ישראל 2050 | מס פחמן והמתווה המוצע בישראל

מס פחמן נועד לתמרץ את החברות ואת הציבור לעבור מאנרגיות מזהמות לאנרגיות נקיות באמצעות ייקור האנרגיות המזהמות שיוביל להפנמה של הנזק הסביבתי ("העלות החיצונית") הנגרם בעקבות השימוש בהן. נמצא שמס פחמן הוא הכלי האפקטיבי ביותר להפחתת פליטות פחמן, ולכן הוא מיושם במדינות רבות בעולם. מינואר 2026 ישית האיחוד האירופי מס פחמן על מוצרים המיובאים לגבולות האיחוד ושאינם ממוסים בארץ המקור.

בעת כתיבת שורות אלו (יולי 2024) מונחת על שולחן ועדת הכספים של הכנסת הצעה לקידום מס פחמן בישראל. מס הפחמן המתוכנן צפוי לחול על שישה סוגי דלקים: פחם, גז טבעי, מזוט 0.5, מזוט 1, גפ"מ ופטקוק. מבדיקה שערכנו עולה כי מדובר במיסוי חסר, וכי גובה המס המתוכנן בישראל ישקף בהבשלה מלאה (בשנת 2030) רק כ-35% מסך העלויות החיצוניות הצפויות במשק בשנת 2030.

במתווה הנוכחי המיסוי משקף רק כ-30% מהעלויות החיצוניות המיוחסות לגז הטבעי, ואילו המיסוי המתוכנן על יתר הדלקים משקף את העלות החיצונית ואף מעבר לה. כיוון שעיקר ייצור החשמל בישראל מבוסס על גז טבעי, אנו סבורים כי לאחר אישור המתווה הנוכחי בכנסת יש לשקול בעתיד העלאה של המס על הגז הטבעי, כך שיביא להפנמה מלאה של העלויות החיצוניות. מבדיקה שערכנו עולה כי מתווה מס הפחמן המקודם כיום צפוי להביא בהבשלה מלאה לייקור קל ביותר של בין 15 ש"ח ל-20 ש"ח בהוצאות החודשיות של משק הבית הממוצע. לפיכך אנו סבורים שאפשר להעלות את גובה המס על הגז הטבעי בלי לפגוע פגיעה משמעותית באוכלוסיות החלשות.

אנו סבורים כי נכון לגבש מתווה סיוע לתעשייה לשם הסתגלות והתייעלות בעקבות מס הפחמן. אולם כיוון שהפיצוי שהוסכם עליו בין משרד האוצר לבין נציגי התעשיינים אינו מותנה ביישום צעדי התייעלות מצד התעשייה, התמריץ של התעשייה לעבור לשימוש באנרגיות נקיות ולהשקיע בפיתוח ובאימוץ טכנולוגיות להפחתת פליטות ייפגע, או לכל הפחות יפחת, וכך תפגע האפקטיביות של מס הפחמן.