דגם המשטר הראוי לישראל

הספר מסכם את הכינוס הראשון של המועצה הציבורית. בכינוס זה נדון מהו דגם המשטר הראוי לישראל מתוך בחינת שלושה דגמים: דמוקרטיה פרלמנטרית; שיטה נשיאותית; ובחירה ישירה לראשות הממשלה. הדוברים בכנס היו שותפים לעמדה שהמשטר הפרלמנטרי הוא המתאים ביותר לחברה הישראלית, המאופיינת במגזרים רבים, במתחים בין קבוצות, בחולשה של התרבות הפוליטית, בתפיסה שהדמוקרטיה היא הכרעת הרוב (היהודי), בחיפוש אחר שלטון חזק ובחוסר אמון במוסדות השלטון. עם זאת הייתה הסכמה שהחזרה אל הדגם הפרלמנטרי צריכה להיעשות בד בבד עם שינויים ורפורמות, כדי להתגבר על חולשותיו של המשטר הפרלמנטרי ולמנוע חוסר משילות ונטייה לפופוליזם בשלטון.

בהקשר זה הועלו הצעות מספר:

1. העלאה מתונה של אחוז החסימה כדי למנוע ממספר רב של מפלגות קטנות להיבחר לכנסת ובכך לפגוע ביכולת המשילות. על הצעה זו נאמר שיש בה יסוד לא דמוקרטי הפוגע בעקרון הייצוגיות. ביקורת אחרת התמקדה בחוסר יעילותו של צעד זה, שכן הוא יביא לאיחודן של סיעות לפני הבחירות ולהתפרקותן לאחר הבחירות.
2. אימוץ שיטת אי-אמון קונסטרוקטיבי: לפי שיטה זו במקרה של הבעת אי-אמון בממשלה הדרך היחידה להביא לסוף כהונתה של ממשלה היא בבחירת ממשלה אחרת באותה כנסת, בלי להביא לפיזור הכנסת ולבחירות חדשות. הצעה זו זכתה להסכמה רחבה בקרב המשתתפים (הדיון בהצעות אלו התנהל גם בכינוס השני של המועצה, בנושא 'בחירות').