ישראל ושני הפרוטוקולים הנוספים משנת 1977 לאמנות ז'נבה

שני הפרוטוקולים לאמנות ג'נבה שנחתמו בשנת 1977 הם מסמכים חשובים ביותר בתחום המשפט הבינלאומי ההומניטרי המודרני ("דיני מלחמה"). הם עוסקים, בין היתר, בטיפול בפצועים ובחולים בשדה הקרב, בחוקיותן של שיטות לחימה ואמצעי לחימה מסוימים, בזכאותם של לוחמים למעמד של שבויי מלחמה, בהגנה על אזרחים בזמן מלחמה ובאמצעי היישום והאכיפה שיש לנקוט כדי להבטיח את כיבוד דיני המלחמה. ישראל התנגדה בשעתו לפרוטוקולים ונמנעה מלהצטרף אליהם, בעיקר על רקע החשש שלה שהם נותנים לגיטימציה לארגוני גרילה וטרור.

מחקר מדיניות זה בוחן אם הטעמים ההיסטוריים שבבסיס העמדה של מדינת ישראל עודם תקפים בחלוף הזמן ועל רקע עמדתן של מדינות אחרות, השינויים בדין הבינלאומי ובאתגרים הביטחוניים שישראל נאלצת להתמודד עמם ופסיקת בית המשפט העליון. מסקנת המחקר היא שאחדים מן הטעמים ההיסטוריים אינם תקפים עוד, אם כי הטעם המרכזי - ההתנגדות להענקת מעמד של שבויי מלחמה ללוחמי גרילה - עודנו תקף.

שלושת עורכי המחקר דנים ביתרונות ובחסרונות של ההצטרפות לפרוטוקולים. החשש העיקרי הוא שאם ישראל לא תצטרף אליהם, היא תזוהה עם קבוצת המדינות שאינה מייחסת חשיבות גדולה לדיני המלחמה, אף כי פעולותיה נבחנות ממילא על ידי גופים משפטיים בארץ ובעולם לאור אמות המידה הקבועות בפרוטוקולים. לפיכך מציעים שלושת המשפטנים שישראל תשקול מחדש את היתרונות המדיניים הנלווים להצטרפות לפרוטוקול הראשון (בכפוף להסתייגויות המתאימות), לאור משקלם המופחת של החסרונות, וטוענים שאין סיבה של ממש שלא להצטרף לפרוטוקול השני (המסדיר בעיקר את הסוגיה של מלחמות אזרחים).

פרופ' רות לפידות היא פרופסורית (אמריטוס) למשפט בינלאומי בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים ולשעבר היועצת המשפטית של משרד החוץ. פרופ' לפידות היא כלת פרס ישראל לחקר המשפטים לשנת תשס"ו.

פרופ' יובל שני הוא עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה ופרופסור למשפט בינלאומי בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים.

עדו רוזנצוייג הוא משפטן וחוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה.