ישראל 2050 | תועלות צפויות ממעבר לכלכלה דלת פחמן

קצב ההתקדמות המואץ של ההתחממות הגלובלית חייב מדינות ברחבי העולם לגבש וליישם מדיניות אקלים שתתמודד עם המשבר המתהווה, הן בהיבטים של מזעור הנזקים הצפויים (אפחות, מיטיגציה) הן בהיבטים של היערכות לקראתם (הסתגלות, אדפטציה). עיקר השיח המלווה את תהליך ההערכה של צעדי מיטיגציה נסוב על הפוטנציאל של כל צעד בהאטת קצב ההתחממות, ובעלות הצפויה שלו. נושא הבולט בהיעדרו מהשיח בכלל, ובישראל בפרט, הוא התועלות הנלוות (co-benefits) לצעדי מיטיגציה.

אף שהמטרה המרכזית של כלי מדיניות אקלימית היא להיאבק בהתחממות הגלובלית, יישומם צפוי להביא להתפתחויות חיוביות חשובות נוספות. מטרת מסמך זה היא להפנות זרקור אל עבר אותן תועלות נלוות באמצעות סקירה של הממצאים העדכניים ביותר ממדינות שכבר החלו ליישם את צעדי המדיניות האלה. תוצאות הסקירה מלמדות שיישום מדיניות של מיטיגציה צפוי לתרום לא רק למאבק במשבר האקלים, אלא גם לשיפור בבריאות הציבור, וזאת בשל צמצום של זיהום האוויר המקומי, העלאת רמת הפריון הכולל במשק, ותרומה למאמצי ההתמודדות עם משבר התחבורה בישראל.

בהתבסס על תוצאות הסקירה אנחנו מעריכים שהרווח לכלכלה הישראלית עקב התועלות הנלוות לצעדי מיטיגציה צפוי להיות גדול ביחס לעלות הכרוכה ביישומם. המסקנה המתבקשת היא שהתועלות הנלוות לצעדי מדיניות סביבתית צריכות להיות רכיב מהותי במכלול השיקולים הרלוונטיים לגיבוש של מדיניות אקלים.