מדד הדמוקרטיה הישראלית 2005

ישראל של 2005, עשר שנים לאחר רצח יצחק רבין, על רקע המאבק בתכנית ההינתקות, חוששת מאוד מפני רצח פוליטי נוסף ואינה בטוחה שהלקחים המתחייבים מהרצח בנובמבר 1995 נלמדו כראוי.
 
84 אחוזים מהנשאלים אומרים כי רצח פוליטי עלול להתרחש שוב (34 אחוזים מהם בטוחים למדי שרצח כזה יתרחש שוב). 77 אחוזים מהנשאלים מציינים את רצח רבין כאירוע המשמעותי ביותר בתולדות המדינה מאז הקמתה. 59 אחוזים סבורים שהמשטרה למדה את הלקח ביחסה למסיתים לאלימות פוליטית, ומעט יותר ממחצית (%55) סבורים שלא נלמדו הלקחים באשר למערכת היחסים בין ימין לשמאל. 42 אחוזים סבורים כי יש סיכוי רב לפרוץ מלחמת אזרחים בארץ בעקבות ניסיונות להגיע להסדרים על עתיד השטחים, ועוד שלושים אחוזים מייחסים לכך סבירות מועטה. רק 28 אחוזים מעריכים שאין כל סיכוי לפרוץ מלחמת אזרחים.

שלושה רבעים (%74) סבורים כי אין הצדקה לכך שרבנים יפסקו הלכה בנושאים מדיניים ופוליטיים שנויים במחלוקת. ובתשובה לשאלה האם רשויות המדינה נוהגות כיום נכון באנשים ובקבוצות המטיפים לאלימות פוליטית בקשר לתכנית ההינתקות, המשיבים נחלקו לשלושה חלקים שווים פחות או יותר: 36 אחוזים סבורים שהרשויות מקלות מדי עם המסיתים לאלימות פוליטית, 33 אחוזים סבורים שהן נוהגות נכון, ו-31 אחוזים גורסים שהן מחמירות מדי.

במסגרת הסקר, שנערך לציון מלאות עשור לרצח יצחק רבין, התבקשו הנשאלים להביע את דעתם על אישיותו. מתשובתם עולה כי הוא נחקק בזיכרון הקולקטיבי כאישיות חיובית שהעדיפה את טובת המדינה על פני טובת המפלגה (%79), כמנהיג שהיה בכוחו להביא את השלום (%73), כאדם אמין (%79) וחזק (%83); ובראש רשימת התכונות המיוחסות ליצחק רבין בזיכרון הקולקטיבי - כושר המנהיגות (%84 מהנשאלים ייחסו לו תכונה זו).

הנשאלים העמידו את יצחק רבין בראש הסולם המדרג את ראשי הממשלות בישראל על פי תפקודם, עם שלושים אחוזים; אחריו מנחם בגין (%22), ובמקום השלישי דוד בן-גוריון (%18). הם התבקשו גם להגיב על כמה אמירות המיוחסות לרבין. כך, למשל, כשלושה רבעים (%76) מהנשאלים הביעו תמיכה במשפט שיוחס לרבין -- 'רק צבא חזק יכול לאפשר להביא שלום'. אך כאשר הוצג המשפט לנשאלים בלי לציין את שם אומרו, הביעו שבעים אחוזים תמיכה בו. אשר לאמירה 'צריך ללכת אל השלום רק אם יובטח לנו ביטחון' - 86 אחוזים הביעו תמיכה במשפט כשהוא יוחס לרבין, לעומת שמונים אחוזים שאימצו אותו כשלא יוחס לאומרו. נתון מעניין נוסף הוא התגובה למשפט 'הדרך אל השלום עוברת גם בארגוני הטרור': 59 אחוזים הביעו תמיכה בדברים כשהובאו בשם רבין, לעומת 49 אחוזים שהביעו תמיכה בהם כאשר הם לא יוחסו לו.

מדד הדמוקרטיה לשנת 2005 מראה עלייה בהערכת המצב הכללי של ישראל: 35 אחוזים מהנשאלים סבורים כי מצבה הכללי של מדינת ישראל אינו טוב לעומת 54 אחוזים שגרסו כך בשנה שעברה. גם במספר האומרים שהממשלה אינה מטפלת כראוי בבעיות שעל הפרק נרשמה ירידה של 11 אחוזים - 67 אחוזים ב-2005 לעומת 78 אחוזים ב-2004.
 
כבכל שנה נשאלו המשתתפים לדעתם על מוסדות המדינה השונים. הנתון הבולט ביותר מצביע על ירידה של תשעה אחוזים במידת האמון שהציבור נותן במשטרה, ירידה של שמונה אחוזים במידת האמון בצה"ל, ירידה של שבעה אחוזים במידת האמון בבית המשפט העליון וברבנות הראשית, וירידה של שישה אחוזים במידת האמון בפרקליטות המדינה. עם זה, צה"ל ממשיך להיות הגורם הנהנה מהאמון הגבוה ביותר (%78), ולאחריו - בית המשפט העליון (%70). יש להניח שלא יהיה מופרך לראות את הנתונים ביחס לצה"ל ולמשטרה בהקשר של תכנית ההינתקות והימצאותם של המוסדות האלה בעין הסערה.

