"מים חיים": לשאלת טבילת נשים עם מוגבלות

הקשיים העיקריים בטבילת נשים עם מוגבלות קשורים בעיקר לשני היבטים:

1. ההיבט הטכני של טבילה בבור מים שהגישה אליו היא באמצעות מדרגות;
2. ההיבט של כבודן ופרטיותן של הטובלות.

אחת הבעיות בישראל היא מיעוט המקוואות המצוידים במעלון שאמור להוריד את האישה אל בור הטבילה. ובכל מקרה, למעלון יש חסרונות תפעוליים ועלות הקמתו גבוהה. כך או כך, נוצר מצב שמחייב את הטובלת לטבול בסיוע צמוד, החושף אותה לעיניים זרות. רוב בני האדם אינם מרגישים בנוח במצב כזה, ונשים עם מוגבלות ועיוותים גופניים לא כל שכן. החובה להכיר בשיקולים המגוונים של כבוד האישה הטובלת מונחת אפוא ביסוד הדיון שלפנינו.

1. מוצע לבדוק את אפשרויות התכנון המבני של המקווה ולייצר פתרון אדריכלי זול וקל לביצוע, גם במחיר של ויתור על הידורים וחומרות.
2. מומלץ ליצור כעין אמבט בצד המקווה, מחובר אליו, כך שמי האמבט ישיקו למי המקווה.
3. כפתרון לקושי להיחשף בטבילה מוצעת טבילה בחלוק. את הפתרון הזה יש לשקול כאפשרות קבילה לכל אישה החפצה בכך אשר חשה צורך בפרטיות בנוכחות הבלנית.

מחברת השו"ת היא הרבנית ד"ר מיכל טיקוצ'ינסקי, ראשת בית המדרש לנשים בבית מורשה בירושלים.

קראו את השו"ת המלא

הפרויקט באדיבות קרן משפחת רודרמן