הבחירות הבאות: באיזו שיטה נבחר?

שיטות בחירה הן מערכות שונות של נורמות באמצעותן מתנהלות בחירות לרשויות. כללים אלה קובעים אילו בעלי תפקידים יהיו מועמדים לבחירה מי זכאי לבחור בם ובאיזו דרך כיצד ייבחרו ואיך תתנהל ספירת הקולות. בחירות, היכן שלא תתקיימנה, מתנהלות בהקשר פוליטי, תרבותי וחברתי מסוים. שיטות בחירה זהות, שמיושמות במדינות השונות זומזו במבנה הפוליטי והחברתי שלהן, עשויות להפיק תוצאות פוליטיות שונות.

שיטת הבחירות הרובית, המבוססת על העיקרון של ממשלה חזקה ויציבה, מושתתת על מפלגת רוב, שניצבת מול אופוזיציה ממוסדת המתפקדת כ"ממשלת צללים".

בבריטניה, שיטה זו מביאה לחילופי שלטון שגרתיים, כאשר רוב במערכת בחירות אחת יכול להפוך למיעוט במערכת הבחירות הבאה למסד הגמוניה (פרוטסטנטית) ממושכת בצפון אירלנד או להביא למבוי סתום בניו-זילנד. שיטת הבחירות היחסיות המזוהה בארץ עם חוסר יציבות, אחראית לממשלות יציבות כאשר יחסי הכוחות הפוליטיים -חברתיים מחייבים זאת.

ספר זה דן בשינוי שיטת הבחירות בישראל, לאור התהליכים המדיניים והחברתיים שהתחוללו בארץ בשנים האחרונות. דרך הדיון הנאותה בשיטת בחירות היא קביעת עקרונות או יעדים הרצויים לה והערכת המענה שנותנות להן שיטות אחרות. בספר שלפניכם עשינו שיוש בארבע אמות מידה להערכת השיטה הקיימת ושיטות אפשריות אחרות: 1) יציבות הממשל ומידת היותו אחראי ונענה לציבור הבוחרים 2) מידת היחסיות בתוצאות הבחירות 3) היחסים בין הבוחר לנבחר 4) היחסים בין הנבחר למפלגתו. אנו בודקים את האופן בו מתמודדות השיטות השונות עם ארבע סוגיות אלה.