אלוהים, מדינה, טבע, אדם
הנס קלזן על תאולוגיה פוליטית ומשפט טבעי
- מאת: הנס קלזן
- בעריכת: יצחק אנגלרד
- תרגום: יצחק אנגלרד
- שנה:
- כריכה: קשה
- מספר עמודים: 184 עמ’
- מחיר: 75 ₪
ספר זה מביא שני נושאים אקטואליים הנוגעים לפילוסופיה של המשפט ולמדע המדינה: תאולוגיה פוליטית ומעמדו של המשפט הטבעי במשפט המדינה. הדיון בהם נלקח מתוך כתבי הנס קלזן, והוא מאיר עיניים.
ספר זה מביא לקורא הישראלי שני נושאים אקטואליים הנוגעים לפילוסופיה של המשפט ולמדע המדינה: תאולוגיה פוליטית ומעמדו של המשפט הטבעי במשפט המדינה. הדיון בהם נלקח מתוך כתבי הנס קלזן, והוא מאיר עיניים. המחבר מצביע על הקבלות מפתיעות בין פתרון הבעיה התאולוגית של היחס אלוהים-עולם-אדם לבין פתרון הבעיה של היחס מדינה-משפט-אדם. וכך, הנֵס התאולוגי - שהוא בבחינת סטייה מחוקי הטבע - מקביל לנס המדיני - שהוא הסטייה של המדינה מחוקיה. קלזן, המתנגד הגדול לרעיון המשפט הטבעי, מתאר את חולשותיו העיוניות והמעשיות של רעיון זה. ניתוחו המבריק והמעמיק נשען על תובנות של הפסיכואנליזה מיסודו של זיגמונד פרויד בהראותו את הקשר ההדוק בין אישיותו של אדם לבין השקפת עולמו.
שלושה חלקים לספר. הראשון הוא המאמר "אלוהים ומדינה" ועניינו התאולוגיה הפוליטית; השני מכיל את שני הפרקים האחרונים בספרו של קלזן "המושג הסוציולוגי והמשפטי של המדינה: בחינה ביקורתית של היחס בין מדינה למשפט". שניהם עוסקים גם הם בתאולוגיה הפוליטית, אך ביתר העמקה; השלישי הוא תרגום הספרון "היסודות הפילוסופיים של תורת המשפט הטבעי ושל הפוזיטיביזם המשפטי".
הנס קלזן (1973-1881), פרופסור למשפטים ושופט בבית המשפט לחוקה באוסטריה, החל את פעילותו בווינה ומשם עבר לאוניברסיטת קלן שבגרמניה. בשל יהדותו ורעיונותיו הוא גורש מן האוניברסיטה עם עליית הנאצים לשלטון. הוא עבר לשווייץ ולאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה היגר לארצות הברית, שם לימד באוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה. קלזן נחשב בעיני רבים גדול המשפטנים של המאה העשרים ובעל השפעה רבה על המחשבה המשפטית והמדינית.
פרופ' יצחק אנגלרד, שופט בית המשפט העליון (בדימוס), חתן פרס ישראל למשפט וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, בחר את הכתבים, תרגם אותם מגרמנית ואף הוסיף להם פתח דבר.
פתח דבר - יצחק אנגלרד
אלוהים ומדינה - הנס קלזן
המושג הסוציוולגי והמשפטי של המדינה: בחינה ביקורתית של היחס בין מדינה למשפט. הנס קלזן
מדינה ומשפט: אלוהים וטבע
מדינה ואלוהים
הטרנסצנדנטיות של האל לעומת הטבע ושל המדינה לעומת המשפט
יחס האל לטבע, יחס המדינה למשפט: הפיכת האל לאדם, ההתחייבות העצמית של המדינה (הפיכתה למשפט)
תאוריית הדו-צדדיות בתאולוגיה ובתורת המשפט
צידוק האל ומעשה בלתי חוקי של המדינה
אלוהים-אדם, מדינה-פרט; חופש הרצון
אמונת הנסים התאולוגית והמשפטית
פנתאיזם ותורת המשפט הטהורה
ההתגברות על המתודה התאולוגית
המדינה כאלוהים
מושג האלוהות העל-טבעית ומושג המדינה העל-משפטית כהתגלמות של פוסטולטים הנוגדים את חוקי הטבע - ובהתאמה את חוקי המשפט
היסודות הפילוסופיים של תורת המשפט הטבעי ושל הפוזיטיביזם המשפטי. הנס קלזן
הקדמה
פרק ראשון: רעיון המשפט הטבעי ומהותו של המשפט הפוזיטיבי
התורה החברתית ובעיית הצדק
עקרון התקֵפות במשפט הטבעי ובמשפט הפוזיטיבי; יסוד הכפייה; משפט ומדינה
הצריך להיות; תקפות מוחלטת ויחסית
הנורמה הבסיסית של המשפט הפוזיטיבי
האי-השתנות של המשפט הטבעי
הגבולות של רעיון המשפט הטבעי
פרק שני: המשפט הטבעי והמשפט הפוזיטיבי כמערכות של נורמות
אחדות מערכת הנורמות
העיקרון הסטטי (של המשפט הטבעי) והעיקרון הדינמי (של המשפט הפוזיטיבי)
המגבלה של המשפט הפוזיטיבי
המשפט הפוזיטיבי כמערכת בעלת מובן
המשמעות הסובייקטיבית והאובייקטיבית של החומר המשפטי
המשמעות המתודית של הנורמה הבסיסית של המשפט הפוזיטיבי
פרק שלישי: היחס של המשפט הטבעי למשפט הפוזיטיבי המשמעות הפוליטית של תורת המשפט הטבעי
בלעדיות תוקפה של מערכת נורמות אחת: העיקרון ההגיוני של היעדר סתירה בתחום התוקף הנורמטיבי
הנורמה כעניין של צריך להיות והנורמה כעניין של יש נפשי; ניגוד של חובות וניגוד של נורמות
משפט ומוסר: הדרישה לאחדות המערכת
האי-אפשרות ההגיונית של משפט פוזיטיבי בצד משפט טבעי
אי-אפשרותו של יחס העברת סמכויות בין המשפט הטבעי ובין המשפט הפוזיטיבי
המשפט הפוזיטיבי בתור עובדה גרדא לעומת המשפט הטבעי בתור נורמה
היחס בין המשפט הטבעי לבין המשפט הפוזיטיבי בתורת המשפט הטבעי ההיסטורית
המשפט הטבעי כהצדקה של המשפט הפוזיטיבי
האופי המהפכני כביכול של תורת המשפט הטבעי
פרק רביעי: היסודות ההכרתיים-עיוניים (המטפיזיים) והפסיכולוגיים
א. השניות המטפיזית
ב. השקפת העולם הביקורתית-מדעית
- תגיות:
- סוגיות משפטיות,
- דמוקרטיה