הבחירות בישראל 1999
- מאת: פרופ' אשר אריאן ז"ל, פרופ' מיכל שמיר
- שנה:
- כריכה: רכה
- מספר עמודים: 419 עמ’
- מחיר: 85 ₪
בבחירות שנערכו ב- 17 במאי 1999, התקיימו שתי התמודדויות מקבילות: האחת, על תפקידו של ראש הממשלה, והשניה לכנסת. הייתה זו הפעם השניה שבה יושם החוק לבחירה הישירה של ראש הממשלה. בבחירות הושג הרוב הגדול ביותר שנרשם אי פעם בבחירות בישראל, שהרי שום מפלגה לא קיבלה מעולם רוב מוחלט של קולות המצביעים, ואילו נצחונו של ברק (56% לעומת 44%) נתפס כניצחון סוחף. אך תוצאות אלה לא יכלו להבטיח ממשל יציב, וגם אין בהן כדי להעיד על שינוי מהותי בסדר העדיפויות והאמונות של הישראלים. לא היו שינויים משמעותיים בגודל או בהרכב החברתי והאידיאולוגי של המחנות היריבים, ובמערכת הבחירות, יותר מאשר בעבר, מילאו המועמדים תפקיד מהותי בקביעת התוצאות.
התייחסות הולמת יותר לבחירות של 1999 היא שמועמד חלש (ברק) גבר על ראש ממשלה פצוע, שננטש על ידי מרבית בעלי בריתו הפוליטיים (נתניהו). במקביל קיבלו מפלגותיהם של המועמדים, הליכוד והעבודה, פחות מושבים בכנסת מכפי שהיו להן זה עשרות שנים, ולכנסת נבחרו רק מפלגות בינוניות וקטנות. שיטת הבחירות הכפולה הובילה לכנסת מפוצלת ועמה סבירות גבוהה לממשלה בלתי יציבה. הרפורמה שהעניקה לבוחרים שני פתקים במקום אחד, שינתה את מערך השיקולים שלהם, והמירה את טיבן של מערכת הבחירות, המערכת המפלגתית, והיחסים בין הרשות המחוקקת למבצעת. הספר דן בכל אלה מזוויות שונות. מיטב החוקרים של הפוליטיקה הישראלית ושל בחירות מהארץ ומארה"ב מנתחים את התרופפות המערכת המפלגתית והחלשות הזדהותם המפלגתית של הבוחרים, החשיבות הגוברת של המועמדים, של סוגיות שבמחלוקת ושל הגושים, שיקולים אסטרטגיים, הצבעה מתוחכמת, ופיצול הצבעה, הפוליטיקה הסקטוריאלית וההצלחה של ש"ס, של מפלגות העולים, ושל המפלגות הערביות, התופעה המרתקת של קיטוב והתמרכזות בו זמניים במערכת המפלגתית, מהות המרכז וגורל מפלגת המרכז, והתנהלות מערכת הבחירות וכיסוייה על ידי התקשורת.
התנהגות הבוחרים
1. מועמדים, מפלגות וגושים: ישראל בשנות ה-90
אשר אריאן, החוג למדע המדינה, אוניברסיטת חיפה
מיכל שמיר, החוג למדע המדינה, אוניברסיטת תל-אביב
2. האם היתה ההצבעה אסטרטגית?
פול אברמסון, החוג למדע המדינה, אוניברסיטת מישיגן סטייט
ג'ון אולדריץ', החוג למדע המדינה, אוניברסיטת דיוק
3. פיצול הצבעה בישראל: המקרה של בחירות 1996 ו-1999
דנה אריאלי-הורוביץ, החוג למדע המדינה, אוניברסיטת תל-אביב
4. שסעים חברתיים בין מצביעים לא ערביים: ניתוח חדש
מיכאל שלו, המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, האוניברסיטה העברית
עם סיגל קיש, החוג למדע המדינה, אוניברסיטת תל-אביב
קבוצות
5. הצלחתה האלקטורלית המתמשכת של ש"ס: ניתוח על פי מודל חלוקת העבודה התרבותית
יואב פלד, החוג למדע המדינה, אוניברסיטת תל-אביב
6. ישראל כדמוקרטיה אתנית: מבחן ההצבעה הערבית בבחירות לכנסת ה-15
אסעד גאנם, החוג למדע המדינה, אוניברסיטת חיפה
שרה אוסצקי-לזר, המכון לחקר השלום, גבעת חביבה
7. המהפכה ה"רוסית" בפוליטקה הישראלית
צבי גיטלמן, החוג למדע המדינה, אוניברסיטת חיפה
קן גולדסטיין, החוג למדע המדינה, אוניברסיטת ויסקונסן
מפלגות פוליטיות ומערכת הבחירות
8. ניצחון הקיטוב: מבנה ההתחרות בבחירות 1999
עמי פדהצור, החוג למדע המדינה, אוניברסיטת חיפה
הווארד פראנט, החוג למדע המדינה, אוניבסיטת חיפה
דפנה קנטי, החוג למדע המדינה, אוניברסיטת חיפה
9. כיצד ניצחה מפלגת העבודה במרוץ לראשות הממשלה, והפסידה בבחירות לכנסת ה-15
גדעון דורון, החוג למדע המדינה, אוניברסיטת תל-אביב
10. הליכוד בבחירות 1999: מרוץ אל תוך הכישלון
יונתן מנדילוב, אוניברסיטת ריידר, ניו ג'רסי
11. הופעת מפלגת המרכז בבחירות 1999: בחינה מערכתית והשוואתית
נתן ינאי, החוג ללימודי ארץ ישראל, אוניבסיטת חיפה
12. התפתחות השיטות לבחירת המועמדים בים סוער של שינויים: ניסיון הסתגלות ללא סיכויי הצלחה
גדעון רהט, המחלקה למע המדינה, האוניברסיטה העברית
13. המאבק על סדר היום התקשורתי בבחירות 1996 ו-1999
גדי וולפספלד, המחלקות למדע המדינה ותקשורת, האוניברסיטה העברית
גבריאל וימן, החוג לתקשורת, אוניברסיטת חיפה