנציח את שלטונו

המסר של בית המשפט לכנסת בביטול פשרת האוזר הנו כי עליה לכבד את הכללים החוקתיים או לשנותם. האופציה השלישית - לבלף ולקרוא לחוקים המפרים את הכללים החוקתיים בשם "תיקוני חוק יסוד בהוראות שעה" אינה אופציה שדמוקרטיה המחויבת לרעיון של איזונים ובלמים צריכה לאפשר

המדינה השקיעה משאבים רבים בשנים האחרונות כדי לקדם חלקים מן האוכלוסייה הערבית, אך הצעירים הערבים נפלו בין הכסאות, ורבים מהם נותרים חסרי מעש, ללא תעסוקה או פרנסה. תכנית של שנת מעבר תסייע לאותם צעירים לרכוש כלים ומיומנויות להשתלבות מיטבית בשוק העבודה הישראלי

מה משמעות ועדת החקירה שהחליטה להקים המועצה לזכויות אדם של האו״ם, ומה ההבדל בינה לבין החקירה שמתנהלת בבית הדין הבינ״ל בהאג? פרופ' יובל שני מסביר

האירועים האלימים, ההסתה והגזענות שחווינו בשבועות האחרונים ברחבי הארץ, הם תוצאה ישירה של היעדר מדיניות ברורה לחינוך לפלורליזם וערכי הדמוקרטיה במערכת החינוך. כעת נדרשת תכנית פעולה להנחלת ערכים לאזרחות משותפת, חוסן לאומי ורב תרבותיות

פשעי שנאה המבוצעים על ידי ערבים כנגד יהודים נמצאים ממילא "על הכוונת" של גורמי האכיפה ושירות הביטחון הכללי, ונדרש מאמץ מיוחד כדי שגם פשעי שנאה של יהודים יזכו ליחס דומה

המכון הישראלי לדמוקרטיה וארגון העיתונאים להנהלת פייסבוק ישראל והיועמ"ש: עצרו ההסתה הפרועה נגד עיתונאים ואנשי תקשורת לפני שיישפך דם. איומים מילוליים עלולים להפוך למעשי אלימות פוגעניים

עד כמה הלחץ הבינ"ל משפיע על ישראל ובפרט על צה"ל; אילו סמכויות נמצאות בידי מועצת הביטחון של האו"ם, ומתי בעבר התקבלו החלטות משמעותיות בנוגע לישראל?

ההנהגה הלאומית חייבת ליצור הבחנה מברזל בין סבב הלחימה מול עזה לבין המהומות בערים המעורבות. עליה לקבוע אסטרטגיה לאומית מול עזה שאיננה מקבלת את מדיניות הסבבים כגזירת גורל ולפעול לפתרון אתגרי היסוד המטרידים את האזרחים הערבים וכך לתקוע טריז בינם לבין המנהיגים האסלאמיים בעזה

בשונה ממוסדות שלטון אחרים, מוסד הנשיאות נדרש להצדיק את עצם קיומו, ויש אפילו המערערים על נחיצותו. כדי להכריע אם מדובר במוסד המצדיק את קיומו, חשוב להבין את האופן שבו התגבש מעמדו, את תפקידיו הסמליים ואלה שעשויים להיות בעלי השלכות מרחיקות לכת, את הביקורת השיפוטית על החלטותיו ואת מעמדו בזירה הפוליטית והציבורית

כיצד נבחר נשיא בישראל; מדוע ההצבעה חשאית; באיזו מידה קיימת לנשיא חסינות מדין פלילי, והאם ניתן להתנות את בחירת הנשיא בהסכמתו מראש למתן חנינה לאדם כלשהו?

האסון בהר מירון מצריך הקמתה של ועדה ממלכתית שתקבע נורמות ראויות של אחריות במישור האזרחי. זו תצטרך להיכנס בעובי הקורה ולהצביע על הכשלים המערכתיים העמוקים ביחסי דרג אזרחי מבצע ודרג פוליטי

המגמה המסתמנת בישראל היא שוועדת חקירה מוקמת כדי לפצות על היעדר התרבות של אחריות מיניסטריאלית, היעדר מנגנוני פיקוח ובקרה בעלי עוצמה בידי הכנסת, וכן היעדרה של מחאה ציבורית אפקטיבית. יחד עם זאת, עליה להתמקד לא רק במציאת אשמים אלא גם בניתוח דרכי קבלת ההחלטות ובכשלים המערכתיים

אמון הציבור בכל אמצעי התקשורת עלה ביחס ל-2019, כאשר הרשתות החברתיות נהנות מהעלייה הגדולה ביותר. הרדיו הציבורי ממשיך להיתפס כמקור החדשותי המהימן ביותר

ראש הממשלה רמס פעם נוספת את שלטון החוק, תוך התעלמות מוחלטת מעמדת היועץ המשפטי לממשלה. כל זה, בזמן שאין שר משפטים מכהן שיפעל להגנה על מערכת המשפט. בימים האלה אין שר משפטים בישראל, וראש הממשלה הישר בעיניו יעשה - ולא משנה מה אומר החוק

יש הצדקה לדרוש נאמנות למדינה ממי שמבקש להתאזרח בה, אולם סירוב לגנות בן משפחה איננו שקול לחוסר נאמנות או לתמיכה במעשה שעשה. על כן סירובה של המדינה להעניק לכרים חשים אזרחות ישראלית, על רקע סירובו להתנער מאחותו, שמרצה עונש מאסר על רקע מעורבותה בפיגוע טרור - אינו מוצדק

שיעור העוני של האוכלוסייה הערבית בירושלים כפול מזה שבאוכלוסייה היהודית. גם תקציב החינוך למזרח העיר נופל משמעותי מזה שבמערבה. סדר העדיפויות כאן חייב להשתנות

בתי הספר הערביים הבדואיים בנגב נמצאים הרחק מאחור ביחס למערכת החינוך העברית - החל בתשתיות וכלה באיכות בתי הספר, מה שבא לידי ביטוי בהישגים הלימודיים. כל אלה מקשים על החברה הבדואית בנגב להשתלב באקדמיה, בשוק העבודה ובחברה הישראלית

את האלימות הנובעת מתוך גזענות יש לעקור מן השורש. מדובר בעברות החותרות תחת ערכי היסוד של הקהילה הבינלאומית, לכן נדרשת התגייסות של המדינות המחויבות לערכים אלה למאבק נחוש בתופעה

התפיסות והיחס כלפי הערבים תושבי הערים המעורבות, שנפלו בין הכסאות בכל התוכניות הממשלתיות, הם כמי שישפיעו לרעה על צביונן של הערים. האתגר עומד כעת לפתחה של הממשלה שתקום, שצריכה להשקיע ולכלול בתוכניותיה לצמצום הפערים גם את הערבים בערים המעורבות

ההצעה לבחירה ישירה לראשות הממשלה משנה באופן מהותי את שיטת הממשל בישראל. מדובר בשינוי רטרואקטיבי בחוקי המשחק, שמעוות את החלטת הבוחר ומתערב במהלך הרכבת הממשלה. גם בהשוואה בינלאומית, זוהי "המצאה" מקורית שאינה קיימת בשום דמוקרטיה אחרת

המצב בו כל הסדר חוקי או נורמה ציבורית יכולים להשתנות בכל רגע נתון מנוגד באופן בסיסי לרעיון של שלטון החוק בדמוקרטיה

ככל שמרוקנים את סמכותו מתוכן מהותי והופכים אותו לסופר קולות גרידא, כך אין שומרים על מעמדו הרם של הנשיא אלא דווקא מנמיכים את קומת התפקיד. לכן, אין מניעה שבג"ץ יעביר את החלטת הנשיא תחת שבט ביקורתו. לא את הנשיא שנהנה מחסינות אישית מהותית, אלא את החלטתו

מניעת תפקוד הוועדה מסכלת את תכלית חוק יסוד הכנסת ומשתקת את הכנסת. זוהי פעולה הפוגעת קשות במרקם החיים הפרלמנטרי. על יו"ר הועדה המסדרת לכנס את הוועדה באופן מיידי ולאפשר לרוב שבה להעלות הצעות שיאפשרו את קיומה התקין של הכנסת

ראשי הרשויות המקומיות הערביות התגלו במהלך משבר הקורונה כשותפים מלאים ליישום החלטות הממשלה. יחד עם זאת, המשבר חשף את חולשתן המבנית של הרשויות הערביות, אשר מוצאות עצמן במצב שברירי במיוחד ביחס לרשויות יהודיות

נתניהו ספק ביצע עבירה, אבל את הכרטיס האדום הוא יקבל לא על העבירה, שיתכן ואפילו לא הייתה מזכה אותו בכרטיס צהוב, אלא על ההשתלחות שלו בשופט. בדמוקרטיה, כמו בכדורגל, יש כללי משחק

רדיפתו של פרופ' גולדרייך והפגיעה בו הן תולדה ישירה של החלטת בג"ץ בעניין חוק החרם. כך מתגלגל לו עיוות חקיקתי שזוכה לגושפנקא שיפוטית להצמיח פירות באושים. כך מתרחק החוק הישראלי ממה שראוי לכבדו. כך מתרחק בית המשפט מתוארו בית המשפט הגבוה לצדק

הטלת תפקיד הרכבת הממשלה על בנימין נתניהו, המואשם במעשים פליליים, לוקה בחוסר סבירות קיצוני, משום שהיא מהווה פגיעה אנושה במבנה הדמוקרטי של מדינת ישראל, במאבק בשחיתות השלטונית, בטוהר המידות ובאמון הציבור בשלטון. המשך כהונתו יעמיד את ראש הממשלה נתניהו בניגוד עניינים מובהק, בין ענייניו המשפטיים האישיים ובין האינטרס הציבורי

אין דרך להבין את השיתוק בקבלת ההחלטות בממשלה, את השפל באמון הציבור בפוליטיקה וברשויות השלטון מבלי שנפנים כי כל עוד בנימין נתניהו לא יצליח לבלום את ההליך המשפטי באמצעות מהלכים שהוא מוביל במערכת הפוליטית מכס ראש הממשלה, המשבר לא יסתיים

דווקא בתקופה שבה הקול הערבי מקבל חשיבות מכריעה, כוחן של המפלגות הערביות נחלש ויותר מחצי מהמצביעים הערבים לא הגיעו לקלפי. שתי הרשימות הערביות אמנם הצליחו לעבור את אחוז החסימה ולשמור על ייצוגן בכנסת, אולם הרשימה המשותפת תידרש לעשות חשבון נפש נוקב ולתהות מדוע דווקא היא שילמה את מחיר הפיצול בשורותיה ערב הבחירות

סירובו של ראש הממשלה למנות שר משפטים הוא חלק ממכלול של פעולות שנועדו להחליש את מערכת אכיפת החוק. בכך פועל ראש הממשלה בניגוד עניינים ואינו ממלא עוד את תפקידו

הסכנה לפגיעה באמון הציבור בתוצאות הבחירות יכולה להגיע דווקא מוועדת הבחירות המרכזית עצמה. כדי להימנע מתסריטים כאלה בעתיד, יש להקים "רשות בחירות לאומית" שתנהל את הבחירות לכנסת, ותהיה מקצועית

החלטת הפרקליטות לסגור את התיק כנגד ח"כ מיקי זוהר בגין הצהרתו שיפרסם מידע מביך על היועמ"ש אם לא יבטל את כתבי האישום נגד ראש הממשלה, פותחת פתח למתקפות נוספות של חברי הכנסת על מערכת המשפט

שיעור גבוה יותר של מובטלים או עובדים שיצאו לחל"ת ופגיעה עמוקה יותר בשכר ובהיקף המשרה, מעצימים את הבעיות שרווחו עוד קודם לכן בחברה הערבית. קיים חשש אמיתי שמשפחות רבות יתדרדרו לעוני, ושעובדים רבים שנפלטו משוק העבודה לא ימצאו את דרכם חזרה. לאלו עלולות להיות השלכות ארוכות טווח שליליות על החברה הישראלית כולה

גם אם לעיתים נדמה שהממשלה ויתרה על הערבים, הערבים לא ויתרו על רצונם להפוך לשחקן פוליטי משמעותי. יהיו תוצאות הבחירות אשר יהיו, את חשיבות הקול הערבי נראה שכולם כבר הפנימו

עקב כשלים מבניים וחוסר טיפול הולם מצד רשויות המדינה, צעירים רבים בחברה הערבית אינם מוצאים את מקומם. כדי למנוע את הידרדרותם לאלימות ופשיעה, יש להקים גוף ייחודי שיציע לצעירים וצעירות הכוונה וסיוע ברכישת כלים בצמתי קבלת ההחלטות בכניסתם לאקדמיה ולשוק העבודה

כאשר האלימות והפשע הם חלק בלתי נפרד מהמרחב, אלו מחלחלים גם אל הילדים, אפילו במערכת החינוך. התחושה שאין דין ואין דין ביישובים בערביים מפחידה את כולנו, במיוחד הנשים, האמהות

החלטתו של יו"ר ועדת הבחירות לסווג קידום של תוכן שיזם גורם פוליטי כתעמולת בחירות ולסמן מי עומד מאחוריו, תגן קודם כל עלינו, הבוחרים, ומלמדת עד כמה הכרחי להוסיף לחוק דרכי תעמולה איסור פלילי על הטעיה בתעמולה

ישראל היא הדמוקרטיה היחידה שמונעת מאזרחיה לשוב אליה. התנערותה מאחריות על חייהם ובריאותם של אזרחיה בחו״ל מצביעה על שבריריות מעמדן של זכויות ותפיסות היסוד שמרכיבות את האמנה החברתית הישראלית. שיקומן יהיה לפתחנו ביום שאחרי הקורונה

פסק הדין בעניין איכוני השב"כ אינו נוגע רק לזכות לפרטיות, אלא מראה כיצד פרשת האיכונים היא מיקרו-קוסמוס לתהליכי קבלת ההחלטות בממשלה בתקופת הקורונה

מאמצים לעידוד התחסנות הם ראויים וחשובים, על כך אין כל מחלוקת. השאלה היא מה יוביל אותנו לשם ומה, לעומת זאת, יפגע באופן לא מידתי בזכות של כל אחד מאתנו שהמידע הרפואי לגבי עצמו יישאר שלו ובשליטתו

פעולות הממשלה להגבלת כניסת ויציאת אזרחים ותושבי קבע ישראלים חורגות מגבולות המידתיות, וננקטו על רקע חוסר היכולת של המדינה לאכוף מגבלות בידוד לחוזרים לישראל באפקטיביות. גם בהשוואה בינלאומית, לא נמצאו הגבלות כה גורפות על הזכות של אזרחים להיכנס למדינה

אמנם האזיק האלקטרוני הוא חלופה עדיפה לחיוב אדם בבידוד מחוץ לביתו במלונית, אך חשוב לקבוע במפורש את התכלית שלשמה נועד השימוש באזיקים, להגדיר ולהגביל את הגישה למידע, וכל זאת תוך אבטחת המידע האישי הרגיש

למי שעקב אחר התנהלותה של משטרת ישראל לאורך השנים, מופעים של אלימות משטרתית אינם מפתיעים, ומבטאים בעיות יסוד מערכתיות שהמשטרה מתמודדת איתן מזה עשורים, העיקרית שבהן היא היעדר אפקטיביות של מנגנוני הבקרה הפנימיים והחיצוניים לה

העברת פרטי מתחסנים לרשויות המקומיות ולמשרד החינוך תפגע קשות בליבת הזכות לפרטיות. מניסיון העבר, הגופים הללו אינם מצטיינים באבטחת מאגרי המידע המצויים כבר עתה ברשותם

עידוד התחסנות באמצעים התנהגותיים ובאמצעות שכנוע הוא בעל תכלית ראויה, אולם ישנם אמצעים שעשויים להיות אסורים ופוגעניים. לפיכך, על המדינה למצות ככל האפשר אמצעי הסברה ושכנוע שאין בהם פגיעה בזכויות כלל ולהיזהר בהפעלת אמצעים, בעיקרם מתן תמריצים, כך שהפגיעה בזכויות תהיה מינימלית

פסילת מועמדים ורשימות לכנסת פוגעת באחת הזכויות הדמוקרטיות הבסיסיות ביותר, הזכות לבחור ולהיבחר. על כן, עליה להיעשות תוך נקיטת משנה זהירות, שיקול דעת ואובייקטיביות. מי רשאי לפסול מועמדים ורשימות לכנסת, ועל סמך אילו קריטריונים ניתן לעשות זאת? חוקרי המכון עם התשובות לכל השאלות

עם פתיחתה של מערכת החינוך בהדרגה, נראה ששוב לא הופקו שום לקחים, ופעם נוספת לא נלקחה בחשבון דעתם של אנשי החינוך. משרד החינוך מתעקש שלא להתייעץ ולהקשיב לאנשים בשטח, פשוט כי הוא לא סומך עליהם. כעת עליו לבזר סמכויות לידי הרשויות המקומיות ומנהלי בתי הספר, ויותר מכל- לבנות אמון מחודש עם הצוות החינוכי

על מערכת החינוך לספק לבני הנוער את היכולת והכלים לפענח את משמעות המילים המנוקדות המעטרות את הקמפיינים הפוליטיים, תוך הקניית אוריינטציה פוליטית ואזרחית. אחרת, המילים הללו ימשיכו להיות סיסמאות ריקות מתוכן

משפט רה"מ שהתחיל היום צפוי להמשיך ולאתגר את מערכת המשפט, המערכת הפוליטית ובעיקר- את אמון הציבור בהתנהלותו של רה"מ במשבר הקורונה וכמי שאמון על מערכת אכיפת החוק. כל ממשלה חדשה תצטרך לתת הדעת על כך ולחתור לתיקון חוק יסוד: הממשלה, באופן שימנע מראש ממשלה כהונה תחת כתב אישום חמור

פסק דין של בית המשפט העליון בעתירת עמותת טבקה, האגודה לזכויות האזרח והוועד הציבורי נגד עינויים בישראל נגד משטרת ישראל, עורר שוב את השאלה, כיצד צריך בית המשפט להתייחס להוראות חוק 'ישנות' ובעייתיות מבחינה חוקתית. בימים בהם דגל הליברליזם נישא ברמה, ואין פוליטיקאי שאינו מנפנף בו, יש מקום לדרוש התחייבות למהלך חקיקתי ומינהלי גדול של התאמת החקיקה הישנה לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. עם השלמת המהלך, ניתן יהיה וצריך יהיה לבטל את הוראת שמירת הדינים

ניסיונות החיזור של לפיד אחר הציבור הערבי הם בבחינת מעט מדי, מאוחר מדי וגם- מזויף מדי. אולם הסכנה האמתית טמונה בתחושת המיאוס הכללית שתחלחל בציבור הערבי בעקבותיהם, אלא אם יאמינו בכנות המאמצים וביכולתם של מנהיגי המפלגות הציוניות לשתף פעולה עם נציגיהם בכנסת

הדינמיקה בקבוצות הפייסבוק הסגורות היא מצע להפצת קונספירציות וחדשות כזב. יכולת השכנוע בהן עצומה, והן הופכות לפצצה מתקתקת בידי גורמים המבקשים לזרוע חוסר אמון במוסדות הדמוקרטיים

בקלות בלתי נסבלת, יכולה הכנסת לתקן את חוקי היסוד, לבטלם, או לחוקק חוקי יסוד חדשים. לכן יש צורך בחקיקת חוק יסוד חקיקה שישריין את חוקי היסוד הקיימים ברוב גדול

כל עוד מנהלים יעריכו, ובצדק, שהסיכון מפני תביעות או סנקציות עקב דליפת מידע אישי הוא נמוך, המוטיבציה שלהם לבצע שיפור במתווה ההגנה בסייבר בארגון, תישאר נמוכה

בעקבות דחיית בג"ץ את עתירת התושבים הפלסטינים, שהוגשה על ידי "יש דין" ו"עמותת רופאים למען זכויות אדם", נגד ההסדרה המשפטית של חיפושים בבתי פלסטינים ביהודה ושומרון

רשויות המודיעין והאכיפה בארה"ב לא הפיקו לקחים מבחירות 2016 וכשלו באיתור הקנוניה הווירטואלית שהתפתחה בין טראמפ לבוחריו. אם אנחנו רוצים למנוע "יום כיפור סייברי" כזה אצלנו, עלינו להשקיע כבר עכשיו מאמץ תפיסתי בהבנה של מה שהתרחש בארצות הברית ומה ניתן ללמוד ממנו לגבינו

זהו מדרון חלקלק שיסייע לקונצרן של פייסבוק לאסוף עוד ועוד מידע על כולנו, שיעובד וישמש להתאמת תכנים שיווקיים וגרוע מכך- לשלול כל עצמאות מחשבתית פוליטית אינדיבידואלית. הפתרון הוא התערבות ממשלתית ועדכון חוק הגנת הפרטיות המיושן יחד עם מחאה צרכנית רחבה

על ראש הממשלה ויתר המועמדים המבקשים לרכוש את אמונו של הציבור הערבי, להבין את המצוקות מהן הוא סובל, בראשן הפשיעה המשתוללת ברחובות, ולהבטיח לטפל בהן ללא קשר להצבעה למפלגה כזו או אחרת

הגל הפופוליסטי ששטף את הדמוקרטיות בעשור האחרון הוא לא מקרי. הוא מהווה קריאת השכמה לדמוקרטיה הליברלית. הפופוליזם על אף מגרעותיו והשלכותיו ההרסניות מביא איתו משהו אחד חשוב - מראה, שבה משתקפת דמותה של הדמוקרטיה הליברלית בת זמננו. ומה שנגלה במראה הזו הוא עיוות קיצוני של הרעיון הדמוקרטי הליברלי

במקום שמנהיג שיש לו אוהדים רבים טוען שהבחירות נגנבו, כמעט בהכרח יהיו מי שיפעלו באלימות או באיומים כדי למנוע העברה של השלטון לאלה שבאמת זכו בו. את המעשים הנעשים על ידם ואת ההסתה למעשים אלה, יש לראות לא כסתם מעשים של אלימות ואיומים אלא כהתקפה נגד המשטר הדמוקרטי. התקפה כזו חייבת להיות מוגדרת כעברה פלילית חמורה

תשתיות רעועות וקושי בהבנת התכנים הנלמדים בזום: הקורונה העצימה את הפערים בין סטודנטים יהודים לערבים. החשש הוא שבשנה הקרובה תהיה נשירה מסיבית של סטודנטים ערבים, דווקא בעידן שבו השכלה גבוהה היא הכלי המשמעותי ביותר למוביליות חברתית וכלכלית

מגמה של אי אמון ציבורי בבית המשפט העליון משמאל או מצד הציבור הערבי, לא פחות מסוכנת פחות מזו שמגיעה מימין. אכזבה ציבורית מנפילת המבצר מסוכנת בדיוק כמו אכזבות מהתרחבות גבולותיו

ההיענות לחיסונים כמובן משמחת, אלא שאיש לא ביקש את הסכמתנו להשתתף במחקר שעושה פייזר, ובכך יש הפרה של שרשרת האחריות כלפינו, הציבור. מקבלי ההחלטות בממשלה, במשרד הבריאות ובקופות החולים ממשיכים לחשוב שהבריאות והדאטה שלנו הוא רכושם שלהם. הדבר הזה חייב להשתנות

play

אכיפת מגבלות הקורונה, יחד עם היעדר מפכ"ל קבוע ולחצים פוליטיים מצד השר לביטחון פנים, הזיקו לתדמיתה כגוף מקצועי וא-פוליטי והביאו למשבר אמון חמור בה. על המפכ"ל הבא לוודא שהמשטרה תפעל משיקולים ענייניים בלבד, ובמקביל תהדק את שיתוף הפעולה עם מנגנוני הבקרה להם היא כפופה

סקירת כמה מהזיכויים הבולטים משנות ה-90 המוזכרים כהוכחות ל"תפירת תיקים", הם למעשה ההיפך הגמור. הזיכוי אינו ראשית ראיה אפילו לתפירת תיק, והפרקליטות אינה קבלן של הרשעות, ואבוי לנו אם כל אישום היה מסתיים בהרשעה. תפקידו של בית המשפט לבחון אם האשמה הוכחה מעל לספק סביר, ואם לא- לזכות

במדינה דמוקרטית המחויבת להפרדת רשויות ושלטון החוק - הגורם האחראי על פרשנות החוק במקרים בהם הוא אינו ברור הוא בית המשפט. גם אם יבחר בית המשפט שלא להכריע בשאלה המקדמית בדבר סמכותו לבקר חוקי יסוד, הטענה כי הוא מנוע מלדון בשאלה משוללת כל תוקף

המזומנים אינם אלא צינור החמצן של ארגוני הפשע, ואת מכונת ההנשמה הזו, צריך לנתק ויפה שעה אחת קודם

ברקע הדרמות הפוליטיות, חשוב להצביע גם על הסכנה החברתית הטמונה בהתעלמות מפציעותיהם החוזרות של פועלי הבניין – שכבר מזמן הפכו למכת מדינה. על כלי התקשורת לקחת אחריות ולהאיר זרקור על התופעה הזו, בטרם נקרוס כולנו כחברה

מאז הוקמה הממשלה הנוכחית, ובחודשים האחרונים ביתר שאת, ממעטות שתיים מרשויות השלטון בישראל, הממשלה והכנסת, להפעיל את סמכויותיהן. למעשה, למעט בנושאים הקשורים למגפת הקורונה, הממשלה מונעת כמעט כל חקיקה, ובכך "משתקת" את פעילות הכנסת. השיתוק הזה גובה מחיר יקר בטווח הקצר והארוך

הרצון לקדם תיקונים מקיפים בדיני הגנת הפרטיות מבורך וחשוב, אולם יש צורך בגיבוש מתווה חקיקה שלם, אחיד וברור על מנת לתת מענה יעיל ומקיף ככל הניתן לפערים החמורים בהגנת הפרטיות במדינת ישראל לעומת שאר העולם

הצעת החוק להכללת הזכות לשוויון בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, שעברה בשבוע שעבר בקריאה טרומית, היא תיקון מתבקש ואלמנטרי שחייב להכלל ואף נכלל בכל חוקה של מדינה דמוקרטית, חוץ מאשר במדינת ישראל. בכוחו של חוק השוויון לחולל שינוי ולחזק את תביעתם של נשים, להט"בים, בעלי מוגבלויות, מיעוטים, ואוכלוסיות אחרות, לשוויון בפני החוק

המאמצים להגביל את התפשטות הנגיף הובילו למגבלות חסרות תקדים, שהובילו לשיח ציבורי חשוב ומבורך בשאלות הנוגעות לזכויות אדם, אולם משבר הקורונה הוביל להתפתחויות מדאיגות שצריכות להדליק נורות אזהרה לכולנו

בין הסיבות העומדות מאחורי התנגדותם העזה של שלושת חברי הוועדה - השרה מירי רגב, ח"כ אוסנת מארק וח"כ צבי האוזר לקידום השופט עבאס עאסי לבית המשפט המחוזי בירושלים, ישנו מניע אישי, מניעים פוליטיים ואף חשד כבד לאפליה

אנו סבורים כי התקנת תקנות הקובעות "סגר לילי" ארצי, וזאת בניגוד להמלצת מומחי משרד הבריאות ומומחים נוספים, תעמוד בניגוד לחוק סמכויות הקורונה, המסמיך את הממשלה להטיל מגבלות מכוחו רק כאשר שוכנעה שיש בכך כדי למנוע הדבקות, וכן לאחר ששקלה את הפגיעה בזכויות ובמשק. כמו כן, תקנות כאלה יעמדו בניגוד חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.  לכן לטענתנו התקנת התקנות הינה בחוסר סמכות, ואם יותקנו התקנות לא יוכלו לעמוד בביקורת שיפוטית

הקצנת השיח הציבורי והלימודים מרחוק לא מדלגים מעל ראשם של הצעירים: רוב בני הנוער סבורים שהשלטון הדמוקרטי בישראל נמצא בסכנה חמורה, וכי החברה הישראלית אינה סובלנית לדעות שונות. בעוד הערך המרכזי לדמוקרטיה בקרב בני הנוער הערבים הוא שוויון וזכויות אזרח, בקרב יהודים יהיו אלה בחירות וחופש ביטוי. סקר מיוחד על מצב הדמוקרטיה בעיני הצעירים

הנזק האמיתי והעיקרי של חוק הלאום הוא שכל כולו אך ורק הצהרתי. זהו החוק המגדיר את המדינה, וכאשר הגדרה כזו היא חסרה ומדירה, וכשאין בה את המובן מאליו, שבד בבד עם היותה של המדינה מדינת לאום יהודית, היא גם מדינתם של כל האזרחים החיים בתוכה, והם זכאים לשוויון זכויות גמור - יש לה השלכות חמורות


נאומו של יו"ר הרשימה המשותפת על דוכן הכנסת המחיש את כישלונה של המדינה להעניק לרבים מאזרחיה הערבים את תחושת הביטחון וההגנה לה זקוק כל אזרח. על המדינה להילחם בארגוני הפשיעה הערבים כפי שעשתה בהצלחה עם אלה שנוהלו בידי יהודים, ולייעל את פעולות המשטרה להחרמת נשק לא חוקי בחברה הערבית

הגיע הזמן שאמצעי התקשורת, העורכים והכתבים ייצאו מאזור הנוחות הגאוגרפי והתרבותי ויסקרו גם את האנשים שקולם אינו נשמע, ובמיוחד- את קולן של הנשים הערביות, שספגו פגיעה כלכלית קשה בעקבות משבר הקורונה

הכישלון הקולוסלי בהטמעת אפליקציית "המגן" והשימוש הפסול והמתמשך באיכוני השב"כ, מצריכים שינוי פרדיגמה וקידום יוזמות שיספקו מענה לקבוצות ואוכלוסיות קטנות - במקומות עבודה, בתי ספר ובתי חולים. תפקיד המדינה הוא לפעול כרגולטור בתחום יישומוני מעקב המגעים, ולא כספק בעצמה

מספר גדול של תפקידים בכירים בשירות המדינה מכהנים שלא במינויי קבע אלא על ידי ממלאי מקום, שלא נהנים מהעצמאות המוסדית הנדרשת ומהלגיטימציה לה זוכים נושאי התפקיד הקבועים. כאשר מספר תפקידים, הקשורים האחד בשני, מאוישים בידי ממלאי מקום - הבעיה עלולה להפוך למערכתית, והנפגעים העיקריים הם האזרחים

הציפייה שהסדר ניגוד העניינים של היועמ"ש יפתור את הבעיה הנובעת מהמצב בו רה"מ מכהן כראש הרשות המבצעת, במקביל למשפט שמנהלת נגדו מערכת אכיפת החוק, היא חסרת בסיס. סירובו של נתניהו, אם כן, לכבד הלכה למעשה את המגבלות המשפטיות המוטלות עליו, מהווה הפרה לכאורה של חובת האמונים שלו, ואף מצדיקה הוצאתו לנבצרות

סביב הוועדה לבחירת שופטים שפעלה בכנסת הקודמת נקשרו לא פעם פרשיות שפגעו באופי וטוהר המינויים שהחליטה עליהם. כדי שאלה לא ישפיעו על המינויים של הוועדה החדשה שמתכנסת היום לראשונה, יש למנוע ניגודי עניינים בין חברי הוועדה החדשים לשופטים הממונים על ידה

ההצעה למנות ועדת חקירה פרלמנטרית לפרשת הצוללות, מעידה בעיקר על חוסר הבקיאות של הח"כים והציבור באשר להליכי הקמתה וסמכויותיה. אם היו מכירים את הסמכויות שבידיה, וגם את אלה שאינן - לא היו תולים בה את יהבם

תיקון שוק העיתונות הוא מטרה הדורשת שינוי עסקי, רגולטורי ותרבותי. כדי להטות מחדש את ספינת העיתונות שעלתה על שרטון, יש לייצר מודל פעילות כלכלי בר קיימא, שמעניק לעיתונים וגופי חדשות יציבות לטווח ארוך, וכן הגנה מפני השחתה, הן מצד בעלי הון הן מצד גורמים פוליטיים

כאשר גוף כמו מח"ש חווה משבר אמון כה עמוק וחמור מצד הציבור, עליו לפעול בשקיפות מרבית ולנסות למלא את תפקידו על הצד הטוב ביותר. זה לא קרה בתיק "מחוז ירושלים"

אין אבסורד גדול מכך שהממשלה הנוכחית החליטה לגנוז את הפרוטוקולים שלה מתקופת הקורונה ל-30 השנים הבאות. בעת כל כך חריגה וכשאין שום שיקול ביטחוני רלוונטי על הפרק, אסור להסתיר את מערך השיקולים, את החלופות שעמדו ואת רמת ועומק הדיונים שמתקיימים בחודשים אלה

מיום ליום מתגבר הצורך בהקמת ועדת חקירה, שתבחן את מוכנותם והתמודדותם של משרדי הממשלה ומערכת הבריאות והחינוך במהלך משבר הקורונה. השאלה מי יהיה הגוף החוקר משליכה במידה רבה על אופי החקירה, המסקנות ובעיקר האם ההמלצות יעלו אבק או יאומצו

השימוש הפופוליסטי המתרחב במונח 'עם ישראל' משאיר חמישית מאזרחי המדינה מחוץ לשיח, וכתוצאה מכך, מחוץ לחברה הישראלית

שנת הלימודים האקדמית נפתחה, אולם כחמישית מהסטודנטים הערבים כלל לא בטוחים שימשיכו בלימודים, כפול משיעור הסטודנטים היהודים; 74% ממשקי הבית של הסטודנטים הערבים נפגעו כלכלית בעקבות המשבר, לעומת 43% ממשקי הבית של הסטודנטים היהודים. פערים קיימים גם בתשתיות האינטרנט ובהבנת התכנים המועברים באמצעות הזום

בשעה שמתרבים הקולות מימין לפוליטיזציה של ביהמ"ש העליון, הייתה זו מורשתו של שמגר, שבקרוב נציין שנה לפטירתו, שהתמקדה במינויים על בסיס שיקולים מקצועיים, ולא פוליטיים

שלושה שבועות לבחירות לנשיאות ארה"ב, הקמפיינים הפוליטיים עוקפים את הרשתות החברתיות באמצעות אפליקציות שיוצרות דאטה מלא מלא על הצרכנים: פעולות, העדפות, מאפיינים וחיזוי התנהגות. האם בבחירות הבאות בישראל יעתיקו את השיטה?

עצם כהונתו של ראש ממשלה הנאשם בשוחד בראשות המדינה, משליכה על כל הממשלה תחתיו, ועל הנורמות שחלות כלפיה. במסגרת התרבות הקלוקלת שלפיה הכל מותר, וגם מה שאסור מותר לבעלי השררה, אין שום סיבה לצפות מהשרה גילה גמליאל להתפטר, ובוודאי שלא ניתן לצפות מנתניהו לפטרה

באין מפכ"ל קבוע, המשטרה נוהגת כעדר ללא רועה ולא מבצעת את תפקידה הבסיסי ביותר - להגן על אלו שמממשים את חופש המחאה. אסור שהממשלה תמשיך לפעול כממשלת מעבר משותקת שאיננה ממנה בעלי תפקידים, תוך שהיא מועלת באחריותה להעביר תקציב מדינה

המגבלות שאוסרות יציאה של יותר מקילומטר מהבית, אותן החילה ממשלת ישראל גם על הפגנות, הן חריגות בחומרתן בעולם. מהשוואה בינלאומית עולה כי ישראל היא המדינה היחידה שהגבילה את טווח ההפגנות של אזרחיה ביחס למקום מגוריהם

ממשלת האחדות הנוכחית מתפקדת בפועל כממשלת מעבר משותקת ונטולת סמכויות שנמנעת מקבלת החלטות - אבל זה לא חייב להיות ככה. ההיסטוריה של מדינת ישראל מספרת סיפור אחר אודות היכולת שלנו להתלכד ברגעי משבר ולקבל את ההכרעות וההחלטות הנכונות

play

אז איך קרה שבית המשפט העליון הפך לאויב העם? לפי ספרו החדש של עמיחי כהן, מלחמות הבג"צ - הוא לא. פשוט לפוליטיקאים מסוימים נוח להציג אותו ככה.