לעומת הירידה באמון במוסדות המדינה, נרשמה עלייה במידת האמון כלפי ראש הממשלה: 48 אחוזים מהנשאלים נותנים בו אמון, ו-15 אחוזים אמרו שהוא המוסד השומר בצורה הטובה ביותר על הדמוקרטיה הישראלית -- יותר מבית המשפט העליון, מהכנסת או מהתקשורת. זו עלייה של שישה אחוזים לעומת השנה שעברה.

ועוד בהקשר של ההינתקות, 82 אחוזים מהנשאלים אומרים כי בשום מצב אין להצדיק שימוש באלימות למטרות פוליטיות, עלייה של ארבעה אחוזים לעומת 2004. לעומת זה נרשמה ירידה בהתנגדות הנחרצת לסירוב למלא פקודה בגלל מוסר אישי או אידאולוגיה, וביתר פירוט -- לסירוב למלא פקודה לפנות מתיישבים. שבעים אחוזים מתנגדים לסרבנות כזו, לעומת 75 אחוזים לפני שנה. יותר ממחצית (%53) מתנגדים לאסור על נואם לבטא בפומבי ביקורת חריפה על המדינה (עלייה של ארבעה אחוזים לעומת השנה שעברה).

כבכל שנה, מדד הדמוקרטיה מבקש לבחון את מידת חוסנה של הדמוקרטיה בישראל ואת מידת התמיכה בה. השנה נרשמה ירידה של חמישה אחוזים במספרם של אלה הסבורים שמשטר הדמוקרטיה רצוי לישראל, אף כי מספרם עדיין גדול - שמונים אחוז ב-2005, לעומת %85 ב-2004. ירידה דומה נרשמה גם במספר הגורסים שדמוקרטיה היא צורת השלטון הטובה ביותר-- %74 השנה, לעומת שמונים אחוז לפני שנה.

45 אחוזים סבורים כי כאשר יש סתירה בין הדמוקרטיה לבין ההלכה היהודית, יש להעדיף את עקרונות הדמוקרטיה; וכאשר יש סתירה בין השמירה על שלטון החוק לבין הצורך להגן על אינטרסים ביטחוניים -- 25 אחוזים תומכים בהעדפת שלטון החוק, עלייה של שישה אחוזים לעומת השנה שעברה.
 
ישראל מתאפיינת, כידוע, בשסעים חברתיים ואידאולוגיים עמוקים. המשתתפים בסקר נשאלו לדעתם על היחסים בין קבוצות שונות באוכלוסיה. 31 אחוזים מצביעים על יחסים טובים בין יהודים דתיים לחילונים, עלייה של שלושה אחוזים לעומת השנה שעברה, ורק 11 אחוזים סבורים שהיחסים בין יהודים לערבים טובים, ירידה של חמישה אחוזים לעומת שנת 2004. ועוד בהקשר זה, נרשמה עלייה של ממש במספר המתנגדים לטענה שנדרשת הסכמה של רוב יהודי בהחלטות גורליות למדינה, כגון החזרת שטחים - %34 בשנת 2005 לעומת %23 ב-2004. עלייה של תשעה אחוזים נרשמה במספר המתנגדים לדרישה שהממשלה תעודד הגירת ערבים מהארץ - חמישים אחוזים מתנגדים לעידוד כזה בשנת 2005, לעומת %41 בשנה שעברה.

במישור החברתי-כלכלי, רק 19 אחוזים סבורים שהיחסים בין עשירים לעניים טובים, לעומת 24 אחוזים שסברו כך בשנת 2004. עם זה, נרשמה ירידה של שמונה אחוזים במספר הטוענים שאין די שוויון חברתי-כלכלי בארץ (%80 בשנת 2005, לעומת %88 לפני שנה). ועוד נתון, 63 אחוזים מהנשאלים סבורים שגברים אינם בהכרח מנהיגים פוליטיים מוצלחים יותר מנשים, לעומת שבעים אחוזים בשנה שעברה.

ישראל היא מדינה מייצרת וצורכת חדשות. 71 אחוזים מהנשאלים בסקר מדד הדמוקרטיה דיווחו על עניין בפוליטיקה (עלייה של ארבעה אחוזים לעומת שנת 2004), 81 אחוזים דיווחו כי הם מתעדכנים בפוליטיקה מדי יום ביומו או כמה פעמים בשבוע. כשני שלישים משוחחים עם חבריהם ובני משפחתם על עניינים פוליטיים, אך רק חמישה אחוזים פעילים במפלגה מסוימת או אוהדים אותה (ירידה של שני אחוזים לעומת 2004) -- על אף עלייה של 13 אחוזים במספר החשים כי ביכולתם להשפיע על מדיניות הממשלה (31 אחוזים ב-2005, לעומת %18 ב-2004).

ולסיום, בנימה אופטימית - 83 אחוזים מהמשתתפים בסקר הדמוקרטיה בשנת 2005 גאים על היותם ישראלים - עלייה של ארבעה אחוזים לעומת שנת 2004; 89 אחוזים רוצים לחיות בארץ לטווח הרחוק - עלייה של שני אחוזים לעומת השנה שעברה; 88 אחוזים בטוחים שיישארו בארץ; ו-77 אחוזים חשים עצמם חלק ממדינת ישראל ובעיותיה - עלייה של ארבעה אחוזים לעומת סקר הדמוקרטיה שנערך ב-2004.