אתגרי המשק הישראלי בתחילת שנות האלפיים

כנס קיסריה השמיני, שנערך בנצרת, הוקדש לארבע סוגיות מרכזיות העומדות על סדר היום הכלכלי של מדינה ישראל בפתח שנות האלפיים - וזאת נוסף על הדיון המסורתי במדיניות המקרו-כלכלית. לראשונה בתולדותיו דן הכנס בתשתית המוסדית למדיניות פיסקלית. בתשתית זו נכללים כל התהליכים ומערכות החקיקה, שעל פיהם מתגבש ומבוצע תקציב המדינה. הצוות שהכין סוגיה זו לדיון מצא כי תהליך התקצוב, כפי שהתגבש במהלך השנים, נכון בעיקרו. עם זאת, התהליך טעון שיפור בכמה תחומים, כמו שקיפות ה"טייס האוטומטי", העמקת הדיון בהרכב התקציב והפעלת כלים למדידת היעילות של ניצול הכספים בגופים המתוקצבים. בכנס התפתח ויכוח לוהט על התהליך האמור, כפי שעולה מתקציב הדיון המובא בפרק הראשון של הספר, ויש להניח כי חילוקי הדעות בנושא ימשיכו ללוות אותנו אף בעתיד.

הנושא השני, שאף הוא עלה לראשונה ב"כנס קיסריה", הוא תעשיות העתיד, דהיינו התעשייה המכונה "היי-טק". תעשיות אלה מאופיינות בערך מוסף גבוה מאוד, והן מהוות את הקטר המוביל את צמיחת המשק בשנים האחרונות - וכנראה גם בעתיד. הצוות שדן בנושא המליץ לערוך התאמה בין חוק המס וכללי מרכז ההשקעות לבין צורכי השוק; הוא אף הציג פתרונות שונים לבעיית המחסור הגובר והולך במשאב המהותי ביותר לתעשייה זו המשאב האנושי.

נושא נוסף שעלה על סדר היום של הכנס הוא המגזר הערבי. הצוות שדן בנושא זה לא גיבש המלצות ממשיות, אך הצליח להתוות כיווני פעולה ולהגדיר את החסמים העומדים כיום על דרך הפיתוח של כלכלת המגזר הערבי וכן יצמצם את הפערים הכלכליים בין המגזרים השונים. האירועים הטראגיים שהתרחשו בחודשים האחרונים מחדדים את הצורך לפעול לקידומו הכלכלי של מגזר זה, ובה בעת מערימים קשיים נוספים על הפעלת המאמצים הנדרשים.

החלק האחרון של הספר דן במגמות ובשינויים בתעשייה הישראלית בכללה. הצוות נדרש לבחון את כיווני התפתחותה של התעשייה בישראל לאור העובדה, שתעשיית ההיי-טק מהווה את מיעוטה של התעשייה הישראלית. הצוות בחן את החוק לעידוד השקעות הון ומצא ,שלמרות החסרונות הטמונים בו, החוק עדיין לא מיצה את התהליך שהוא נועד לתמוך בו; לכן המליץ הצוות להגדיר מחדש את מפת העדיפויות הלאומיות. חוק נוסף שנדון במסגרת עבודת הצוות היה החוק לעידוד השקעות במחקר ופיתוח. הצוות המליץ להתאים את הסיוע הניתן למו"פ לתנאי המשק החדשים. סוגיה נוספת שנידונה בצוות היתה מתן פתרונות תעסוקה לעובדים הנפלטים מהתעשיות המסורתיות, והומלץ למצוא להם מקומות עבודה חלופיים ומתן הכשרה מקצועית המתאימה לצורכי המשק. במקביל המליץ הצוות לפתח את התשתיות הפיסיות והשירותים התומכים ולצמצם את מצבת העובדים הזרים.

לכאורה הועלו על סדר היום של הכנס ארבעה נושאים שונים, אולם מבט מעמיק יותר מאחד אותם לנושא מרכזי אחד: כיצד נערכת ישראל לעשור הבא. האתגר המרכזי העומד בפני המשק בעשור הקרוב הוא מיצוי פוטנציאל הצמיחה; כך עשוי התוצר לנפש להתרחב ב-50%, עד לרמה של כ- 25,000 דולר. כדי לעמוד במשימה זאת יש להפעיל מדיניות כלכלית אחראית, והמוסדות הפיסקליים האמונים על כך נידונו בחלק הראשון של הספר. נודעת חשיבות רבה לכך, שצמיחת המשק תמשיך להיות מוטת יצוא צמיחה שהקטר המוביל שלה היא התעשייה המתקדמת.

חלקו השני של הספר, המוקדש לתעשיות העתיד, דן בדרכים שבהן ניתן לשמר את תנופת הצמיחה של תעשייה זו. בפני המשק עומד עתה אתגר מרכזי: כיצד לעודד צמיחה ופיתוח של תעשיות העתיד, ובמקביל להתאים את התעשיות המסורתיות לשינויים בכלכלה הנובעים מתהליכי הגלובליזציה. זה נושאו של הפרק האחרון בספר; נושא זה קשור באורח הדוק גם בפרק שדן בכלכלת המגזר הערבי. כחוט השני בכל הדיונים והנושאים עבר נושא החינוך. הכול הדגישו כי ההשקעה בחינוך היא המפתח למרבית הנושאים שנידונו בכנס: החל בהגברת הזמינות של כוח אדם מיומן לתעשיות העתיד, וכלה בצמצום פערים כלכליים חברתיים וקידום מגזרים שונים בחברה הישראלית. אני תקווה שהדיונים, ההמלצות והמסקנות יתרמו לגיבוש סדרי העדיפויות של הממשלות שתנווטנה את כלכלת ישראל בתחילת שנות האלפיים.