בעת הנוכחית לא רצוי לצאת להפגנות המוניות. עם זאת, התיקון לחוק על הגבלת ההפגנות אינו ראוי ופוגע באופן מופרז בזכות היסוד הדמוקרטית של החופש למחות

עתירת ראשי הערים מוצדקת. צריך להגמיש את התנאים לתפילה באוויר הפתוח, אולם הגבלת מספר המשתתפים במחאה היא פגיעה קשה בזכות להפגין

כשברקע תחילת הסגר הלילי על עשרות יישובים, מרביתם חרדיים וערביים, והקריאה להצבת חיילים במדים ביישובים אלה - על מקבלי ההחלטות לנקוט במספר צעדים הכרחיים אשר יסייעו לתדרך את החיילים לקראת המפגש הרגיש והמורכב על האוכלוסייה הערבית

מהי פרשת אום אל-חיראן, מהן הטענות בעניין התנהלות הפרקליטות ומח"ש ומה עשויות להיות התוצאות של בירור התלונה על ידי נציב שירות המדינה? עושים סדר בבלאגן

הסנגוריה הציבורית ראויה לשבח על כך ששמה עצמה לפה לבעיות המיוחדות של עניים במסגרת הליכים פליליים. בעשותה כך היא מציעה גם דרכים מעשיות לשפור המצב- בין אם במדיניות של התביעה הכללית ושל בתי המשפט, בין אם בפעולה חקיקתית

נוסף לחוסר הלגיטימציה של ממלאי המקום בתפקידים הבכירים במערכת אכיפת החוק והחשש להיעדר עצמאות בתפקידם - החלטה פוליטית של הממשלה שלא לקבל החלטות בנוגע למינויים חיוניים, גם לאחר שפקעו מאה הימים הקבועים בהסכם, צפויה להיחשב כהתנהלות בלתי חוקית מצדה

בין אם מדובר בפולין, הונגריה, ארצות הברית, רוסיה או ישראל- המדריך להרס הדמוקרטיה מאומץ בווריאציות שונות, אך רשימת הצעדים נותרת זהה

בעיצומו של הוויכוח הציבורי בין הפגנות למתווה התפילות, החשש הוא כי במטרה לקבל לגיטימציה להגבלת זכויות פוליטיות, כגון חופש הביטוי, הממשלה עלולה לפעול בצורה נמרצת מדי ולהגביל זכויות לא פוליטיות, כגון הזכות להתפלל ולהתחתן

תזכיר חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), המבקש להחריג את מתקני המעצר הביטחוניים מסטנדרט מינימלי שנקבע בידי בית המשפט כסטנדרט חוקתי, כולל הוראות שמביאות לפגיעה קשה ומשמעותית בזכויות אדם ושלטון החוק, כמו גם שולל מהציבור כל אפשרות לעקוב אחר הנושא

מספר הנחות משמעותיות, עובדתיות ומשפטיות, סייעו לבג"ץ להחליט שלא להתערב בהחלטת הפצ"ר שלא להעמיד לדין את אל"מ ישראל שומר, המח"ט שירה למוות בפלסטיני שיידה אבנים ונמלט, ומונה למפקד הנח"ל. בפועל, התוצאה של פסק הדין מהווה מעין אור ירוק להפרת הוראות הפתיחה באש

המכון הישראלי לדמוקרטיה שיגר מכתב לראש הממשלה, שר הביטחון וראש הממשלה החליפי, שר המשפטים, השר לביטחון פנים והיועמ"ש, בקריאה להתקדם ללא דיחוי במינוי מפכ"ל ופרקליט מדינה לפי דרכי המינוי המקובלות. החלטה פוליטית של הממשלה שלא לקבל החלטות בנוגע למינויים חיוניים, גם לאחר שפקעו 100 הימים שקבועים בהסכם, צפויה להיחשב כהתנהלות בלתי חוקית מצדה

על אף ההצדקה לשמור על מעמדה של הממשלה בהליכי המינוי של הממונה על התקציבים באוצר, יש להבטיח כי הליך המינוי לתפקיד יבטיח בחירה של גורמים מקצועיים, בעלי יכולות וכישורים גבוהים במיוחד, בין היתר באמצעות ועדת איתור בלתי תלויה והקשחת תנאי הסף

על בית המשפט העליון לבטל את החלטת ועדת הכנסת להעניק חסינות לחבר הכנסת חיים כ"ץ. כל עוד לא יבוטלו החוקים שמאפשרים להילחם בשחיתות והיא תהפוך מותרת באופן רשמי, הכנסת לא יכולה לשים עצמה מעל החוק כאשר היא מעניקה חסינות

דבריו של פרופ' רוני גמזו, הפרויקטור החדש למאבק בנגיף הקורונה, כלפי החברה הערבית טומנים בחובם דעה קדומה שפוטנציאל הנזק שלה על הלגיטימציה הציבורית בו, בעיקר בקרב הציבור הערבי, עצום

המדינה במשבר כלכלי עמוק וחסר תקדים, ובמקום לטפל בו- ראש הממשלה עסוק בדרישה לשנות את שיטת המינוי לתפקידים בכירים בשירות הציבורי, בדגש על ראשי מערכת אכיפת החוק. הדרישה הזאת צריכה להיענות בסירוב מוחלט

הצעדים שהכריז עליהם אתמול שר המשפטים במחלקה לחקירות שוטרים אמנם חשובים ומבורכים, אך נחוצה רפורמה מקיפה ומעמיקה בהרבה על מנת שנחזה בבשורה אמיתית

הקניות באינטרנט הפכו לעניין שבשגרה בתקופת הקורונה. כדי להבטיח שהחברות שומרות על פרטיות הלקוחות, יש להרחיב את סמכויות הרשות להגנת הפרטיות ולאלץ אותן לפעול להגנה על פרטיות הלקוחות

אם פעם המשמעות של הזכות לפרטיות התמצתה בשאלה האם לפרסם בעיתון תמונה כזו או אחרת של איש ציבור, היום כל עסק מנהל עוד עסק צדדי - עסק של דאטה, ואוסף עלינו מידע. פרטיות וטכנולוגיה יכולות ללכת יד ביד, אך יש לתכנן את הטכנולוגיה כך שלא תשרת רק חברות גדולות או ממשלות שמקבלות כוח שלא היה להן בעבר

ללא שילוב חומרי המציאות של קיץ 2020, שנת הלימודים הבאה תהיה אולי מותאמת לשגרת הקורונה, אך רחוקה מלהיות תשתית לטיפוח אזרחים מעורבים במדינה דמוקרטית

קשר ישיר עובר בין הלחץ של השר לביטחון פנים על מפקד מחוז ירושלים, לבין כוונתה של ח"כ אסנת מארק לפעול לבחירת שופטים בעלי תפיסת עולם ימנית שמרנית ברוח הליכוד. מדובר במתקפה משולבת על האופי הממלכתי של השירות הציבורי ושל הרשות השופטת, אשר נועדה להביא לפוליטיזציה של שניהם

מגפת הקורונה חשפה כאוס מנהיגותי והציפה ניסיונות של חלקים מהדרג הפוליטי לשנות ברגל גסה את האופי המשטרי של מדינת ישראל. ייתכן שעכשיו נפל האסימון הציבורי, בדבר הצורך לחזק את האיזון החלש ממילא בין הרשות המחוקקת לשופטת דווקא לטובת האחרונה

תזכיר חוק הגנת הפרטיות, כמו גם תיקון מס' 13 לחוק הגנת הפרטיות, הם צעד בכיוון הנכון, אולם חוק הגנת הפרטיות דורש שינוי מן היסוד במהלך מרכזי ואחיד. אי אפשר לספק הגנה ברמה נאותה לזכות היסוד לפרטיות באמצעות תיקוני חקיקה בשיטת טלאי על טלאי, אשר נשענים על חוק מיושן, המותאם למציאות בדרך של פרשנות יצירתית

קיים קשר ברור בין התנהלות המשטרה מול המפגינים, לבין העובדה שהמשטרה מתנהלת ללא מפכ"ל קבוע כבר יותר משנה וחצי. ברור לגמרי שהשר לביטחון פנים מנצל את חולשת הכפופים לו, שמעוניינים לזכות בהמלצתו לתפקיד

כיצד המחלוקת בין ה"שבטים" בחברה הישראלית יכולה להיות גם נכס?

ללא אפליה בין הפגנה אחת לאחרת, ושימוש באמצעים לפיזור הפגנות כמוצא אחרון: מוטב שרשויות החוק בישראל יבחנו בהקדם את נהלי הטיפול בהפגנות לאור המסמך החדש בנושא של הוועדה לזכויות אדם של האו"ם

השימוע שנערך בקונגרס האמריקני לארבעת ראשי ענקיות הטכנולוגיה- פייסבוק, אמזון, גוגל ואפל, הוא קרב בלימה אימתני שמטרתו להוציא מידיהן את השליטה על המידע האישי של כל העולם- מאגר שבזכותו הן מחזיקות בעוצמה כלכלית חסרת תקדים

מאפייניה הייחודיים של הזכות להפגין מצדיקים את החרגתה מההגבלות המוטלות על חלק מהזכויות האחרות, כחלק מהמאבק בקורונה, במיוחד בעת הזו

חוק הקורונה הוא לא כ"כ דמוקרטי ולא פרקטי. אין ספק שמגפת הקורונה דורשת ממשלה בעלת סמכויות, גמישות ומהירות פעולה. אולם העובדה שלא מאשרים מראש את התקנות בכנסת בעייתית מאוד

משבר האמון שחווה המשטרה מצד הציבור מעמיק בצל האתגרים שמציב בפניה משבר הקורונה. אולם המשטרה במאמציה מיישמת את הנחיות חברי הממשלה, ואלה, כמו גם הגורמים שאמורים לפקח עליה - כושלים במשימתם

בעבודתו השוטפת של השב"כ, השימוש באיכונים נעשה בנוסף לאיסוף מידע נוסף, ניתוחו והצלבתו עם נתונים נוספים. לכן, כדי להשתמש בנתונים הנאספים באופן יעיל - בפעולות לחימה וסיכול טרור כמו גם בהתמודדות עם מגיפה - אין לראות בהם תחליף לפעילות מחקרית רחבה יותר

הכתובת הייתה על הקיר, אבל בכירי הממשלה העדיפו להמשיך ולהתייחס לאיכוני השב"כ כאל תרופת פלא טכנולוגית שתאפשר את פתיחת המשק. כעת מתגלות התקלות, ועשרות אלפי ישראלים נשלחים לבידוד, ללא סינון או בקרה. בתוך כך, חשוב להבין שמעקב השב"כ אינו מהווה תחליף לחקירות אפידמיולוגיות ומערך בדיקות יעיל ומתפקד - אלא רק חלק ממעטפת רחבה הרבה יותר שצריכה להינתן לאזרחים

כשבכירי משרד הבריאות ודרג מקבלי ההחלטות התייחסו לשב"כ כאל תרופת הפלא הטכנולוגית שתאפשר את פתיחת המשק, הם טעו. בעיקר בגלל הנתק המוחלט בין כלי השב"כ לחקירה האפידמיולוגית. כל נסיון לפתח חלופות בתקופה שבין הגל הראשון לשני לא נבחנה לעומק. אז מה כן צריך לעשות עכשיו, ואיך שאר מדינות העולם התמודדו עם ענין המעקבים?

ההצעה לתיקון חוק יסוד: הכנסת, כך שההחלטה לפסול מועמד תהיה כפופה לערעור בבית המשפט העליון, בדומה לפסילת רשימה, נועדה להרחיב את עילות הפסילה הקיימות כיום בסעיף 7א לחוק יסוד הכנסת. זהו מעשה שיפגע בזכות לבחור ולהבחר, שהיא אבן הראשה של השיטה הדמוקרטית

הקמת ועדת חקירה בעניין משבר הקורונה, תלויה בעיקר בנרטיב של ההתמודדות עם משבר הקורונה במישור הרפואי והכלכלי-חברתי. אם בגל הראשון הנרטיב היה של "מלחמת ששת הימים", הרי שלנוכח השאננות, העלייה בתחלואה בגל השני, ולצד המשבר הכלכלי העמוק והמדיניות הכלכלית שמעוררת ביקורת, הנרטיב הנוכחי מקבל יותר נופך של "מלחמת יום הכיפורים". האם לחץ הציבורי יוביל להקמת ועדת חקירה ממלכתית?

בעידן שבו חברי הכנסת נבחרים על סמך הבולטות האישית שהם מפגינים, האם המשמעת הסיעתית, והסנקציות שבצדה, אמורה לרסן את הממד האישי ולהפוך אותם לתנועה הפועלת להגשמת מטרה משותפת?
על רקע הדרמה בוועדת הקורונה בנוגע לפתיחת חדרי הכושר, והמופע הנדיר של פיקוח הכנסת על הממשלה.

איכוני השב"כ התבררו השבוע כלא יעילים ובעלי אחוזי טעות גבוהים. עדיין לא מאוחר לאמץ יישומונים אזרחיים, ועל הדרך לדאוג לפרטיות של כולנו

עדכון המדיניות של פייסבוק, שנכנס לתוקפו השבוע, לאסור תוכן המכחיש או מעוות את זיכרון השואה- הוא צעד בכיוון הנכון למציאת האיזון בין חופש הביטוי לבין תכנים מסיתים ופוגעניים ברשתות החברתיות. הידוק ההגדרות בנוגע לאנטישמיות והכחשת שואה, פסילת תוכן פוגעני ומסולף והפניית גולשים למקורות אמינים לצריכת מידע מהימן- אלו הדרכים להילחם בביטויי שנאה ברשת

אנחנו חיים בעולם שבו מי שעשיר בדאטה, נהיה עשיר יותר. הדרך למנוע הקמת אימפריות דאטה עוברת בהתאמת חוק הריכוזיות לעולם הנוכחי והבנה שבדיוק כפי שלא רצוי שגוף אחד ישלוט באחזקות פיננסיות וריאליות, כך צריך להיות גם באחזקות דאטה

על רקע מעצרו של תא"ל (מיל') אמיר השכל וההפגנות שנלוו לכך- חשוב להבין שהבעיה נעוצה במדיניות המעצרים של המשטרה, שהביאה לכך שמספרי המעצרים, כולל מעצרי השווא, תפחו מאז נחקק חוק המעצרים ב-96'. המצב הזה מצריך חשבון נפש מצד המשטרה, אבל גם מצד הציבור

הארכת החוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור פותחת פתח לדפוסים חדשים של שחיתות בתחום התכנון והבנייה ופוליטיזציה של ההליך. בין היתר, קיומן של שתי מערכות תכנון מקבילות, הרגילה והעוקפת, עלול ליצור מרוץ סמכויות בין שני המסלולים באופן המאפשר לגורמים אינטרסנטיים לנצל נקודות תורפה של גורמים בעלי סמכות

איתנות החברה הישראלית, הנדרשת במיוחד בעת משבר זו, נשענת בימים אלו על ראש ממשלה שמעמיד לא פעם את טובתו האישית על פני האינטרס הלאומי

הצעת החוק מאפשרת שימוש בסמכות חריגה המתירה פגיעה בזכות היסוד לפרטיות, ללא צו בית משפט באופן לא מידתי בעת הזו. יש לעגן מנגנון בחוק לחלופות אזרחיות, כולל לוחות זמנים, השקה, שיווק והטמעה, לטובת מניעת גרירת הרגליים והסתפקות בכלי הנוח של השב"כ לאורך זמן

בשנים האחרונות מתחזק תהליך של התבטלות הכנסת בפני הממשלה. בעוד שהממשלה אמורה להיות "אחראית בפני הכנסת", היוצרות מתהפכות והכנסת הופכת לסוכנות החקיקה של הממשלה. האם במצב של שגרת חירום בחסות נגיף הקורונה, ניתן לכנסת להעביר לממשלה את הסמכות להסדיר סמכויות שיש בהן פגיעה בזכויות האזרח?

על רקע המשבר ברשת 13, חשוב להבין- חברת חדשות מושקעת ועצמאית היא מוצר ציבורי חיוני בחברה דמוקרטית. זה היה נכון לפני שני עשורים, וזה ודאי תקף כיום, בעידן שבו קשה להבחין בין חדשות ותעמולה ובין אמת לשקר

אחד מחשובי מגניה של הדמוקרטיה הישראלית, שייצג את ישראל ההומניסטית, הנאורה, המאמינה במסר האוניברסלי של זכויות האדם ובצדק חברתי

על רקע גל המחאה בארצות הברית, הגיע הזמן שגם בישראל יאמצו מערכת התרעה מוקדמת שתסייע בהתמודדות עם אלימות משטרתית, באמצעות ניתוח מקרים חוזרים של שימוש בכוח, לצד תלונות מצד אזרחים

הקמת הצוות להפקת לקחים מפרשת בזק על ידי יועז הנדל, היא נקודת ציון משמעותית במאבק בשחיתות השלטונית. כעת נותר לקוות שהצוות ישמע את כל הגורמים הנוגעים בדבר, שהמסקנות וההמלצות יפורסמו ושמה שיתברר כטעון שינוי ותיקון אכן יתוקן

המאמר מציג דיון במספר סוגיות הנוגעות לחיזוק מוסדות וערכים דמוקרטיים בתהליכי קבלת החלטות בישראל, לאור הפקת לקחים מפעילות המדינה, עד כה, למיגור מגפת הקורונה. המאמר מפרט אמות מידה לשמירה על חוסן דמוקרטי ובהן: שמירה על איזונים ובלמים על כוחה של הרשות המבצעת; הגנה על חופש ביטוי והחירות לבקר את השלטון; הגנה ראויה על זכויות האדם; השימוש הראוי בחקיקת חירום; שקיפות ואמינות; וחיזוק יסודות דמוקרטיים בתהליך קבלת ההחלטות

המאמר מציג בחינה ראשונית של האמצעים בהם נקטה ישראל במסגרת המאבק במגפת הקורונה בראי סעיף 4 לאמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות, המסדיר מצבי חירום, וממנה עולה ספק ביחס לנחיצות ומידתיות של חלק מהאמצעים ולגבי אחרים מתעוררת שאלה לגבי עצם ההצדקה לאמצם בלי הכרזה חדשה על מצב חירום ובלי הודעה מיוחדת על כך לאו״ם

המאמר מנתח את הלקחים משלב ההכרזה על מצב חירום ואת שלב החקיקה במצב זה. הכותבים סבורים כי גם אם מתקיים מצב חריג ונדיר שבו הכנסת במלואה אינה יכולה לתפקד, אין בכך סוף פסוק המחייב העברת הכוח לממשלה. ראוי לאמץ במקרה כזה פיתרון של "כנסת זוטא לשעת חירום"

המאמר סוקר את הדרכים שבאמצעותן התמודדה הרשות השופטת עם השלכות מגפת הקורונה: צמצום היקף פעילותה והניסיון להגשים את זכות הגישה לערכאות ואת פומביות הדיון באמצעים טכנולוגיים. המאמר מתמקד בשתי סוגיות ששינויים אלה ממחישים: אי-תלותה המוסדית של הרשות השופטת ומעמדו של שר המשפטים בה; והדילמות הכרוכות במעבר לבית משפט מקוון ומשודר

משבר הקורונה, על הצעדים החריגים ביותר שננקטו כדי למגרו, מחדד את ההבנה שההתמודדות עמו קשורה גם לאופן שבו אזרחי המדינה מבינים מהי דמוקרטיה, מהם מוסדות מתפקדים, ומה החשיבות של המחויבות לערכים דמוקרטיים לחוסן הדמוקרטי והחברתי. לנוכח זאת מודגשת חשיבות הקניית חינוך לדמוקרטיה במובנה המהותי במסגרת מערכת החינוך

ההצעה אינה מגשימה את מטרתה, משאירה שיקול דעת רחב מדי בידי הממשלה וגורמי האכיפה, ומעט מדי הסדרה ראשונית ופיקוח בידי הכנסת. הפגם העיקרי הוא הסמכת הממשלה להתקין תקנות באופן רחב, ללא דרישה לאישור מצב החירום המיוחד על-ידי הכנסת, וללא אישור התקנות מראש, אלא רק בדיעבד

מה מהותם של מדורי הדעות בעיתונות ומה צריכים להיות גבולות ההכלה שלהם? עשויות להיות סוגיות שלגביהן אין מקום לדיון בשני צדדים, וגם שם אין פסול בקביעת הגבול המוסרי

אחרי שהשליכו את יהבם על התנגדות ערכית לכהונת נאשם בפלילים כראש ממשלת ישראל, ייתפס פסק דינם של שופטי העליון בציבור כהענקת הכשר לכהונה כזו. העלאת רצון הבוחר למעלת הקדושה יוצרת ניתוק בין פסק הדין לחלק גדול מן הבוחרים האמתיים, יהיו שיטענו שמדובר ברובם

האתגרים שמונחים לפתחו של שר התקשורת הנכנס ידרשו ממנו מנהיגות מהירה ובעיקר עמידה בלחצים, כאשר היחסים בין הפוליטיקה והתקשורת נמצאים היום במצב טעון מאי פעם. התעשייה מצפה ליציבות, הסרת חסמים הפוגעים בשחקנים קיימים ועתידיים וחלוקת נטל הוגנת בין השחקנים השונים

המכון הישראלי לדמוקרטיה בחוות דעת על תזכיר חוק הקורונה: המודל חוטא לתכלית התזכיר ומפרק את הכנסת מסמכותה; בתוך כך, יש להאריך את ההכרזה על מצב החירום לזמן קצר בלבד

על שרי המשפטים והביטחון להבין את הנזק הביטחוני שנגרם משחיקת יכולות השב"כ כתוצאה משימוש בכליו למעקב אחר אזרחים ואת שחיקת אמון הציבור בהצדקה להפעלתם, ולפעול להפסקתו

כאשר ייערך בפרספקטיבה של זמן מאזן להישגיו וכישלונותיו של בית המשפט, לא יפקד מקומן של הריסות הבתים המאושרות בצד החובה. מדובר בסנקציה שעיקרה הוא פגיעה במי שלא חטאו, בניגוד לעקרון האחריות האישית, שמקורו בתורה ושהוא מיסודות הציוויליזציה האנושית

ההחלטה לצמצם את הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאבק בקורונה מעידה על כך שהממשלה עצמה מודה כי אין עוד מקום להסמכה רחבה ומקיפה של השב"כ לבצע את אותן פעולות מעקב. לכן, יש להפסיק לאלתר את השימוש בכלי זה

הסמכת השב"כ לבצע מעקב רחב היקף כפי שהתרחשה מאז תחילת משבר הקורונה, היא מהפגיעות רחבות ההיקף ביותר בזכויות אדם בהיסטוריה של מדינת ישראל. הן מבחינה מעשית והן מבחינה חוקתית, הנתיב המוצע בתזכיר חוק הסמכת השב"כ אינו הדרך הראויה, המידתית והרצויה בעת הזו

העובדה שהמגפה התפרצה בסין, מדינה לא דמוקרטית, העניקה למנהיגים אשראי ציבורי לנקוט בצעדים קיצוניים, אולם הלגיטימציה הזו לא תחזור במקרה של גל שני

האם המשפט צפוי להתנהל כסדרו גם בצל מגפת הקורונה; האם לבחירות הקרבות עלולה להיות השפעה על המשפט; האם העובדה שמדובר בממשלת מעבר צפויה להשפיע? כל מה שרציתם לדעת על משפט נתניהו

הובלת תכנית לאומית לחינוך אזרחי, צמצום פערים ואי השוויון בחינוך, שדרוג דרכי הלמידה וההוראה, הקניית מיומנויות וכישורים המותאמים לעידן הנוכחי וקידום חינוך אזרחי וחינוך לדמוקרטיה רב גילאי בכלל מגזרי החינוך

ביסוס שיח ציבורי בתחום התרבות ומדיניות התרבות, חיזוק מעמדה של המועצה הישראלית לתרבות ואמנות, הרחבת החינוך לתרבות ולאוריינות תרבותית מגיל צעיר בכלל שכבות האוכלוסייה וגיוון מקורות המימון הציבורי לתחום התרבות

נתניהו יופיע, כאחד האדם לפני שלושה שופטים, שבסמכותם להכריע, בשמנו כולנו, אם הוא חף מפשע או פושע. זוהי המחשה מזוקקת של השוויון בפני החוק

אל מול המחיר של שימוש בשירותי השב"כ במעקב אחר אזרחים הכרוך בפגיעה נרחבת בזכות לפרטיות קיימות שתי חלופות מרכזיות: איסוף מידע מחברות הסלולר ועיבודו על ידי משרד הבריאות או שימוש וולנטרי באפליקציות לאיתור האזרחים המחוייבים בבידוד. לפניכם מסמך המפרט את החלופות למעקב אחר אזרחים במסגרת המאבק בנגיף הקורונה

ניתן לזהות בשנים האחרונות מגמה פסיקתית בקרב חלק משופטי העליון, ביחס לזכות העמידה הציבורית אשר הרחיבה את העיסוק בתופעה שמכונה בקרב המשפטנים "עותר שמתעבר על ריב לא לו". עם זאת, פסק דין חדש מהשבוע שעבר מלמד על תופעה חדשה ומטרידה בהרבה מהרחבת זכות העמידה - ה"נפגע מהשלטון המפחד לריב את ריבו"

משבר הקורונה אולי הביא לשיפור במערכת היחסים בין יהודים לערבים בישראל, אולם בכל הנוגע ליחס הממסדי כלפי הערבים- התמונה שונה לגמרי. הגיע הזמן לשלב את נבחרי הציבור הערבי בתהליכי קבלת ההחלטות – ברמה המקומית והארצית

שני מבחנים יקבעו אם ממשלת נתניהו-גנץ תיזכר ככזו שעשתה מהלכים אמיצים לטובת חילוץ המדינה מהמשבר הכלכלי ולקידום האינטרס הציבורי, או כזאת שהמיטה בושה על שותפיה ובוחריהם והעמיקה את חוסר האמון הציבורי בדמוקרטיה הישראלית

הסדרת היחסים בין רשויות השלטון; קידום רפורמה בתחום החקיקה; שיפור וייעול עבודת הוועדה לבחירת שופטים; חקיקת חוק הגנת הפרטיות ועוד רפורמות מהותיות שיש לקדם בממשלה הנוכחית

מהם האתגרים הבוערים שעל הממשלה ה-35 לטפל בהם, על מנת להביא לצמצום הפערים בין האוכלוסייה היהודית לזו הערבית במדינת ישראל?

רשויות השלטון אוספות ומייצרות כמויות אדירות של מידע, חלקו עשוי להיות יקר ערך מאד לתעשיות הטכנולוגיה, אבל בלי מדיניות ברורה להנגשת הנתונים, לא המדינה ולא האזרחים ירוויחו מזה

מערכת החינוך רק חזרה לפעול, וכבר מוטלת עליה משימה בעלת חשיבות עליונה - להיות רלוונטית לאתגרי השעה, ולתווך לדור העתיד את המשבר הכלכלי, החוקתי והחברתי עמו מתמודדת מדינת ישראל. שילוב החינוך האזרחי לדמוקרטיה בתכני הלימוד הוא בסיס הכרחי לקיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית

מקריאת נימוקי החלטתו של בית המשפט העליון שלא למנוע מנתניהו את הרכבת הממשלה ולא להתערב בתוכנו של ההסכם הקואליציוני, עולה תחושה כי בית המשפט יצא מגדרו שלא למצוא ״קולב״ מנהלי לתלות עליו את הפעלת הביקורת השיפוטית

ההסכם הקואליציוני מייצר הסדר שנוי במחלוקת, אולם אם נסתכל על החקיקה הבעייתית כהסדר חוקתי מעברי שנועד לאפשר שינוי פוליטי הדרגתי, נוכל להבין את המוטיבציות הפוליטיות הרחבות שעומדות מאחוריו

עם פרוץ משבר הקורונה, הממשלה החלה להתקין תקנות על סמך ההכרזה הביטחונית הכללית על מצב חירום, הנמצאת בתוקף מאז קום המדינה - מבלי לבקש את הסמכתה של הכנסת. מדינת ישראל איננה המדינה היחידה בעולם אשר נדרשה לנקוט אמצעים מיוחדים להתמודדות עם משבר הקורונה, והיא גם לא המדינה היחידה אשר מצאה עצמה חסרה התשתית הנורמטיבית הדרושה להתמודד עם מצב חירום אפידמי מסוג זה. סקירה משווה

הדיון המשפטי ששודר השבוע בשידור חי בעניינו של ראש הממשלה נתניהו מצביע על המרחק שבין הדימוי הציבורי של בית המשפט לבין המציאות- הן לגבי אופן התנהלות הדיון והן לגבי תוכנו

העובדה שאף צד במו"מ הקואליציוני לא דורש את משרד החינוך, משקפת את המשבר בו נמצאת מערכת החינוך בישראל, שהתחדד לאור היחס למורים ותפיסתה כ"שמרטף הלאומי" הנדרש לצורך החזרת המשק לתפקוד, ולא כנדבך מרכזי לעתיד החברה הישראלית

אכיפת איסור הכנסת החמץ לבתי החולים דרשה הפעלת סמכויות ביטחוניות מצד המאבטחים, שהוסמכו לשמור על הסדר הציבורי. זהו מעשה כלאיים לא חוקי שאינו יכול להיחשב כפשרה סבירה, ועלול להיות פתח להמשך השימוש בסמכויות אכיפה לצרכים בריאותיים. טוב עשה בג"ץ שבלם זאת

המשך כהונת נתניהו יציב אותו בניגוד עניינים חריף; יצור פער בין ראש הפירמידה והנמצאים מתחתיו מבחינת הכשרות לכהן תחת כתב אישום; ויהווה תקדים שלילי ובלתי הפיך לנורמות של שלטון החוק

נגיף הקורונה מוביל למאמצים שלטוניים חסרי תקדים להגנה על בריאות הציבור, חלקם מעוררים קשיים ומצדיקים ביקורת שיפוטית. מספר פסקי דין קצרים שניתנו לאחרונה בבג"ץ עוסקים בביקורת שיפוטית על החלטות מינהליות של משרד הבריאות, שנטען שהביאו לפגיעה בזכויות חוקתיות של אזרחים מאוכלוסיות מוחלשות

כמה מצער שלקראת יום העצמאות מצא בית המשפט לשמח דווקא את הגזענים וקרוביהם למיניהם. כמה חבל שבחר להעלות קרנן של דעות קדומות, החותרות תחת העצמאות הפנימית, והוסיף על דבריו הפוגעניים של הרב אריאל פגיעה משל עצמו

ההסכם הקואליציוני, הכולל סעיף המבטל את ייצוג האופוזיציה בוועדה לבחירת שופטים, מהווה הפרה של נוהג חוקתי שנועד לשמור על האופי הממלכתי של הוועדה לבחירת שופטים, על עקרון אי תלות השופטים, על שיתוף המיעוט בהליכי קבלת החלטות ועל עקרון הייצוג היחסי

על ההצעה לתיקון חוק יסוד הממשלה, שנועדה להכשיר את ממשלת החילופים בין הליכוד לכחול לבן, להיות משוריינת ברוב של 61 חברי כנסת בלבד, ולא 75 כפי שמוצע כעת; להיות בגדר הוראת שעה ומוגבלת לזמן כהונתה של הכנסת ה-23; וכן להבהיר את התנאים להארכת תקופת הכהונה של הכנסת מעבר ל-3 שנים

במצב הקיים לא מושם הדגש הנדרש על בטיחות העובדים. המרוץ העיקרי הוא להפחתת מחירי הדיור, והקבלנים נדרשים שוב ושוב לצמצם עלויות ולהזדרז בהשלמת העבודות לעיתים זה בא על חשבון בטיחות העובדים

מסמך זה הציג שורה ארוכה של דוגמאות למעילה בחובה המוטלת על המדינה להגן על חיי העובדים בענף הבנייה אשר במסגרתה עליה לנקוט את הצעדים שיובילו את הרשויות הרלוונטיות שאמונות על הנושא למלא את תפקידן ולהציל חיים. כעת, על משרד העבודה והרווחה בכלל ואגף הבטיחות בפרט – להשקיע את המאמצים כדי להציל חיים באמצעות הגברת הפיקוח ואכיפת הבטיחות באתרי הבנייה. אם ייוותר המצב כמות שהוא ומספר המפקחים לא יהלום את המספר הנדרש לפי אנשי המקצוע ובהתאם לתקנים הנהוגים ברחבי העולם – דמם של הפועלים יהיה בראשם של האחראים.

המשבר הנוכחי הביא עמו צמא ציבורי לדיווחים מבוססי עובדות ונתונים, ורצון לשמוע מפי מומחים. החשש הוא שככל שהמשבר יימשך, כך יפחת האמון במומחיות ובעובדות ונחזור לוויכוח הפוליטי שמבוסס על רגשות ודעות. האחריות למנוע זאת מוטלת על אמצעי התקשורת, מקבלי ההחלטות והמומחים עצמם.

בהשוואה לרוב היהודי, האוכלוסייה הערבית סובלת מרמת תעסוקה נמוכה יותר ואיכותית פחות. הגיע הזמן שלצעירים ערבים ייפתחו אפשרויות תעסוקה אמיתיות, מבלי שייכפה עליהם להתפרנס דווקא מעבודות קשות ומסוכנות כמו ענף הבנייה. נדרשת השקעה ניכרת בתחום החינוך והקצאת המשאבים הדרושים להבטחת בטיחות העובדים בענף זה

מילוי החובה להגן על חייהם של פועלי בניין איננה רק שאלה של משפט מינהלי, דיני עבודה, משפט פלילי או דיני הנזיקין. זו גם שאלה חוקתית, שבמרכזה הבדיקה אם המדינה מילאה אחר החובה להגן על הזכות לחיים

לאחרונה נחקקה בכנסת הרפורמה בעברות ההמתה, שכללה גם עברה של המתה בקלות דעת. יחד עם הנחיות התביעה בקשר לעברה של גרימת מוות ברשלנות, הן יוכלו להועיל לאכיפה יעילה יותר ומרתיעה יותר במקרים של גרימת מוות בתאונה בתחום הבנייה

אחד הנושאים שבשנים האחרונות התלמידים כמעט שאינם נחשפים אליו במסגרת המערכתית הוא מספרם ההולך וגובר של פועלי בניין שנהרגים תוך כדי עבודתם. אנשי חינוך בעלי תודעה חינוכית וחברתית עמוקה יכולים וצריכים להביא אל הכיתה את שלל הסוגיות שהטרגדיה הזו מעלה

ההסכם שנערך בין הליכוד לכחול לבן לביטול ייצוג האופוזיציה הפרלמנטרית בוועדה לבחירת שופטים, הוא הפרה של נוהג חוקתי שנועד לשמור על האופי הממלכתי של הוועדה, על עקרון אי-תלות השופטים, על שיתוף המיעוט בהליכי קבלת החלטות ועל עקרון הייצוג היחסי. בהסכם זה יש פגיעה באיזונים ובבלמים של הדמוקרטיה הישראלית, והוא אף למיטב הבנתנו בלתי חוקי

הכשלים העיקריים בשינוי המשטרי בחסות ממשלת הליכוד וכחול לבן עוברים דרך השוואת מעמדו של ראש הממשלה החלופי לראש הממשלה; שינוי רטרואקטיבי להשלכות המשפטיות מתיקיו הפליליים של ראש הממשלה; תיקון לחוק מימון מפלגות המטיב רק עם סיעת דרך ארץ; קיצור כהונת הכנסת ל-3 שנים וממשלה מנופחת של למעלה מ-30 שרים

ההסכם הקואליציוני מבטא בעיקר החלשה שיטתית של האופוזציה. אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא הפרת הנוהג שהשתרש בשנות ה-90, לפיו בוועדה לבחירת שופטים יהיה נציג מהקואליציה ואחד מהאופוזציה. אם חברי הקואליציה אינם מסוגלים לכבד את האופוזיציה מכוח מנהג, יש לקבע את המנהג הזה בחוק

ההסכם הקואליציוני שנחתם מעורר תחושה של החמצה- אין בו שום בשורה, חידוש או רעיונות מבטיחים לחילוץ המדינה מהמשבר. לצד האתגרים האלה, הממשלה החדשה צפויה להביא ל"הודנה" בתחום הדמוקרטי ואם ראשיה יתנהלו באחריות, יש לה גם סיכוי להעביר רפורמות שישרתו את האינטרסים הלאומיים ארוכי הטווח

play

ההסכם הקואליציוני שנחתם אמש מסדיר כמעט אך ורק את חלוקת ה'שררה השלטונית' ומעניק זכויות וטו הדדיות בכל התחומים שמייצרות שיתוק של ממש. איך הגענו למצב הזה? האנשים שמכירים את התהליך מקרוב חושפים מה באמת קורה מאחורי הדלתות הסגורות של המו"מ הקואליציוני

עיגון ההסדר שנקבע בתקנות שעת החירום בחוק נתוני תקשורת הוא צעד בכיוון הנכון, אולם נוכח הפגיעה החמורה שההסדר מהווה עבור זכות היסוד לפרטיות, חשוב לקצר את תוקפו, להוסיף קנה מידה ברור לביצוע בדיקה, להוסיף חובת מסירת הודעה לאדם הנדגם למעקב, להגדיר חובת סודיות ואבטחת מידע ולוודא המשך הפיקוח הציבורי והפרלמנטרי

אין ספק שמשבר הקורונה מתדלק צעדים אוטוריטריים, אבל לא לאורך זמן. ייתכן שאנו חוזים בשירת הברבור של מנהיגים פופוליסטיים, שהמסרים שבעזרתם זכו עד היום לתמיכת "העם" איבדו מכוחם

התפיסה לפיה הערבים הם מסיגי גבול או פולשים וכי מי שאינו חושב כך אינו יכול אף להיחשב כציוני, היא שורשה של העבריינות האידאולוגית. המשלימים עם מפירי החוק והאלימות כלפי הפלסטינים מזמינים גם את הפגיעה בחיילי צה"ל, באנשי תקשורת וביהודים "שאינם ציונים"

תקנות החירום בעת משבר הקורונה מקנות שיקול דעת מקצועי נרחב לשוטרים כדי לשמור על הסדר הציבורי, אולם כשם ששיקול הדעת המשטרתי מוגבר יותר בעת הזו, כך גם אמצעי הבקרה על המשטרה צריכים להיות מוגברים

זו העת לבחון את שיקולי הפרטיות בשלב הבא של ההתמודדות עם נגיף הקורונה, ובכלל זה - להגדיר מחדש את התכליות השונות למעקב המוני, להעריך מחדש את נחיצות השימוש בשב"כ, להחליף את האיסוף בכפיה באיסוף המבוסס על הסכמה ולהפיק לקחים מההסדרים במדינות דמוקרטיות אחרות בנושא מעקב מגעים ושימוש בטכנולוגיות מעקב

האם המשבר הכלכלי יוביל להחרפת המשבר הדמוקרטי? האם תיעצר המתקפה על בית המשפט? ועידת הדמוקרטיה הווירטואלית של המכון הישראלי לדמוקרטיה בשיתוף עיתון "הארץ", עסקה בשאלת חוסנה של הדמוקרטיה הישראלית אל מול האתגרים הבריאותיים, הכלכליים והחוקתיים העומדים לפתחה, כמו גם בחשיבותה של מערכת האיזונים והבלמים והפרדת הרשויות

בעוד החשש להידבק בקרב הציבור הערבי גבוה מבציבור היהודי, התמיכה בצעדים בהם נוקטת הממשלה נמוכה באופן משמעותי. זאת, במידה רבה בשל המאמצים המוגבלים לדבר בקרב הציבור הערבי, ול"דובר הרשמי" של משבר הקורונה, ראש הממשלה

עם כניסת יו"ר כחול לבן בני גנץ לממשלה בראשות נתניהו- יהיה עליו לשמור על שלטון החוק ועצמאותם של מערכת המשפט ושומרי הסף, מפני אלה המבקשים להכפיפם לכוחם של הפוליטיקאים

אפליקציית "מגן" יכולה לשמש דוגמה לכך שאין הכרח במעקב חודרני ושאפשר לעשות שימוש במידע אישי רגיש תוך מיזעור הפגיעה בפרטיות. היא משקפת את ההבנה שעל מנת להתגבר על משבר הקורונה יש צורך בשיתוף פעולה מלא של הציבור ואת זה אפשר להשיג רק על ידי שקיפות וכיבוד זכות היסוד לפרטיות

לקראת הקמת ממשלת האחדות, קורא המכון הישראלי לדמוקרטיה לצוותי המשא ומתן לפעול לגיבוש קווי יסוד אשר יחזקו את שלטון החוק וישמרו על האיזון בין רשויות השלטון, כמו גם להתנגד למתן התחייבות להסכמה גורפת מראש בכל נושא

בעוד במערכת הבריאות עומד שיעורו של הציבור הערבי על כ-18% - פחות משלושה אחוזים מסגל עובדי משרד הבריאות משתייכים לאוכלוסייה הערבית. על מנכ"ל משרד הבריאות לפעול לטובת ייצוג הולם לציבור הערבי במוקדי קבלת ההחלטות במשרד הבריאות באופן מיידי, שכן הייצוג הנמוך מסכן את בריאות כלל הציבור

המכון הישראלי לדמוקרטיה העביר למשרד המשפטים סדרת תיקונים דחופים לתזכיר חוק נתוני תקשורת, נוכח הפגיעה החמורה בפרטיות וחריגות המעקב המשטרתי כחלק מההתמודדות עם משבר הקורונה. תיקונים אלה יביאו לאמון הציבור גבוה יותר בפעולות הממשלה ומשכך גם לשיתוף פעולה מירבי מצדו

הסמכת השב"כ לעשות שימוש במידע ‏טכנולוגי ‏לשם ‏ביצוע ‏בדיקה ומעקב אחר אזרחים שנמצאים בבידוד ביתי הנה אחת הפגיעות הקשות ביותר בפרטיותם של אזרחי ישראל מאז ומעולם. אמנם ישנה חשיבות לשימוש באמצעים הקיימים כדי למנוע את התפרצות המגפה, אולם יש לעשות זאת תוך יישום והטמעת עקרונות ההגנה על הזכות לפרטיות

ימים יגידו האם החלטתו של יו"ר כחול לבן בני גנץ להצטרף לממשלת אחדות יחד עם הליכוד הייתה צעד אסטרטגי מושכל שיניב פירות בהמשך הדרך, או טעות חמורה שתמחק אותו מהמפה הפוליטית

בין הטענה כי החוק מתיר ליו"ר הכנסת לעכב או למנוע את כינוס מליאת הכנסת וההצבעה על יו"ר קבוע, והטענה לפיה החוק אינו אוסר על כהונת ראש ממשלה תחת כתב אישום – עובר חוט מקשר ברור: בשתיהן ישנה פרשנות צרה לשלטון החוק תוך התעלמות מעקרונות המשפט המנהלי, האוסר על ניגוד עניינים והפעלת שיקולים זרים

בחסות הקורונה, נוקטת הממשלה בצעדים שנויים במחלוקת במטרה לבטל את מערכת האיזונים והבלמים של הדמוקרטיה הישראלית, תוך שימוש בסמכויות לשעת חירום. גם מבלי להטיל ספק בנחיצותם, היעדר מנגנוני הבקרה על המהלכים הללו מסוכן, והשלכותיו עלולות להישאר איתנו הרבה אחרי שהקורונה תחלוף

שעת החירום הנוכחית מזמנת הזדמנות לעסוק בסוגיות עקרוניות, חלקן מלוות אותנו או מראשית המדינה. ראוי שבית המשפט לא יחמיץ את השעה לקדם את המשפט הישראלי בנושאים כמו הגדרת מצב החירום המסוים ואת הזכויות בהן הוא מאפשר לפגוע, כמו גם הגורם המוסמך להכריז על מצב חירום כזה

בזמן שבישראל השביתו כמעט את כל הפעילות של מערכת המשפט - כיצד מתפקדים בתי משפט בדמוקרטיות אחרות בעולם בתקופת מגפת נגיף הקורונה?

