הפרדוקסים של הדמוקרטיה

מזה זמן רב, הונחה השיח הדמוקרטי על-ידי שתי הנחות הסותרות זו את זו. האחת העלתה על נס את הנטייה האנושית הטבעית לדמוקרטיה, ואילו האחרת הדגישה את המודעות לשבריריותם של המשטרים הדמוקרטיים החוקתיים. מהן הסיבות העיקריות לשבריריות הטבועה במשטרים הדמוקרטיים החוקתיים מעצם מהותם? ומהם הגורמים המקנים להם כושר קיום והמשכיות פוטנציאליים חרף שבריריות זו? שאלות אלו עומדת במרכז הדיון שלפנינו.

לאחר הצגת התפיסות השונות של הדמוקרטיה (במיוחד  שתי תפיסות יסוד: הקונסטיטוציונלית, מחד, וההשתתפותית על גווניה - הרפובליקני והקומוניטרי, מאידך) המחבר ממקם את שורשי התיאוריה הדמוקרטית בתכנית התרבותית והפוליטית של המודרנה, עומד על מגוון הסתירות, המתחים והאנטינומיות שצמחו משורשים אלה וממחיש כמה מגילוייהם ההיסטוריים בזירה הפוליטית.

בהמשך הדיון תשומת לב מיוחדת מוקדשת לתנאים העיקריים המשפיעים על הפוטנציאל של המשטרים הדמוקרטיים להכליל בתוכם נושאי מחאה ותנועות חברתיות וכך להבטיח את הקיום המשותף של המשטר ושל תנועות המחאה גם יחד.

המחבר חותם את דבריו במגמות החדשות המערערות את יציבותה של הדמוקרטיה בחברות בנות זמננו. במהדורה העברית נוסף לספר נספח המוקדש לנפתולי הדמוקרטיה בארץ מאז הקמת המוסדות הציוניים של הישוב החדש ועד היום.

פרופ' שמואל נח אייזנשטדט, אבי הסוציולוגיה הישראלית וחתן פרס ישראל, הוא חוקר במכון ון ליר בירושלים. ספרו, Fundamentalism, שהתפרסם בהוצאת קמברידג', זיכה אותו בפרס Amalfi האירופי לשנת 2000 וצוין כקלסיקה מודרנית בתחום הסוציולוגיה.