הבחירות בישראל 2006

הבחירות לכנסת ה-17 ביום 28 במרס 2006 עמדו בצל מאורעות דרמטיים: הנסיגה החד-צדדית מעזה והפינויי של יישובים ומתנחלים יהודים באוגוסט 2005, התזוזות בין המפלגות הפוליטיות ובתוכן בעקבות אותו מהלך ועזיבתו הפתאומית של ראש הממשלה אריאל שרון את הבימה הפוליטית.

במערכת המפלגתית המאורע המשמעותי ביותר היה הקמת קדימה. ראש הממשלה שרון החליט להקים מפלגה חדשה והביא לפירוק הליכוד. לקדימה הצטרפו פוליטיקאים רבים מהליכוד, מהעבודה וממפלגות אחרות, וכן דמויות מחוץ לפוליטיקה. הליכוד והעבודה מצאו את עצמן עם שורות מדולדלות, בנימין נתנתיהו שב לעמדת המנהיגות בליכוד, ועמיר פרץ, לשעבר יושב ראש ההסתדרות, נבחר לעמוד בראשות העבודה. מפלגת שינוי, שפרחה ב-2003, התפלגה ונעלמה. זו הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה הפוליטית של ישראל שמפלגה מהמרכז הובילה המערכת הבחירות ויצאה מנצחת בקלפי. אולם מי שהוביל את המפלגה לניצחון לא היה ראש הממשלה שרון - שלקה בשבץ מוחי זמן קצר לאחר שהקים את קדימה - אלא אהוד אולמרט, מחליפו. ובכל זאת - חרף כל האירועים האלה - שיעור ההצבעה בבחירות 2006 היה הנמוך ביותר שנרשם אי פעם בבחירות לכנסת.

בספר הבחירות בישראל - 2006 מאמרים פרי עבודתם של חוקרי בחירות ומדעני חברה מובילים בישראל ובצפון אמריקה, והוא ממשיך את מסורת המחקר המעמיק והרחב של סדרת ספרי הבחירות בישראל מאז 1996. המאמרים מנתחים את הבחירות מכמה זוויות ראייה: של הבוחרים, של המגזרים באוכלוסייה, של המפלגות, של התקשורת, של המדיניות הציבורית ושל התרבות הפוליטית. בעזרת ניתוח הבחירות הספר תורם להבנת החברה והפוליטיקה בישראל ומאיר תופעות ותהליכים שילוו אותנו גם בעתיד.