סגירת מוסדות החינוך והחלת הלימודים מרחוק, מציבה בפני מערכת החינוך ואנשי ההוראה אתגר חינוכי וחברתי, אך המשבר הבריאותי והפוליטי טומן בחובו גם הזדמנות ללימוד הפרקטיקה והיישום של החומר הנלמד בכיתות ביום-יום – בשיעורי האזרחות, הביולוגיה וההיסטוריה

בשבוע שעבר ניתן אור ירוק לגופי הביטחון לעשות שימוש באמצעי מעקב טכנולוגיים על מנת להתחקות אחר הצעדים של כולנו. אין ספק- אנחנו ב-2020 ורוצים, ובצדק, למצות את הטכנולוגיה שברשותנו כדי להילחם בקורונה, אבל לא לסיים כמו דיסטופיה ממותחן מדע בדיוני

בעוד ראש הממשלה עומד ומבהיר את חשיבות הציות להנחיות משרד הבריאות, מגבילות ככל שיהיו, לשם שמירה על בריאות הציבור- דווקא יו"ר הכנסת אינו מציית להנחיית בית המשפט, שנועדה לשמור על חוסנה של הדמוקרטיה הישראלית

מה יקרה לאחר כניסת התפטרותו לתוקף והאם ההתפטרות פוטרת את יו"ר הכנסת מהחובה לקיים את פסק הדין? האם התערבות בג"ץ בנושא הזה הייתה ראויה?

בזמן שישנתם, ממשלת ישראל בחרה באחד מאמצעי האכיפה הדרקוניים ביותר שבסל היכולות שלה- הפעלת השירותים החשאיים לצורך מעקב רחב היקף אחר אזרחים במסגרת המאבק בקורונה, וזו כבר חציית קו אדום. הציות הציבורי הנדרש בעת הזו לא אמור לנבוע מהשלטת פחד, אלא להיות מושתת על אמון, על תחושת סולידריות וערבות הדדית

ישראל היא המדינה היחידה בעולם שהסמיכה את השירותים החשאיים שלה לבצע מעקב רחב היקף אחרי אזרחים במסגרת המאבק בקורונה. זאת, בעוד ברוב הדמוקרטיות האחרות קיימת חקיקה ייעודית לטיפול עם איסוף מידע בעת מגפה. סקירה השוואתית

יו"ר הכנסת הזמני, ח"כ יואל (יולי) אדלשטיין, חותר תחת הסדר החוקתי והמשטרי בישראל. אלו הם תפקידו וחובתו של בית המשפט העליון להורות ליו"ר הכנסת לאפשר בחירת יו"ר קבוע באופן מיידי

בסירובו לכנס את מליאת הכנסת ולאפשר הצבעה על יו"ר כנסת קבוע, מונע יו"ר הכנסת את מימוש רצון הרוב. זוהי שעתו של בית המשפט העליון להגן על הרוב מפני עריצות המיעוט, ועל הרשות המחוקקת עצמה מפני דורסנות הרשות המבצעת. עליו לשמש כמבוגר האחראי ולהגן על הכנסת כדי לשמור על הדמוקרטיה הישראלית

במיוחד בעת הזו של אי ודאות פוליטית, פרלמנטרית, בריאותית וציבורית, חשוב שתימשך כסדרה גם פעילותה של תקשורת עצמאית, ההכרחית לקיום השיח הציבורי והעברת מידע לציבור. אי החרגת הפעילות העיתונאית מהתקנות לשעת חירום עלול למנוע קיומה של תקשורת חופשית

אמצעי המדיניות שננקטים כעת בשל מגפת הקורונה, המגבילים לא פעם את חירותם ופרטיותם של האזרחים, מאתגרים את הערכים הבסיסיים עליהם מושתתת הדמוקרטיה. כשברקע עומדות גם נסיבות פוליטיות, כל שינוי מדיניות הופך חשוד כנגוע באינטרסים אישיים ומרוקן מהלגיטימציה הציבורית במוסדות ובנבחרי הציבור

מעבר לקיתונות הביקורת שנשמעו כלפי שר המשפטים על סגירת מערכת בתי המשפט בצל הקורונה, נשאלת השאלה - מדוע בכלל צריכה להיות בידיו סמכות שכזו? במיוחד בזמנים כאלה, הצורך בעצמאות המוסדית של בתי המשפט והעברת סמכויות הניהול משר המשפטים למערכת בתי המשפט, מתחדד

לו הייתה מיושמת בישראל חשיבה לטווח ארוך, אולי היינו מבינים שהנכס הכי גדול שיש בידינו בימים אלה הוא המורים ומערכת הלמידה מרחוק. במקום זאת, הוחלט במשרד האוצר להפסיק את הלימודים מרחוק יחד עם מורים, ולהפעיל את מערכת השיעורים המשודרת של משרד החינוך, שספק אם תצליח במטרתה

שילוב בין המידתיות המשפטית לניתוח מדיניות, תחומים שכיום נפרדים זה מזה, עשוי לשפר את היותו של עקרון המידתיות כלי להגנה על זכויות בתהליך עיצוב המדיניות – הן על ידי קובעי המדיניות והן במסגרת הביקורת השיפוטית

המכון הישראלי לדמוקרטיה בפנייה ליו"ר הכנסת: כנס את מליאת הכנסת ללא כל דיחוי. משמעות ההחלטה שלא לאפשר הקמת הוועדה המסדרת של הכנסת, היא המשך שיתוקה של הכנסת - שתפקידה לפקח על פעילות הממשלה, שבימים אלו, בצל ההתמודדות עם משבר נגיף הקורונה, מפעילה סמכויות חירום מיוחדות ודרקוניות

ההגדרה הרחבה מדי של הבעיה כהידבקות כללית מביאה לכך שננקטים אמצעים בלתי נחוצים שהם גם בלתי יעילים, לא ננקטים אמצעים חיוניים ביחס לבעיה האמתית של הידבקות בקורונה של האוכלוסייה הפגיעה

יו"ר הכנסת הנוכחי, ח"כ יואל (יולי) אדלשטיין, מונע הצבעה על בחירת יו"ר קבוע על אף שקיימת לכך דרישה מצד 61 חברי כנסת, תוך ניגוד עניינים חריף והפעלת שיקולים זרים. לפיכך, עליו לקבוע מיד מועד לבחירת יו"ר קבוע- הן משום שכך הדין קובע, והן משום שזהו המעשה הראוי והדמוקרטי

הרוב המכריע בציבור הערבי התגייס בבחירות 2020 להבעת אמון ברשימה המשותפת, עם שיעור ההצבעה הגבוה ביותר משלוש מערכות הבחירות הרצופות. כמה מהערבים אזרחי ישראל הצביעו לרשימה המשותפת וכמה למפלגות היהודיות, ובאיזה מגזר הייתה תמיכה גדולה יותר בכחול לבן, מאשר ברשימה המשותפת?

תקנות החירום שאושרו אמש באישון לילה ותוך עקיפת הכנסת, מעניקות לשב"כ סמכויות נרחבות לאתר נתוני מיקום של כל אחד ואחת מאיתנו. אלה הן תקנות חריגות שמסכנות את הזכות לפרטיות של כולנו, ויוצרות תקדים מסוכן שעשוי להישאר איתנו הרבה אחרי שהקורונה כבר לא תהיה כאן. כל התשובות לכל השאלות

האתגר הניצב בפני הכוחות הפרוגרסיביים של החברה מול גל אוטוריטרי-לאומני הוא חמור וקשה. לכן, חשוב לבודד את הגורמים הקיצוניים ולשתף פעולה בין כוחות פוליטיים ואידאולוגיים שונים, על מנת להגן על הדמוקרטיה הליברלית, ובפרט על מערכת המשפט

שלטון החוק ועקרונות החוקתיות אינם מושעים בעת משבר ומצב חירום. לצד תפקידה המרכזי בהגנה על הציבור מפני איום הקורונה ומיתון התפשטות המחלה, על המדינה ומוסדותיה לעשות כל מאמץ להגשים ככל האפשר את ההגנה החוקתית ושמירת העקרונות אליהם מחויבת דמוקרטיה ליברלית

אין לאפשר למצב החירום להפוך לכלי למעקב המוני אחר האוכלוסייה, ואין לאפשר לשב"כ מעקב המוני אחר כל אזרחי ישראל. חשוב לאסוף מידע פרטי תוך נקיטת אמצעי האבטחה המתאימים, ולהשתמש רק בכלים מידתיים בידי הממשלה

על פי חברי הממשלה, העם הוא העם היהודי בלבד, והרוב בשלטון הרוב הוא הרוב מבין היהודים, שכן הערבים אינם חלק מהעם. זו איננה דמוקרטיה, אלא תפיסה מעוותת של דמוקרטיה חלולה

הטריגר שהוציא את הציבור הערבי להצביע בבחירות האחרונות נמצא מחוץ לפוליטיקה הערבית. אם ביבי הוציא את הערבים להצביע בספטמבר, הפעם היה זה טראמפ. ההתלכדות סביב ההתנגדות לסיפוח המשולש הוכיחה עצמה, ועודדה את האזרחים הערבים להצביע ולשנות את התמונה הפוליטית

האם ניתן בעת הזו להעביר חוק שימנע מנתניהו לכהן כראש ממשלה, ומה תפקידו של בית המשפט בשאלת הרכבת הממשלה? בכירי המכון הישראלי לדמוקרטיה על חקיקה פרסונלית, שפיט ולא שפיט ושיקול הדעת של הנשיא

שיטת מינוי השופטים אכן דורשת מספר שינויים שירעננו את התנהלותה, וכדי לנטרל את השיקולים הזרים לטובת אלה המקצועיים, אולם השיטה בבסיסה הוכיחה את עצמה, ואין לשנותה

האם ההאטה בגיוס שוטרים מהמגזר הערבי ומיוצאי אתיופיה, נובעת מהתפתחויות חיוביות במעמדן של אוכלוסיות אלה בחברה, או שמא מדובר בירידה באמונן במשטרה? כך או כך, יש צורך בשינוי חברתי עמוק יותר ביחס לשתי האוכלוסיות הללו

החלטת הממשלה להקים ועדת בדיקה ממשלתית שתבחן את הנעשה במח"ש, אינה ראויה. העיתוי בו הדבר נעשה- ערב בחירות, כמו גם הבחירה להתמקד במח"ש בלבד, תוך ההתעלמות ממסקנות הוועדה הבין משרדית שהוקמה בדיוק למטרה זו- מצביעים על כך שמטרתה האמיתית של ההחלטה אינה אלא התנגחות בפרקליטות

חסינות מהותית נועדה למעשים שהם בשולי הפעילות החוקית והלגיטימית של חברי הכנסת, ולא למעשי שחיתות חמורים, או להכשרת מעשה של קבלת שוחד או הפרת אמונים. כאשר חבר כנסת מעביר חוק, אל לו לעשות זאת למען האינטרסים הפרטיים שלו, גם בהנחה שמדובר בחוק שייטיב עם אחרים

לצד הצורך לדחות על הסף את הסעיף בתכנית השלום האמריקנית המציע להעביר את יישובי המשולש על כל תושביהם למדינה הפלסטינית העתידית, יש להשקיע מאמצים גם בהפיכת אזרחותם של הערבים תושבי מדינת ישראל למשמעותית, משפיעה ואפקטיבית

המכון הישראלי לדמוקרטיה קורא ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט ניל הנדל לעצור את שימוש המפלגות באפליקציות לניהול בחירות, בעיקר ביום הבחירות, עקב חשש לפגיעה בחוק הגנת הפרטיות והאיום על תקינותו של ההליך הדמוקרטי

הרעיון הבסיסי שעומד מאחורי פרסום רשימת 112 החברות הפועלות בהתנחלויות הוא הניסיון ליצור הבחנה בין ישראל להתנחלויות. בפועל מדובר בגוף פוליטי שקיבל החלטה פוליטית שמשיגה בדיוק את ההיפך

תכנית השלום האמריקנית בולטת לרעה בהיותה הפסד צורב עבור שני הצדדים: הן עבור העם הפלסטיני, בתוכו גם הערבים אזרחי ישראל, והן עבור אזרחיה היהודים, החפצים עדיין לשמור על ערכיה הדמוקרטיים של המדינה

על אף היותן הגורם היחיד שנבחר ישירות על ידי הציבור, המפלגות זוכות פעם אחר פעם לאמון הציבורי הנמוך ביותר מבין מוסדות המדינה. אמנם הן כבר לא מהוות נדבך משמעותי בחיי היום-יום של האזרח, אך הן עדיין אבן היסוד של המשטר הפרלמנטרי, ועלינו האתגר להשיב את האמון הציבורי בהן

שמירה על אמון הציבור בכנסת מחייב בראש ובראשונה את חברי הכנסת עצמם - לקיים הליכי חקיקה באופן המבסס אמון, ולהוכיח שהם אינם פועלים לקידום אינטרסים אישיים. הענקת החסינות לח"כ חיים כץ אמש עומדת בניגוד מוחלט לכך, ומניחה את התשתית להתנהלות מושחתת של חברי כנסת נוספים

כחלק מתפקידם של חברי הכנסת, ניתן להם בעת הזו גם תפקיד מעין-שיפוטי, במסגרתו בכוחם להכריע מי יהיו רשאים להתמודד בבחירות הבאות, ולמי מעמיתיהם להעניק חסינות. אולם בפועל, במקום הפעלת שיקול דעת אישי ומשפטי, התוצאות ידועות מראש, על פי השיוך המפלגתי של חברי הכנסת

מעולם לא היה מצב בהיסטוריה של אמצעי התקשורת, שרבים כל כך בציבור מצהירים שהם משתמשים במקור לחדשות שהם כל כך לא מאמינים בו. אנחנו מבינים שמדובר במקור בעייתי לחדשות, ובכל זאת אנחנו מסתמכים עליו. כל הסיבות בסקירה שלפניכם

מימוש רעיון שלילת האזרחות הישראלית מאזרחי ישראל הערבים, כפי שמוצע בתכנית השלום האמריקאית, יהווה תעודת עניות לישראל, הרואה עצמה כדמוקרטיה ליברלית

רוב השיח סביב העוזרים הדיגיטליים של חברות הטכנולוגיה מתמקד בשאלת איסוף המידע והשימוש בו, בעוד מתחת לפני השטח נעשה מאמץ ללמד את המכונה להביע רגשות וליצור איתנו קשר אישי ואינטימי. לשינויים האלה יהיו השלכות משמעותיות, וחשוב לתת עליהם את הדעת עכשיו

פרשת השחיתות בה מואשם ח"כ דוד ביטן משקפת בעיה מערכתית ורוחבית, בה השחיתות השלטונית מושרשרת בהווייתם של חלק מנבחרי הציבור ומערכות השלטון. רק מערכות שלטון מקצועיות, נאמנות לציבור ומחויבות כלפיו וכלפי שלטון החוק וערכיו - יבטיחו התנהלות ראויה והגונה

היות והממשלה הנוכחית היא ממשלת מעבר בעלת לגיטימציה דמוקרטית חלשה במיוחד, ובשל האופי הגורלי של ההחלטה על סיפוח שטחי יהודה ושומרון, עליה להימנע מקבלת החלטה בעניין טרם בחירות

יחסו העוין של הציבור הישראלי כלפי חברי הכנסת הערבים לא הוגן, בעיקר לאור יחסו האוהד כלפי מנהיגי העולם, חלקם נגועים בעמדות אנטישמיות מובהקות

כבר למעלה משנה שמכהנת בישראל ממשלת מעבר, שלא זכתה למנדט ציבורי או לאמון הכנסת. חמישה שבועות לפני הבחירות, מתפרסמת תוכנית השלום של הנשיא טראמפ, ועמה עולה שאלת הלגיטימיות והיכולת המשפטית של ממשלת המעבר להכריע בעניין זה. מורה נבוכים לתהליך החקיקה

העבירה העולה לכאורה מכתב האישום של ח"כ כץ היא של מעשה שחיתות. עצם העובדה שהיא נוגעת לפעילות פרלמנטרית, אינה נותנת "רישיון" לפעול בשחיתות

הנימוקים המובאים בבקשתו של ראש הממשלה לחסינות מפני העמדה לדין אינם מתיישבים עם עקרונות הבסיס של חסינות חברי כנסת, שמוענקת לחברי כנסת על מנת שיוכלו לבצע את תפקידם ללא חשש מפני התעמרות מצד הממשלה

רפורמת קציבת הקדנציות, המיושמת בהצלחה בשנים האחרונות בשירות המדינה, יכולה וצריכה להיות מיושמת גם באחת מהפלטפורמות ועמדות הכוח המשפיעות במדינה, התקשורת

פיתוח כלכלי איכותי של האוכלוסייה הערבית תלוי לא רק בהשקעה כספית, אלא גם בפיתוח המשאב האנושי. לצד התקציבים הייעודיים, חשוב גם להגדיל את ייצוג הערבים בשירות המדינה, ובפרט בסגל הבכיר, על מנת לסייע לשילובם במשק ובמדינה

האם הייעוץ המשפטי לממשלה הוא כלי אנטי-דמוקרטי במהותו, שמגביל את פעולות הממשלה ואת יכולת המשילות שלה? פסק הדין ניתן לאחרונה בעניין מינוי שר הביטחון בתקופת ממשלת מעבר מספק תמונה אחרת לגמרי

רבים ראו באמירתו של ראש הממשלה, לפיה "חסינות היא אבן יסוד בדמוקרטיה", מעין קוריוז או פליטת פה, אלא שיש להתייחס לאמירתו בכובד ראש ולהבין מה עומד מאחוריה

כללי הביטחון בישראל הנוגעים לייצוא ביטחוני דורשים עדכון. עכשיו זאת הצנזורית הצבאית, אבל הסיפור כאן הוא זה של הבכירים לשעבר במערכות הביטחון – בצבא, במשרד הביטחון, בשב"כ, במוסד ובמערך הסייבר - שבשם הניסיון הביטחוני שרכשו, מוכרים טכנולוגיות פוגעניות לאנשים רעים

הממשלה, הכנסת והמפלגות נמצאות בתחתית טבלת האמון הציבורי? זה כנראה בגלל השקיפות. באופן פרדוקסלי, ככל רמת השקיפות של מוסד מסוים גבוהה יותר, כך האמון הציבורי בו נמוך יותר

ההכרעה האמיתית בשאלת החסינות של ראש הממשלה איננה בעד או נגד נתניהו כמנהיגה הפוליטי של ישראל - זו כבר תיערך ביום הבוחר, בחודש במרץ. ההצבעה על החסינות תהיה הצבעת אמון או אי אמון ברשויות אכיפת החוק בישראל

כמה מבין המחנכים או המחנכות בבתי הספר של חטיבות הביניים או התיכונים ידברו עם התלמידים על חסינות, תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה בתקופה זו של בחירות על רקע כתבי אישום, ועל האפשרות שלא נגיע לבחירות רביעיות? שתיקתה של מערכת החינוך ברגעים חשובים אלה, רועמת

מהם השיקולים להקמת ועדת הכנסת לעניין החסינות; האם אפשר להתקדם עם דיוני החסינות ללא הקמת ועדת הכנסת וכיצד צפוי להתנהל הדיון מבחינת עדים וראיות?

העשור האחרון אופיין בהתעצמות תהליכים המערערים את מעמדם של עקרונות יסוד דמוקרטיים אולם הגישה הזו, לפיה הרשויות הן חלק מהמשחק הפוליטי וכי כל מי שנאבק בשחיתות במסגרת תפקידו עושה זאת ממניעים פוליטיים, סופה להשאיר את החברה הישראלית מרוסקת וללא אפשרות להבטיח את שלטון החוק

הדרך לתיקון האינטרנט עוברת בחקיקה, לאומית ובינלאומית, שתקבע שיש סוגי מידע פרטי שאסור לאסוף, שלא ניתן להסכים למכור אותו, ושיש שימושים שלא לגיטימי לעשות במידע אישי, גם לא בהסכמה

מהי חסינות פרלמנטרית, מדוע היא איננה ניתנת לחברי כנסת באופן אוטומטי ומהן העילות להענקתה? עם שובה של החסינות לסדר היום, חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה עושים סדר ומסבירים כל מה שצריך לדעת

חוק הלאום, דה-לגיטימציה ואפליה - כך נראה העשור האחרון בראי החברה הערבית בישראל. האוכלוסייה הערבית היא חלק בלתי נפרד מהמדינה, והגיע הזמן שתהיה לה גם נציגות ראויה בשירות הציבורי ובמוקדי קבלת ההחלטות

החשש מפני פגיעה של התביעה בזכויות חשודים ונאשמים הצטמצם בעשור האחרון בזכות הגברת הבקרה עליה, אולם החשש הזה עדיין קיים וניתן לצמצום באמצעות רפורמות מבניות, שיחזקו את נציבות התלונות ויאחדו את התביעה המשטרתית עם הפרקליטות

העשור האחרון בישראל אופיין על ידי גל של חקיקה הפוגעת קשות בערכי הדמוקרטיה, שלטון החוק והפרדת הרשויות. יש לקוות כי בעשור הבא נזכה לצמצום ואף בלימת הצעת אלה ושחברי הכנסת ישכילו למצוא את הדרך להסדיר את יחסי הרשויות ואת זכויות האדם בחקיקת יסוד יציבה ומשוריינת ברוב גדול

האם ראש ממשלה רשאי להוסיף ולכהן כאשר מוגש נגדו כתב אישום חמור בעברות של שחיתות, שיש עמן קלון? מה הנפקות, לעניין שאלה זו, של היות הממשלה זו ממשלת מעבר? האם ניתן להטיל על מועמד שתלוי ועומד נגדו כתב אישום חמור, להרכיב ממשלה? האם נבצר מראש הממשלה למלא את תפקידו? חוות דעת זו לא תתייחס לשאלה אם בג״ץ צריך לדון לפני הבחירות בעתירות סביב סמכות הנשיא להטיל את הרכבת הממשלה על ח״כ שנאשם בפלילים

במאבק המתמשך בין המערכת המשפטית לבין המערכת הפוליטית - מערכת המשפט חייבת לשמור על מעמדה העצמאי ולשפוט ללא סייג וללא חשש מפגיעה במעמדה, אולם את ההכרעה בדבר שאלת הרכבת הממשלה על ידי אדם המואשם בפלילים, יש להשאיר בידי הציבור

מה שברור הוא שהנתונים הללו מזמינים בדיקה מדוקדקת של מנגנון בדיקת התלונות נגד שוטרים. במיוחד על רקע הביקורת הציבורית בחודשים האחרונים על התנהלות המשטרה ומח"ש, לא ניתן להתעלם מהנתונים הללו. התעלמות מהנתונים – בניגוד למח"ש, המשטרה אף אינה טורחת לפרסם את מספר התלונות המוגשות לה – לא תעלימם

בלי נימוק מיוחד שיסביר מדוע עו״ד בן ארי, שאינה מועמדת טבעית לתפקיד ממלא המקום בשל התפקיד הזוטר יחסית שלה והניסיון הניהולי המוגבל שלה, הועדפה על ידי השר על פני המשנה לפרקליט המדינה, שהוא המועמד הטבעי למלא את מקומו של פרקליט המדינה, לא ניתן לקבל את המינוי כסביר. לא כל שכן כאשר ההחלטה מנוגדת לעמדה המקצועית של נציב שירות המדינה והיועץ המשפטי לממשלה, בכל הקשור לניהול התקין של המערכת

מערכת המשפט לא צריכה להימנע מהכרעה בעניין כהונת ראש ממשלה תחת כתב אישום, ולהשאיר זאת בידי המערכת הפוליטית והציבור. עצמאות מערכת המשפט מחייבת אותה לפעול במנותק משיקולים פוליטיים, לרבות משיקולים הקשורים למעמדה שלה עצמה

תפקידו של בית המשפט הוא לשקף את השינויים החברתיים שגורמים להתנהגות פסולה להפוך נפוצה, ולהשפיע על החברה באמצעות פסיקה וענישה. יחסי קח־תן בין פוליטיקאים לאנשי תקשורת שהפכו בשני העשורים האחרונים לרעילים, לא נכללו בעבירות שוחד של סיקור חיובי ומסגור מלטף, אלא שעכשיו- הנסיבות מחייבות התייחסות משפטית

ראש הממשלה מנהל מכסאו קמפיין נגד רשויות אכיפת החוק, ונגד העדים המעידים נגדו. לכן, השאלה המשפטית הבוערת איננה אם ראש הממשלה חייב להתפטר, אלא האם עליו לצאת לנבצרות זמנית באופן מיידי

תהליך הדיגיטציה שעובר השלטון המקומי יכול לייצר מרחב מרובה גוונים מבחינת משטר הרגולציה שלו, בעיקר מבחינת השמירה על זכויות הפרט. בהיעדר מדיניות ברורה בנוגע להקשרים טכנולוגיים שונים, בראשם מעקב המונים ברשות הרבים, הרשויות למעשה חופשיות לייצר עבור עצמן מדיניות באופן עצמאי

חופש העיתונות בישראל ספג פגיעה חמורה בעקבות כתבי האישום בתיקי 2000 ו-4000 - גם בשל הניסיון להשתמש במערכת העיתונאית כדי להשיג הטבות כלכליות, רגולטוריות ועסקיות עבור מוציאים לאור ובעלים, וגם בשל הפגיעה ביחסי מקורות פוליטיים ועיתונאים בישראל

הענקת החסינות נועדה לאפשר לכנסת להגן על חבריה מפני רדיפה של הרשות המבצעת. אם הכנסת מסרבת לפעול לשם כך, יש שיקול דעת ליועץ המשפטי האם להגיש את כתב האישום. אחרת, הכנסת עלולה להפוך ל"עיר מקלט" שחבריה חסינים מפני הדחה עד ההכרזה על בחירות חדשות

נאומו של נתניהו היה בבחינת בעיטה עזה בדלי המלא של הישגים שהוא צבר בשנות שירותו הציבורי הארוך. עליו להבין, ולהודיע לאומה, כי את הצדק המגיע לו הוא מבקש להשיג במהלך המקצועי, בבתי המשפט, ולא במהלך החתרני, ברחובות

המכון הישראלי לדמוקרטיה ליועץ המשפטי לממשלה והיועץ המשפטי לכנסת: אל תהפכו את הכנסת לעיר מקלט- הקימו ועדת כנסת כדי לאפשר דיון ענייני בעניין החסינות

סמכות היועץ המשפטי לממשלה להגיש כתב אישום, במצב בו לא קיימת ועדת כנסת, איננה בהירה ועל כן ניתנת לפרשנות. המצב מחייב הקמת ועדת כנסת, על אף המצב הפוליטי הרגיש שישראל נתונה בו, ועיגון סמכות היועמ"ש לעשות זאת בחוק, באופן שאינו משתמע לשני פנים

הפלונטר הפוליטי שהגענו אליו יכול היה להימנע, אם ראש המפלגה הגדולה היה גם ראש הממשלה באופן אוטומטי. מהלך כזה היה מסייע ללכד את המערכת הפוליטית לכדי שני גושים גדולים, להפחית את יכולת הסחטנות של מפלגות קטנות וסקטוריאליות ולמנוע את חוסר הוודאות לגבי זהות ראש הממשלה

אחוזי ההצבעה בציבור הערבי היו גבוהים מהמצופה, והערבים אזרחי ישראל הוכיחו שהם רוצים להיות חלק מהמשחק הפוליטי - והחברה הישראלית. אולם היעדר ההתנגדות דווקא מקרב היהודים להתבטאויות האחרונות של ראש הממשלה כלפי חברי הכנסת הערבים, מעבירה את הכדור הדמוקרטי לידיהם

על אף היתרונות הטמונים בתכנית הלאומית לבריאות דיגיטלית, מדובר באחת מהפגיעות הרחבות ביותר בפרטיות של אזרחי מדינת ישראל הקיימות היום. מדובר במידע ביומטרי ורפואי, שהאפשרות לייצר זיהוי חוזר לגביו עלולה לחשוף את אזרחי ישראל לסיכונים חסרי תקדים, הן מצד רשויות המדינה הן מצד חברות פרטיות

הממוצע הכולל של תקופת הכהונה של שופטי בית המשפט העליון מאז הקמתו עומד על 12.4 שנים. יש הטוענים כי הגבלת כהונת השופטים, כפי שמקובל בבתי המשפט לחוקה באירופה, תמתן את הפגיעה הנטענת של הביקורת השיפוטית בעקרון ההכרעה הדמוקרטית, אך האם הדבר באמת הכרחי?

הניסיון לעשות דה לגיטימציה לרעיון של ממשלת מיעוט, בטענה שזו מפרה את העקרונות הבסיסיים של הדמוקרטיה בכך שאיננה מבטאת את שלטון הרוב- צורם ואבסורד, על אחת כמה וכמה כאשר הדבר מגיע דווקא מצד אלה המכהנים בממשלת מעבר שלא קיבלה את אמון הכנסת

האם יש חיה כזאת, חיפוש בטלפון הנייד ב"הסכמת" החשוד? גם כשחשוד נותן את הסכמתו לכך (וספק אם זו נובעת מרצונו החופשי), הוא לא מודע לכמות המידע האישי והרגיש שרשויות החוק יכולות לדלות מהמכשיר

מנגנוני הבקרה על התביעה בישראל אינם מושלמים ומצריכים חיזוק, אך ניסיון העבר מלמד שהפרקליטות דווקא נוטה להקל עם חשודים נבחרי ציבור בשאלת ההעמדה לדין

האם יכול להיות שמי שאשם באמון הקטן והולך של הציבור במוסדות הדמוקרטיים, הם לא המוסדות עצמם, אלא דווקא התקשורת? ייתכן גם כי מדובר בשילוב של הסיקור התקשורתי, כמו גם המחדלים האחרונים שקרו שם והאצבע המאשימה של הפוליטיקאים

ההשלכות של סבב בחירות נוסף עלולות לעלות לנו ביוקר, ולא רק בפן הכלכלי: פעילות החקיקה והפיקוח של הכנסת נמצאת בהשבתה, וכתוצאה מכך - חוקים רבים אינם מקודמים, ורפורמות נחוצות אינן מקודמות

באילו מקרים ניתן להחרים טלפונים ניידים מאזרחים ולדלות מהם מידע אישי? מסתבר שחוק הגנת הפרטיות המיושן אינו בא לטובת האזרחים במקרה הזה, וכדי למנוע מצבים כאלה בעתיד - יש לעדכנו ולהתאימו למאה ה-21

בעוד רק שליש מהיהודים סבורים שהערבים מרגישים חלק מהחברה הישראלית, בפועל מעל למחצית מהערבים מדווחים שהם מרגישים שייכות. הפערים נובעים מתפיסות מוטעות של הציבור היהודי כלפי הערבים בישראל, וככל שנכיר בכך, ניתן יהיה לשקול מחדש את העמדות הישנות והסטראוטיפים, ובכך לתת גם רוח גבית לנבחרי הציבור לפעול יחד, גם בזירה הפוליטית

המאבק בין הפוליטי למשפטי הגיע לנקודת רתיחה. זוהי שעתם של הפוליטיקאים לנהוג בממלכתיות ולהישאר נאמנים למסורת הדמוקרטית ולשלטון החוק, ולא לערער על הלגיטימיות של החלטת היועץ המשפטי לממשלה, תהא אשר תהיה, בדבר גורלו המשפטי של ראש הממשלה

play

מהפכת הבינה המלאכותית מגיעה עם תועלות אדירות – אבל גם עם סיכונים שמחייבים היערכות מוקפדת של קובעי המדיניות

משנתו של השופט בדימוס ונשיא בית המשפט העליון לשעבר, מאיר שמגר ז"ל, ראתה בהיותה של ישראל מדינה יהודית, כזו הדוגלת גם בערכים דמוקרטיים ומחויבת לשוויון מלא לכלל אזרחיה, ערך ראשון במעלה. תרומתו והישגיו בתחום שלטון החוק וזכויות האדם עיצבו את דמותה של המדינה, וראוי להוקירם ולשמרם

אין ספק, מבין האופציות הקיימות להרכבת ממשלה, ממשלת מיעוט היא האחרונה שבהן, אך היא עדיפה על סבב בחירות נוסף. על נשיא המדינה לאפשר את מיצוי האפשרויות להקמת ממשלה, ולא לחשוש מהענקת המנדט למועמד הבא. דווקא ממשלה כזו תאלץ את חבריה לצאת מהקופסה ולמצוא מכנה משותף גם עם גורמים מחוץ לקואליציה

חיזוק העצמאות המוסדית של בתי המשפט בישראל באמצעות העברת סמכויות ניהול משר המשפטים למערכת בתי המשפט היא רפורמה חיונית שתוביל להגברת אמון הציבור במערכת בתי המשפט תוך חיזוק שלטון החוק בהגנה על ערכי הדמוקרטיה וזכויות האדם. הסדרה חוקית ברורה של מערכת היחסים בין שר המשפטים ובין הרשות השופטת, ובכללה הסדרת אמצעי הפיקוח שיעמדו לרשות השר, תצמצם את הסבירות של עימותים ביניהם

עיקר הוויכוח בישראל על בית המשפט העליון קשור לפסיקותיו בהגנה על זכויות אזרחיות ופוליטיות. אולם הדיון הציבורי ביחס לפסיקות בית המשפט בהגנה על זכויות חברתיות מצומצם הרבה יותר.
בעוד שבקרב משפטנים נערך מזה שנים דיון ער בנושא זה, ואף הובעה ביקורת על בית המשפט העליון על כך שהוא לא מצליח למלא את תפקידו כמגן זכויות הפרט ושבפועל הוא משרת בפסיקה המגינה על זכות הקניין אינטרסים של בעלי הכוח הכלכלי בישראל, הציבור הרחב פחות עוסק בכך.

הליך השימוע נועד לתת הזדמנות לחשוד להניא את הרשות התובעת מלהגיש כתב אישום בשל אינטרס ציבורי או בשל טעות שנפלה בייחוס האישום. אולם יש לוודא שהוא לא יהפוך להליך לא שוויוני שיהיה בו מסלול מיוחד לחשודים מיוחסים

סאגת המצלמות בבחירות האחרונות שיקפה תופעה רחבה הרבה יותר: בעשור האחרון רישתנו את עצמנו לדעת במצלמות. הן בכל מקום - בבתי הספר, המרכולים, בתי החולים, הגנים הציבוריים ונתיבי התחבורה. אולם האם הן אכן ערובה לגילוי האמת?

