מדד הדמוקרטיה הישראלית 2003

• תמונת המצב שעולה מהמדדים השונים היא שישראל הנה בעיקר דמוקרטיה פורמלית שטרם הצליחה לסגל לעצמה את מאפייני הדמוקרטיה המהותית. זאת בנוסף לעובדה שהיא סובלת מאי יציבות רבה בהשוואה למדינות דמוקרטיות אחרות.
• בהיבט המוסדי מצבה של ישראל טוב יחסית. שני הנושאים שישראל הכי חזקה בהם, בהשוואה לדמוקרטיות אחרות, הם ייצוגיות ואיזונים ובלמים (בשניהם מקום 6 מבין 36 מדינות המדגם). במדד להשתתפות פוליטית מצבה של ישראל פחות טוב, בניגוד אולי למה שמקובל לחשוב: יש מגמת נסיגה מאז 1996 וכיום ישראל מדורגת רק במקום ה-22 במדגם.
• בהיבט הזכויות מצבה של ישראל מעורר דאגה. כמעט בכל המדדים ישראל נמצאת בחצי התחתון של הרשימה, כך שאין זה נכון לומר עוד שאנו "במקום טוב באמצע": השמירה על זכויות אדם בישראל נמוכה יש הפליה פוליטית וכלכלית חמורה כלפי המיעוט הערבי; חופש העיתונות הוא על סף ההגדרה של מדינה חופשית למחצה; יש הרבה פחות חופש דת מאשר בדמוקרטיות אחרות; ואי-השוויון הכלכלי-חברתי הוא מהגבוהים במדגם.
• בהיבט היציבות ישראל נמנית על המדינות שסוגרות את הרשימה בכל המדדים: חילופי השלטון תכופים יותר מאשר בדמוקרטיות אחרות ומבחינת עומק השסעים והמתיחות בין קבוצות בחברה, רק בהודו המצב גרוע יותר.
• אם בוחנים את ההתפתחויות בתוך ישראל בעשור האחרון, הרי שבמדדים רבים נרשמה הידרדרות במצב הדמוקרטיה הישראלית, ובאחרים לא חל שום שיפור לטובה. כך למשל, ישנה נסיגה בשיעור ההשתתפות בבחירות, היקף השחיתות גובר, חופש העיתונות מדרדר, שיעור האסירים במדינה עולה ואי-השוויון בחלוקת ההכנסות מחמיר. לעומת זאת, ישנם גם כמה מדדים שבהם הדמוקרטיה הישראלית צעדה קדימה. לדוגמא, ההשתתפות הפוליטית פתוחה יותר לתחרות, יש יותר שוויון בין גברים לנשים ופחות קונפליקט פוליטי.

תפיסות הציבור לגבי מצב הדמוקרטיה הישראלית

ישנם יותר מקרים של אי התאמה בין האופן שבו הציבור תופס את מצב הדמוקרטיה הישראלית לבין המדדים הרלוונטיים, מאשר מקרים שבהם יש התאמה בין השניים. כאשר יש פער, לרוב אנו נוטים לייפות את המציאות. לדוגמא: בנושא של יציבות המערכת הפוליטית והשסעים בחברה נמצאה התאמה בנושא של השתתפות פוליטית ושמירה על זכויות אדם אנו מעריכים את מצבנו כטוב יותר ממה שהוא באמת לעומת זאת, בנושא של שחיתות המצב הפוך: באופן יחסי הציבור הישראלי חש שהמצב בארץ גרוע בהרבה מכפי שמעריכים המומחים.

תרבות דמוקרטית

• בשנים האחרונות ניכרת הידרדרות משמעותית בשיעור התמיכה של הציבור היהודי בישראל בנורמות דמוקרטיות בכל הרמות: תמיכה כללית בשיטה הדמוקרטית, תמיכה בערכים דמוקרטיים ספציפיים ותמיכה בשוויון זכויות למיעוט הערבי.
• בסקר אפריל 2003 נרשמה התמיכה הנמוכה ביותר בעשרים השנים האחרונות בטענה שדמוקרטיה היא צורת השלטון הטובה ביותר: רק 77% מהיהודים הסכימו עם עמדה זו.
• בישראל (יחד עם פולין) מידת התמיכה של האזרחים (יהודים וערבים) בטענה שמשטר דמוקרטי הוא דבר רצוי היא הנמוכה ביותר, מבין 32 מדינות המדגם שלגביהן היו נתונים.
• ישראל נמנית על 4 המדינות היחידות (עם מקסיקו, הודו ורומניה) שבהן רוב הציבור סבור ש"מנהיגים חזקים יכולים להועיל למדינה יותר מכל הדיונים והחוקים" (מבין 31 מדינות).
• נכון לשנת 2003 יותר ממחצית מהיהודים (53%) אומרים בריש גלי שהם מתנגדים לשוויון זכויות מלא לערבים, 77% סבורים שחייב להיות רוב יהודי בהחלטות גורליות, פחות משליש (31%) תומכים בצירוף מפלגות ערביות לממשלה והרוב (57%) סבורים שיש לעודד הגירת ערבים. בכל הסוגיות נרשמה נסיגה דרמטית בתמיכה בנורמות דמוקרטיות לעומת 1999.
• לא רק שהציבור היהודי לא תומך בשוויון לערבים, מחציתו גם לא מודה שהשוויון אינו מתקיים הלכה למעשה: 49% אינם מסכימים שערביי ישראל מקופחים לעומת היהודים.

לכידות חברתית

• בסקר הנוכחי נרשמה ירידה במידת האמון שהציבור רוכש למרבית המוסדות הציבוריים לעומת שנת 2002. המוסדות שהאמון בהם נפגע בצורה המשמעותית ביותר הם רה"מ וצה"ל, אם כי צה"ל עדיין זוכה לאמון הגבוה ביותר מבין המוסדות השונים. את הקפיצה הגדולה רשמה ההסתדרות שהאמון בה עלה מ-31% בשנה שעברה ל-55% השנה.
• על אף הנסיגה במידת האמון שהאזרחים רוכשים למוסדות הציבוריים, האמון בהם הוא גבוה יחסית לדמוקרטיות אחרות. עם זאת, מידת האמון החברתי בישראל, זה שבין אדם לחברו, נמוכה בהשוואה בינלאומית.
• רוב הציבור סבור שהיחסים בין כל אחת מהקבוצות בחברה הישראלית אינם טובים. השסע ערבים-יהודים נתפס כגרוע ביותר, בעוד הקשר בין עולים לוותיקים נתפס כטוב ביותר באופן יחסי. 75% סבורים שהיחסים בין עשירים לעניים אינם טובים.
• שאלנו מה חשוב על מנת להיות "ישראלי באמת"? הן בקרב היהודים והן בקרב הערבים ייחסו את החשיבות הרבה ביותר לכיבוד מוסדות המדינה וחוקיה.

תיאור המחקר ומטרותיו

מדדי הדמוקרטיה
תמונת מצב מסכמת
ההיבט המוסדי: ייצוגיות
ההיבט המוסדי: השתתפות פוליטית
היבט הזכויות: זכויות פוליטיות
היבט זכויות: שוויון למיעוטים
היבט היציבות: יציבות הממשלה

סקר הדמוקרטיה
תרבות דמוקרטית
לכידות חברתית 
תפיסות הציבור לגבי מצב הדמוקרטיה הישראלית

• מדד הדמוקרטיה 2003
• קובץ SPSS