תפקידם החיוני של שומרי הסף הוא לייצג את האינטרס הכללי, ולא את רצונה של קבוצה אחת בלבד. מינוי אישי או פוליטי מעניק כוח לא פרופורציונלי לפוליטיקאים ופוגע בעיקרון המשילות, שזקוק לשומרי סף ממלכתיים, מקצועיים ועצמאיים, כאלה שאינם תלויים בגחמות של גוף פוליטי כזה או אחר

התביעה להגברת המשילות הנשמעת מפי גורמים שונים במערכת הפוליטית, נועדה לאפשר לנבחרי הציבור לעשות ככל העולה על דעתם, גם בניגוד לדין ואף באופן מושחת. על כן, החותרים להגברת המשילות פועלים הלכה למעשה כנגד שלטון החוק

החלטות שלטוניות חייבות להיעשות במסגרת תפיסות ערכיות בסיסיות, שגם הרוב חייב בכיבודן. על מנת להבטיח זאת, וכדי למנוע התהוות של כוח בלתי מוגבל בידי גורם אחד, נבנתה מאז קום המדינה מערכת של איזונים וריסונים, ששירות ציבורי ממלכתי ורשות שופטת עצמאית הם ממרכיביה החיוניים ביותר. זו מהותה של דמוקרטיה

play

מחקר חדש של מרכז גוטמן במכון הישראלי לדמוקרטיה: רוב הערבים במדינה גאים להיות ישראלים- השיעור הגבוה שנמדד מאז 2003; רוב גדול של הערבים בישראל תומכים בהצטרפות המפלגות הערביות לממשלה, אך גם אינם מכירים בזכותה של ישראל להגדיר עצמה כמדינת הלאום של העם היהודי

אחרי שבבחירות באפריל האחרון הגיע אחוז ההצבעה בחברה הערבית לשפל, הפעם נרשמה עלייה של כ-10%. כמו כן, קולות הערבים העניקו לכחול לבן מנדט, עם למעלה מ-80% מהדרוזים שהצביעו למפלגות יהודיות. מרצ, לעומת זאת, איבדה כמעט שני שלישים מכוחה בקרב הציבור הערבי

הגבלת כוחו של הרוב לקבל הכרעות פוליטיות דורסניות ופופוליסטיות שיפגעו במיעוטים החיים במדינה, באמצעות מנגנונים של איזונים ובלמים, כמו גם פיזור הכוח בין נבחרי ציבור לבין משרתי ציבור לא נבחרים - חיוניים להגנה על הרעיון העומד בבסיסה של הדמוקרטיה - שלטון העם

כשהיועץ המשפטי לממשלה קובע כי ישנה מניעה משפטית לממשלה לפעול בצורה מסוימת, ושרי הממשלה מחליטים לפעול בניגוד לחוות דעתו המקצועית והמשפטית - הם בוחרים באופן מודע לפעול נגד שלטון החוק

החלטת הממשלה לקדם את חוק המצלמות בניגוד לחוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, היא תוצאה של יוזמות רבות שעלו בשנים האחרונות, שמטרתן לפגוע במוסד היועמ"ש על רקע מעמדו העצמאי והבלתי תלוי. אולם אלו בדיוק המאפיינים בתפקידו המאפשרים לו לשמור על שלטון החוק וזכויות הפרט במדינה, במיוחד על רקע כוחה הרב של הממשלה בישראל ומיעוט הבלמים המאזנים

play

מה יקרה ביום שאחרי הבחירות? האופציות, כפי שמסתמן, הן ממשלה צרה והומוגנית שאינה משקפת את רצון הציבור הרחב; סבב בחירות נוסף, השלישי בשנה האחרונה; או ממשלת אחדות רחבה, שתייצג השקפת עולם רחבה ככל האפשר. כך או כך, העיניים נשואות לנבחרי הציבור, שישכילו לפעול יחד ולשמור על איתנות הדמוקרטיה הישראלית

מעולם, בהיסטוריה של מדינת ישראל, לא נחקק חוק הנוגע לבחירות, סמוך כל כך למועד קיומן. בחקיקת החוק המתיר הצבת מצלמות בקלפיות, ממשלת המעבר ביצעה מחטף והשתמשה לרעה בכוחה הפוליטי, תוך פגיעה קשה במוסד היועץ המשפטי לממשלה ובשלטון החוק

הפערים בין אלה שנולדו לתוך העולם הטכנולוגי שאנו חיים בו היום, לבין אלו שחוו את המציאות משתנה בזמן אמת, עצומים. כעת, על ה"ילידים הדיגיטליים" לקחת את האחריות על למידת השלכות הטכנולוגיה - הטובות והרעות, בכובד ראש, לכבד את הדור הקודם, שאינו מעורה בה כמוהם, ולהכין את הקרקע לבאים אחריהם

לקראת הדיון הצפוי בתזכיר חוק הבחירות לכנסת- 'תיעוד חזותי ו/או קולי בקלפיות', שיגר המכון הישראלי לדמוקרטיה חוות דעת לחברי הממשלה, לפיה ההצעה מהווה פגיעה בזכות לשוויון בבחירות ובחשאיות הבחירות

עיקרון שלטון החוק חל בישראל, אך יש לו גם סייגים מוגדרים ומוגבלים. בשנים האחרונות, ישנם לא מעט ניסיונות להתגבר עליו, שעלולים לפגוע קשות באמון הציבור בחוק ובמערכת המשפט

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית אסר, ובצדק, על הצבת מצלמות בשטחי הקלפיות. בזכות הטכנולוגיה המתקדמת קיימות היום דרכים נוספות, יעילות יותר, למניעת זיופים ושמירה על טוהר הבחירות

מה העיקרון העומד מאחורי הפרדת הרשויות, כיצד מיישמים אותו בפועל והאם יש מי שמפקח על פעולות בית המשפט העליון? כל התשובות לכל השאלות בסקירה שלפניכם

פעם אחר פעם חובטים נבחרי הציבור בשלטון החוק, בכוונה להשיג יתרונות פוליטיים או אישיים. ההאשמות כלפי איילת שקד גם הן משחקות לידי המבקשים לפגוע בדימויו של שלטון החוק ובמעמדה של מערכת המשפט

קביעתו של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית כי ארגון "דרכנו" הוא 'גוף פעיל בבחירות' אינה עולה בקנה אחד עם כוונת המחוקק, מצמצמת את חופש הביטוי הפוליטי בתקופת בחירות ועלולה לפגוע קשות בגופי חברה אזרחית

כדי שהשקיפות לא תהיה רק סיסמה חלולה וריקה מתוכן, היא צריכה לכלול גם פרסום מידע מורכב, לא תמיד מחמיא - כזה שיסייע לציבור להעריך את תפקוד נבחריו

התפיסה הרווחת לפיה בג"ץ קושר את ידי מערכת הביטחון, שגויה. סקירה קצרה באשר להלכות בית המשפט בקשר לאמצעים חריגים למלחמה בטרור מצביעה דווקא על ההפך - הוא כמעט תמיד מקבל את עמדתם ולא קושר את ידיהם

המאבקים המשפטיים סביב ההופעה בעפולה מבליטים כי בהקשרים מסוימים, גם החרדים, כמו קבוצות מיעוט אחרות, זקוקים להגנת מערכת המשפט - וייתכן שעוד יזדקקו לה יותר מבעבר בנסיבות פוליטיות כאלה ואחרות

רק לפני שלושה חודשים סערה המדינה בגלל הכוונה לחוקק פסקת התגברות שתרסק את כוחה של מערכת המשפט. שלושה חודשים אחרי, ופסקת ההתגברות נעלמה מהשיח הציבורי. האם זה מקרי, או שיש מי שמסתיר את כוונותיו עד ליום שאחרי הבחירות?

חוק הגנת הפרטיות המיושן לא מתייחס לאופן בו מעובד המידע הנאסף על כולנו. הצעת חוק חדשה של המכון הישראלי לדמוקרטיה יחד עם מומחים מהמגזר הפרטי, האקדמיה, החברה האזרחית והממשלה, מבקשת להתמודד עם האתגרים שמביאה עמה הטכנולוגיה

המפלגות הערביות החליטו להתאחד ולרוץ פעם נוספת תחת הרשימה המשותפת. אם בפעם הראשונה היה האיחוד מלווה בתחושת אופוריה, הפעם התלוותה למהלך הפוליטי של איחוי הקרעים תחושה של אנחת רווחה. כעת, היא ניצבת בפני אתגרים חדשים, כמו שחקנים חדשים בזירה ואמון הבוחר הערבי, שצנח בבחירות האחרונות והגיע לשפל חדש

הגורמים לשפל באחוזי ההצבעה בקרב הציבור הערבי רבים, אך לא ניתן להתעלם מהעובדה שגם קמפיינים הממומנים על ידי המדינה, שהיו אמורים לעודד הצבעה בקרב הצעירים הערבים – לא תוקצבו כראוי ולא הותאמו לאוכלוסיית היעד

לקראת הדיון הצפוי בנושא, חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה קוראים ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית שלא להתיר הצבת מצלמות במתחמי הקלפיות ברחבי הארץ. פעולה כזו תפגע בזכות לבחור ולהיבחר, בזכות לפרטיות ובעיקרון חשאיות הבחירות, ועל כן מנוגדת לכמה מעקרונות היסוד של הדמוקרטיה הישראלית

אולי קשה לנו היום לעשות את הקשר בין תמונת הסלפי האקראית שאנו מצלמים במכשירים הניידים שלנו, לסיסמה לחשבון הבנק העתידית שלנו, אך לא רחוק היום בו זו אכן תהיה הדרך לבצע פעולות כאלה. לכן, עלינו לחשוב פעמיים לפני שאנחנו משתפים מידע אישי עם אפליקציות מזדמנות

את זה שכל תנועה שלנו ברחבי האינטרנט מתועדת, כולנו כבר יודעים. מה שאנחנו לא יודעים, זה שנעשה שימוש במידע הזה לא רק כדי למכור לנו מוצרים, אלא גם רעיונות ודעות, ובכך לנסות להשפיע על מערכת הבחירות

האם אנחנו באמת יודעים מה עושים נבחרי הציבור שלנו, הממומנים מכספינו, ואיזה נושאים הם מקדמים? רק כשתהיה לציבור גישה מלאה למידע שישקף את פעילותם של חברי הכנסת, נוכל לבחור באופן אחראי ומושכל

לצד המשמעויות הפרקטיות של חוק הלאום, שעוד מוקדם להצביע עליהן, ישנן גם משמעויות סמליות וחינוכיות שכבר מחלחלות ומעבירות מסר מסוכן לציבור. שנה לחקיקת החוק, חשוב לקרוא לכנסת הבאה לשנותו כך שישקף את ערכיה הדמוקרטיים והציוניים של מגילת העצמאות

פסק הדין של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט מלצר, לפיו תנועת "דרכנו" נחשבת כגוף פעיל בבחירות ועל כן עליה לפעול בהתאם לחוק מימון מפלגות, מעניק לחוק פרשנות רחבה מדי, באופן הפוגע יתר על המידה בחופש הביטוי

שיעור ההצבעה הנמוך בקרב הציבור הערבי מאותת על תחושה בקרב הערבים כי הקול שלהם בקלפי אינו בעל השפעה. כדי לשנות את זה, יש ליצור מתווה לשיתוף פעולה פוליטי בין מפלגות יהודיות וערביות על בסיס מכנה משותף רחב. אגב, מתווה כזה כבר קיים עם קבוצה אחרת - החרדים

הירידה במספר התלונות שהתקבלו במח"ש מעלה סימני שאלה רבים, בעיקר על אמון הציבור ביעילות הטיפול בתלונות נגד שוטרים. על ממשלת ישראל לנצל את ההזדמנות שנוצרה לביצוע בדק בית עמוק ויסודי בנוגע למנגנון בדיקת התלונות נגד השוטרים, על מנת להבטיח לציבור שיטור ערכי ומקצועי

השימוש בטכנולוגיות מעקב וזיהוי פנים כבר נעשה בשטחים, וכרגע אין מניעה שייעשה גם ברחובות ירושלים ותל אביב. לכן, יש לסגור את הפרצות בחוק הגנת הפרטיות כך שיתאים למאה ה-21 ויוכל להגן על פרטיותנו אל מול טכנולוגיות מתקדמות

מאז הקמתה נמצאת מדינת ישראל במצב חירום תמידי, אך האם הוא באמת נחוץ? בעוד שהמצב הביטחוני לרוב לא מצריך זאת, לא מעט חוקים הקיימים כיום תלויים למעשה בתקנות שעת החירום

טכנולוגיה חדשה לוקחת את הפייק ניוז צעד אחד קדימה, ומאיימת לערער את האבחנה בין אמת לשקר ולשנות את האופן בו אנו תופסים את המציאות. איפה עובר הקו בין טכנולוגיה למוסר, ומי משרטט אותו?

הסיקור הבעייתי של מחאת הקהילה האתיופית העלה את הצורך בסיקור תקשורתי אחראי ומאוזן, בוודאי בסיטואציה מורכבת ונפיצה שנוגעת בעצבים החשופים של החברה הישראלית

לא אחת היכולות הטכנולוגיות המתקדמות שישראל מייצאת למדינות אחרות נמצאות בתחום האפור של המוסר, ולעיתים השפעתן לא יורדת מזו של כלי נשק. כאשר לא מעט יוצאי מערכת הביטחון הישראלית הם אלה העומדים בראש החברות הללו, יש לתת על כך את הדעת

בשונה מהצהרותיו, החלטתו של מפעל הפיס לבטל את תמיכתו בפסטיבל דוקאביב מוכיחה כי הוא ארגון המונחה לפי עיקרון פוליטי ברור. על מנת להימנע משיקולים פוליטיים, יש להקים רשות ציבורית נפרדת ובלתי-תלויה שתופקד על חלוקת רווחי ההימורים של הגופים המקיימים הימורים חוקיים

מהן ההשלכות של היוזמה החדשה של פייסבוק להשקת מטבע דיגיטלי? לצד השאלות על ערעור עולם הבנקאות והפגיעה הקשה בפרטיות ובתחרות, יש לתהות גם כיצד ישפיע מהלך כזה על המוסדות הדמוקרטיים המוכרים לנו כיום, ואיך יכולות המדינות להיערך לכך?

הסיפור האמיתי בבחירות אפריל 2019 התרחש מחוץ לקלפיות. בציבור הערבי פעלה במאורגן "התנועה הלאומית להחרמת הבחירות לכנסת". מדובר בתנועה עממית, לא-ממוסדת, שהסתמכה על צעירים וסטודנטים ערבים. הללו היו פעילים ברשתות החברתיות ובתקציב זעום הנהיגו קמפיין אפקטיבי עם מסר פשוט וקליט: "ההחרמה – רצון העם". המסר עמד בניגוד גמור לסיסמת בחירות 2015 – "הרשימה המשותפת – רצון העם"

המצדדים בפסקת ההתגברות בישראל מביאים את קנדה כדוגמה בה השימוש בפסקה מוגבל ומרוסן, אך ההבדלים בין ישראל לקנדה רבים, וגם שם נרמס עכשיו חופש הדת בחסותה. ההגנה על זכויות היסוד בישראל אינה חזקה גם ככה, ומתן כוח בלתי מוגבל לכנסת עלול להחלישה עוד יותר

"רוב הציבור הערבי מעוניין בשלושה דברים: חינוך, כלכלה וביטחון פנים", האמנם? משנתו של נתן אשל על הציבור הערבי שטחית ופטרונית, ומתעלמת מהצורך בצמצום פערים, החלת שוויון על פי ערכי מגילת העצמאות והפסקת הדמוניזציה כלפיו

היוזמה לביטול התפזרות הכנסת פסולה ויש להתנגד לה נחרצות. מדובר ביוזמה המקדמת אינטרסים אישיים ופוליטיים, הפוגעת באמון הציבור ובחובת נבחריו לפעול בטוהר וביושר. ובמקביל שולחת מסר סמוי לאזרח שלפיו קומבינות ומהלכים נכלוליים אשר משרתים את טובתם האישית של חלק מנבחרי הציבור הם דפוס התנהגות נורמטיבי

שלושה אירועים שונים שהתרחשו בעת האחרונה במספר רשויות מקומיות, מאיימים על המרקם העדין של מגוון הזהויות המתקיימות במדינה. הכוח שלנו כחברה טמון ביכולת לפתור את הסוגיה על דרך רב תרבותיות, לפני שהאיזון יתפורר

המשפט המנהלי הוא אחד הכלים החשובים, ובישראל גם מהיחידים, לפיקוח על השלטון ועל האופן בו הוא מפעיל את סמכויותיו. היוזמות לצמצום סמכויות בג"ץ והביקורת המנהלית על הכנסת והממשלה, יפגעו בשלטון החוק בישראל ולמעשה יעניקו לשלטון כוח בלתי מוגבל

הרכב הוועדה למינוי שופטים מבטיח שהשיקולים שינחו את חברי הוועדה בתהליך המינוי יהיו מקצועיים ככל האפשר. שינוי ההרכב עלול להכניס לתמונה גם שיקולים פוליטיים ולגרור אותנו אחורה, בעוד מדינות רבות דווקא שואפות להגביר את מעורבות השופטים בתהליך המינוי כדי למנוע פוליטיזציה

שיעורי ההצבעה הנמוכים בקרב הציבור הערבי הם תמרור אזהרה, ומסר פוליטי חד וברור לנציגיו בכנסת. כעת, הפוליטיקאים הערבים קיבלו הזדמנות נוספת להוכיח לציבור הערבי שהם כאן בשבילו, לאחר שזה איבד את אמונו במערכת הפוליטית ובנציגיו

בהיעדר רגולציה ופיקוח מספקים על תחומי הריגול העסקי והפיתוח הטכנולוגי, יוצאי מערכת הביטחון הישראלית משתלבים לא פעם בחברות "סייבר התקפי" שפועלות באזורים אתיים בעייתיים

ממשלת מעבר היא ממשלה ש'מתחם הסבירות' שלה מצומצם יותר מזה של ממשלה רגילה. על כן, ביטול הביקורת המינהלית על נבחרי הציבור, כפי שעמדה לעשות הקואליציה שלא הוקמה לבסוף, יותירו אותנו האזרחים חסרי הגנה מפני שרירות השלטון

הדיון הציבורי על החלשת בג"ץ כמעט ולא עוסק בשאלת הרגולציה והמגזר העסקי. התוצאה של פעולה כזו לא תתבטא בחיזוק הרשות המבצעת, אלא דווקא בחיזוק המגזר העסקי ובהעצמת שליטתו בממשלה עצמה

עירובים בין הון לשלטון, מינויים אישיים ואינטרסים צרים - עם סיום תפקידו של רוברט מולר, החוקר המיוחד לחקירת התערבות רוסיה בבחירות לנשיאות ארצות הברית, המסקנה המרכזית מהפרשה היא שטוהר הבחירות עומד בימינו בפני סכנות שלא ידענו בעבר

דוח מבקר המדינה מעלה תמונה מדאיגה על הנעשה בגוף התביעה שפועל מטעם המשטרה. בהיעדר יישום המלצותיהן של כמה ועדות ציבוריות על איחוד התביעה המשטרתית עם פרקליטות המדינה, יש להדק את הפיקוח והבקרה על התביעה המשטרתית

גורמים בקואליציה המסתמנת טוענים שהביקורת השיפוטית שמפעיל בית המשפט העליון תוקעת מקלות בגלגלי המשילות של ממשלות ישראל, ולכן יש לצמצם את סמכויותיו. ואולם, תזכורת קצרה מוכיחה עד כמה חזקה עוצמתה של הממשלה בישראל ויכולתה לממש את מדיניותה ומדוע צמצום סמכויות בג"ץ יהיה מהלך מסוכן לכולנו

בית המשפט אקטיביסט מדי? התשובה בעיני המתבונן. בעוד ראש הממשלה וראשי הקואליציה רואים בבג"ץ כמכשול שיש להסירו בדרך לחיזוק המשילות ולחקיקת חוקים פרסונליים כמו פסקת ההתגברות וחוק החסינות, ארגוני החברה האזרחית תופסים אותו דווקא כגוף חסר שיניים שנוטה לאמץ את עמדות הממשלה

נדירים מאד המקרים שהחסינות משמשת בפועל עיר מקלט מפני הגשת כתב אישום. גם במקומות בהם חסינות ניתנת כמו בצרפת, היא מוגבלת בהיקפה (לראש המדינה בלבד), והינה חלק מהסדר הכולל הגבלת קדנציות והשעיית תקופת ההתיישנות

החלשת כוחו של בית המשפט העליון תפגע באופייה הדמוקרטי של ישראל, תהפוך את החוקה לכלי בידי הממשלה, תחליש את המשילות ותפגע במעמדה הבינלאומי של ישראל כדמוקרטיה שיש בה הגנה משפטית על זכויות חוקתיות

על אף שהבחירות האחרונות לא שיקפו שינוי משמעותי ברצון הבוחר, וכמשתמע מכך – בהרכב הממשלה, אין זה אומר שהקואליציה קיבלה מנדט חופשי מהציבור לשינוי האיזון בין המשפטי לפוליטי באופן חד ובוטה. בעוד ההסכמים הקואליציוניים נרקמים בחופזה, סוגיית האיזון בין השניים צריכה להתדיין ולהיעשות בשום שכל ובאחריות

שקיפות שלטונית היא אינטרס לאומי וככזו, חשוב לשמור ולהגן עליה. על כן, שר שיהיה אמון על כך וידאג לשים את נושא הנגשת המידע והשקיפות השלטונית בראש מעייניו, יסייע בחיזוק אמון הציבור במוסדות המדינה ובנבחריו

זוהי לא הפעם הראשונה בה עולה הרעיון להנהיג הליכי שימוע בכנסת למועמדים לבית המשפט העליון, אך זו עלולה להיות פגיעה בעקרון הפרדת הרשויות ובעצמאות השופטים, כמו גם שיטה שלא בהכרח מותאמת לאקלים הישראלי

במכתב שנשלח ליועמ"ש הוסיפו חוקרי המכון כי גם חקיקת פסקת התגברות שתמנע מבג"ץ לפסול את התיקון לחוק החסינות היא חלק מעסקת שוחד

מהו מקומו של בית המשפט כאשר הדבר נוגע לחוקי יסוד, בחינתם ופסילתם? במדינת ישראל, אשר חסרה בה חוקה וחוקי היסוד ניתנים לשינוי לפי כל גחמה, נקרא בית המשפט לדגל, ומתוקף תפקידו וסמכותו עליו להיענות לעתירות לפסילת חוק הלאום

חוקי היסוד במדינת ישראל, שנועדו להגן על זכויותיהם הבסיסיות של אזרחיה, עושים זאת באופן חלקי בלבד, וכעת גם הם עלולים להירמס כתוצאה מחקיקת פסקת ההתגברות. חקיקה שכזו תחמיר את האיזון שבין שלוש הרשויות וחמור מכך – את יחסי הכוחות שבין השלטון לתושבי המדינה, ותהפוך את ישראל לחריגה בקרב שאר המדינות הדמוקרטיות

בימים אלה שגרעין הליבה של הדמוקרטיה הישראלית ושלטון החוק עומדים בסכנה של ממש, נעים להיזכר בזמנים בהם עסקה הכנסת בקידום ערכים אלה ובזכויות האדם, ולא בניסיונות לחבל בהם

דו"ח המבקר הוא כתב אישום כנגד מערכת החקיקה במדינת ישראל. בכל מושב של הכנסת מוגשות מאות הצעות חוק לא חשובות ולא בשלות, אך אין מהלכי חקיקה להסדרת סוגיות טכנולוגיות קריטיות, שישמרו על פרטיותנו ועל המידע האישי שלנו

החלטת בית המשפט העליון בדבר פסילת מפלגות ומועמדים, ומנגד - הפיכת החלטת ועדת הבחירות המרכזית בעניין מפלגה ומועמד אחרים, עלולה להיתפס כפוליטית ומוטה, אך בפועל מדובר בהחלטה שקולה, המבוססת על ראיות שאינן משתמעות לשני פנים

הדרישה לקיצוץ סמכויותיו של בית המשפט העליון ושינוי אופן בחירת השופטים כחלק מהמשא ומתן הקואליציוני אינם למטרת השמירה על האיזון בין שלוש הרשויות, אלא ליצירת שלטון חסר מעצורים ומערכת משפט חלשה וחסרת שיניים

מה היה כל כך דחוף לנציגי הסיעות להפסיק את פעילותה של ועדת השקיפות, עוד לפני כינוסה של הכנסת החדשה? המסקנה העיקרית העולה מסגירת הוועדה היא רצונו של השלטון הנבחר לפעול במחשכים ולהימנע ממסירת דין וחשבון לציבור

חשיבותם של הערכים הדמוקרטיים לזיכרון הלאומי הם צו השעה. על אנשי החינוך מוטלת המשימה להנחיל ערכים אלה לדורות הבאים, ולקיים דיון במגוון המשמעויות והלקחים העולים בתקופה זו של השנה

ההצעה לשינוי חוק חסינות לחברי הכנסת היא הצעה פרסונלית שנועדה להיטיב באופן ספציפי עם ראש הממשלה ונבחרי ציבור נוספים החשודים בפלילים. ההצעה היא ניסיון לחזור למצב שבו החתול שומר על השמנת; משדרת מסר חריף של זלזול בשלטון החוק ומנוגדת למגמה המקובלת במדינות דמוקרטיות

שיעור ההצבעה הנמוך בקרב האוכלוסייה הערבית עלול ליצור מצג לפיו זו מסרבת או נמנעת לקחת חלק ולהשפיע על עיצוב פניה של המדינה. זוהי תמונה לא מדויקת שאינה משקפת את רצון הערבים לקחת חלק פעיל בתהליך קבלת ההחלטות בחברה הישראלית, בין היתר דרך שירות המדינה

האם ככל שאנחנו מתקדמים עם הטכנולוגיה, הפרטיות שלנו הולכת ונעלמת? בשאיפה לייעל את השירות לציבור בגביית מסים, מעתה פרטינו האישיים יהיו חשופים לגורמים שלא קיבלו את הסכמתנו לכך, ואנו מסתכנים באיבוד שליטתנו על המידע האישי שלנו

במכון הישראלי לדמוקרטיה קוראים לראשי המפלגות המנהלות בימים אלה מו"מ קואליציוני עם הליכוד, להציב קווים אדומים לכניסתם לממשלה, במטרה לבלום יוזמות שיחלישו את שלטון החוק, המבקשות לשנות מהיסוד את האיזון בין שלוש הרשויות

האם ניתן היה לצפות את מפלת מפלגת הימין החדש בבחירות? העומדים בראש המפלגה פעלו באופן שהצדיק את אי האמון שנתן בהם הציבור ברגע האמת, בכמה מקרים שונים

הערבים נוהרים לקלפיות? אחוזי ההצבעה בבחירות בקרב האזרחים הערבים נמצאת בשפל של שני עשורים, ועומד על 49.2% בלבד שהשתתפו בבחירות לכנסת ה-21. סקירה מקיפה אודות דפוסי ההצבעה בקרב הציבור הערבי

בין אם במטרה לשמור על טוהר הבחירות או לפגוע באחוזי ההצבעה של כ-20% מאזרחי המדינה - הצבת המצלמות בקלפיות במגזר הערבי ביום הבחירות היא מעשה גזעני, חמור ואף פלילי

המחשבה על כך שכרטיס הכניסה לקואליציה יהיה בדמות התחייבות לתמיכה בפסקת ההתגברות, מדאיגה. חקיקה כזו תוביל לשבירת כללי המשחק, וליצירה של מסלול העוקף לא רק את בית המשפט, אלא גם את רצון הציבור – שברובו איננו מעוניין בכך

התבטאויותיהם של נבחרי ציבור באשר לתוצאות הבחירות, לפיהן הן משקפות את הלך הרוח גם בנוגע לחקירות ראש הממשלה והחשד בפלילים, מסוכנות. אמנם חלק גדול מהציבור נתן את קולו לליכוד למרות החשדות התלויים ועומדים כלפי העומד בראשה, אך זהו מדרון חלקלק של זלזול בכוחו של שלטון החוק שאסור שייסלל

חקיקת חוק הלאום אותתה לאזרחי המדינה הערבים שהם אינם שווים בין שווים, וכי מדינת ישראל אינה מדינתם. על כן, אין זה מפתיע שהם בחרו להדיר רגליהם מהקלפיות ולא להשתתף במשחק הדמוקרטי. בתור התחלה, יש לבטל, או לכל הפחות לשנות, את חוק הלאום, כך שיאפשר להם להרגיש אזרחים מן השורה

הציבור הערבי הולך ומדיר את רגליו מההליך הדמוקרטי, בין היתר בגלל שאיבד אמון במנהיגיו. המפלגות הערביות יצטרכו לעשות חשבון נפש ולהיערך מחדש לקראת הבחירות הבאות ואולי, דווקא על רקע הכישלון המהדהד של המפלגות, בחירות 2019 עשויות לבשר על ראשיתה של תקופה חדשה בפוליטיקה הערבית בישראל

הפערים בנקודות הפתיחה בין יהודים לערבים ניכרים כבר ברגע שהם יוצאים מחדר הלידה – החל ממקום המגורים, דרך מערכות החינוך הנפרדות וכלה בשוק העבודה. ואולם, ישנן כמה אבני דרך בהן יכולים להתקיים מפגשים משמעותיים בין שתי האוכלוסיות, אך גם שם ישנו פער גדול בשל היעדר חלוקת תקציבים הוגנת ושוויונית

עם שוך מערכת הבחירות הסוערת שפקדה אותנו, ניתן כעת להביט קדימה ולבחון אילו צעדים נדרשים על מנת להבריא את הדמוקרטיה הישראלית. קיבוע מעמדם של חוקי היסוד יחד עם שינוי הליך הרכבת הממשלה, יסייעו לשיפור היעילות השלטונית, ולביסוס המערכת הפוליטית המפולגת והמסוכסכת

יום הבוחר הוא הרגע שבו הפוליטיקאים נרגעים, מהומת היצרים שוככת, ונוצרת הפרדה בין הקמפיינים האגרסיביים של שלל המפלגות, לבין הקמת הממשלה וההסכמים הקואליציוניים שעוד נכונו. יום הבוחר הוא זמנם של הישראלים לנוח ממרוץ הבחירות וליהנות לרגע ממעלותיה של הדמוקרטיה הישראלית

תופעת הפאנלים המדמים בחירות בתיכונים ברחבי הארץ חשובה ומבורכת, אך איננה מספיקה על מנת לחנך את דור הבוחרים הבא על ערכי הדמוקרטיה הרבים והרחבים, ולמעשה מצמצמת את הדמוקרטיה לכדי פעולה אחת שנעשית אחת לארבע שנים

אירוויזיון במוצאי שבת? מאסר של שנה. תחבורה ציבורית בשבת? אל תחשבו על זה אפילו. עיתונות חופשית בשטחי יהודה ושומרון? רק דרך דובר מטעם לשכת ראש הממשלה. משנתם של ממשיכי דרכו של הרב כהנא - שנמצאים בדרכם לכנסת בעקבות האיחוד במפלגות הימין - אינה מתמקדת רק באוכלוסייה הערבית בישראל - אלא נוגעת בהיבטים רבים ורחבים הרבה יותר בחייו של כל אחד מאתנו

בזמן שעוד ועוד מדינות בעולם נעות לעבר השיטה הישראלית בכל הקשור למינוי שופטים, דווקא שרת המשפטים שקד מבקשת להתרחק ממנה. השיטה, שמטרתה הוצאת המינוי מידיים פוליטיות, היא מעמודי התווך של הדמוקרטיה הישראלית – ועל כן יש לשמור עליה

עושים סדר: הזכות לבחור היא מהזכויות הדמוקרטיות הבסיסיות ביותר והיא כמעט ואינה מוגבלת, אך גם לה יש מספר סייגים. כיצד התפתחה הזכות לבחור ואיך החלה את דרכה בישראל, מי רשאי לבחור (ומי לא), ומה קורה במדינות דמוקרטיות אחרות?

play

שידורי תעמולת הבחירות חוזרים למסכים השבוע, אך האם בעידן הנוכחי, ולאור העובדה שאנחנו בסבב בחירות שלישי, יש בהם עוד צורך?

ביום שאחרי הבחירות חייבים לתקן את חוקי הגנת הפרטיות ואת דרכי איסוף המידע עלינו. בינתיים, כל אחד מאיתנו חייב לשאול את עצמו כשהוא מקבל מסרון תעמולה: האם מדובר בתעמולה? ממי היא הגיעה? ולמה דווקא אליי?

במכון הישראלי לדמוקרטיה קוראים לציבור להפגין ערנות דיגיטלית ולדווח על הודעות ומסרונים שהתקבלו ללא זיהוי השולח: "הציבור צריך לשאול ממי הוא מקבל מסרים ולמה"

על מנת לבצע את תפקידם כשומרי סף ולייצג את האינטרס הציבורי, מינוי היועצים המשפטיים של המשרדים הממשלתיים חייב להיעשות על בסיס שיקולים מקצועיים בלבד, ולא להיות נתון לגחמות השר לו הם כפופים. רק כך יוכלו לפעול במקצועיות ובעצמאיות

מדוע בחר ראש הממשלה, שאינו מרבה להתראיין לערוצי הטלוויזיה הישראליים, להגיע ולהתראיין דווקא לערוץ החדשות אותו הוא מרבה לתקוף? ייתכן כי הייתה זו ההבנה שעם כל הכבוד לקמפיינים שהוא מנהל במדיה החברתית ובדיגיטל, התקשורת הממוסדת עדיין נתפסת כבמה המרכזית והחשובה ביותר להעברת מסרים

שימורה של התביעה המשטרתית עם הקמת המדינה נקבע בעקבות הסדר בין שתי אסכולות – הראשונה רצתה להפקיע מידי המשטרה את תפקידה כתובעת וליצור פרקליטות מדינה מונוליטית ואנרכית, והשנייה שאפה להותיר את התביעה המשטרתית על כנה. מאמר זה סוקר את הסיבות שהובילו לשימורה של התביעה המשטרתית במתכונתה הנוכחית

פסילת מועמדים ומפלגות מלרוץ לכנסת, הנובעת מרצונה של דמוקרטיה להגן על עצמה, מחבקת אותה לא פעם חיבוק דב - וחוטאת למטרה. במקום לשים את האחריות בידי גורמים פוליטיים בעלי אינטרסים, מוטב יהיה להסתמך על הנורמות של הגבלת חופש הביטוי ולסמוך על הדמוקרטיה הישראלית שתדע להתמודד עם קיצוניים ומסיתים

כוונתה של השרה שקד להנהיג שימוע למועמדים לבית המשפט העליון בפני ועדה פוליטית עלולה למנוע ממועמדים ראויים להכניס עצמם לקלחת הזו, לאלץ אותם להתאים את תשובותיהם לעמדותיהם של החברים בה ואולי אף לפסוק על פיהן בעתיד, ותפגע קשות באמון הציבור ברשות השופטת

מערכת הבחירות הנוכחית מביאה את האתגרים של השפעה דיגיטלית על הבחירות למקומות חדשים ובעייתיים, אשר עלולים להוות סכנה על ההליך הדמוקרטי. על אף שהכתובת הייתה על הקיר וניתן היה ללמוד מניסיונן של מדינות אחרות – בישראל עוד לא השכילו לפתח אסטרטגיה להתמודדות עם המצב. כעת, נותר להגן על הדמוקרטיה הישראלית ככל הניתן עד לבחירות הקרובות, לעשות בדק בית ולטפל בנושאים הללו מיד לאחריהן

play

זיהיתם "בוט", חשבון מזויף או תעמולת בחירות אנונימית? מנגנון דיווח חדש יזרז את הטיפול מול הרשתות החברתיות

play

מדוע ישראל פגיעה יותר ממדינות אחרות למתקפת סייבר? מיהם הגופים המדינתיים שאחראים להגנה מפני התערבות זרה, ואיך עושים סדר בין גופי הביטחון וועדת הבחירות המרכזית? האזינו לשיחה בין בכירי השב"כ לשעבר, עו"ד אלי בכר ורון שמיר, על האתגר שעלול לפגוע בדמוקרטיה הישראלית. מנחה: סמי פרץ, הפרשן הכלכלי של עיתון דה מרקר

בזמן כהונת הכנסת היוצאת חוקקו שני חוקים שפגעו פגיעה כמעט אנושה בארגוני החברה האזרחית - חוק העמותות וחוק שוברים שתיקה, שנועדו לדכא אותם ואת פעילותם. עלינו לוודא שהכנסת הבאה תנהג באופן מידתי ושוויוני יותר כלפי ארגונים אלה, ואולי אף תראה בהם גורם מסייע ולא עוין

אין צורך ללכת רחוק מדי – רק לפני 7 שנים, הייתה בכנסת מפלגת ליכוד אחרת, ליברלית ושוויונית יותר, שהוכיחה שעמדות ימין לא בהכרח סותרות את מערכת הערכים הליברלית. מאז, הימין הליברלי לא נעלם, אך דומה שהוא כמעט ונעלם בליכוד

היועמ"ש פרסם את החלטתו בעניין תיקי 1000, 2000 ו-4000, אך מתחת לאפנו חמק תיק גדול לא פחות - מאמציו של ראש הממשלה להצלת ערוץ 20 מפני סגירה. כאן, בניגוד לשאר התיקים, הכל נעשה בגלוי והדיונים עליו נכתבו ותועדו בפרוטוקולים

הפצת פייק ניוז אינה בהכרח קשורה לדעה פוליטית, השתייכות למפלגה מסוימת או לפעילות אינטנסיבית ברשת החברתית, אלא דווקא לגיל. היא נעשית על ידי קומץ אנשים, ולעיתים קרובות היא אפילו לא נעשית בזדון. האוכלוסייה הבוגרת מסתמנת כרגישה ביותר למניפולציות של בחירות ולהפצת פייק ניוז, בין היתר בשל היעדר אוריינות תקשורתית

מבין שורותיו של כתב החשדות של היועץ המשפטי לממשלה עולה תמונה מדאיגה, בה ראש הממשלה פעל בראש ובראשונה למען אינטרס אישי - השגת נקמה בתקשורת שהתנכלה לו, לטענתו, במשך עשרים שנים

באם יוגש נגדו כתב אישום, על ראש הממשלה יהיה לבחור בין תקיפת גורמי אכיפת החוק ושיסוי המונים נגד הלגיטימיות של המערכת עליה הוא אמון, או לפעול בממלכתיות ובאיפוק, לקבל את החלטת היועץ המשפטי לממשלה ולבחור בטובת המדינה על פני אינטרסים אישיים גרידא

על ראש הממשלה, שמצהיר שטובת מדינת ישראל והבטחת בטחונה בראש מעייניו, לשקול היטב מה היא טובתה של המדינה: המשך ניהולה בידי מנהיג החשוד בביצוע עבירות פליליות חמורות המצביעות לכאורה על שחיתות שלטונית, או פרישה והתמקדות בניהול הגנתו. מצב בו ראש הממשלה, הממונה על מערכת אכיפת החוק נאבק מולה על חפותו הוא מצב לא רצוי, ויגרום בהכרח לפגיעה של ממש בניהול ענייני המדינה במקביל לניהול הגנתו

כללי הדיווח החלים כיום על מפלגות לחשיפת אופן ניהול הכספים שלהן במהלך תקופת הבחירות אינם מספיקים. יש ליצור מנגנון שינגיש לציבור את כלל ההכנסות, ההוצאות והדוחות של המפלגות, וכן לייצר תמריצים שליליים לאלו שאינן עומדות בכך. הראשון שבהם: לא להצביע למפלגות שאינן מתנהלות בשקיפות

החלטת שר הרווחה להקל בתנאי האימוץ המפלים זוגות חד מיניים, לא יכולה הייתה להגיע בתזמון סמלי יותר מאשר בשבוע שבו התכסו שלטי ארצנו במודעות קמפיין מסיתות והומופוביות מהסוג הנמוך ביותר, כפי שהציגה מפלגת יחד בראשותו של אלי ישי על נספחיה בשבוע שעבר

play

למרות השאיפה לצמצום פערים חברתיים, המיזם לקורס הכנה חינמי לבחינה הפסיכומטרית של המשרד לשוויון חברתי מתעלם מ-20% מהאוכלוסייה בישראל, ואינו כולל גרסה בשפה הערבית. הדבר רק מעמיק את הפערים, שממילא קיימים, ומרחיק את השוויון החברתי המיוחל

אפליקציה תמימה בטלפון החכם שלנו יכולה לספר עלינו הרבה יותר משנדמה לנו, ולספק עלינו מידע שאם נאסף ומוצלב עם נתונים נוספים – יכול לספר על שגרת ואורח חיינו והרגלינו, ובכך לעזור לגופים חיצוניים להפעיל עלינו מניפולציות ולהשפיע על בחירותינו

play

קשה לזהות אותם- הם סמויים, מחופשים, מתוחכמים ומהדהדים לנו את מה שהסביבה הקרובה שלנו חושבת. בתקופת מערכת הבחירות הם בשיא שלהם- בוטים, חשבונות מזויפים, סמסים לא מזוהים - הכל כדי להשפיע על דעת הקהל. חמישה טיפים להתנהלות חכמה ברשת, ובעיקר להתמודדות עם השטף שמטרגט אתכם בכל האמצעים הטכנולוגיים שיש בידיכם

play

יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, הוא הראשון שחתם על האמנה לבחירות הוגנות של המכון הישראלי לדמוקרטיה, המבקשת מהמפלגות לסמן תעמולה באופן ברור ואחיד, לא לעשות שימוש בחשבונות מזויפים ברשת ולהקפיד על סימון בוטים; עוד מתחייבים חותמי האמנה לא לעשות שימוש במידע פרטי של אנשים כדי להשפיע עליהם בעזרת מניפולציה רגשית וכן לאבטח את מידע הקמפיין כולל הצפנת מסרים אישיים ואבטחת מאגרי מידע. בהמשך השבוע צפויים עוד ראשי מפלגות לחתום על האמנה

בעוד אנו מגנים על הציוד האישי שלנו בעזרת מנעולים ואמצעי אבטחה ייעודיים, דווקא על המידע האישי שלנו אנחנו לא מגוננים, ואפילו לא מודעים לכמות המידע שנאספת עלינו באמצעות אפליקציות ומכשירים שונים, ולשימוש שנעשה בו

לוועדה לבחירת שופטים יש מעמד מיוחד ורב-משמעות בשיטת המשפט בישראל. אם מבקשים לשנות את השיטה, יש לעשות זאת בזהירות רבה ועל דרך הצמצום, וזאת רק אם הנחיצות בשינוי ברורה ונדרשת

play

חודש לאחר פרישת תע"ל מהרשימה המשותפת, עתידה של הרשימה המשותפת עדיין לוט בערפל. אם לא תימנע התפרקותה של הרשימה המשותפת ברגע האחרון, 4 מפלגות ערביות שונות יתחרו על קולם של 950 אלף מצביעים. בשל החשש מירידה באחוז ההצבעה בקרב הערבים, על המפלגות הערביות לשלב כוחות ולפתור את המשבר כדי לזכות מחדש באמון הציבור הערבי

ההסדרים הקיימים ביחס לביקורת שיפוטית על מעקב מקוון מטעם המדינה בישראל ובעולם, מציג נתונים שמדגימים עד כמה רופפת הבקרה השיפוטית על מעקב מקוון בישראל. אנו מציעים הסדרים חדשים על מנת לאזן בין הפגיעה בפרטיות לבין הצרכים הבטחוניים

לאן נעלמו הנשים משלטי החוצות של המפלגות? בישראל של שנת 2019, בה ישנן כבר 14 נשים המכהנות כראש עירייה, מועצה מקומית או אזורית, ראוי שמפלגות יתגאו בייצוג הנשי שלהן, ולא יסתירו או ידירו אותן מהקמפיינים שלהן

המבחן האמיתי של הפוליטיקה הערבית הוא חיזוק אמון הציבור בבחירות לכנסת בכלל וברשימות הפוליטיות הערביות בפרט. עם פרישתו של ח"כ אחמד טיבי, עתידה הפוליטי של 'הרשימה המשותפת' מותנה ביכולתה לשמור על לכידות פנימית ולשכנע את הציבור הערבי להשתתף בבחירות ולהביע במפלגה אמון מחודש

play

הסערה האחרונה במערכת המשפט אינה בהכרח מעידה על הכלל. שיטת מינוי השופטים בישראל, ובכללה הרכב הוועדה למינוי שופטים, מצליחים לשמור על מקצועיותם ועצמאותם של השופטים, ולהשאיר שיקולים פוליטיים מחוץ לדלתות הוועדה. על כן, המצב אינו דורש שינוי מקיף, אלא תיקונים קלים בלבד

במציאות שבה חוקי היסוד אינם מבטאים הסכמה רחבה על העקרונות שלאורם פועלת מדינת ישראל ושבה הליך חקיקת חוקי יסוד אינו שונה למעשה מהליך חקיקת חוק רגיל, קיים חשש ממשי לשימוש לרעה בכלי של חקיקת חוק יסוד באופן שמהווה ביטוי של עריצות הרוב או אשר נועד לביצוע מניפולציה בכללי המשחק הדמוקרטי

בצל חקירות ראש הממשלה, שתופסות את עיקר השיח סביב מערכת הבחירות הנוכחית, נמצאת סוגיה חשובה לא פחות, שליוותה אותנו במהלך כל הקדנציה של הממשלה היוצאת – התערערות מעמדם וסמכותם של שומרי הסף ושלטון החוק בישראל. מפלגות המבקשות לשמור על שלטון החוק חייבות להתייצב בפירוש מאחורי עקרון זה, על כל היבטיו, ולהתחייב בפני הציבור לבצר אותו מפני המתקפות עליו

כפיפות התביעה המשטרתית למשטרה, אשר מקשה עליה לתפקד באובייקטיביות, היא רק אחד מהכשלים במבנה התביעה הפלילית בישראל. פרשת המצלמות מהדהדת את הצורך ברפורמה מבנית, שתנתק את התביעה המשטרתית מהמשטרה ותעבירה לפרקליטות המדינה

התפיסה הצינית לפיה הפרטיות מתה שגויה, ובמובנים רבים יש להתייחס לפרטיות כמלכת זכויות האדם בעולם הדיגיטלי. המאמר מצביע על שלושה היבטים של הזכות לפרטיות שנעשו רלוונטיים במיוחד בעולם הדיגיטלי

התקנות הכלליות של האיחוד האירופי בדבר הגנת מידע (GDPR) נכנסו לתוקפן במאי 2018 ומצביעות על ההכרה האירופית בצורך בשינוי המדיניות של הגנת הפרטיות והתאמתה להתפתחויות הטכנולוגיות. להלן כמה מהחידושים העיקריים בתקנות והשלכותיהן האפשריות על ישראל

בחברת מעקב  טכנולוגיות חדשניות של מחשוב ומידע מאפשרות לאסוף מידע אישי רב על אנשים ועל קבוצות, לשמור אותו, לעבדו וליישמו לצורך שינוי התנהגות ויצירת רווח. נגד תופעות אלו עולה הצורך ליישם עקרונות של הנדסת פרטיות, כלומר, הטמעה שיטתית של פרטיות והגנת מידע מהשלבים הראשונים של פיתוח המוצר, השירות או הטכנולוגיה.

הזכות להישכח נולדת מתוך כך שהזיכרון הדיגיטלי אינו שוכח דבר. היא מבוססת על זכותו של אדם להזדמנות שנייה. האם הזכות להישכח מעוגנת בישראל?

אף שקיים יעד ממשלתי לשילוב ערבים בשירות המדינה, ייצוגו של הציבור הערבי במשרדים הממשלתיים נמוך משמעותית מחלקו היחסי בחברה הישראלית. הדבר מקשה על יכולתו לקבל את התקציבים שהוקצו לו, ולצמצם את הפערים שנפערו עם השנים אל מול האוכלוסייה היהודית

הנכס החשוב ביותר של הדמוקרטיות המערביות הוא אמון הציבור בתהליך הבחירות ותוצאותיו. מכאן, שכאשר מתבצעת התערבות או השפעה על תהליך הבחירות באמצעות תקיפה במרחב מקוון על ידי ישות זרה, מדינתית או תת-מדינתית, מה שנתון בסכנה הוא בראש ובראשונה אמון הציבור בתהליך הדמוקרטי עצמו

היה יכול להיות גרוע יותר: הכנסת היוצאת חוקקה לא מעט חוקים שפגעו בערכים הדמוקרטיים של המדינה וערערו את מעמדם של שומרי הסף. עם זאת, מפלגת כולנו והעומד בראשה בלמו לא מעט חוקים ומנעו פגיעות נוספות, יש שיאמרו אנושות, בדמוקרטיה הישראלית

שיטת מבחני המיצ"ב אינה חפה מפגמים, ופרסומה לעיני כל יוצר לא פעם העדפה וקטלוג של בתי ספר שתלמידיהם מצליחים יותר במבחנים ואף מחליש את הפיקוח על מוסדות החינוך. ואולם, היעדר שקיפות יגרור היעדר פיקוח ויעכב פיתוח כלים שנועדו לשפר את מערכת החינוך

מגמת המעבר של משפחות ערביות לערים מעורבות בהן חיים יהודים וערבים התרחבה בשנים האחרונות, אך מה שהיה אמור להיטיב עם המשפחות הערביות בשל הזדמנויות תעסוקה רבות יותר, בעיקר לנשים, נתקל בקשיים כאשר לצד מגוון עבודות רחב, העובדים הערבים משתכרים פחות מאלה היהודים. אם פערי השכר הללו לא יצומצמו, מגמת המעבר עלולה להיבלם, ואיתה גם הפוטנציאל הגלום בערים מעורבות

פריצת הסייבר בגרמניה הציפה את השאלה על מקומן של העיתונות והתקשורת בסוגיות הדלפה ומידע שהגיע בדרכים מפוקפקות. בעידן הדיגיטלי בו ניתן להשיג מידע כמעט על כל אדם ולעשות בו שימוש לרעה, הדילמה העיתונאית נעה בין העניין הציבורי, שעשוי להצדיק פרסום מידע שכזה, לבין פגיעה באמון הציבור במוסדותיו ואף סיכון הדמוקרטיה

כחברה בעלת שסעים ומחלוקות רבים מספור, החברה הישראלית לא יכולה, ולא צריכה לחכות לממשלה כדי לציין את יום זכויות האדם הבינלאומי

התוכנית הלאומית לבריאות דיגיטלית, שאמורה לתרום לניבוי, אבחון ומניעת מחלות, התקבלה הרחק מתשומת הלב הציבורית ואיננה מספקת פתרונות לפרצי האבטחה שעלולים לחשוף את המאגר הרפואי של כולנו לעיני ולשימוש כל. החוק להגנת הפרטיות שאמור לסייע במקרים כאלה, לא מותאם לעולם הדיגיטלי של היום, ומפקיר את החיסיון הרפואי שלנו

הייצוג החסר של האוכלוסייה הערבית בוועדות הפרס של משרד התרבות והספורט מצביע על בעיה רחבה הרבה יותר - הדרה ארגונית ומערכתית של עשרים אחוזים מהאוכלוסייה מהמשרד שאמון על תקצוב ושימור התרבות של כלל אזרחי המדינה

קשה להאמין שהממשלה היוצאת, זו שאישרה תוכנית חומש לפיתוח כלכלי של יישובים ערביים בתחילת דרכה, היא אותה ממשלה שבחודשים האחרונים חוקקה את חוק הלאום, שמפלה לרעה את הציבור הערבי בישראל. אמנם ההיבט הכלכלי חשוב, אך בבחירות הקרובות על הציבור לשאול - מה שווה פיתוח כלכלי ללא שוויון אזרחי?

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בהצעת החוק לתיקון חוק יסוד: הממשלה: "הצעת החוק מיותרת ופסולה משום שהיא פרסונלית, מבקשת להגביל את חופש הפעולה של נשיא המדינה ומערערת על ערכי הבסיס של הדמוקרטיה הישראלית"

למרות שהשופט בדימוס עודד מודריק כבר אינו כפוף לכללי האתיקה השיפוטית, הצטרפותו לצוות ההגנה המשפטית של נתניהו עדיין מעלה סימני שאלה אתיים ומקצועיים

לצד ההתפתחויות והמגמות החיוביות שעברה מערכת החינוך הערבי בישראל, ישנם עדיין מספר אתגרים העומדים לפתחה, כמו גם פערים שיש לצמצם - הן ביחס למערכת החינוך היהודי, והן ביחס לצורכי האוכלוסייה הצומחת - כדי להביא לשילוב מיטבי של האוכלוסייה הערבית בחברה ובכלכלה בישראל

הוראת השרה שקד להדיח את המשנה ליועץ המשפטי דינה זילבר, מייצוג עמדת הממשלה בוועדות הכנסת, נעשתה ללא כל סמכות חוקית. מוטב ששרת המשפטים תתמקד בגיבוי והגנה על המערכת עליה היא אמונה, במקום להתבטא כנגדה כדי להשיג רווחים פוליטיים

האוניברסיטה העברית בירושלים, בבחירתה לשנות את שפת הלימוד מעברית לאנגלית, פותחת פתח מסוכן למוסדות אחרים להשכלה גבוהה ומדירה את השפה העברית ממרכזיותה בתרבות הלאומית, כשהיא זונחת את אחריותה כלפי החברה הישראלית

כללי משחק אינם ניתנים לשינוי לעיתים קרובות, בטח לא לשם הטבה עם שחקן אחד בלבד, אז איך זה שאת חוקי היסוד בישראל, עליהם מושתתים העקרונות הדמוקרטיים והיהודיים של המדינה, ניתן לשנות בקלות רבה כל כך?

ייתכן ששואב האבק החכם שקניתם מרגל אחריכם. בעוד מוצרי האלקטרוניקה החכמים עוזרים לנו לייעל את הרגלינו ובחירותינו, המידע האישי הרב שנאסף באמצעותם נשמר ומועבר לידיים זרות ללא הסכמתנו או ידיעתנו. נתונים על אורח החיים, ההעדפות והרגלי הצריכה שלנו משמשים להתאמת פרסומות, מוצרים ואף תוכן פוליטי, באופן שרומס בבוטות את זכותנו לפרטיות

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בחוק הפורנו: "כל אתר פורנו מסחרי יחויב להציג התראה לגולשים אודות התכנים וגיל הגלישה; על אתרים שיעברו על החוק יוטלו סנקציות כגון מניעת שירותי סליקה, פרסום וחסימה לגולשים הישראלים"

דווקא במדינה כמו ישראל, ההגנה על זכויות האדם וקידומן הוא נושא חשוב מאין כמותו, ועליו להיות באחריות גוף עצמאי ובלתי תלוי שייפקח ויסייע בהטמעת הזכויות בקרב רשויות השלטון והחברה. הקמת נציבות כזו יכולה להיות פשוטה יותר משנדמה

אל מול שפע התכנים המוצעים ברשת האינטרנט – חלקם פוגעניים ומיניים – עומדים הורים נבוכים ומערכת חינוך שאינה יודעת לתת מענה מספק. בהצעת החוק החדשה של ח"כ מיקי זוהר מוצע פתרון לכך, אך יש לצמצם אותו ולהגביל את הגישה לפורנו באמצעות חובת אימות גיל לאתרים מסוימים, כדי להגן על ילדינו ועל זכותנו לפרטיות באופן אפקטיבי

play

אמות המידה המגדירות מהי שחיתות ואת משמעותה וחשיבותה, אינן אחידות ומשתנות בקרב הציבור בהתאם לעמדתם הפוליטית של הישראלים ומידת התמיכה בנחשדים בכך. בדרך זו, עלול להיווצר מדרון חלקלק ומסוכן שיאפשר גמישות בתפיסת השחיתות ופגיעה בשלטון החוק ובבסיס הדמוקרטיה הישראלית

פסד הדין בעניין טביש, המרחיב את היתר העינויים לחוקרים, מסוכן. הוא תורם לטשטוש הגבולות בין חקירות ביטחוניות לחקירות שבבחינת "פצצה מתקתקת", ועלול להפוך את ישראל למדינה הדמוקרטית היחידה בעולם המתירה שימוש בכוח בחקירות כאמצעי להשגת מידע

ניסיונותיהם של פוליטיקאים שונים להסית את הציבור כנגד שומרי הסף זלג לאחרונה גם לצה"ל עם התבטאותו האחרונה של השר בנט על הפצ"ר. אמנם התרגלנו לראות בצה"ל כצבא העם ואת החיילים כילדים של כולנו, אך עדיין אין לשכוח שמדובר בלוחמים, שצריכים לשמור על אמות מידה ערכיות ומשפטיות בסיסיות בעת לחימה – וזקוקים למצפן מוסרי לשם כך

התגובות להחלטתו של היועמ"ש מימין ומשמאל בעניין תיקי נתניהו הן בגדר תסריט ידוע מראש, אך על שני הצדדים להיזהר מהתבטאויות שעלולות לשלול את מהותו של מוסד היועמ"ש או לערער על הלגיטימיות שלו בעיני הציבור הישראלי לאכיפת דיני העונשין בישראל

בסערה שקמה סביב הצהרת האמונים של חברי מועצת עפולה קיים מוסר כפול. אל לנו להיות מופתעים שהרשויות המקומיות מיישמות הלכה למעשה את מה שהתקבל כחוק יסוד בכנסת – אפליית מיעוטים והתחייבות לשמור על צביון יהודי

העיכוב בהחלטה על המיזוג בין ערוץ 10 ל'רשת' הציף בעיה רחבה עוד יותר - הנטל הרגולטורי הנובע מהיעדר שיתוף הפעולה בין הרשויות השונות בישראל, מקשה על תפקוד מהיר ויעיל שלהן ופוגע במשק. הסדרת תחומי הסמכות והאחריות של כל רשות בחוק וקיום שיח להעברת מידע ביניהן, יפתחו את התרבות הבין-ארגונית הנחוצה לשם כך

העלייה באמון הציבור הישראלי בתקשורת אינה בהכרח תוצאה של בדק בית עצמאי בקרב התקשורת הישראלית, אלא חלק ממגמה עולמית שנקשרת בירידת האמון ברשתות החברתיות, עלייה במודעות על האופן בו הן משמשות כלי בידי הפוליטיקאים ובחזרה ל"מבוגר האחראי"

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בהרחבת חוק ועדות הקבלה: "חקיקה שנובעת מגזענות, בדלנות וניסיון של "מיוחסים" להגדיל את הערך הכספי של נכסיהם"

שני אזרחים ישראלים נחלו הישגים גדולים בזמן האחרון והביאו למדינה גאווה גדולה, אולם בעיני רבים מהציבור הישראלי הם עדיין נחשבים לאזרחים סוג ב'. למה? כי הם לא יהודים

הממשלה הנוכחית אמנם כבר מריחה את הסוף, אבל מתעקשת לקדם יוזמות פרסונליות שישרתו את האינטרסים הצרים שלה ויבטיחו המשכיות לשלטון מסוים בלבד (של ציבור אחד בלבד), תוך השתקת מוסדות וארגונים שונים, שאמורים דווקא לייצג את המיעוט במדינה דמוקרטית תקינה, ויצירת תלות שלהם בה

הרתעה או נקמה? עונש מוות למחבלים לא הוכח כאפקטיבי, ופוגע באינטרס הלאומי של ישראל לטווח הארוך, אך מסתבר שהפוליטיקאים מעדיפים לעיתים לקושש קולות באמצעות סיפוק רגש הנקמה של בוחריהם על חשבון מניעים ביטחוניים

מתוקף תפקידו, היועץ המשפטי לממשלה כפוף לממלכתיות ולהתנהלות תקשורתית מושכלת ומאופקת. עם זאת, עליו לספק דין וחשבון לציבור ולהפוך את פעילותו ופעילות המוסד בראשו הוא עומד לשקופה יותר, וכפועל יוצא - גם לאמינה יותר

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בחוק עונש מוות: "הצעה המנוגדת למגמה העולמית ושעשויה אף להגביר את הטרור והסכנה לחטיפת חיילים"

play

עקרון הפרדת הרשויות נועד למנוע צבירת כוח רב מדי בידיה של רשות אחת. לכן, בבואו של בית המשפט לפסול חוק שסותר חוק יסוד, הוא למעשה מממש את תפקידו בחלוקת הסמכויות

play

פוליטיקה בצד, מקומות עבודה המעסיקים יהודים וערבים מפתחים את היצירתיות והחדשנות בקרב העובדים, מסייעים להפחתת הניכור בין שתי האוכלוסיות ותורמים למשק. הדרך לעולם תעסוקה אידאלי ושוויוני עוד ארוכה, וכוללת הירתמות של המדינה ושל החברה כולה

צריך לומר את אמת, הצעת החוק "נאמנות בתרבות" נועדה לסרס יוצרים ואמנים ולייצר צנזורה עצמית שתמנע כל ביקורת שהיא על המדינה או מוסדותיה, בניגוד למדינות דמוקרטיות אחרות, המחילות חוקים שנועדו למנוע את ביזוי סמלי וערכי המדינה

אם צריך לסכם את הר התובנות וההמלצות בדו"ח המנסה להסביר את ההצלחה הצרפתית בהתמודדות עם הפצה המונית של מניפולציית מידע מוכוונת פוליטית, אלה יהיו ארבעה דברים – מודעות, שיתוף פעולה, שקיפות ואומץ כלכלי-פוליטי

מחאות חברתיות שמתעוררות ברשתות החברתיות נמדדות בהצלחה שלהן לעבור לעולם האמיתי

במכון הישראלי לדמוקרטיה קוראים לתמוך בתיקון לחוק החברות הממשלתיות המחייב ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית שתעלה לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה.

השבוע עלתה בוועדת שרים לענייני חקיקה בתמיכת שרת המשפטים הצעת חוק "פסקת ההתגברות המצומצמת" הצעת החוק נועדה לאפשר חקיקת חוקים שנוגעים ל "מסתננים", שלא יעלו בקנה אחד עם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. במונחים משפטיים מבקשים נבחרינו לעקוף את החלטות בג"ץ בנושא מבקשי המקלט שאינן עולות בקנה אחד עם השקפת עולם

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת ההצבעה על "חוק פסקת ההתגברות הצרה" לפיה הכנסת תכריע בענין מבקשי המקלט מבלי שבית המשפט יתערב: "זהו מדרון חלקלק שיאפשר לכל קואליציה עתידית- מימין, ממרכז ומשמאל- לפגוע בזכויות של כולנו. שינוי כללי המשחק בחוקי היסוד משיקולים פוליטיים צרים, נוגד את העקרונות הבסיסיים ביותר של משטר דמוקרטי תקין"

play

האם היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה מקדמים חקיקה שנתקעת בכנסת?

play

הדיון הציבורי לגבי פסקת ההתגברות עוסק בעיקר בבית המשפט העליון, ומפספס את המהות: כוחה הכמעט בלתי מוגבל של הממשלה בישראל

בימים אלו, אנו מציינים את יום השנה ה- 73 לכניסתה לתוקף של מגילת האו"ם. רבים מאיתנו מתייחסים במידה רבה של צדק, למועצת זכויות האדם כגוף פוליטי שבמסגרתו מדינות עושות שימוש לרעה במונח זכויות אדם, על מנת "לסגור חשבונות" זו עם זו. אך לארגון האו"ם, על כל חסרונותיו הרבים, ולגופים המקצועיים הפועלים במסגרתו, תפקיד חיוני בקידום הרעיון כי זכויות האדם מגיעות לכל אדם באשר הוא

שיעור התעסוקה וההשתתפות בכוח העבודה של אזרחי ישראל הערבים נמוך בהרבה מהשיעור בקרב שאר האוכלוסייה ועומד על 56.6% וכמחצית מהם חיים מתחת לקו העוני. אם נוסיף למציאות הזו את השינויים בשוק העבודה שמתקדמים בקצב מסחרר ואת עשרות המקצועות שנעלמים וימשיכו להיעלם, יש פתרון אחד מרכזי שיגדיל את השוויון- רכישת השכלה אקדמית

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון על ההצעה המבקשת להגדיר כל מעשה שפוגע באינטרסים של ישראל כעבירה פלילית: "הצעה מבישה ומבזה שאינה מתאימה למשטר דמוקרטי"

play

על רקע סאגת חוק הלאום נדמה שחוקי היסוד לא נועדו לקבוע ערכים וכללי משחק מוסכמים, אלא לענות על צרכים פוליטיים צרים של רוב זעום. דרוש "חוק יסוד: חקיקה" שיסדיר את ההליך ויאזן בין הטיעונים (הצודקים) של הצדדים

על רקע מערכת הבחירות המוניציפליות, מצאו עצמם אזרחי המדינה, שלא בטובתם, כקהל שבוי בשורה הראשונה הצופה בקרבות התגוששות מכוערים בין מועמדים. לצד הטלת הרפש הבין - אישית, בחרו מספר מועמדים ורשימות להסית במסגרת הקמפיין גם כנגד קבוצות באוכלוסייה. חוט השני המקשר בין הקמפיינים הגזעניים הוא ניסיון לסמן את קבוצת המיעוט כאיום קיומי על שאר תושבי העיר

חוק הקולנוע שאושר אמש בכנסת מגדיל אומנם את תקציב הקולנוע ב- 20 מיליון שקלים, אבל מביא עימו את הסכנה לחופש הביטוי. קראו את חוו"ד המלאה שנשלחה לחברי הכנסת

play

הערים המעורבות בישראל בהן חיים זה לצד זה ערבים ויהודים הן מרחבים בהם מתקיימת מערכת יחסים מורכבת. בדיקה של הייצוג של הערבים בתוך המערכת העירונית מראה מצד אחד על עליה בייצוג בקרב עובדי העיריות וכן בקרב נבחרי הציבור. עם זאת, גם בערים אלו ייצוגם של הערבים עדיין נמוך ביחס לחלקם באוכלוסייה.

עבירת ה"מרמה והפרת אמונים" היא אחת העבירות הנפוצות בהן מואשמים בשנים האחרונות חברי מועצות ערים וראשי ערים. למרות זאת, נוסח העבירה הוא עמום ומורכב ממשפט אחד בלבד. מצב זה, לא רק שיוצר חוסר בהירות משפטית, אלא בעיקר פוגע ביכולת להבהיר לנבחרי הציבור בדיוק היכן עובר הגבול בין התנהגות פלילית לחוקית. כפי שנעשה בעולם, גם בישראל הגיע הזמן לכתוב מחדש באופן ברור ומפורט את נוסח העבירה, ובכך לסייע במאבק בשחיתות השלטונית.

ועדות התכנון והבנייה הפכו עם השנים לכר פורה לשחיתות. זוהי לא גזירת גורל. באמצעות שיפור השקיפות, שיתוף הציבור בתהליכי האישור של פרויקטים, חיזוק עצמאותם וכוחם של שומרי הסף והקפדה על מניעת ניגודי עניינים, ניתן לטפל בתופעה ואף לשפר את עבודת הוועדות

המכון הישראלי לדמוקרטיה למועצת הרשות השניה על רקע סערת מיזוג רשת-עשר: "דרוש הליך מהיר לאישור המיזוג. כזה שישמור על האינטרס הציבורי"

play

המכון הישראלי לדמוקרטיה נגד חוק נאמנות בתרבות: "ניסיון ליצור אומנות מגויסת, לפגוע בחופש הביטוי והיצירה ולהביא לצנזורה פנימית במוסדות התרבות"

בינואר 2018 דווח בדה-מרקר כי חרף הדחיפות והחשיבות בגיוס מחליף שיכנס לנעליו הגדולות של מנהל הרשות לפיתוח כלכלי בחברה הערבית איימן סייף "במשרד לשוויון חברתי לא ממהרים למצוא מנהל חדש". מאז חלפו שמונה חודשים, "אחרי החגים" תכף אחרינו וקברניט לרשות לפיתוח כלכלי שינווט את ספינת התקציבים וסדרי העדיפויות עבור האוכלוסייה הערבית- יוק

זה שני עשורים החברה הישראלית עסוקה בערעור אמינותו של המערכת המשפט. בעבר, היה זה בעיקר הימין שנשב צינה כלפי בית המשפט. כיום, במהלך שאין לטעות בזיהויו, השמאל פועל בצורה דומה

בעוד בכל דמוקרטיה תיקון החוקה הוא תהליך ארוך, שדורש רוב גדול והסכמה רחבה, בישראל הרוב הפוליטי בנקודת זמן ספציפית קובע את כללי המשחק ומשנה אותם לפי צרכיו. הכוח המופרז שנתון בידי הכנסת, שנשלטת בידי הממשלה, ואופן חלוקת הסמכויות, מהווים סכנה אמיתית לדמוקרטיה בישראל

ד"ר גיא לוריא, חוקר במרכז למוסדות וערכים דמוקרטיים מגיב למאמר גיל ברינגר, יועץ שרת המשפטים על מאמרו בכתב העת השילוח: השאיפה להפוך את היועץ המשפטי לאיש אמונו של השר, גם במחיר של עיקום החוק וכללי המינהל התקין מסוכנת ולא ראויה

החטאים הדיגיטליים, שהכניסו לחיינו האינטרנט והרשתות החברתיות, ידרשו מאיתנו בשנה החדשה לטפל בהן ולהעניק להם פתרונות כציבור, ולא רק כפרטים

דליפת פרטי המועמדים לשירות ביטחון, שנעשתה לכאורה, על פי הפרסומים באמצעות כנופית אזרחים וחיילים שהייתה להם גישה למידע, נעשתה ככל הנראה למטרות מסחריות. מה אפשר וצריך לעשות? קודם כל, חייבים לצמצם למינימום את המידע שלנו שנאסף על ידי גורמים פרטיים ועל ידי הרשויות. בכל פעם שמבקשים מכם מידע שיקלו זאת בכובד ראש ואל תהססו לסרב למסור מידע שנראה לכם שאינו הכרחי

בישיבת הפתיחה החגיגית של הוועדה המיוחדת שדנה בחוק הלאום הצהירו יו"ר הוועדה ושרת המשפטים, כי מדובר בחוק יסוד שנועד להגדיר את זהותנו כמדינה. אם כך- מדוע לאחר שהחוק עבר, הם טוענים שאין בו מקום גם לעיגון הזהות הדמוקרטית?

בשנים האחרונות המדינה לוקחת לעצמה עוד ועוד סמכויות ניטור, מעקב ואיסוף חומרים על האזרחים. לעיתים יש בכך צורך ביטחוני, אך לעיתים פוטנציאל הנזק לפרטיות עולה על התועלת, בייחוד כשניתן להגדיל את הפיקוח ולהקטין את היקפי השימוש בסמכויות אלו.

תארו לכם שחוק הלאום היה נפתח בקביעה הבאה: "ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי ומדינתם של המיעוטים הלאומיים החיים בה". זו אינה הצעה חדשה של גוף פוסט ציוני לשינוי חוק הלאום, אלא תרגום ויישום לישראל של פרק ההקדמה לחוקה של מדינת לאום מובהקת- קרואטיה

דבר אחד הוא להוביל אג'נדה, לקחת חלק בניסוח טיוטת חוק יסוד, להתווכח עם האידיאולוגיה ההפוכה, לגייס את התמיכה הפוליטית ולהעבירה בכנסת. וזאת עשה ישראל הראל, יחד עם אחרים, באשר לחוק הלאום, ובהצלחה. דבר אחר הוא להציג בצורה צינית, מופרכת ושגוייה את טענות מתנגדיו, לטעון בשמם טיעונים שלא טענו וזאת בכדי לעשות להם דה לגיטימציה.

המכון הישראלי לדמוקרטיה למובילי חוק הפייסבוק: "הצעת החוק משקפת גרעין של אמת אך התנפחה לממדים המשקפים פגיעה רחבה בחופש הביטוי"

המכון הישראלי לדמוקרטיה ועמותת הצלחה לרשות להגבלים עסקיים: "להתנות את מיזוג רשת וערוץ 10 בשמירה על איכות התוכן החדשותי והיקף ההשקעות בו"

אסור להיכנע לדמגוגיה. צריך להישיר מבט אל המציאות ולהבין, שלא סביר שנוכל לגרש בקרוב את מבקשי המקלט. הגיע הזמן לאמץ פתרון אמתי שיסייע לכלכלת המדינה, יפתור את מצוקת תושבי דרום תל-אביב, ישמור על מעמדנו הבינלאומי ועל אופייה של המדינה גם כיהודית וגם כדמוקרטית

לאחר התקדים הפולני, מדינות רבות עלולות לעמוד בתור על מנת לקבל "הפחתה" באחריות הרובצת עליהן בנושא השואה. הסרת האחריות הזו בוודאי שווה להן, תמורה קטנה כמו הסכמים כלכליים או העברת שגרירות לירושלים. ומה איתנו בישראל? ואולי בעצם שכתוב ההיסטוריה תמורת הסכם זה או אחר אינה כה נוראית בעידן של פייק ניוז?

יש עוד הרבה מראות ולילדים שלנו יש את הזכות המלאה להביט בהן ולקבוע אם מה שהם רואים בה הוא מכוער או יפה. האחריות של משרד החינוך היא לא להיות הצנזור אלא המתווך- להעניק למערכת החינוך ודרכה את הכלים לנהל דיון ביקורתי ובונה

האפליה בחוק הפונדקאות מביאה לחוסר שוויון באופן המנוגד לערכיה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית, ואף לערכים הרווחים בקרב רוב מרכיבי החברה הישראלית

כל מי שמאמין ותומך במדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי וחפץ לראות את ישראל מתקיימת כמדינה דמוקרטית המעניקה שוויון זכויות למיעוטים בה חייב להבין שהחוק הזה מזיק יותר משהוא מביא תועלת

קיצוניות בלתי מרוסנת מזמינה ומחזקת קיצוניות מקבילה מן הצד השני. אם לא די לנו בקושי העצום של תביעות לאומיות סותרות על אותו חבל ארץ, חוק יסוד הלאום, אם יתקבל, יחזק בקרב הערבים את התפיסה האיסלמיסטית בדבר זכותם הדתית על הארץ. האם בשם אהבת ישראל, שהמציעים מתיימרים לדבר בשמה, נכון לקדם כאן מלחמת דת

האידיאולוג הרוויזיוניסטי, מנהיג הימין תחת המנדט, ראש בית"ר שהטיף לקיר ברזל – אפילו הוא שב והדגיש את החובה להעניק שוויון לאזרחים הערבים. השנה מצוין יום פטירתו במקביל לסערת חוק הלאום האנטי דמוקרטי

חוק נתוני תקשורת שנחקק לאחר דיונים לא מעטים בכנסת ואף נדון בבג"ץ מאפשר למשטרה ולרשויות חקירה נוספות בישראל לקבל מחברות הסלולר ומספקיות האינטרנט מידע אישי על כל אדם. אבל, בניגוד למה שמבקש החוק הנוכחי לקבוע, קבלת המידע מותנית באישור בית משפט. נשאלת השאלה- מדוע מבקשים ליצור מנגנון עוקף להליך זה? אם אין מדובר במקרה חירום מדוע הצעת החוק מבקשת להימנע מהצורך לפנות לבית המשפט?

הנהלת המכון הישראלי לדמוקרטיה על חוק הלאום: "חוק המעגן את זהות המדינה שאינו כולל את המחויבות לשוויון והסכמה רחבה יהיה בכייה לדורות"

מדוע אנשים שיהודיות המדינה היא מרכיב מעצב של הווייתם, כמוני, מתנגדים לה? אם החוק תמים, מדוע הקואליציה צריכה למתוח את שריריה – עוצר יציאות לחו"ל ואיסור על קיזוזים – כדי להעביר הצהרה שאין בה כל חידוש? האם מדינת ישראל, המתיימרת להיות אור לגויים, מוכנה להיות מדינת הלאום הדמוקרטית היחידה שאיננה מבטיחה שוויון לכלל אזרחיה? 

מברכים את רה"מ בנימין נתניהו על בלימת חוק הפייסבוק. ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר, מסבירה כי החוק קובע סמכות להסרת תוכן בשל ביצוע של כל עבירה פלילית- מהעלבת עובד ציבור או קריאה לחרם מיסים, ועד הסתה לרצח או לטרור. אם החוק יושלם, אנו עלולים לחזור לימי פקודת העיתונות של תקופת המנדט, בחסות המאה ה-21

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בחוק שוברים שתיקה: "יאפשר שיקול דעת כמעט בלתי מוגבל לכל שר חינוך, מימין ומשמאל, מי יוכל להיכנס לבתי הספר"

על רקע הדיון שנערך בוועדת השרים לחקיקה בנוגע להרחבת הייצוג ההולם של בני האוכלוסייה החרדית, קוראים במכון הישראלי לדמוקרטיה להרחיב את התיקון, שיחול גם על האוכלוסייה הערבית

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת ההצבעה על חוק זכויות החשודים בחקירות: "חיזוק ההגנה על זכותם של נחקרים וחשודים להליך הוגן"

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת ההצבעה על החרגת הדת מ"חוק המועדונים": "הצעה שתביא להדרת נשים, ותפגע בלהט"בים ובכל מיעוט בישראל"

אחד הטעמים המרכזיים ביסוד הצורך בייצוג בצמתי הכרעה מרכזיים בתחום הבריאות עניינו כשירות תרבותית ככלי לצמצום פערי בריאות. ידע על ההקשרים החברתיים, המעמדיים והאתניים של קבוצות שונות, הכרחי לקבלת החלטות על תרופות וטכנולוגיות המיועדות להכללה בסל הבריאות

די ברור שהפרקטיקה של שימוש בפסקאות ספציפיות תיכלל מראש בהסכמים קואליציוניים לנושאים שהם חשובים מספיק למפלגות השונות. משום מה מהלך זה משווק ככזה שלא יפגע, או שיפגע משמעותית פחות, בערכי הדמוקרטיה ובמעמדו וכוחו של בית המשפט העליון, לעומת פגיעתה של פסקת ההתגברות הכללית שהוצעה לאחרונה

הסיבה העיקרית לפער בין השתתפותם של ערבים אזרחי ישראל בדירקטוריונים לבין השתתפותם בקרב עובדי החברות הממשלתיות הינה אחת – היעדר חובה חקיקתית לייצוג הולם שלהם בחברות הממשלתיות. במקום להסתכל על חצי הכוס הריקה, רצוי לראות בעובדה שיותר ויותר ערבים מעוניינים לקחת חלק בשירות המדינה, כניצנים חיוביים המעידים על רצון להשתלב ולהשפיע על החברה הישראלית מתוך המערכת וכחלק ממנה

האם נכון שחברה המספקת שירותי גלישה וטלוויזיה תתמזג עם חברת כרטיסי אשראי? האם נכון שחברה השולטת במיטות חכמות ויודעת לנטר את דפוסי העייפות שלי תשלוט גם במידע אודות תרופות שאני נוטלת? 

על אף שהצעות החוק מנוסחת כהצעה שהיא "בעד" המשרתים בצבא, מבחינה תוצאתית היא תוביל לאפליה לרעה של אוכלוסיות שאינן משרתות – כגון ערבים, חרדים, בעלי מוגבלויות ועוד. באשר לאוכלוסייה הערבית קשה להתעלם מהעובדה לפיה אי-שירותם בצה"ל נובע מהחלטת המדינה שלא לקרוא להם לשירות

play

עובדי ציבור הם כשמם, עובדים של הציבור- לא של הפוליטיקאים. נשמע פשוט נכון? הקשיבו להסבר, למה החוק שיכפיף את בחירת היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה לבחירת השר יהיה כר פורה למינויים פוליטיים של מקורבים ו"נאמנים" ויהווה פתח לשחיתות, תוך פגיעה קשה באתוס השירות הציבורי

למרבה הצער, לא כל מאבק ליברלי, ובוודאי מאבק לשוויון של קבוצות מיעוט בישראל מצליח במידה דומה או מצליח כלל. מה ייחודו של המאבק הלהט"בי? האם מכאן נובע שבמאבקים לשוויון בהקשרים אחרים (כמו של המיעוט הערבי בישראל למשל) המצב אבוד?

play

למערך הסייבר סמכויות לגשת לחומרי מחשב, לאסוף ולעבד מידע, והכל לצורך זיהוי של פגיעות אבטחת סייבר. הצעת החוק אמנם מזכירה את הצורך להתחשב בזכות לפרטיות, אבל אין מגבלות מספקות על השימוש במידע שנלקח – לכמה זמן מותר לשמור אותו? האם אפשר להעביר אותו ממערך הסייבר אל המשטרה? אל גורמים נוספים? האם יש צורך בכל המידע הזה,? על כל דבר שאנחנו עושים במרחב המקוון, והאם הוא לא ישמש, בעתיד, כדי ליצור פרופילים התנהגותיים עלינו האזרחים, ולהפנות אותם נגדנו?

play

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בוועדת חוקה על המינויים הפוליטיים ליועצים המשפטיים במשרדי הממשלה: "פגיעה קשה באתוס השירות הציבורי; מהווה פתח לשחיתות; ומפקיר את האינטרס הציבורי"

לקראת הדיון בוועדת חוקה, חוק ומשפט, בחוק המואזין, קוראים במכון הישראלי לדמוקרטיה לחברי הוועדה להסיר את החוק מסדר היום שכן אין בו כל צורך מעשי. חוקרים במכון מעלים את השאלה, מדוע בכלל סבורים מגישי הצעות החוק שהחוק החדש יאכף, אם לכאורה לא נאכף חוק הרעש עד כה ממילא?

 אם מתבוננים קצת יותר לעומק אפשר לשאול מה יהיה עומק ורוחב המידע שהחברה המאוחדת הזאת תוכל לצבור בידיה? עם מי דיברתי בטלפון? מהיכן ומתי? מהי היסטוריית הגלישה שלי באינטרנט? לאן בדיוק נכנסתי ולכמה זמן?  מה קניתי באמצעות הארנק החכם? 

האם מי שכה התגאה במהלך פיצול ערוץ 2 אך לפני כמה חודשים, ייקח עכשיו אחריות על הכישלון שתוצאתו היא שפלורליזם בשוק החדשות – אין, שחקנים עם מודל עסקי יציב – גם אין, ונשארנו רק עם מעורבות פוליטית בלתי נגמרת באסדרת השוק. וזו כנראה רק ההתחלה

מפלגות סקטוריאליות בראי הפוליטיקה בעשורים האחרונים - קרקע פורה לשחיתות או התחשבות בטובת הציבור?

המכון הישראלי לדמוקרטיה על הצעת החוק המבקשת לאסור תיעוד פעילות חיילי צה"ל: "עשוי להביא לאיסור כמעט גורף של פיקוח על פעילות הצבא, ולפגיעה במנגנוני ההגנה מפני תביעות בבתי דין בינלאומיים"

חוק ההדחה, המתיר לחברי הכנסת להדיח את עמיתיהם, הינו ביטוי חמור נוסף להיחלשותה של הדמוקרטיה הישראלית. החוק, אשר כונה בגלגוליו הקודמים "חוק חנין זועבי", קובע כי 90 מחברי הכנסת, על בסיס בקשתם של 70 חברי כנסת מכהנים, מתוכם 10 מהאופוזיציה, יוכלו להדיח חבר כנסת אחר, אם מצאו כי הסית לגזענות או הביע תמיכה במאבק מזוין נגד מדינת ישראל

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בתוספת לחוק מימון מפלגות שיפגע במימון רשימות המורכבות מיותר משתי מפלגות: "חקיקה פרסונלית שנעשית במחטף ומנוגדת לצורך להקטין את הפיצול במערכת הפוליטית"

לפי החקיקה הנוהגת באיחוד האירופי על מדינות חברות להסגיר זו לזו חשודים בפלילים כעניין כבשגרה, וזאת על בסיס עקרון "האמון ההדדי" בין המדינות. ובחזרה אלינו, בכנסת ה-20 הוגשו עד כה 12 הצעות חוק פרטיות המכוונות בבירור או יובילו בהכרח להחלשת בית המשפט העליון

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת ההצבעה על החוק שיאפשר להפחית בשכר השופטים: "פגיעה בעצמאות מערכת המשפט שתאפשר הורדה ספציפית רק של שכר השופטים"

play

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בחוק החרם: "ההצעה פוגעת בחופש הביטוי הפוליטי שהוא ערך דמוקרטי עליון - תחת הגדרה עמומה"

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בהכפפת תקציב השידור הציבורי לדרג הפוליטי: "ניסיון ליצור מנגנון של שליטה פוליטית בניגוד לרפורמה שנערכה- כך שבעל המאה הוא בעל הדעה"

 

מה הכוונה בהחרגת "פעילותו של המשרד", כפי שמצוין בהצעה לתיקון? יחסי עבודה זה גם "פעילותו"? על הטרדות מיניות נוכל לקבל מידע? על שימוש לא תקין בסמכות נוכל לקבל מידע? על ניצול לרעה של תקציבים? זכות הציבור למידע, חופש המידע הם הבסיס למנהל תקין, שאינם קשורים להשקפה פוליטית  כל עוד משלמי המיסים מגיעים מכל קצוות הקשת הפוליטית, לכולם ולכולן זכות לדעת מה עושים עם כספם

ככל שנציבות שירות המדינה מבקשת לקדם מהלך רציני לייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית במוקדי קבלת החלטות בשירות המדינה, מהלך זה חייב להיות מלווה בשילוב אפקטיבי של ציבור זה באותם מוקדים בהם מעוצבת דמותה של הפקידות הבכירה. אשר על כן, על הנציבות לקבוע כלל, המחייב מינוי חבר או חברה ערביה בכל ועדת איתור

ללא פעילותם של ארגונים חברתיים, היה חוק חופש המידע נשאר בגדר אות מתה בספר החוקים

האם נושאת ממשלת ישראל באחריות מוסרית להרג המתרחש כבר מזה חודש בגבול ברצועה? האם מבחינת האחריות המוסרית הכתובת הייתה כתובה מראש על הקיר?

כדי לאפשר לעצמה להעביר כל חוק שבא לה, הקואליציה המציאה אגדה שהעליון לקח לעצמו בגניבה את הסמכות לבטל חוקים. רק שהמציאות אחרת

לפי מחקר שנעשה באוניברסיטת בן גוריון אחרי מבצע "שובו אחים" וחטיפת הנערים בקיץ 2014 הראה שיותר מארבעים אחוז ממשתמשי הוואטסאפ בישראל נחשפו לפחות לשמועה לא נכונה אחת במהלך ימי המבצע.  בתקופה האחרונה הולך ומתברר שחלקן של הרשתות החברתיות בהפצת דיס-אינפורמציה, עשוי להוות איום של ממש על יכולתנו לתפקד כחברה ועל מימושו של הליך דמוקרטי תקין, במיוחד בתקופות של בחירות

גזרי דין שניתנו בשנים האחרונות מגלים כי ישנו פער בין הטרמינולוגיה של בית המשפט בנוגע לחומרת עבירות ממניע גזעני לבין העונש אותו הם משיתים – פעמים רבות ללא מאסר בפועל. על הפרקליטות ובתי המשפט לבצע שידוד מערכות בכל הנוגע להעמדה לדין והענישה בגין עבירות שנאה

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בחוק הפייסבוק: "טוב שהועברה הסמכות להסרת תכנים לבית המשפט המחוזי אך ההחלטות עדיין יתקבלו במעמד צד אחד; ספק רב אם ההצעה יעילה בעולם הדיגיטלי שבו ישנן פלטפורמות אינסופיות"

מערכת הבריאות בישראל השכילה להבין ששילוב המיעוט הערבי בשורותיה הוא רווח לכל הצדדים- למערכת שזקוקה לכוח אדם מיומן, ולאזרחי ישראל הערבים, הזקוקים לעבודות מכניסות שדורשות השכלה אקדמית. את המודל הזה, הגיע הזמן לשכפל

החלטת פרקליט המדינה שלא לפתוח בחקירה פלילית, בעקבות הבדיקה שערכה מח"ש, באשר לירי השוטרים שהביא למותו של תושב אום אל חיראן, יעקוב אבו אל קיעאן, באירוע בו נגרם מותו של השוטר ארז שאול לוי ונפצע שוטר נוסף - אינה נותנת מנוח. כדי לבחון את יחסנו הראוי להחלטת פרקליט המדינה מתבקש לערוך כאן תרגיל מחשבתי 

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת ההצבעה על פסקת ההתגברות: "רמיסת עיקרון הפרדת הרשויות ופגיעה פוטנציאלית בכל אחד מהשבטים במדינה"

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בחוק שיאפשר הרחבת המינויים הפוליטיים במשרדי הממשלה: "הכנסת נגד ההמלצות של עצמה: מהלך שנעשה בניגוד להמלצות צוות ממשלתי ובניגוד לדו"ח ועדה מיוחדת שעסקה בשירות המדינה"

ישנן הצעות חוק, שמועלות על ידי חבר או חברת כנסת ונזנחות רק כדי למצוא רגע מתאים יותר להעלותן שוב. אחרות עוברות שינויים והתאמות לאורך הדרך, כך שאין כמעט קשר בין הצעת החוק לבין החוק שעבר בסוף בפועל

עלינו, אזרחי ישראל, לשאול את עצמנו- על מי נשליך יהבנו כשמדובר בזכויותינו הבסיסיות? קשה להאמין שלבו של הציבור הישראלי גס בזכויותיו היסודיות, ושטחו עיניו מלראות את הרעה המתרגשת עלינו

בדיון הציבורי הנערך בישראל בתקופה האחרונה, נשמעת לעתים הטענה שלפיה בית המשפט העליון בישראל הוא חריג יחסית לבתי משפט בעולם בהיקף המופרז של הביקורת השיפוטית שהוא עורך על חקיקה. אין זה פשוט למדוד אקטיביזם שיפוטי, דבר הכרוך בסוגיות מורכבות של הגדרה, ולא כאן המקום לעשות זאת

המכון הישראלי לדמוקרטיה לשרי הממשלה: "לקיחת הסמכות מבג"ץ לפסול חוקים- סכנה ברורה ומידית לדמוקרטיה הישראלית ופגיעה ישירה בחלשים בחברה"; "המודל הבריטי" כולל מערכת איזונים ובלמים שאינה קיימת בישראל"

דב"ש, שהודיעה על פרישה מתפקיד ראשת היחידה הממשלתית לחופש המידע, הצליחה להוביל שינוי של ממש ביישום חוק חופש המידע על ידי רשויות השלטון  אולם כל עוד ליחידה אין סמכויות אכיפה - לא ניתן להשלים את מהפכת השקיפות שכולנו זכאים לה

זמן קצר לאחר שברכנו את ממשלת ישראל על ההסדר שהגיעה אליו עם נציבות האו"ם לפליטים ועל ההחלטות שקיבלה באשר לטיפול בתושבי דרום תל אביב ובמבקשי המקלט שיישארו בישראל, הודיע אתמול ראש הממשלה נתניהו על הקפאת ההסכם

בעקבות ההתפתחויות בימים האחרונים בסוגיית מבקשי המקלט וקריאתו של ראש הממשלה להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת פועלה של הקרן החדשה לישראל, קוראים במכון הישראלי לדמוקרטיה לראש הממשלה לחזור בו מהצהרותיו

אילו הוליך אותנו ראש הממשלה נתניהו לבחירות כדי לשמור על "ישראל היום" והסתיר זאת מאיתנו בכחש ואילו השפיע על תוצאות הבחירות על ידי הפצת מידע כוזב והגברת העוינות של הציבור כלפי הערבים וארגוני השמאל - דיינו

המכון הישראלי לדמוקרטיה על מתווה הטיפול במבקשי המקלט: "מבטא את מחויבותה של ישראל לשמירה על זכויות האדם והחוק הבינלאומי"; "יש להנפיק בהקדם אשרות מתאימות למבקשי המקלט שיישארו בישראל ויאפשרו להם לצאת לעבוד ולקבל זכויות רפואיות וסוציאליות"

פרשת פייסבוק וקיימברידג' אנליטיקה מצביעה על סכנה ממשית וברורה וחייבת לשמש כקריאת השכמה לכולנו. לפי החשד, החברה שנשכרה על ידי אנשי הנשיא טראמפ במהלך קמפיין הבחירות, עשתה שימוש במידע אישי של כ-50 מיליון ממשתמשי פייסבוק לניתוח התנהגות הבוחרים האמריקנים בניסיון להבין כיצד ניתן להשפיע על השקפתם הפוליטית

הערכת התפקוד של מערכת המשפט מעורר שאלות לא פשוטות. לדוגמא, האם נכון להתייחס לראשי התביעה, הייעוץ המשפטי ובתי המשפט כמכלול אחד וכראשי "מערכת המשפט"? האם נכון לבחון את תפקוד הרשות השופטת רק באמצעות "מדדי יעילות" תוך התעלמות מהמתח בין יעילותה הכוללת – שאין עוררין על חשיבותה – לבין תכלית קיומה לשם פתרון סכסוכים ועשיית צדק בכל מקרה ומקרה?

play

בשבעים שנותיה ידעה הדמוקרטיה הישראלית אתגרים קשים וכואבים, לצד הישגים מופלאים. האירועים שעיצבו את דמותנו כחברה מלמדים אפוא לא רק על שבריריותה של הדמוקרטיה הישראלית אלא גם על חוסנה. אני מקווה שחוויית שער הדמוקרטיה תעצים את האמון של כולנו בחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית ובה בעת תחזק בנו את המחויבות העמוקה להמשך קיומה

אפילו אמירה שישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית ברוח ערכי מגילת העצמאות, נחשבת ליברלית מדי לחלק מהקואליציה

ארבע שנים חלפו מאז נפטר שופט העליון אדמונד לוי, איש תנועת החרות שהשאיר מורשת יהודית ליברלית והומניסטית. כאשר דן בזכויות יסוד של העובדים הזרים, בחירותם ובכבודם, הפנה לתורת ישראל וגזר מהמסורת היהודית וההיסטוריה היהודית מחויבות מיוחדת, מוגברת, לזכויות כל אדם. כאשר קבע כי תוכנית ההתנתקות אינה חוקתית, נימק זאת באופן שבו יש להעריך את האינטרס הביטחוני של המדינה, תוך הסתכלות על ההשפעות ארוכות הטווח

עידן הרשתות החברתיות, ווטסאפ ופייסבוק בראשן, מעמיד למבחן את שיטת צווי איסור הפרסום בה משתמשים בתי המשפט באופן קבוע. כמות הפעמים בהן תוך פחות מיממה ידעה כל המדינה במי מדובר בפרשיה התורנית האחרונה - ספורטאי, ידוען או מנכ"לית - מוכיחה שדרושים לנו שופטים שמבינים במידע. שופט שנותן היום צו איסור פרסום ליותר מאשר 24 שעות הוא שופט בעל הבנה דיגיטלית ברמה נמוכה

גוגל פייסבוק אמזון ואפל, ארבע המעצמות שצברו כוח בלתי מוגבל, יכולות להפוך לגורם מדינתי שיודע עלינו כמעט הכל. ד״ר תהילה שוורץ-אלטשולר על הענקיות החדשות, האם ובאיזה אופן הן בולמות חדשנות וכיצד עלינו להתנהל בעולם שבו הכללים משתנים כל הזמן.

בהנחיית: סמי פרץ, הפרשן הכלכלי של דה מרקר

מושב הכנסת האחרון שהחל בחודש אוקטובר 2017 והסתיים בחודש מרץ 2018, התאפיין בהמשך קידום יוזמות הפוגעות בערכים דמוקרטים. עם זאת, יש לציין, כי רוב היוזמות הללו רוככו בסופו של דבר לפני שהובאו לסיום הליך החקיקה, או נתקעו, לפחות בשלב זה. להלן רשימת הצעות החוק האנטי דמוקרטיות המלאה:

play

חוק הלאום אושר במחטף בוועדה מיוחדת בכנסת, וצפוי לעלות היום להצבעה בקריאה ראשונה במליאה. כן, זה אותו חוק לאום שפירק את הקואליציה הקודמת, והפעם ללא הביטוי "מדינה יהודית ודמוקרטית ברוח הכרזת העצמאות" שהיה בכל הנוסחים הקודמים.

המגמה הרווחת בישראל היא סלידה מ"הלשנות". בין אם מדובר בסנטימנט חברתי-קבוצתי שפיתחנו בתור עם, ובין אם מדובר בסולידריות קבוצתית-יהודית או בעלת מקורות הלכתיים, יש להפסיק זאת ולאמץ מודלים בהם ה"הלשנות" מתועלות למען רווחיות הציבור כולו, ולא מתויקות בתור מעשה שלילי אלא עזרה אנונימית לחברה כולה

שחיתות נעשית במחשכים, אבל את הריח שלה אפשר להריח למרחוק. הנה עשרה סימני זיהוי לפוליטיקאים מועדים

הרוב המכריע של אזרחי ישראל, ובתוכם רבים מאד מלומדי התורה ואוהביה, מתקוממים נגד הקביעה כי התמסרות ללימוד תורה היא שוות ערך לשירות צבאי, הכולל סיכון הגוף והנפש ושלילת חירותו של אדם למשך תקופה ניכרת. היומרה להכתיב בכנסת, באמצעות הורדת ידיים פוליטית, חוק יסוד שעומד בסתירה ברורה להעדפות של הרוב המכריע הינה לא פחות ממקוממת

על רקע חשיפת ההתכתבות בין שופטת השלום לחוקר הרשות לניירות ערך: "אירוע חמור שיש ללמוד ממנו בכדי שלא יפגע אמון האזרחים במערכות שלטון החוק; יש לבחון ברמה העקרונית את מדיניות המעצרים לצרכי חקירה בישראל"

בית המשפט העליון הפך בדור האחרון למוקד עליה לרגל לכל מי שרוצה להטיח בו תלונות והאשמות. התקשורת, הכנסת, הממשלה והאקדמיה. סקטורים שונים בחברה הישראלית רואים בפסיקות הליברליות שלו סכנה לצביון הדתי-לאומי של מדינת ישראל, ומתיחות זו עלולה להתרגם לסכנה לבית המשפט העליון. על רקע זה, מינוייה האחרונים של שקד, שטיין וגרוסקופף, לתפקיד שופטים בבית המפשט העליון - הם בשורה מצוינת 

על רקע חקירת פרשות השחיתות, יוחנן פלסנר, נשיא המכון קורא לראשי סיעות הקואליציה: "אסור למלא את השירות הציבורי בפילברים"

לקראת מינוי שני שופטים לבית המשפט העליון, פגשנו בכנסת את ח"כ ועו"ד רויטל סויד (המחנה הציוני) וד"ר גיא לוריא לשיחה על השיטה שלנו בישראל לבחירת השופטים, עד כמה התהליך פוליטי, האם כס השפיטה מספיק מגוון מבחינת מגזרים ומגדר ומה קורה בעולם.

בהנחיית: סמי פרץ, הפרשן הכלכלי של דה מרקר

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת ההצבעה על חוק הלאום בוועדת המיוחדת: "הפרת האיזון בין היהדות לדמוקרטיה- הדרת ערך השוויון מהחוק מטרתה להגביר את השסעים ולפגוע בחברה הישראלית כולה"

מבקר המדינה כבר התריע על שורת ליקויים באבטחת המאגר הביומטרי המתעתד להצטרף לחיינו. ספק אם המדינה והאזרחים, התומכים כמו גם המתנגדים, ירדו לחקר הסכנות הטמונות בכל היבטיו של מאגר ביומטרי שיכיל כמות מידע שלא תסולא בפז לאינספור גורמים שונים. צריך לעצור את יזומת המאגר הביומטרי - לפני שיהיה מאוחר מדי 

יש הבדל מהותי בין פרשת מוזס לבין ענייני ערוץ 10 ואפילו חוק ישראל היום - ההבדל בין עניינים הנדונים מתחת לשולחן לבין אלה הנדונים מעליו. שוק העיתונות המודפסת הוא שוק שאין עליו רגולציה. אין צורך ברישיון כדי להקים עיתון. דווקא ללא רגולציה, השוק הופך להיות יותר מושפע מאינטרסים פוליטיים ויותר מושחת

נתניהו צריך ללכת. לאחר פרסום הסיכום של משטרת ישראל, הוא אינו יכול להמשיך בכהונתו כראש ממשלה. עליו לקחת פסק זמן מניהול ענייני המדינה לטובת טיהור שמו ציבורית ופלילית

מיפוי מצלמות במרחב הציבורי, צילומי וידיאו "שתי וערב", שימוש בחיישני קול ומפות חום, כל אלו האמצעיים שהמשטרה משתמשת לצורך מעקב ומלחמה בפשיעה. אך זו רק ההתחלה, שימוש במערכות בינה מלאכותית תהיה לבצע ניתוח רב ממדי של כמויות המידע האדירות שהמשטרה צוברת כל העת באמצעות המצלמות והחיישנים, וליצור מהן תובנות חדשות ובהמשך אפילו לחזות פשעים

יש חשש כי נפלו פגמים משפטיים בולטים בנוהל ההרחקה, ויש סיכוי ממשי כי חלקים שונים שלו יתמוטטו כמגדל קלפים - יפסלו או יוגבלו בערכאות משפטיות, או על-ידי דרגים מקצועיים ופוליטיים. ולכן, יש מקום לחשב מסלול מחדש: להשהות את יישום נוהל ההרחקה, לבדוק בדיקה רצינית וכנה ולקדם בדחיפות מרבית פיתוח ויישום תכנית לשילוב מבקשי המקלט ברחבי ישראל

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בצמצום סמכויות מבקר המדינה: "נסיון נוסף בשורת מהלכים לפגיעה בשומרי הסף ובשלטון החוק"

האופן בו בנויה החברה בישראל כיום מקדם הלכה למעשה את המשך השנאה, הפחד והדעות הקדומות בין יהודים וערבים בישראל. במחקר שנערך במכון הישראלי לדמוקרטיה בשנת 2017, נמצא שרוב מוחץ בקרב היהודים והערבים רוצים שמערכת החינוך תלמד על היסטורית הסכסוך האחד של השני. אמפתיה והכרה בכאב של האחר הן לעתיד משותף טוב יותר 

המכון הישראלי לדמוקרטיה ועמותת "הצלחה" לקראת הדיון על חוק אסדרת הערוצים הייעודיים: "חקיקה המתנהלת בהליך לא תקין וללא עבודה רצינית"

לאחר חשיפתו של המפכ"ל אלשיך בתוכנית "עובדה", לפיה חוקרים פרטיים אספו מידע על חוקרים בכירים העוסקים בחקירות ראש הממשלה, כתב ראש הממשלה כי "הרמיזות של המפכ״ל הן כל כך חמורות, שנדרשת מיד חקירה אובייקטיבית ומהירה". ואכן נדרשת תגובה כזו: יש להעביר את החקירה באופן מידי לטיפול שירות הבטחון הכללי, למען האינטרס הציבורי ושמירה על האינטרסים הלאומיים

בפרשות שחיתות בולטות שהתעוררו בשנים האחרונות בישראל נשמעו תכופות טענות, לפיהן לא היה כלל מקום לפתיחה בחקירה; ומכאן גם, לשיטתם של הטוענים, כי אין דופי בהתנהגות שהיא מושא החקירה. אולם לנו, לאזרחיות ולאזרחים, אין כל סיבה לאמץ את הגישה הצינית והמינימליסטית, הנוחה לפוליטיקאים ולמי שמבקשים לשאת חן בעיניהם, לפיה ניתן לפעול באופן "כשר אבל מסריח"

הסרט "העיתון"יוצא בזמן בו יחסי הממשל-תקשורת במקומות רבים בעולם נמצאים במתח מתמיד ועוסק בשאלה מי מחליט האם לפרסם את סיפור מלחמת ויאטנם ומהם השיקולים שצריכים לעמוד לנגד עיניו. ספילברג נוגע בלב העניין: תפקידה הקריטי של העיתונות החוקרת ושני הכוחות המשמעותיים המאיימים עליה – הפוליטיקה והכסף

הביקורת הציבורית והתקשורתית כלפי היועץ המשפטי לממשלה הולכת ומחריפה, וההפגנות השבועיות מול ביתו רק גדלות. ביקורת כלפי היועץ המשפטי לממשלה לגיטימית ואף עשויה להיות מוצדקת, אולם אי אפשר שלא לתהות אם אין זה ראוי להעניק ליועץ המשפטי לממשלה ולמערכת אכיפת החוק יותר אשראי. הטלת דופי במניעי היועץ המשפטי בשלב הזה אינה מועילה ויש להמתין למסקנותיו 

לפי דברים שהביא לידיעת הציבור עמית סגל, בחדשות 2, זיכוי ראש הממשלה נתניהו יהיה חורבן מערכת החוק בישראל ויהיו מי שקראו למנדלבליט, במקרה כזה, להתאבד. לא יכול להיות שהיועץ המשפטי לממשלה או מי מקורביו או הפועלים על דעתו ישמיע את החזון האפוקליפטי של התמוטטות מערכת המשפט במקרה שנתניהו יואשם ויזוכה

חבר הכנסת עודד פורר פנה לוועדת הכנסת בקריאה להעניש בחומרה חברי כנסת מהרשימה המשותפת, לאחר שהאחרונים הניפו שלטי תעמולה לפיהם ירושלים היא "בירת פלסטין" בעת נאומו של סגן נשיא ארה"ב בכנסת. התנהגותם פסולה ואין לעבור עליה בשתיקה, אולם אין צורך בהחמרת הענישה. במקום זאת, עדיף שחברי הכנסת יפנו למשימת שיפור עבודתם, תדמיתם והתנהגותם 

מהי הרוח העצמאית של שופט בשפיטתו; מהן ההטיות הקוגניטיביות והמוסדיות העלולות לשבש עצמאות זו; וכיצד באה לידי ביטוי מסורת הרוח העצמאית שהפגינו שופטי בית המשפט העליון מהיווסדו? מתוך "ספר דורית ביניש"

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת ההצבעה על חוק אסדרת הערוצים הייעודיים: "תהליך חקיקה חפוז שיביא ל"פייק ניוז" ופגיעה בפלורליזם התקשורתי"

הצעת החוק שעלתה אתמול בכנסת, לפיה כל שר ימנה את היועץ המשפטי במשרדו בהתאם להמלצותיה של ועדת איתור, אשר בראשה יעמוד מנכ"ל משרדו, היא חלק ממגמה כוללת של יוזמות ממשלתיות שמבקשות לכרסם בשלטון החוק. מדובר ב"שינוי טכני קטן", לכאורה, אך למעשה בצעד משמעותי נוסף המצטרף למגמה הכוללת, ובפרט לניסיון המתמשך לפגוע בעצמאות השירות הציבורי

play

כמעט ללא סיקור ותשומת לב ציבורית תיקנה בשבוע שעבר הכנסת את חוק יסוד: הממשלה. נסו לספר לאזרח שגר בדמוקרטיה חוקתית על תיקון חוקתי, שכלל קריאה ראשונה ביום שני בבוקר, דיון זריז ב-8:00 בבוקר בוועדת החוקה חוק ומשפט (שנקבע בבהילות יום קודם לכן), וקריאה שניה ושלישית ביום שלישי אחר הצהריים, ותקבלו הלם ותדהמה

מדינה בת 70 צריכה להחליט מה היא רוצה להיות כשהיא תהיה גדולה, ועליה להבין שהשליטה על גורלה בידיה וכי ההכרעות שיקבלו אזרחי המדינה יקבעו את עתידה הקצר וארוך הטווח. תפקידה של המערכת הדמוקרטית הוא לספק לחברה כלים מתאימים לקבל החלטות כאלה בצורה מושכלת ויעילה, ובאופן אשר יבטיח שמירה על ערכיה של החברה

אנו בתקופה מבלבלת לדמוקרטיה. האם הדמוקרטיה חזקה מתמיד ועומדת מול כל מאתגריה? האם היא במגמת נסיגה? יש שיגידו, שבמדינת ישראל של 2018 שכחנו בכלל מה היא דמוקרטיה. נדמה, שיותר מתמיד השלטון ובעלי הכוח מנכסים לעצמם את הדמוקרטיה ומנסחים את ערכיה מחדש לטובתם ולטובת מקורביהם בלבד

לקראת ההצבעה הצפויה בממשלה על חוק ההסדרים, חוות דעת מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה ועמותת הצלחה, קוראת לנתק את הרפורמה בתקשורת מנוסח החוק

 

"מהלך חפוז שלא מבוסס על מודל כלכלי, הנועד לדרוס את הרגולטור; במקום פלורליזם בתקשורת נקבל שוק שבו הרבה שחקנים חלשים שאינם יכולים למלא את תפקידם"

 "מדובר בפגיעה בחופש הביטוי. נכון ונאות שהשידור ציבורי יתבצע לפי כללי חוק ואתיקה, וכי במסגרתם יתקיים שיח הגון ומכבד באופן כללי, ובפרט כלפי נשיא המדינה שהוא סמל לממלכתיות הישראלית"

יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה ואלי גרונר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, בשיחה על שיפור השירות הציבורי, הטמעת יעדים ומדדים למשרדי הממשלה, הפחתת רגולציה ושורת ההצעות שעומדות על הפרק בכל הנוגע למינויים פוליטיים בשירות המדינה.

בהנחיית: סמי פרץ, הפרשן הכלכלי של דה מרקר

לפני כשבועיים הורה שר החינוך לאנשי משרדו שלא להשתתף בכנס שארגנה האגודה לזכויות האזרח, כיוון שהיא "פועלת באופן עקבי להגן על מחבלים שרצחו ישראלים". שירתי עשרים וחמש שנים בשירות הביטחון הכללי, בין השאר כיועץ המשפטי של השב"כ. מבין ארגוני זכויות האדם, האגודה לזכויות האזרח בולטת בגישתה העניינית, הרצינית והמנומקת ולכן טיעוניה זכו תמיד לקשב רב בכל מערכות השלטון 

המכון הישראלי לדמוקרטיה קורא לחברי הכנסת לא לאשר את "חוק ההמלצות" המרוכך: "החוק מבדיל בין בכירים לאנשים מן היישוב ומחבל בעבודת המשטרה והפרקליטות"

חרדים וערבים, שתי האוכלוסיות המובדלות ביותר בישראל, ימנו ע"פ התחזיות, בעוד 40 שנה, מחצית מאזרחי ישראל. במהלך המחאה החברתית של קיץ 2011 אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי, "בניכוי ערבים וחרדים, מצבנו הכלכלי מצוין". האמנם? ד"ר גלעד מלאך, ראש התכנית חרדים בישראל ונסרין חדאד חאג'-יחיא, ראש התכנית ליחסי יהודים- ערבים- שניהם חוקרים במכון הישראלי לדמוקרטיה, על מצבם הכלכלי- חברתי של שני המגזרים.

בהנחיית: סמי פרץ, הפרשן כלכלי של דה מרקר

play

"הרגילו אותנו לחשוב שהתקשורת צריכה להיות אובייקטיבית, אבל האובייקטיביות מתה. ככל שהתקשורת תהיה שקופה יותר, כך נוכל לחזור להאמין בה". ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר חושבת שאובדן אמון הציבור בתקשורת הוא לא בהכרח דבר רע

לקראת דיון בוועדת השרים לחקיקה על שינוי נוסח הצהרת האמונים של חבר כנסת, כך שתביע מחויבות למדינה יהודית ודמוקרטית ברוח מגילת העצמאות מתריעים במכון הישראלי לדמוקרטיה שמדובר בהצעה שתפגע בזכות לבחור ולהיבחר ומיועדת לפגוע בחברי הכנסת הערבים

play

יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, מסביר על שסע מרכזי חדש שנוסף בחברה הישראלית:"שסע בין תומכי הדמוקרטיה המהותית, שמגינה על החירות והשיוויון, לבין אלה שמעוניינים בדמוקרטיה חלולה, שמתבססת על עריצות הרוב"

עם פרסום הצעת "חוק יסוד החקיקה" של השרים בנט ושקד, הנהלת המכון הישראלי לדמוקרטיה קוראת לחברי הכנסת ולשרים להסיר מסדר היום אחת ולתמיד את הרעיון של פסקת ההתגברות המאפשרת לכנסת לשוב ולחוקק מחדש חוקים שבית המשפט העליון פסל מטעמים של היעדר חוקתיות.

בשנה שעברה הצביע מדד הדמוקרטיה, על שפל של כל הזמנים באמון הציבור בתקשורת. לעומת זאת, בשנת 2017 נראה שהמגמה נבלמה ומתחילה מגמה הפוכה. האמון של הציבור הישראלי במוסד התקשורת עלה ב-4% ועומד השנה על 28% לעומת 24% בשנה החולפת

ממעקב אחר השיח בתקשורת וברשתות החברתיות, מתקבל לעתים הרושם שחלק משמעותי מהציבור מאס בדמוקרטיה במובנה המלא ושישנה נכונות לוותר על המגבלות שהיא מטילה על הכוח השלטוני ועל החירויות והזכויות שהיא מבטיחה לכל אזרח. אלא שמדד הדמוקרטיה לשנת 2017 מוכיח שזה לא המצב

החלטתו של שר החינוך לבטל את השתתפות עובדי משרד החינוך בכנס האגודה לזכויות האזרח שהתקיים בשבוע שעבר, ואמירתו כי החלטתו בוצעה עקב המידע כי האגודה "פועלת באופן עקבי להגן על מחבלים שרצחו ישראלים", מעלה חשש כי תפיסת השר את זכויות האדם אינה מתיישבת עם אותם הערכים אשר על הנחלתם לתלמידי ישראל הוא מופקד

הפרדה בין המינים במרחב האקדמי עלולה לזלוג גם למרחבים אחרים כמו תחבורה ציבורית, מוסדות בריאות, מופעים ציבוריים, ובעצם כל מקום שבו כולנו מהלכים יחדיו

היום תדון ועדת החוקה בהצעה לתיקון תקנות העמותות שהניחה שרת המשפטים לאישור הועדה. שכיום החובה לפרסם שמות תורמים לגבי תרומות פרטיות חלה רק על תרומות שעולות על 20 אלף שקלים לשנה מתורם אחד, מוצע לתקן זאת כך שחובת פרסום שמות התורמים תחול רק על תרומות שעולות על 150 אלף שקלים. אנחנו מקווים שהשרה וחברי הכנסת יהיו קשובים לביקורת שעלתה כנגד ההצעה, והעלאת התקרה לפטור משקיפות לא תאושר

ממשלת ישראל מנהלת מלחמת חורמה נגד "שוברים שתיקה". במסגרת המלחמה עלתה דרישה לפתוח בחקירה פלילית נגד דובר "שוברים שתיקה", על דברים שאמר באירוע פומבי. שרת המשפטים פנתה בדרישה דומה ליועץ המשפטי לממשלה - פניה שיש בה פוטנציאל מזהם. לאחרונה הפכה הפרקליטות כלי שרת במערכה הזו.

play

לראשונה מזה שנים רבות אין לאופוזיציה בכנסת נציג בוועדה לבחירת שופטים. ההסדר שלפיו חברי הכנסת בוועדה ייבחרו בבחירות חשאיות נועד למתן את כוחן של הקואליציה והממשלה בוועדה ולמנוע פוליטיזציה בתהליך המינוי. בשנה האחרונה נותרה הוועדה ללא ייצוג אופוזיציוני, ויש לעצור זאת באמצעות עיגון חקיקתי של נציגות אופוזיציונית בוועדה

כולם מדברים על חוק ההמלצות אבל השבוע הצביעו על חוק משמעותי נוסף, העברת הסמכות לפתיחה במלחמה או פעילות צבאית משמעותית לקבינט. יוזמה מבורכת אך הביצוע חייב להשתפר באמצעות מתן יותר כלים לחברי הקבינט, ובמקביל לוותר על הרעיון לצמצם את מספר מקבלי ההחלטות, ללא דיון ציבורי רחב.

play

יש שופטים בישראל? ברור. ומי בוחר אותם? הוועדה לבחירת שופטים. כיום, בוועדה לוקחים חלק שלושה שופטים, שני שרים, שני חברי כנסת ושני נציגי לשכת עורכי הדין. בכדי לבחור שופט נדרש רוב של 7 מתוך 9 חברים בוועדה- זכות וטו לפוליטיקאים ולשופטים

שנת 2017 מסתמנת כשנה לא פשוטה ביחסים שבין הציבור הערבי למדינה. מחקר חדש של מרכז גוטמן לחקר דעת קהל במכון הישראלי לדמוקרטיה, 43% מהאזרחים הערבים מעידים כי הרגשתם כלפי מדינת ישראל הפכה שלילית יותר בשנים האחרונות

לקראת הדיון המחודש בוועדת שרים לחקיקה על "חוק ההמלצות": "השינויים האחרונים מוכיחים שמדובר בחוק תפור המנצל את כוחם של המחוקקים בכדי להיטיב עם ראש הממשלה"

לקראת הדיון מחר ב"חוק הפייסבוק" המבקש להקנות למדינה סמכויות להסרת תכנים מהרשתות החברתיות, חוות דעת של המכון מסבירה כי מדובר בחוק תקדימי ולא אפקטיבי, הפותח פתח לסכנת צנזורה מטעם המדינה.

הניסיון מלמד שתביעות נגד אפליה הן חשובות. אך המהלך האקטיבי שמקדמים בימים אלו בנציבות שוויון הזדמנויות בתעסוקה, לליווי, ייעוץ ותמרוץ מעסיקים בשירות המדינה להעסיק יותר ערבים, אתיופים, נשים ומבוגרים ישדרג משמעותית את השוויון בשוק העבודה הישראלי.

חוסר האמון בתקשורת נובע גם מידע רחב יותר שצבר הציבור בזכות הרשתות החברתיות וכלי תקשורת שהחלו לבקר אחד את השני. הקהל לא קונה יותר את האוביקטיביות ולכן, אם רוצים לשפר את אמון הציבור בתקשורת, הדרך לפעול היא ליצור שקיפות, אמינות וגיוון כפי שמציע הקוד האתי החדש של תאגיד השידור הציבורי.

במאמר שהתפרסם בעיתון זה הביע ד"ר ראובן פרנקנבורג תמיכה בהקטנת מספר החברים בוועדות לאיתור מועמדים בשירות המדינה. אסור לשכוח שוועדות גדולות מאפשרות לכלול נציגים מקבוצות חברתיות שונות ומתחומים מקצועיים מגוונים. החלטת הממשלה מהחודש שעבר כללה שני שינויים נוספים המלמדים שמטרת התיקון הייתה להגביר את השפעת השרים על המינויים הבכירים בשירות המדינה.

play

יש להעמיד לדין את מי שמוציאים דיבה או מסיתים, אך את עבירת העלבת עובד ציבור הארכאית יש למחוק מספר החוקים.

תאגיד השידור הציבורי "כאן", בתור ערוץ ממלכתי-ציבורי, נדרש לניסוח תקנון אתיקה ופעילות לאור התנאים וההגדרות המיוחדים השזורים בהקמתו. לאחר הקשיים שליוו את התחלת פעילותו וכן לאור ההתנגדות של גורמים שונים לפתיחתו, הוחלט על ניסוח תקנון אתיקה לפיו יפעל הערוץ. "כאן" פנו לחוקרת המכון הישראלי לדמוקרטיה ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר במטרה לעזור לתאגיד לנסח תקנון זה, אשר יוחל על ענייני התוכן החדשותי כמו גם התוכן הפרסומי והיומיומי שישודר בערוץ.

play

יחסים בין יהודים וערבים- על הפנים? לא מדויק. נסרין חדאד חאג'-יחייא, ראשת התכנית ליחסי יהודים-ערבים במכון על היחסים המורכבים שבין ערבים ויהודים. אם ברמה הלאומית הפערים גדולים, דווקא ברמה האישית- בחיי היומיום, בעבודה ובפייסבוק היחסים ביננו מעולים.

נראה שבכנסת ישראל, ובפרט בכנסת הנוכחית, הפכה האופוזיציה למילת גנאי. אין  להקל ראש בסכנה של אופוזיציה חלשה. מצב זה פוגע בעיקר בציבורים שאינם מיוצגים בממשלה, ואף בתפקוד הממשלה, שאינה נתונה לביקורת אמתית. 

מדובר בהצעה תמוהה, שכן לאור הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, כבר היום לא מועברת המלצה לפרקליטות אלא אך ורק סיכום תיק. שינוי המצב הנוכחי בהתאם לחוק המוצע, ימנע מהגוף שעסק זמן רב בחקירה מ"לחבר את הנקודות" ולסייע בידי הפרקליטות למלא את תפקידה

דווקא רבין, הגנרל, זה שקרא "לשבור את הידיים והרגליים" באינתיפאדה הראשונה, הכיר ועשה למען חיים משותפים ויצירת בסיס שוויוני בין אזרחי ישראל הערבים לבין היהודים. כאזרחית ערביה איני יכולה להזדהות עם הערכים הציוניים אותם ייצג. ולמרות זאת, נראה כי רבין האדם סלל את השביל, שבו אנו עומדים היום ומחפשים את דרכנו בתוך מדינת ישראל. על כך, עלינו אזרחי ישראל הערבים להצדיע לרבין

פסק הדין באשר לשבת התל-אביבית הדגים את הקשר שבין זהות השופט לבין הכרעתו: שני השופטים הדתיים פסקו בדרך המתאימה להעדפות אופייניות לציבור הדתי, ואילו חמשת חבריהם הכריעו בכיוון ההפוך. למערכת המשפט דרושים שופטים שלבם מכוון אל המכנה המשותף של חלקיו המרכזיים של הקולאז' הישראלי

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בשלילת זכות הערעור על החלטות ועדת הבחירות המרכזית: "כל רוב קואליציוני יוכל לפגוע בזכות לבחור ולהיבחר- החתול שומר על השמנת"

play

ועדת השרים לענייני חקיקה הפכה בשנים האחרונות לזירה לחיסול חשבונות פוליטיים. המצב הנוכחי מחייב שינוי: הגבלת כמות הצעות החוק שיכול ח"כ להגיש, שקיפות בפעילות הוועדה  ושימת דגש על איכות במקום על כמות - באופן זה נהפוך את הוועדה, ההכרחית כיום, לגוף המשלב פוליטיקה עם מקצועיות.

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון על הקמת ועדת חקירה לארגוני זכויות אדם: "תפקיד חברי הכנסת הוא לפקח על הממשלה ולא על ארגונים פרטיים"

המשבר הקואליציוני המתנהל בשבוע האחרון סביב החוק המבקש להגביל חקירת ראש ממשלה מכהן, הוא סימפטום לתופעה רחבה של הצעות חוק מרחיקות לכת, בעלות השפעה מכרעת על שלטון החוק שנועדו ליצור מחול שדים בתוך הפוליטיקה הישראלית. לכן גם, טוב עשה הנשיא ריבלין שהעלה בנאומו על נס את ערכי הממלכתיות וביצור שלטון החוק על מוסדותיו

play

פתיחת מושב החורף של הכנסת העשרים תיזכר כקו פרשת המים בימי הדמוקרטיה הישראלית. נאומו של הנשיא ריבלין מחד, וזה של ראש הממשלה נתניהו מנגד מסמלים את התהוותו של שסע חדש וקיומי בחברה הישראלית

היוזמה הנוכחית להורדת אחוז החסימה עומדת בניגוד להצהרות ראש הממשלה ופוליטיקאים אחרים, שרק לפני שלוש שנים הצדיקו את הצעד כחלק מחבילה של חיזוק המשילות. לא לגיטימי שבכל פעם שמישהו יחשוב ששינוי כללי המשחק הדמוקרטי משתלם לו - הוא ישנה אותו.

המכון הישראלי לדמוקרטיה נגד הצעת החוק שתאסור על בג"ץ לפסול חוקים: "פגיעה בעיקרון הפרדת הרשויות ובזכויות האזרח והמיעוטים בישראל"

הצעת חוק שתפגע בשלטון החוק, באמון הציבור במוסדות השלטון ושאינה לה כמעט אח ורע בעולם הדמוקרטי.

נתונים עדכניים של נציבות שירות המדינה מראים, שעל אף ההתקדמות שהושגה בקידום ייצוג הולם לערבים במגזר הציבורי - נמשך תת-ייצוגם החמור במוקדי קבלת החלטות. נדרשת פעולה אקטיבית של הממשלה, כדי שבשנת השמונים למדינה, המציאות כבר תהיה אחרת.

"ההחלטה מנוגדת לחוק שירות המדינה; מספר ועדות האיתור שהחליפו מכרזים זינק מ-9 ל-110"; נשיא המכון יוחנן פלסנר: "הופכים את השירות הציבורי לכלי שרת בידי הפוליטיקאים"

ההצעה להוסיף מינויים פוליטיים למשרדי הממשלה מנוגדת לרפורמה בשירות המדינה, תפגע באפקטיביות המגזר הציבורי ומנוגדת לחוק שירות המדינה

המשפטנים ד"ר עמיר פוקס וד"ר אביעד בקשי על המשמעויות האופרטיביות של חוק הלאום. האם המשך למגילת העצמאות או פגיעה באיזון שבין הרוב למיעוט?

בהנחיית: יהונתן ליס, הכתב הפרלמנטרי של עיתון הארץ

ד"ר שוקי פרידמן ומוחמד דרוואשה על זכויות המיעוט הערבי ויחסו למדינת הלאום

בהנחיית: יהונתן ליס, הכתב הפרלמנטרי של עיתון הארץ

יוחנן פלסנר נשיא המכון ושני סגניו למחקר, פרופ' מרדכי קרמניצר ופרופ' ידידיה שטרן, על השלכות החוק בנוגע לאופיה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית

בהנחיית: יהונתן ליס, הכתב הפרלמנטרי של עיתון הארץ

רשת האינטרנט והרשתות החברתיות מהוות ערוץ מרכזי להחלפת רעיונות, להעברת מידע ולמימוש חופש הביטוי. ברור, עם זאת, כי הרשת אינה שטח ריק משפטי, וכי הביטויים הנמצאים בה כפופים, כמו ביטויים אחרים, למגבלות משפטיות, לרבות לאיסורים על הסתה לאלימות או טרור. מה הדרך הנכונה לפקח על התכנים המועלים? של מי האחריות? כיצד ניתן למצוא דרך לפקח על התכנים בלי לפגוע בחופש הביטוי?

"הליך עמום שחוקיותו מוטלת בספק שאין לקיימו ללא נציב מכהן" ; יוחנן פלסנר, נשיא המכון: "דווקא בתקופה שבה צפים ועולים חשדות לפגיעה בטוהר המידות בקרב בכירים במערכת הפוליטית, מקודמות יוזמות המבקשות לחזק את הקשר בין השירות הציבורי לפוליטיקאים"

השרים בנט ושקד מפירים את האיזונים בין הרשויות ועלולים להוביל למציאות חוקתית אפלה וחסרת תקדים שבמסגרתה כל שלטון שייבחר בעתיד יהיה נטול רסנים ומגבלות ובעל מאפיינים אוטוריטריים

לפי החלטת בג"ץ, בבחירות הבאות יוכלו מפלגות או תומכיהן לעשות שימוש כמעט ללא הגבלה בפרסום באינטרנט. הפיקוח יחול על ידיעות אחרונות ומעריב אך לא על ynet ו"וואלה!". בטלוויזיה יוקרנו סרטונים באופן מוגבל ולפי הקצאה. ובפייסבוק, ללא הגבלה. כבר כשנתיים יושבת על המדוכה ועדה האמורה לעסוק בעניין – והמלצות סופיות אין

play

ערוץ 20 בחר אסטרטגית שלא לבקש רישיון לערוץ ברודקאסט – מה שהיה מאפשר לו לשדר חדשות כאוות נפשו, אבל היה מחייב אותו בעמידה בסט של מחוייבויות וסטנדרטים שעולים הרבה כסף. עכשיו, כשהם נדרשים לשלם על פי חוק את המחיר על מעשיהם מגיע הבכי ומישהו חייב לומר: הפרידו בין צנזורה במובן האמיתי שלה, לבין הצורך בכפיפות לכללים מוסכמים ועמידה במחויבויות – כספיות או תוכניות

שרת המשפטים איילת שקד מתרעמת על פסיקתו האחרונה של בית המשפט העליון בסוגיית העברתם של "מסתננים" למדינה שלישית. קשה מאד להבין את התרעומת, לאור העובדה שבית המשפט הלך כברת דרך ענקית לקראת הממשלה. התזה המשפטית שביקשה המדינה מבית המשפט לאמץ הייתה שכליאתם של אותם מסתננים עד שיאמרו "רוצה אני" היא בגדר הסכמה שניתנה מרצון חופשי. כל ילד בגן מבין כי זו אינה הסכמה חופשית. לתזה המשפטית המופרכת הזו לא יכול היה בית המשפט לתת את ידו. ואיך זה קשור לפלסטינים?

בדיונים שנערכו בתקופה האחרונה על "שיטת הסניוריטי" למינוי נשיא בית המשפט העליון (קרי, מינוי אוטומטי לפי ותק), נזנח נושא חשוב אחד: בשיטת המשפט הישראלית אין לרשות השופטת עצמאות מוסדית בענייני מינהל שיפוטי

עם פסילת הסדר הכפייה מרצון, ניתן לקוות כי המדינה תתפנה למציאת פתרון למצוקתם של 36,000 אזרחי אריתריאה וסודאן השוהים בישראל שאינו כולל כליאה או סנקציות כספיות. זה מכבר בשלה העת לבחינה מחודשת של הקריטריונים לקבלת מעמד פליט בישראל לאור הפער הבלתי סביר בין שיעורי ההכרה בישראל לבין שיעורי ההכרה במדינות אחרות

play

את מוסד הצנזורה הצבאית, שאין לו אח ורע באף מדינה דמוקרטית בעולם, צריך להעביר מן העולם ואת סמכויותיו לבטל. הסמכות לעצור מידע שהכרחי שלא יתפרסם צריכה לעבור לבתי משפט ולשופטים שיצוידו בידע מתאים

מושב הקיץ של הכנסת העשרים שהסתיים השבוע היה רווי ביוזמות חקיקה הפוגעות בערכים דמוקרטים כמו שוויון, חופש הביטוי והמחאה, חופש אקדמי ובבית המשפט העליון.

play

אופיה של המדינה לא אמור להיקבע על ידי רוב קואליציוני מקרי, שהיה משתנה לו היה מדובר בקואליציה אחרת. על חברי הכנסת מכל קצות הקשת הפוליטית להתאחד למען חוק לאום המבטיח שוויון

ברמת המעשה עלינו להחליף את ביקורת התקשורת בעשיית תקשורת. מי שמתבונן בעין בוחנת על מהפיכת הגיוון בתקשורת הישראלית יראה שמדובר בתהליך שבו אנשי הימין תופסים בעיקר עמדות של אורחי תכניות אירוח, כותבי טורים ומראיינים. אין כמעט עיתונות תחקירים מקצועית ומעמיקה מימין הנחוצה בכדי לשנות את השיח התקשורתי

הבדיקה שערכו בהתאחדות התעשיינים מצביעה על כך שכ-80% מבעלי החברות בצפון סובלים מהיעדר כוח אדם. נתונים אלו, מציגים כשל מדיניות, כמובן על רקע העובדה שלמעלה ממחצית מאוכלוסיית הצפון מורכבת מערבים שהצעירים שבהם מתקשים במציאת עבודה

ניגוד העניינים של ראש הממשלה בנימין נתניהו ביחס לחברת בזק אינו עניין חדש. הוא גרם לכך שהיועץ המשפטי לממשלה הודיע לו שלא יוכל להמשיך לכהן כשר התקשורת. גם מבקר המדינה עמד על כך בדו"ח מהשבוע שעבר. החידוש של המבקר היה, שגם מנכ"ל משרד התקשורת, בהיותו מינוי של אמון מצד נתניהו, משקף את ניגודי העניינים שבהם נמצא ראש הממשלה

בשבועות האחרונים, החל קמפיין במדיה בערבית הקורא לאזרחי ישראל הערבים להתעניין בזכויותיהם הסוציאליות ולמנוע ניצול שלהם במקום העבודה. אלא שהפלא ופלא, העובדים שנראים על המסך אינם רק פועלי בניין או מנקים. על המסך מופיעים בעיקר אנשים צעירים- נשים וגברים, בחולצות מכופתרות במהלכה של עבודה משרדית. זהו קמפיין חריג בנוף ולא טריוואלי.

 

לאחרונה התגברו היוזמות למינוי בכירים בשירות המדינה, כשלכולן מכנה משותף: חיזוק האלמנט הפוליטי והחלשת האתוס המקצועי של שירות המדינה. בין יתר היוזמות ניתן למנות את: צמצום הרכב ועדות האיתור מחמישה לשלושה משתתפים, כששניים מהם מזוהים פוליטית עם השר הרלוונטי; הוספת תקן משנה למנכ"ל כמינוי אישי של השר. אלו ועוד משנים את האיזון שבין הדרג הפוליטי והמקצועי בשירות המדינה בוודאי כשמדובר בהליך של החלטת ממשלה ולא בהליך חקיקה

חוק הגנת הפרטיות בישראל תוקן בשנת 2007 ולא נראה שהמחוקקים צפו את תדירות הפגיעות בפרטיות והפיכת דרישת "ההסכמה" לפארסה. כך, למשל, מי שהתקין אפליקציית פנס חינמית בסלולרי, "הסכים" על הדרך להתקנת תוכנת ריגול על מכשיר הנייד שלו

גביזון מציעה לחברה הישראלית, להסכים לנהל את המאבק נגד הכיבוש כמאבק פוליטי ולזנוח את היבטיו המשפטיים והמוסריים. זו עצה רעה שראוי לדחותה מכול וכול. המהלך שהיא נוקטת מחייב לא רק הליכה לוליינית על חבל, סופו- בנפילה ממנו.

 

הצעת החוק המבקשת לחייב את היועץ המשפטי לממשלה להציג את עמדות הממשלה בערכאות משפטיות, אומרים במכון כי "החוק שואף להציב את הממשלה מעל החוק ולפגוע בשומר הסף המחוייב למדינה ואזרחיה"

ההתנגשות האחרונה בין המשטרה לחברה הערבית בכפר קאסם, היא עוד רגע של שפל ביחסי המיעוט הערבי עם השלטון. ההתנגשויות האלו, שחוזרות על עצמן בגלים אחת לכמה חודשים מציפות מעל לפני השטח את המציאות היומיומית בחברה הערבית

הקוד האתי שפירסם פרופ' אסא כשר להתנהלות המרצים במל"ג יפגע בעצמאות המוסדות האקדמים ובאיכותם והוא מנוגד לחוק המל"ג

בתקופה הקרובה תעמוד הוועדה לבחירת שופטים לפני הצורך לבחור שני שופטים חדשים לבית המשפט העליון. מי שעוסק בשאלה אם רצוי לבחור שופט שמרן או אקטיביסט מחמיץ את הסוגיה החשובה באמת. היום מכהן בבית המשפט העליון שופט ערבי אחד

play

היום יכנס לתוקף חוק המאגר הביומטרי, עוד הוכחה לכך שבכל הנוגע לפרטיות, יד ימין בממשלה לא יודעת מה עושה יד שמאל

לקראת הדיון בוועדת הכספים בהצעת החוק המבקשת להפלות עמותות "הפועלות נגד מדינת ישראל" או שאינן עוסקות באזרחי ישראל בהטבות מס, נשלחה חוות דעת לחברי הכנסת הקוראת שלא לקדם את ההצעה

הצעת החוק המבקשת להגביל את העתירות הציבוריות בישראל מסוכנת לשלטון החוק.

פעמים רבות אני נשאלת, מה באמת יגרום לנו, אזרחי ישראל הערבים, להרגיש בישראל "כמו בבית". בחוק הלאום שעבר השבוע בוועדת שרים לענייני חקיקה טמונה התשובה האמיתית

"נזק היסטורי בלתי הפיך- החוק החדש יביא לקיצוץ של שליש בתקציב החדשות בשל גחמות פרסונליות"

"מפירה את האיזון העדין בחקיקה בין הרכיב היהודי לדמוקרטי ומסכנת את אופיה של המדינה"

המכון הישראלי לדמוקרטיה על ההצעה להפוך את תפקיד היועץ המשפטי במשרדי הממשלה למינוי פוליטי: "חקיקה שחותרת תחת מהות התפקיד במטרה להפוך את היועצים ממשרתי הציבור לעושי דברם של השרים"

לקראת ההצבעה במליאת הכנסת על חוק תאגיד השידור המחודש חוות דעת של המכון קוראת לשרים וחברי הכנסת לא לתת יד למסע הנקם ולחקיקה פרסונלית בלתי ראויה

האם כל תקציב שמוציא משרד ממשלתי, כמוהו כקופה הקטנה והמשפחתית של אותו שר, ורשאי הוא לחלקו לפי שיקול דעתו הבלעדי, במסגרת אותו "חופש מימון"?

אם חוק בא לעולם, ואז מחוסל או משתנה לפי גחמת השליט ובתמיכת שריו וח"כיו, וכל זאת משיקולים פסולים, ללא הצדקה עניינית ותוך רמיסת טובת הציבור, מדוע ראויים חוקי המדינה בכלל לכבוד?

עבור אזרחי ישראל הערבים הרואים עצמם כפלסטינים השוויון אינו מתמצה בקבלת ערבים למקומות עבודה או במתן זכויות לבניה. הוא מלווה אותם בכל צעד ומחלחל מאי הכרה בזכויות הלאומיות שלנו ועד לאפליה שיטתית בכול תחומי החיים.

play

עם פרסום נתוני הלמ"ס על שוק העבודה עולה כי 80% מאזרחי ישראל הערבים מועסקים בעמידה, מחציתם נחשפים לרעש בעוצמה חזקה וכ-40% מהם נדרשים להרים משאות כבדים וחשופים לחומרים רעילים. צפו במחקר בדקה על תופעת חוסר מעש במגזר הערבי, ועל צעדי המדיניות לשיפור המצב

ביום חופש המידע שמצוין היום (16 במרץ) חשוב להבין מדוע עלינו להמשיך ולהגן על השקיפות וחופש המידע, גם אם זה לא תמיד פשוט ונוח לנבחרי הציבור שלנו.

האינפלציה ביוזמות חקיקה לשינויים בבימ"ש העליון גורמות לכרסום ברוחם העצמאית של השופטים

הצעת החוק המבקשת לאפשר לשר החינוך לשלול תקציבים ממוסדות שמרצים שלהם קוראים לחרם על ההתנחלויות או אפילו על מוצר ספציפי היא הצעה שמשמעותה סתימת פיות הבורחת מהבעיה האמתית.

את השאלה של הקריטריונים להקצאת תקני השירות הלאומי לעמותות ניתן לנהל, אך יש לעשות זאת לפי נושא הפעילות ומטרות העמותה ולא לפי הקריטריון של מימון ממדינה זרה.

ישנה חשיבות רבה בשילוב ערבים בוועדה המוניטרית ובמועצה המנהלית של בנק ישראל, דווקא משום שהם כמעט ואינם מיוצגים בזרועות השלטון. הדבר גם יועיל לכלכלה וגם מחויב לפי חובת הייצוג ההולם.

האם מידע אישי על הרגלי הצריכה וההתנהגות שלנו יועבר על ידי הרשויות ויגיע לחברות מקצועיות? כשמדברים על ערים חכמות ומודרניות חובה לחשוב גם על הפרטיות שלנו האזרחים.

ישנם מקרים שבהם הצדק מנוגד למציאות המשפטית. השאיפה של בית המשפט חייבת להיות לצמצם מקרים אלו במיוחד במצבים שבהם המדינה היא שמביאה למחדל גדול ומתמשך כמו באום אלחירן.

הצעת חוק המבקשת להגדיר איזה צד בוויכוח הפוליטי פועל למען המדינה ואיזה כנגדה ולהדיר את ישראל ממשפחת המדינות הרואה בפעילות למען זכויות האדם באשר הוא אדם כמו סיוע לילדים סורים, ערך חשוב.

​על פרשת נתניהו-מוזס יש להסתכל גם בעיניים ערכיות ולא רק בהיבט הפלילי. הפרשה מציגה בעיות מבניות בשוק התקשורת ולא פחות מכך, מטילה את האחריות גם לפתחו של הציבור.

הפוסט של ראש הממשלה המציג הריסה של 11 בתים בקלנסווה כהישג פוגע באזרחי ישראל הערבים ובמרקם העדין שביחסי יהודים-ערבים. אפשר גם אחרת.

"חוק שוברים שתיקה" יאפשר לכל שר חינוך בהווה ובעתיד לפסול ארגונים שונים מסיבות שונות מלהופיע בפני תלמידים. יש לאפשר ולעמוד על חופש הביטוי גם במערכת החינוך.

ועדת שרים לענייני חקיקה אינה דנה בסודות מדינה. בדמוקרטיה במאה ה-21, חובה לאפשר לציבור לדעת כיצד הצביעו נבחריו.

חנינה לאלאור אזריה עוד בטרם יבשה הדיו על הכרעת הדין היא טעות משפטית ומוסרית.

על רקע "חוק שוברים שתיקה", שעבר אתמול בקריאה ראשונה בכנסת, נשלחה חוות דעת הקוראת לשרים להצביע נגד החוק. ההצעה, מבקשת להרחיב את סמכותו של שר החינוך לפסול ארגונים שפעילותם מנוגדת לשיטתו למטרות החינוך הממלכתי, ואוסרת על ארגונים שבשל פעילותם תיתכן העמדה לדין של חיילי צה"ל בחו"ל או פגיעה "במעמדו וכבודו של צה"ל בחברה הישראלית״ להיכנס לשערי בתי הספר

התגובה הציבורית ביחס להרשעת החייל אלאור אזריה חושפת שבר עמוק בחברה הישראלית. המשימה המשותפת שלנו כחברה אחראית וחפצת חיים היא לשמר ולחזק את האמון בצה"ל ובמפקדיו, ולבלום כל ניסיון להכניסו לשיח הפוליטי.

בפרשת אזריה התוודענו לשינוי בסיקור התקשורתי וביחס הפוליטיקאים למקרה בהתאם לרוח שנשבה ברשתות החברתיות.

מדוע במקום יחידות חדשנות, יש להגדיל את השקיפות ואת ההבנה הדיגיטלית של אנשי המגזר הציבורי.

לקראת הדיון בוועדת חוקה, חוק ומשפט, חוות דעת של חוקרי המכון על הכשלים בהצעה לתיקון סעיף 7א בחוק יסוד: כנסת, המבקשת להרחיב את האפשרות ולהקל על פסילת רשימות לכנסת.

הניסיון להציג הגברה של אכיפת הריסות הבתים במגזר הערבי באותה הנשימה יחד עם הריסת עמונה מבטאת כשל במדיניות ובהקשר ואינה במקומה. במקום להתמקד בהרס- יש להשקיע בבנייה ובקידום החברה הערבית.

לקראת ההצבעה בוועדה המשותפת הדנה בחוק V-15, מכתב של חוקרי המכון המצביע על הכשלים בנוסח הנוכחי של ההצעה ומציע דרכים לתקנה. מצורפת גם טיוטה של מחקר נרחב בנושא מימון גופים לא מפלגתיים בתקופת בחירות.

מכתב תמיכה מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה לביטול פקודת העיתונות המנדטורית לקראת ישיבת ועדת שרים לחקיקה בנושא.

ההחלטה להשהות את נוהל השקיפות מהווה פתח לשחיתות ומערערת את מעמד כנסת בכסות יעילות כלכלית

מדובר בחוק בלתי ישים, העלול ליצור צנזורה בלתי מידתית בהליך משפטי בלתי תקין ובלי תקדים בעולם.

לקראת הדיון ביום ראשון (13.11.16) בוועדת השרים לענייני חקיקה, בהצעת החוק המבקשת לאסור על נשיא המדינה, ראש הממשלה, חברי הכנסת, שרי הממשלה ושגרירים להשתתף באירוע פומבי שבו לא יוצב דגל המדינה, נשלחה חוות דעת של המכון הישראלי לדמוקרטיה הקוראת לשרים להתנגד לה.

לקראת הדיון ביום ראשון (13.11.16) בוועדת השרים לענייני חקיקה, בהצעת החוק המבקשת לאסור על נשיא המדינה, ראש הממשלה, חברי הכנסת, שרי הממשלה ושגרירים להשתתף באירוע פומבי שבו לא יוצב דגל המדינה, נשלחה חוות דעת של המכון הישראלי לדמוקרטיה הקוראת לשרים להתנגד לה.

ככל ששוק התקשורת המסחרית יהיה משוכלל יותר, כך יהיה תפקיד התקשורת הציבורית מהודק יותר וברור יותר מבחינת הצרכים שהוא בא לספק. לשם כך יש צורך בתקשורת ציבורית עצמאית ובלתי תלויה בשלטון, עד כמה שהדבר אפשרי כשמדובר בכספי ציבור. חוק תאגיד השידור הציבורי משקף איזון סביר מהסוג הזה.

דו"ח המבקר מחייב רפורמה בחוקי מימון המפלגות בישראל. מן הראוי להסדיר את פעילות הארגונים החוץ־מפלגתיים שקשורים לבחירות. עם זאת, כדי לא לפגוע בחופש הביטוי, אסור שיוטלו מגבלות חריפות מדי על פעילות הבחירות שלהם. בהקשר זה, אסור שהחשש מפני כסף שיזרום למערכות הבחירות ישמש אמתלה לאכיפת יתר ולדיכוי יוזמה אזרחית וביטוי מגוון וחופשי בבחירות.

חוות דעת חריפה נגד היוזמה של ח"כ ביטן לחסל את תאגיד השידור הציבורי החדש  "כאן", שנשלחה לחברי הכנסת וראשי סיעות הקואליציה.

משרד האוצר פרסם מסמך מפורט בשם "חזון דיגיטלי", המעודד ומתמרץ גופים לעבור לעידן הדיגיטלי ומפרט פעולות רבות אשר טומנות בחובן פגיעה בפרטיות של כולנו. עד שהאיזון בין הזכות לפרטיות לחדשנות כלכלית לא יוסדר בחוק, נמצא את עצמנו שוב ושוב עם מופעים מביכים כמו זה.

ריבוי מקרי השחיתות בשלטון המקומי נובע מהיעדר שקיפות, נורמות עבודה לקויות והתייחסות מתמשכת למשפט הפלילי כנקודת ההתייחסות למה נחשב שחיתות ומה לא. דו"ח שנכתב במכון הישראלי לדמוקרטיה, מצא כי מאבק נחוש בשחיתות צריך להיות מערכתי, מניעתי, שוויוני וצופה פני עתיד.

במערכת הבחירות לכנסת ה-20 עלתה על סדר היום סוגיית פעילותם של ארגונים חוץ-מפלגתיים הפועלים כדי להשפיע על תוצאות הבחירות, כדוגמת ארגון V15. אף שהצעת החוק של ח"כ קיש כוללת רעיונות ראויים, אנו סבורים שיש לערוך בה תיקונים. 

בשבוע שעבר פורסם שראש הממשלה יוזם חקיקה שתתקן את ההגדרה של האזנת סתר.  לכאורה, מדובר במהלך שאמור לשמור על הפרטיות שלנו, אך יקשה בראש ובראשונה על אנשים פרטיים המבקשים להתגונן מפני כוחות חזקים מהם וכן על עבודת המשטרה. הכוונה של הצעת החוק היא בעיקר  להתעלל במוסדות הביקורת על השלטון, רשויות אכיפת החוק והתקשורת. מן ההדף, ייפגע גם הציבור הרחב. 

החינוך הממלכתי אמור לפי החוק להעניק שוויון הזדמנויות לכול ילד וילדה אולם הספר לאזרחות הוא דוגמה מביכה כיצד נמנעים מביקורת על השלטון ואף מטייחים את מעשיו הראויים לביקורת, במיוחד בכול הנוגע לאפלייתם לרעה של האזרחים הערבים או באשר לאופן קליטתם של היהודים המזרחיים בראשית שנותיה של המדינה.

המכון הישראלי לדמוקרטיה לחברי ועדת חוקה לקראת ההצבעה על חוק נציבות הביקורת על התביעה: "החוק בנוסחו הנוכחי מאפשר מעורבות פוליטית בנציבות- אין להעביר אותו בכל מחיר".

המהלכים הממשלתיים האחרונים בשוק התקשורת לא נועדו לשרת את הימין, אלא משהו אחר. התהליך ברשות השידור הוא חשוב והיסטורי. כישלון שלו ילמד לקח שהוא רחב עשרת מונים מהסיפור של השידור הציבורי.

הניסיון להצמיד בין המהפכה הטכנולוגית למהלכים פוליטיים אינו פועל בצורה חד ערכית. הרשתות החברתיות אינן אמצעי התקשורת החופשי ביותר שידעה האנושות- יש להן מגבלות הנובעות מעצם האלגוריתם שמפעיל אותם, מהאינטרסים המסחריים שעומדים מאחוריהן, ומטבעה של הפעילות האנושית. בעת הזו, חשובים יותר מתמיד ההגנה על חופש ביטוי, חופש עיתונות וההתנגדות לצנזורה – בתקשורת הממוסדת וברשת כאחת.  

המכון הישראלי לדמוקרטיה והתנועה לזכויות דיגיטליות, מבקשים מהשרים להתנגד להצ"ח של ח"כ רויטל סוויד (מחנ"צ), הנוגעת להסרת פרסום הסתה ברשת החברתיות, שכן מדובר בהצעה לא אפקטיבית ולא דמוקרטית המבקשת לעשות מיקור חוץ של עבודת האכיפה והשיפוט ולהעבירה לידי גורמים מסחריים היושבים בחו"ל. 

בית המשפט העליון זיכה בשבוע שעבר את הבריונות עם קביעתו שאין לקיים את מצעד הגאווה בבאר שבע. הדיון העיקרי בדבר חשש מאלימות, איפשר לבריונות לרמוס את חופש ההפגנה. 

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בחוק נציבות הביקורת על התביעה: בניגוד לנטען- אין כל סתירה בין קיומה של ביקורת מערכתית לבין פעילות מבקר המדינה.

שופט העליון מלצר אמר בדיון בביה"מ שלפי חוק יסוד: הממשלה, אין לראש הממשלה סמכות לכהן כשר. ד"ר עמיר פוקס מציע להתייחס ברצינות לפרשנותו של מלצר לחוק ומציע פרשנות שונה.

הצעה פופוליסטית, הפוגעת בעיקרון השוויון ובאוכלוסיות שהמדינה מנסה לשלב בשוק התעסוקה; תגמול למשרתים נדרש להיעשות באופן מערכתי ולא על ידי "מירוץ" חקיקה פרטית בלתי מנומקת לשם עשיית הון פוליטי.

התפיסה שעומדת ביסוד האיסור לשדר את הכרעת הדין של נוחי דנקנר בפרט ומבית המשפט בכלל, היא החשש מפני המהירות, הישירות והמסר הלא מתווך שיגיע אל הציבור.

לקראת הדיון הצפוי בוועדת הכנסת בהצעת החוק המבקשת למנוע מחברי כנסת לעתור לבג"ץ בנושאים ציבוריים, נשלחה חוות דעת מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה לחברי הוועדה המבקשת מהם לדחות את הרעיון על הסף.

בשבועות הקרובים יתנהלו בכנסת שני הליכי חקיקה שבהם חברי הכנסת נמצאים בניגוד עניינים ממשי בין העניינים הפרטיים שלהם לבין טובת הציבור - ובמה הם בחרו?

פילוח ההצבעה לפי משתנה קריאת העיתונים מצביע כי העיתונות הטבלואידית הבריטית, עדיין משפיעה על דעת הקהל וסדר היום. יתרה על כך, הפיצול בין הדיעות כפי שהשתקף בתקשורת המסורתית וברשתות החברתיות בבריטניה, מסוכן לקיומה של חברה דמוקרטית מתפקדת.

המכון הישראלי לדמוקרטיה קורא לערוך מספר תיקונים מהותיים בנוסח החוק ולבטל את סעיף "הביזוי", המבקש להגביל את תכני הערוץ המבקרים את הכנסת.

קבוצת פייסבוק שיש בה מאה אלף חברים, גם אם היא מכונה "פרטית", אינה שונה ממועדון, מסעדה או פארק מים. היכולת להפלות דווקא מתעצמת בעולמות דיגיטליים ועל כן יש להחיל את החקיקה האוסרת הסתה, פגיעה בזולת או אפליה בכניסה לקבוצות במרחב הציבורי הדיגיטלי.

מחקר בדקה עם ד"ר תהילה שוורץ - אלטשולר- הצנזורה הצבאית בעידן הדיגיטלי
play

האם בישראל של 2016 ובעידן הדיגיטלי נכון להחזיק מערך של צנזורה צבאית? ד"ר תהילה אלטשולר מסבירה על הרפורמה הנדרשת במערך הצנזורה בישראל במסגרת פרויקט מחקר בדקה של המכון הישראלי לדמוקרטיה

לקראת הדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט בנוגע לחוק נציבות הביקורת על הפרקליטות, נשלחה חוות דעת לחברי הוועדה המבקשת לשנות את נוסח החוק, כך שגם מוסד הביקורת המערכתית ישאר בידי הנציבות ולא כחלק מביקורת פנים.

על רקע הדיון נוסף שהתקיים בוועדת חוק, חוקה ומשפט בנוגע לחוק העמותות, מציינים חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה, כי ההצבעה הצפויה על נוסח החוק מקוממת, בין השאר, על רקע העובדה שאפילו חלק מחברי הקואליציה שהופיעו לדיונים, הביעו התנגדות נחרצת על קידומו במתכונת הנוכחית המבחינה בין תרומות פרטיות לתרומות ממדינות.

נתניהו מבין שהדבר הכי טוב שקרה לו זו המהפכה הדיגיטלית שם הוא מדבר ישירות אל הקהל, ללא תיווך וללא שאלות קשות. לא פחות מזה, בין ראש הממשלה וחלק מאמצעי התקשורת קיימת מערכת יחסים שדומה לקרב סכינים, שם הנפגע העיקרי הוא הציבור.  

ההשוואה שנעשתה על ידי גולן היא לא לשואה, אלא לתהליכים החברתיים שהתרחשו באירופה אחרי מלחמת העולם הראשונה. אין איש רשאי להשתיק שומר ישראל מפני התרעה פומבית על סכנה חברתית לרוחו של הצבא.

המכון הישראלי לדמוקרטיה תומך בהצעת החוק של חה"כ מיקי רוזנטל פ/2159, לעגן ברגולציה פרסום סמוי שכן כזה אינו מסומן, משחית את המעשה התקשורתי וגורם להטעיה מכוונת של הצרכנים. כמו כן, היותו רכיב מרכזי במודל העסקי של כלכלת התקשורת, מדגיש את הצורך לאסדרה רוחבית של עניין זה.

אסור לשתוק לנוכח הצעות החוק האחרונות, שגם אם לא יתקבלו, מכרסמות בערכי השוויון והממלכתיות. 

שופטי בית המשפט העליון נקטו גישה מאכזבת בהתייחסותם לחוסר השקיפות של הממשלה בתהליך גיבוש מתווה הגז. מעבר לצורך הבסיסי במעורבות גבוהה של הציבור בגיבושם של חוזים רגולטוריים,ישנה הזדמנות לפתור כשלים בדמוקרטיה המודרנית שנידונו במהלך המשפט.

סקירת סוגיות עיקריות שעלו בחופש העיתונות בישראל 2015

ערבובו של שיח המשילות בתוך הקלחת המשפטית, והצגת ההחלטה בעניין מתווה הגז כ"אקטיביזם שיפוטי" הפוגע במשילות - מטעים. זהו שיח שמוציא מתוך המשוואה את השחקן השלישי במערכת הפרדת הרשויות – הכנסת.

תקנות הצנזורה הצבאית בישראל הם ישנות ואנטי דמוקרטיות. מחקר זה ממליץ על שורה של רפורמות הכרחיות לפני שהצנזורה תהפוך לפוגענית יותר או שתאבד מכוחה בצורה משמעותית. 

הצעת החוק מציגה כשל מהותי בנוגע לעקרונות היסוד של חוק תאגיד השידור הציבורי. זאת בא ליד ביטוי במעורבות משרד התקשורת בתהליך ובהתניית המיתוג החדש של מערך החדשות בהפסקת השידורים במתכונתם הנוכחית.

חוות דעת שכתבו פרופ' מרדכי קרמינצר וד"ר עמיר פוקס לועדת השרים לענייני חקיקה, שומטת את הקרקע תחת עקרונותיה הבסיסים ביותר של הצעת חוק העונשין (תיקון- גזר דין עונש מוות למורשע ברצח בנסיבות טרור), התשע"ה.

תהילה שוורץ אלטשולר ואלעד מן על החוק הארכאי שמעניק לצנזורה הצבאית את הסמכות לדרוש מכולנו להגיש לעיונה כל דבר אותו אנחנו מעוניינים לפרסם.

לקראת הדיון ביום ראשון (6.3.16) בוועדת השרים לענייני חקיקה, בהצעת החוק המבקשת לאסור שימוש במערכת כריזה בבתי תפילה, נשלחה חוות דעת של המכון הישראלי לדמוקרטיה הקוראת לשרים להתנגד לה.

לקראת הצבעה בוועדת השרים לענייני חקיקה על התיקון לחוק תעמולת הבחירות ביוזמת חברי הכנסת יואב קיש וחיליק בר, נשלחה חוות דעת בנושא מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה המבקשת לתמוך בהצעה. 

על רקע העלייה בשנים האחרונות בשימוש בהעברות תקציביות המתבצעות לאורך שנת התקציב וכחלק מהצורך בהגברת השקיפות, גובש מסמך המלצות המשותף למספר ארגוני חברה אזרחית העוסקים בנושא ממשל פתוח ושקיפות. חלק מההמלצות שגובשו במסמך, אומצו לאחרונה על ידי ועדת הכספים של הכנסת.

בעוד שאזרחי ישראל הזדעזעו מקמפיין הסרוגים בפרויקט כרמי גת, ממשיכה המדינה לתת גושפנקא לוועדות הקבלה שהם בגדר גזענות בחסות המדינה

לפני כשנה וחצי, כתבה ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, ראש הפרויקט לרפורמות במדיה ביחד עם איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בישראל ותא העיתונאיות, קוד אתי שמטרתו להתוות כללי הצגה של עבירות מין בתקשורת – ומאז הם פועלים להטמעתו באמצעי התקשורת השונים.

ממש לנגד עינינו הופכות הרשתות החברתיות מאמצעי התקשורת החופשי ביותר שידעה האנושות לתשתית טרור עבור המון מוסת, לכלי להסלמת שנאה ורוע במקום לכלי להחלפת דעות וניהול ויכוח, לכלי למיצוי רווחים של חברות מסחריות וציניות במקום לנכס חברתי. יש כאן אינתיפאדה באינסטגרם. אולי בעתיד יקראו לה אינסטיפאדה.

חוות דעת שנשלחה לשרים החברים בוועדת השרים לענייני חקיקה לקראת דיון בנושא.

חוות דעת שנשלחה לראש הממשלה ושר התקשורת מר בנימין נתניהו, שרת המשפטים, הגב' איילת שקד וחברי וועדת השרים לחקיקה

חוות דעת של ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר שנשלחה לוועדת המשנה לדיון בהצעת חוק תאגיד השידור הציבורי התשע"ד 2014, בראשות ח"כ צחי הנגבי ולחברי הוועדה על הכשלים המהותיים בנוסח החדש של חוק רשות השידור: לוח הזמנים המוצג ברפורמה לא ריאלי, לא מנתק את המעורבות הפוליטית ואינו נותן מענה לרשות השידור הזמנית ועובדיה.

 

שנת לימודים חדשה עומדת בפתח אחרי קיץ רווי שנאה וגזענות שמלמד על פגיעה ב DNA הדמוקרטי שלנו. אחד האתגרים הגדולים הוא להחזיר את הדמוקרטיה במשמעותה המלאה ללב ההסכמה החברתית והחינוכית הישראלית. זהו תפקידה של ההנהגה המדינית ושל ההנהגה החינוכית להחזיר עטרה ליושנה. 

לקראת ההצבעה במליאת הכנסת לבחירת שני נציגיה בוועדה לבחירת שופטים, שלחו פרופ' מרדכי קרמניצר וד"ר גיא לוריא מכתב חריף לשרים כחלון ושקד ולכלל חברי סיעת כולנו, בו הם מוחים על "הדיל" שבמסגרתו מבקשת הקואליציה להביא לבחירת נציג של מפלגת ישראל ביתנו מטעם האופוזיציה, באופן שיפר את האיזון החוקתי הנהוג. 

כאשר גינוי הפסקת עבודת הערבים באשקלון מגיע ממי שמקדמים במרץ שורה ארוכה של חוקים אנטי דמוקרטיים בכנסת, יש בו גם מידה מסוימת של צביעות.

זוהי הצעה מיותרת ומסוכנת, העלולה להפר את האיזון העדין, בין שתי מהויותיה הבסיסיות של המדינה - יהודית ודמוקרטית. מדובר בחוק יסוד משוריין, שייקבע זהותה של המדינה. הצעת החוק תדחוק את היסוד הדמוקרטי מן המרכז אל שולי השוליים. ההצעה משדרת הדרה וניכור כלפי אזרחי המדינה הערבים.

מדובר בהצעת חוק פרסונלית הפוגעת קשות בחופש הביטוי והעיתונות והמכוונת, ישירות, להתמודד עם עיתון אחד מסוים – "ישראל היום". למעורבות של חברי כנסת ופוליטיקאים באסדרה ישירה של אמצעי תקשורת קונקרטי יש השפעה הרסנית על הזכות לחופש ביטוי ועיתונות, והיא מסוכנת לדמוקרטיה השברירית שלנו.

תשע עשרה שנים חלפו מאז נרצח ראש ממשלת ישראל, יצחק רבין ז"ל. מסיבות פוליטיות, ומתוך רצון שלא להעמיק את הקרע בעם, נמנעה החברה הישראלית מבירור ענייני ונוקב של הרקע לרצח, משמעותו והשלכותיו. לא ניתן לבנות אחדות על גבו של טיוח. גם לא על סימטרייה כוזבת בין שמאל לימין. 

גוף פוליטי מובהק כמו הכנסת לא אמור לקבל החלטות קיצוניות על הדחה של חבר פרלמנט מכהונתו, תוך פגיעה קשה בזכותו להיבחר ובזכות בוחריו לבחור. ההחלטה מפרה את האיזון בין השמירה על בטחון המדינה ובין חופש הביטוי.

האם הפצ"ר, שהוא יועץ משפטי של הצבא, היה צריך לתפקד כיועץ משפטי של הרמטכ"ל (כקבוע בחוק שיפוט צבאי) או כמי ש"מפקח על השלטת המשפט בצבא" (כקבוע באותו חוק עצמו)?  על חלקו של אלוף במיל' אביחי מנדלבליט בפרשת הרפז.

פסק הדין בו פסל בג"צ את התיקון לחוק הטיפול במסתננים, עורר מחדש את  ההצעות השונות להצר את צעדיו של בית המשפט. הצעה עיקרית מתמקדת בחקיקת חוק "עוקף בג"צ", המתגבר על חוק היסוד. תוספת זו עלולה להיות מכת מוות למגן העיקרי שיש לזכויות אדם ולמיעוטים בישראל.

ב-22 בספטמבר 2014 פסל בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ את התיקון לחוק למניעת הסתננות. פסק הדין המרכזי קובע כי שני ההסדרים פוגעים יתר על המידה בזכויות לחירות הקבועות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ובזכויות לכבוד,  ואינם עומדים בדרישת המידתיות. קראו את ניתוח פסק הדין.

גזר הדין של ראש עיריית בת ים שלומי לחיאני מעורר שוב את השאלה מדוע ראשי רשויות בישראל נמצאים תדיר בחדרי חקירות בעיקר בעבירות של שחיתות?. מאז תחילת שנות האלפיים לא יורד המשבר הכלכלי והייצוגי ברשויות המקומיות מסדר היום הציבורי. 

פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין חוק ועדות הקבלה הוא פסק דין מאכזב משום שבית המשפט פספס הזדמנות להשמיע מסר חד וברור כנגד גל החקיקה האנטי-דמוקרטית שאפיינה את הכנסת השמונה-עשרה. בית המשפט לא עשה את שהיה עליו לעשות, אבל גם לא "הכשיר חוקתית" את החוק. הוא השאיר פתח ברור לפסול את החוק בעתיד.

על "הגנת העיתונאות האחראית", על אמת לשעתה, על עיתונאי לשעתו ועל מותה של האתיקה העיתונאית.

מפקדי הצבא והממשלה, שהצבא נתון למרותה, אינם רשאים להתעלם מן השינוי המתרחש בצבא לנגד עינינו. עצימת עיניים היא ההפך ממה שנדרש ממנהיגות. יש להפגין גם אומץ לב צבאי וגם אומץ לב אזרחי כדי להתמודד עם הבעיה.

המלצות המשטרה להעמיד לדין את גבי אשכנזי מעלות בין היתר שאלות קשות בנוגע לחקירות עיתונאים בכירים ולשאלת דריסת החיסיון העיתונאי על ידי רשויות השלטון. קראו את המאמר שהתפרסם בעת פרסום הפרשה בתקשורת. 

כיפת הברזל לא הצליחה לגונן על הישראלים מפני פגיעתו הרעה של טיל מדויק ויעיל - טיל שנאה בין יהודים וערבים אזרחי ישראל - שתוקע טריז משמעותי בין חלקי החברה. כיצד נתגונן – יהודים וערבים – מפני הזיהום הגזעני שהחל פושה בנו?

הבטן מסרבת להגן על חופש הביטוי של חברת הכנסת חנין זועבי. התייחסותה  לחטיפת הנערים מעידה על חוסר רגישות אנושית שראוי לגלות כלפי כל פגיעה במי שאינו מעורב בלחימה - תהא זהותו אשר תהא. אולם השכל מחייב להתנגד להחלטת וועדת האתיקה של הכנסת להטיל עליה את הסנקציה הכבדה ביותר שעומדת לרשות הוועדה.

בימים אלו מהלכים הישראלים כולם, ערבים ויהודים, עם עצבים חשופים. כל מילה, כל התבטאות, כל משפט, כל תמונה מעוררים תגובה לא מידתית. לשמור על הדמוקרטיה הישראלית בעת הזו אין פירושו של דבר לא לנקוט עמדה או לגזור אלם, אך גם לא להתלהם ולהסית. דווקא בימים אלו, כשאנו עומדים בקצה הצוק, דרושה הפנמה של תרבות דמוקרטית מהותית , עלינו לשמור שהדמוקרטיה הישראלית לא תיפול לתהום.

מתחת לעימות הביטחוני המדאיג ומשבש את חיינו, מסתתר איום משמעותי לא פחות: גל של שנאה, אלימות גזענית מזעזעת. מה שהחל בהתבטאויות איומות ברשתות חברתיות, התגלגל לאלימות ברחובות, לרצח מזעזע ובימים האחרונים גם לאלימות בריונית כלפי מפגינים. למרבה הצער, הפתרון האמיתי היחיד שיוכל להתמודד עם התופעה מן השורש, ייקח שנים. הוא מתחיל ונגמר בחינוך אמיתי לדמוקרטיה מהותית.

הצעת חוק מע"מ אפס לא תועיל להפחתת מחירי הדירות ויש בה פגיעה בשוויון, והדרת אוכלוסיות לא משרתות.

הצעת החוק שתעלה מחר בוועדת כספים, מקפלת בתוכה פגיעה חמורה בשוויון כלפי אוכלוסיות שאינן משרתות בצבא – בעיקר במגזר החרדי והערבי. ההצעה אינה מקיימת את תנאי המידתיות הבסיסי, שהוא קשר רציונלי בין האמצעי ובין התכלית שהחוק מנסה להשיג – הורדת מחירי הדירות.

רשות השידור הנוכחית הגיעה למצב של תת תפקוד' יש בה בזבוז עצום של משאבי עתק ציבוריים וחוסר יכולת להבריא. חלק ניכר מכספם של אזרחי ישראל המיועד לשידור ציבורי, איננו מגיע לנתיב של שימוש ראוי. 

פסק הדין בעניין פלוני נגד פולנית, הופך את הלכת אבנרי נגד שפירא וקובע כי יש לאמץ גישת "סור מרע ועשה טוב", שמשמעה מניעת פגיעה בפרטיות תחילה ומימוש חופש היצירה אחר-כך. במובן הזה מדובר בפסק דין מהפכני, לא פחות. 

כולנו מייחלים לשלומם של שלושת הנערים החטופים ולחזרתם לביתם בשלום. הפעולה הטרוריסטית מזכירה שוב את הצורך לאזן בין אינטרסים בטחוניים, לפעמים כאלה הכרוכים בהצלת חיי אדם ממש, לבין אינטרסים של עיתונות חופשית וחופש ביטוי. 

רשות השידור הנוכחית תסגר ותוחלף בגוף חדש. האם יהיה יעיל וטוב יותר מהגוף הקיים ויצדיק את המחיר הכרוך בשינוי? מה יקרה לשידור הציבורי והאם בכלל צריך אותו?

המכון הישראלי לדמוקרטיה ימשיך לתמוך בקולות רבים ככל האפשר בשוק התקשורת, אבל המשימה המרכזית היא לתבוע שקיפות וגילוי של אינטרסים כלכליים ופוליטיים שעומדים מאחורי הסיקור העיתונאי, ובצידה – לעודד צריכה ביקורתית של תקשורת.

משטרת ישראל הוציאה צו שדורש מעיתונאים להעביר אליה צילומים מההפגנות נגד מתווה פארוור שהתקיימו ביום שבת. צעד מסווג זה עלול לפגוע אנושות ביכולת לקיים עיתונות חוקרת מתפקדת.

בזמן בו הופכות הרשתות החברתיות לזירה חשובה מאי פעם לפעילות פוליטית, וקמפיין מתוזמר היטב בפייסבוק וביוטיוב יכול להשפיע אף יותר מאשר קמפיין בטלוויזיה. חוסר האיזון בין הרגולציה הקיימת על אמצעי התקשורת הממוסדת לבין היעדר ההסדרה של תכנים זהים הנמצאים ברשת, הינו לא פחות מאשר פצצת זמן.

לצורך בדיקת פרשת "ביבי-טורס", החליטה הוועדה לביקורת המדינה להרחיב את סמכויותיו של מבקר המדינה, כך שיהיו לו סמכויות של ועדת חקירה. האם היה זה נכון להעניק למבקר המדינה ולבא כוחו סמכויות אלה, או שהייתה זו החלטה שהתקבלה במחטף, והנושא הזה כלל לא נמצא בגבולות סמכויות החקירה של מבקר המדינה?

כשנה לאחר הבחירות לכנסת ה-24, שוב עומדת הכנסת בפני טלטלה. הקואליציה הבלתי אפשרית שעמדה על תילה בזכות קוצו של קול איבדה את הרוב הפרלמנטרי. האם פירושו של דבר שהכנסת תתפזר ויתקיימו בחירות חדשות? האם יתכן כי הממשלה תוחלף והכנסת תישאר על כנה? והאם יכולה לכהן כעת ממשלת מיעוט? המאמר סוקר את הדרכים לפיזור הכנסת ומראה כיצד הן שומרות על מנגנוני איזון, ייצוב ובלימת זעזועים פוליטיים

לאחרונה אישרה ועדת שרים לחקיקה את הצעת חוק פקודת העיתונות שהגיש השר מאיר שיטרית. המאמר שלפניכם מבקר ומעריך את הצעת החוק החדשה על פי שלושת העקרונות המרכזיים בהצעה: סגירת עיתון, הדחת עורך או בעל שליטה בעיתון רב תפוצה שהורשע בפלילים, הטלת חובת שקיפות על תאגידי עיתונים.

 

יום חמישי, ט"ז באלול תשפ"ד, 19 בספטמבר 2024, בשעות 19:00-15:00 במכון מופ"ת, שושנה פרסיץ 13, תל אביב | בשיתוף מכון מופ"ת, איגוד האינטרנט הישראלי ומשרד החינוך

  • פתוח לקהל בהרשמה מראש
  • למוזמנים בלבד
  • שידור חי

משדר מיוחד ביוזמת יאיא פינק והמכון הישראלי לדמוקרטיה

  • שידור חי

משדר מיוחד במכון הישראלי לדמוקרטיה בו נסביר את המשמעויות של הדיונים ונענה על השאלות הכי בוערות.

  • משדר מקוון

מכון מיתווים והמכון הישראלי לדמוקרטיה מזמינים אותך לצפות בדיון שבמסגרתו נבחן את ההשלכות של מהלכי הממשלה בחצי השנה האחרונה על היבטים שונים בישראל ועל מעמדה של ישראל בעולם.

  • שידור חי
  • למוזמנים בלבד

בצעד חריג רכבת אווירית של שרי משפטים, שופטי עליון ומומחים מכל העולם הגיעו לישראל במאמץ אחרון להזהיר את חברי הכנסת והציבור בישראל מהשינוי המשטרי וההחלטה ללכת הפוך לחלוטין מהמגמות בעולם הדמוקרטי.

  • שידור חי
  • למוזמנים בלבד
  • כנס בשפה האנגלית

על רקע יוזמות החקיקה המוצעות, המכון הישראלי לדמוקרטיה ופורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה עורכים סדרת מפגשים. זהו המפגש ה-2 בסדרה.

  • שידור חי

עו"ד ענת טהון אשכנזי וד"ר גיא לוריא משוחחים על התיקונים לחוק יסוד: השפיטה ובמרכזם שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, כך שתישלט בידי הרוב הקואליציוני

  • שידור חי

כנס בשפה האנגלית בשיתוף אגודת הידידים באוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת תל אביב ומכון אהרון

  • שידור חי
  • פתוח לקהל בהרשמה מראש
  • כנס בשפה האנגלית

הזמנה לדיון וחשיבה | בשיתוף עם קבוצת "בוקרא"

  • שידור חי

על רקע יוזמות החקיקה המוצעות, המכון הישראלי לדמוקרטיה ופורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה עורכים סדרת מפגשים. זהו המפגש ה-1 בסדרה.

  • שידור חי

אמירה בוזגלו ופרופ' סוזי נבות בשיחה על הרפורמות המוצעות במערכת המשפט. מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית, אך ההסדרים החוקתיים וכללי המשחק בה שבריריים במיוחד. יש לקבוע כללי משחק שיסירו את החשש שכל החלפת שלטון עלולה להוביל בקלות לשינוי משטרי.

  • שידור חי

מכון מיתווים והמכון הישראלי לדמוקרטיה מזמינים אותך לצפות בדיון בנסיגת הדמוקרטיה בישראל ובמדינות אחרות באירופה, ובשאלה כיצד המאבק המתנהל בישראל ובאירופה בין התפיסה הדמוקרטית-ליברלית לבין רעיונות פופוליסטים, א-ליברליים ואנטי-דמוקרטיים, משפיע גם על היחסים ביניהן.

  • שידור חי

השקת הפרסומים "מבטים על שחיתות שלטונית" ו"שחיתות והצבעה"

  • שידור חי
  • פתוח לקהל בהרשמה מראש
  • שידור חי

הכנס מתקיים כחלק מ"שבוע ישראל ללכידות חברתית" של הליגה נגד השמצה בישראל ולרגל צאתו לאור של הספר "ממלכתיות במאה העשרים ואחת" בהוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה. המושב הראשון יתקיים בשפה האנגלית ולמוזמנים בלבד. המושב השני יתקיים בעברית בליווי תרגום סימולטני ופתוח לקהל הרחב בהרשמה מראש. שני המושבים ישודרו בשידור חי באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה.

  • פתוח לקהל בהרשמה מראש

הזכות לבחור היא אבן יסוד בדמוקרטיה, אך בפועל הזכות להצביע נמנעת מאזרחים רבים המוגדרים כתושבי ישראל אך שוהים בחו"ל. האם הגיעה העת לאפשר הצבעה מחוץ לישראל? במטרה לדון בשאלות אלו כינס המכון שולחן עגול בהשתתפות שר התפוצות נחמן שי, חברי הכנסת צבי האוזר ואלון טל, בכירי ציבור ומומחים. צפו

  • שידור חי
  • פתוח לקהל בהרשמה מראש
  • שידור חי
  • פתוח לקהל בהרשמה מראש
  • למוזמנים בלבד

על אתגרי היישום של חינוך לדמוקרטיה בהשוואה בינלאומית ומתוך נקודת המבט המגזרית בקבוצות שונות בחברה הישראלית. הכנס מיועד לצוותי חינוך, א.נשי חינוך ברשויות המקומיות, גורמי מטה במשרד החינוך, אקדמיה וארגוני חברה אזרחית

במהלך משבר הקורונה נעשה שימוש נרחב בסמכויות חירום בידי הרשות המבצעת, לניהול המשבר ולהטלת מגבלות על הציבור. ההיזקקות לתקנות שעת-חירום - ובהמשך לחוק הקורונה - עוררה מצדה שאלות יסודיות בנוגע לביזור הכוחות הראוי בין הרשויות בשעת משבר.

  • שידור חי

הסדנה לשוויון בבחירות של המכון הישראלי לדמוקרטיה, עוסקת בהצעות לשינוי מבנה והרכב מליאת ועדת הבחירות ובאפשרות להקים רשות בחירות לאומית עצמאית ובלתי תלויה, בדומה לקיים בדמוקרטיות אחרות.

  • למוזמנים בלבד

משדר מיוחד של המכון הישראלי לדמוקרטיה ומאקו על הצעדים הנדרשים ליציאה מהמשבר הכלכלי ואיך משיבים את היציבות למערכת הפוליטית. בהשתתפות יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, פרופ' קרנית פלוג, סגנית נשיא למחקר במכון ופרופ' יובל שני, סגן נשיא למחקר במכון

  • שידור חי

ח"כ יאיר לפיד, ראש האופוזיציה ויו"ר יש עתיד; גדעון סער, יו"ר מפלגת תקווה חדשה; ח"כ נפתלי בנט, יו"ר ימינה; ח"כ מרב מיכאלי, יו"ר מפלגת העבודה; וח"כ ניצן הורוביץ, יו"ר מרצ - לוקחים סיכון ועונים לשאלות הקשות של הצעירים שמצביעים בפעם הראשונה. שידור מיוחד של מאקו והמכון הישראלי לדמוקרטיה.

  • שידור חי

דיון בנושא אסדרת תעמולת בחירות דיגיטלית והאתגרים הנובעים מהאסדרה החלקית לקראת הבחירות הקרובות בישראל.

  • שידור חי

חוקי היסוד בישראל הם חוקים בעלי מעמד חוקתי הם מגדירים את כללי המשחק שלנו. תיקון חוקי היסוד בתדירות גבוהה והולכת הוא שיוצר חוסר יציבות ממשלי קיצוני

  • שידור חי

עד כמה מדינת ישראל מוכנה וערוכה למערכת בחירות בצל מגפת הקורונה, ומהם האתגרים הניצבים לפני ועדת הבחירות המרכזית לכנסת לקיום מערכת בחירות כזאת? מפגש מיוחד של המכון הישראלי לדמוקרטיה בהשתתפות מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית, עו"ד אורלי עדס

  • שידור חי

המכון הישראלי לדמוקרטיה בשיתוף עם קרן קונרד אדנהאור מקיימים כנס מקוון שיעסוק בשחיתות שלטונית ופופוליזם. מטרות הכנס הן ליצור מרחב לדיון אקדמי ומקצועי המשלב ידע וניסיון מקומי ובינלאומי, הצגת ידע ומחקרי מדיניות חדשים ולאפשר דיון מקצועי וציבורי בהם ולקדם המלצות מדיניות, מתוך רצון להשפיע על התפיסה של המאבק בשחיתות השלטונית ולקדמו את יישום המלצות המדיניות בקרב קובעי המדיניות, אנשי ונשות המקצוע, אקדמאיים ואקדמיות ובקרב הקהל הרחב

  • שידור חי

מעצבים מחדש את האינטרס הציבורי בממשק שבין הפוליטיקאים לאנשי מקצוע

  • שידור חי
default
  • שידור חי
  • פתוח לקהל בהרשמה מראש

דיון בתיקון חוק הקורונה והארכת תוקף התקנות הפוגעות קשות בחופש המחאה וחופש הפולחן

  • שידור חי
default

דיון בשיתוף המשרד לשוויון חברתי, אוניברסיטת חיפה וקו אימפקט, בעקבות השקת הספר "מרחבי עבודה משותפים: עובדים יהודים וערבים בארגוני עבודה בישראל". הדיון יועבר בשידור חי באתר ובעמוד הפיסבוק של המכון הישראלי לדמוקרטיה

  • שידור חי
default

ראש האופוזיציה, ח"כ יאיר לפיד: "השלמת תהליך האיזון בין הרשויות תלויה בשינוי או חקיקת חוק יסוד ברוב של 80 ח"כים, והשלמת החקיקה שנוגעת לזכויות אדם. אם הכנסת תעשה את תפקידה ברצינות, נשנה את הדרך שבה בית המשפט פוסל חוקים"

default

סירובה של הממשלה לקבל כל אפשרות לדיון בכנסת ושינוי חקיקה ע״י נבחרי הציבור, בשם המשמעת הקואליציונית שהפכה לטוטאלית ומוחלטת בשנים האחרונות, מחדדת עד כמה כלי הפיקוח של הכנסת חייבים לעבור רפורמה. הדרמה שחוללה שבוע שעבר ח"כ שאשא- ביטון ואיומי הסנקציה להדחתה מתפקידה כיו"ר ועדת הקורונה, הם מופע של חולשת בית המחוקקים שלנו. מה הם הכלים לחיזוק הכנסת ומה חושבים על זה חברי הכנסת?

  • שידור חי
default

דיון מיוחד של המכון הישראלי לדמוקרטיה והאוניברסיטה העברית, בהשתתפות מר טוני בלייר, ראש ממשלת בריטניה לשעבר ומייסד הארגון לשינוי גלובאלי, ומר תום פרידמן, עיתונאי ה"ניו יורק טיימס" וזוכה פרס פוליצר, על עתיד המשטרים הדמוקרטיים בעידן הקורונה

  • למוזמנים בלבד
default

הפורום להשכלה גבוהה - סדרת מפגשים בנושא ממשק אקדמיה-חברה בישראל

  • שידור חי

מה כולל ההסכם הקואליציוני שנחתם בין הליכוד לכחול לבן? מה ערכה של "החבילה הדמוקרטית" שלשמה נכנסה כחול לבן לממשלה? מהם ההישגים הדמוקרטיים, אל מול האתגרים שההסכם מעלה?

  • שידור חי
default

דיון מיוחד על תפקידה של מערכת המשפט במשבר הפוליטי, כשירות ראש ממשלה תחת כתב אישום והצורך בהסדרת יחסי הרשויות.

default

סיכום הדיון שנערך בשיתוף מרכז מינרבה לזכויות אדם בפקולטה למשפטים שבאוניברסיטה העברית

default

כשנה לחקיקת חוק הלאום, האם הוא עולה בקנה אחד עם ערכי מגילת העצמאות? כיצד יכולה להיות מגילת העצמאות רלוונטית גם בשנת 2019? והאם הגיעה העת לעגן את המגילה וערכיה בחוק?

default

יום עיון מיוחד בנושא דפוסי ההצבעה ושיעורי ההצבעה בקרב האזרחים הערבים בישראל

default

בעשור השמיני למצב החירום המוכרז בישראל ובחלוף עשרים שנה לעתירה לביטולו, יקיימו המכון הישראלי לדמוקרטיה בשיתוף מרכז מינרבה לשלטון החוק במצבי קיצון באוניברסיטת חיפה שולחן עגול וכנס, אשר ידונו בהשלכות החברתיות והמשטריות של שגרת החירום שהשתרשה בישראל בעשורים האחרונים.

  • פתוח לקהל בהרשמה מראש
default

יום העיון, המתקיים בשיתוף קרן קונרד אדנאואר, יעסוק בבחינת מושג הפופוליזם בראי הבחירות שהתקיימו באפריל ולקראת הבחירות בספטמבר 2019. תקשורת ופופוליזם בתקופת בחירות - מהם המאפיינים וכיצד הם באים לידי ביטוי? מקרה בוחן: בחירות אפריל 2019 בישראל: ניתוח והפקת לקחים והתנהגות בוחרים בעידן הפופוליזם: מבט משווה

הצטרפו לח"כ שלי יחימוביץ, פרופ' מוסטפא כבהא, ח"כ רם בן ברק, ח"כ אלופה (מיל') אורנה ברביבאי, ח"כ ד"ר יוסף ג'בארין, ח"כ היבה יזבק, ח"כ מנסור עבאס, ח"כ עיסאווי פריג ועוד

  • למוזמנים בלבד
  • שידור חי
default
  • למוזמנים בלבד
  • שידור חי

שולחן העבודה יעסוק בסיכום הלקחים הנובעים ממערכת הבחירות שחלפה ובהתבוננות בנושאים ובהסדרים שיש מקום להציע שינוי ושיפור שלהם. יו"ר ועדת הבחירות, כבוד השופט חנן מלצר, יפתח את הדיון, ובשולחן ישתתפו נציגי ועדת הבחירות, וכן מוזמנים מומחים מן האקדמיה, יושבי ראש ועדת בחירות לשעבר, אנשי החברה האזרחית ועותרים ציבוריים וכן נציגי משרד המשפטים והייעוץ המשפטי של הכנסת

  • למוזמנים בלבד
default

סיכום פרויקט המחקר שהתנהל במכון הישראלי לדמוקרטיהמזה כחמש שנים, בהובלתם של פרופ' מרדכי קרמניצר ופרופ' רענן סוליציאנו קינן. ובמימון מענק מחקר מטעם ה-European Research Council. הפרויקט עסק בעקרון המידתיות בדגש על יישומו בקרב קובעי מדיניות, מנקודת מבט רב-תחומית והשוואתית, ובדגש על מחקר אמפירי.

  • למוזמנים בלבד

כנס בחירות 2019 בשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה ובית יגאל אלון בהשתתפות חניכי המכינות הקדם צבאיות וחניכי שנת השירות

  • למוזמנים בלבד

כנס בשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה ובית הספר התיכון ליד האוניברסיטה העברית

  • שידור חי
  • פתוח לקהל בהרשמה מראש
default

כידוע, בשנה האחרונה עבר בכנסת חוק הלאום, אשר ביטל את מעמד השפה הערבית כשפה רשמית במדינת ישראל והגדיר אותה כ"בעלת מעמד מיוחד". על אף שיש שיראו בכך צעד סמלי בלבד, להחלטה זו משמעויות נרחבות בציבוריות הישראלית ואנו מבקשים לבחון אותם באספקלריה רחבה יותר ומתוך התייחסות להיבטיה הרבים של הסוגיה. בין היתר, נדון בלימוד השפה הערבית במערכת החינוך, נוכחות השפה הערבית במרחב הציבורי והתקשורתי והשפה כביטוי תרבותי.

  • שידור חי
  • פתוח לקהל בהרשמה מראש

האם ישראל מתרחקת ממודל של דמוקרטיה ליברלית? והאם הפופוליזם הוא בהכרח תופעה שלילית? כנס מיוחד בהשתתפות מומחים ונציגי החברה האזרחית

  • שידור חי
  • פתוח לקהל בהרשמה מראש
default

על האיזון שבין חופש הביטוי ובין מניעת הפצת שיח שנאה, הסתה, אנטישמיות והכחשת שואה ברשתות החברתיות

  • למוזמנים בלבד
  • שידור חי

מתי בפעם האחרונה ישבתם לשיחה אינטימית עם הפוליטיקאים, העיתונאים ומובילי הדעה הבכירים בישראל? הירשמו למפגש בנושא שלישיית הטלגרם מסכמים את מושב הקיץ של הכנסת עם עקיבא נוביק (ערוץ 10), חיים לווינסון (הארץ) ועמיחי אתאלי (ידיעות אחרונות) ביום חמישי הקרוב בשעה 20:00 בשער הדמוקרטיה הישראלית. לאחר המפגש תוכלו להנות מסיור לילי מודרך בשביל העצמאות.

  • פתוח לקהל בהרשמה מראש

עקרון השוויון בפני החוק הוא ערך בסיסי במדינה דמוקרטית. אחד האתגרים של מדינה המעלה על נס את העיקרון הזה הוא הגשמתו בפועל. בשולחן העבודה שנקיים במכון הישראלי לדמוקרטיה בשיתוף האגודה הישראלית לחקיקה, נדון בנושא נגישות המינהל והחקיקה בישראל. במסגרת זו, יציגו כותבי המאמרים את ממצאי המחקרים שלהם בדגש על המסקנות המעשיות העולות מהם. לאחר מכן נקיים דיון כיצד ניתן לקדם את הנגישות בפועל של המינהל ושל החקיקה במדינת ישראל.

  • פתוח לקהל בהרשמה מראש

זהו מסע מרתק בשלל נושאים מגוונים אל תוך הלילה. בארוע הייחודי הזה משתתפים 18 פילוסופים ואינטלקטואלים צרפתים, גרמנים, אוסטרים וגם פילוסופית אמריקאית אחת, כולם בעלי שם עולמי, יחד עם יותר מ-80 עמיתים ישראליים. בלילה הזה נקשיב, נחשוב, ונתווכח יחד על נושאים בוערים שמעסיקים את העולם בכלל והחברה הישראלית על כל חלקיה בפרט

  • פתוח לקהל בהרשמה מראש

בתאריך 13.2.2018 נערך שולחן עגול במכון הישראלי לדמוקרטיה בנושא הפליטים. הדיון עסק במצב הפליטים בישראל, בתכנית הגירוש מרצון שמובילה כיום הממשלה ובתוצאות ובהשפעות האפשרויות של יישום תכנית זו. בדיון השתתפו גורמים רבים שמעורים במצב המשפטי של הפליטים בישראל לצד מעורבות בנעשה בחייהם בישראל. בנוסף, הועלו חלופות שונות לתכנית הממשלתית לגירוש הפליטים.

default

בחלוף שנתיים לאימוץ החלטה 922 בידי הממשלה תערוך התכנית ליחסי יהודים-ערבים במכון הישראלי לדמוקרטיה, בשיתוף מינהל חברה ונוער במשרד החינוך, יום עיון לדיון ברפורמה בתחום החינוך הבלתי-פורמלי בחברה הערבית בישראל. הדיון יבקש לעמוד על ההישגים והחסמים הנוגעים לרפורמה, למפות את מצב החינוך הבלתי פורמלי בחברה הערבית כיום, ולהציג המלצות יישומיות למימוש החזון העומד ביסוד הרפורמה.

המדריך הפנימי נועד "להגדיר את עקרונות היסוד" ואת "שיטות העבודה" של המחלקה. הוא מעורר לכן שאלת יסוד בסיסית: האם הוא מבטא היטב את תפקיד הייעוץ המשפטי לממשלה? נדון בשאלה זו, הבאה לידי ביטוי בתחומים רבים שבהם עוסק המדריך

  • למוזמנים בלבד
  • שידור חי

סדרת מפגשים חודשית בנושא מגילת העצמאות וערכיה בתרבות ובחברה הישראלית כיום. והפעם פיתוח הארץ לטובת כל תושביה? לרגל חקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו בחודש מרץ 1992

  • פתוח לקהל בהרשמה מראש

איך מיישמים היום, כעבור 70 שנה, את עקרונות מגילת העצמאות ובמה נתגאה בחגיגות ה-100 למדינה?

  • פתוח לקהל בהרשמה מראש

בשנים האחרונות מתקיים בישראל דיון ער בסוגיות הכרוכות בהשתתפות המדינה בתקציבי פעולות תרבות ואמנות ומוסדות תרבות ואמנות. הדיון ניזון בין היתר מגישה המבקשת להבחין בין חופש הביטוי, לרבות חופש הביטוי האמנותי, לבין שיקול הדעת הנתון לממשלה בבואה לתמוך בפעילות תרבות ואמנות

  • למוזמנים בלבד

סדרת מפגשים חודשית בנושא מגילת העצמאות וערכיה בתרבות ובחברה הישראלית כיום. והפעם מעמדה של המגילה: חזון, חוק או חוקה? לציון המעבר מאסיפה מכוננת לכנסת ישראל – פברואר 1949

  • פתוח לקהל בהרשמה מראש

הכנס לציון עשור להקמתה של הרשות לפיתוח כלכלי במגזר המיעוטים של התכנית ליחסי יהודים-ערבים במכון, בשיתוף המשרד לשוויון חברתי.

  • למוזמנים בלבד

דיון מיוחד בהשתתפות נציגי פייסבוק אירופה וישראל, נציגים מארגוני החברה האזרחית ואנשי אקדמיה על תפקידן של הרשתות החברתיות בהקשרים של צנזורה על מידע פוגעני, חסימת מידע, מנגנוני שקיפות ובקרה, אל מול החקיקה האמורה להגביל את התוכן ברשתות החברתיות.

  • למוזמנים בלבד

כנס משותף לקרן לאוטמן, למכון הישראלי לדמוקרטיה, לאוניברסיטה הפתוחה ולכלכליסט בחסות קרן רש"י ועיריית רעננה.

כנס דב לאוטמן למדיניות החינוך

אנו שמחים להזמינכם למפגש ה-33 של פורום הדיונים בסוגיות מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל בנושא: מל"ג לאן?

השימוש ההולך וגובר במחשב בכל תחומי החיים משפיע על תחומים רבים. שכיחות השימוש במחשב מניע רשויות רגולציה בעלות סמכויות אכיפה לדרוש הרחבת סמכויותיהם גם לעריכת חיפוש במחשב (בכלל זה טלפוניים ניידים). דיון למוזמנים בלבד.

  • למוזמנים בלבד

על רקע המלצות הוועדה הציבורית לבחינת מדיניות הענישה ודרכי הטיפול בעבריינים בראשותה של כבוד השופטת (בדימוס) דליה דורנר והקמתם של בתי המשפט הקהילתיים בישראל, יקיים המכון שולחן עגול שיעסוק בפיתוח מדיניות הענישה.

  • שידור חי

דיון משותף של המכון הישראלי לדמוקרטיה ויוזמות קרן אברהם האירוע למוזמנים בלבד

  • שידור חי
  • למוזמנים בלבד

שיח שולחן עגול של המכון הישראלי לדמוקרטיה והאגודה לזכויות האזרח

איך מנחילים לדורות הבאים את משמעויות הרצח ואת ההכרח בהפנמת ערכים דמוקרטיים? האם חזון אזרחי משותף לחברה הישראלית אפשרי? כנס משותף ל- ynet ולמכון הישראלי לדמוקרטיה לציון עשרים שנה לרצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל. נאומים: ח"כ יצחק הרצוג, מר גדעון סער, מר יוחנן פלסנר.

שולחן עגול של המכון הישראלי לדמוקרטיה ופורום קהלת למדיניות

  • שידור חי
default

יצירתה של רננה רז, המשחזרת באופן ייחודי באמצעות האזנה מחדש להקלטות מקוריות, את השימוע שנערך לאדם ורטה, מורה לשעבר בבית ספר אורט שפוטר עקב תלונה של תלמידתו על כך שלדבריה הוא משמיע דברים שמאלניים ויוצא נגד המדינה בשיעוריו.

כנס המשותף לקרן לאוטמן, למכון הישראלי לדמוקרטיה ולאוניברסיטה הפתוחה, אשר במהלכו יעניק נשיא המדינה אות הוקרה לבתי ספר ברחבי הארץ שבלטו בעשייתם למען ביסוס השותפות וההידברות בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית ולמען מיגור האלימות והגזענות.

  • למוזמנים בלבד
  • שידור חי

ערב לקראת הבחירות ולכבוד השקת הספר: חקיקה אנטי דמוקרטית בכנסת ה-18. גולשי האתר מוזמנים בהרשמה מראש.

פאנל המשותף למכון הישראלי לדמוקרטיה ומרכז מורשת מנחם בגין בהנחייתו של ד"ר עמיר פוקס.

default
  • שידור חי
  • פתוח לקהל בהרשמה מראש
default

יום עיון רב-תחומי בנושא הטיפול באסירים נשאי HIV ובאסירים המסרבים לקבל טיפול רפואי

מאז רצח הנערים איל יפרח, נפתלי פרנקל, גיל-עד שער ומוחמד אבו ח'דיר אנו עדים להסלמה חריפה בשיח הציבורי הישראלי בין האוכלוסייה היהודית לאוכלוסייה הערבית. על מנת למנוע המשך הידרדרות והחמרה, המכון הישראלי לדמוקרטיה קורא לדיון חירום שתכליתו הנחת מצע לחיים משותפים והבנה הדדית.

  • למוזמנים בלבד

כיצד שומרים על האוטונומיה של מערכת ההשכלה הגבוהה ומבטיחים את תרומתה למדינה ולחברה בישראל?

default

יום עיון של המרכז לאתיקה במשכנות שאננים בירושלים, בהשתתפות פרופ' מרדכי קרמניצר, סגן נשיא למחקר במכון.

  • פתוח לקהל בהרשמה מראש
default
  • פתוח לקהל בהרשמה מראש
default
default

קשת והמכון הישראלי לדמוקרטיה ערכו שיח יוצרים על עשייה קומית, קונפליקטים ונושאים שנויים במחלוקת; החברה הישראלית בראי עלילותיו של העיתונאי הערבי אמג'ד.

  • שידור חי
  • פתוח לקהל בהרשמה מראש
default

במלאת 25 שנה ל"הלכת ציטרין" ועם פרסום שתי החלטות של בית המשפט העליון לאחרונה, עולה הצורך לבחון את גבולות החיסיון העיתונאי בישראל.

  • פתוח לקהל בהרשמה מראש
default

בבוקר יום שני התכנס סגל הפיקוד הבכיר של משטרת ישראל בראשות מפכ"ל המשטרה, רב ניצב יוחנן דנינו, לפורום משטרה וחברה במכון הישראלי לדמוקרטיה. במסגרת הפורום, שנוסד לפני עשר שנים, מלובנות סוגיות הנמצאות בראש סדר היום החברתי-משטרתי.

default

ערב עיון לרגל השקת ספרו של ד"ר אריק כרמון באין חוקה, בהוצאה משותפת של המכון הישראלי לדמוקרטיה ועם עובד.

  • פתוח לקהל בהרשמה מראש
default

הערב יוקדש לעיון בסוגיות עכשוויות הקשורות בניסיון של המשטר הנוכחי לסגור את המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן־גוריון, וכן לסלק מדענית בכירה מפגישה בין־לאומית על שיתופי פעולה מדעיים.

  • פתוח לקהל בהרשמה מראש
default

בשנים האחרונות חלה בישראל עלייה מתמדת ברמת הענישה, והיא מביאה לידי ריבוי אסירים וצפיפות בבתי הסוהר - כולם מקשים על שיקום העבריינים הכלואים. מהם כיווני ההתפתחות הרצויים במדיניות הטיפול בעבריינים ובעיצוב מדיניות הענישה? ומה תפקידו ומעמדו של עונש המאסר - גמול, הרתעה או שיקום?

  • למוזמנים בלבד
default