מדד הדמוקרטיה הישראלית 2008

הציבור בישראל מתרחק מן המערכת הפוליטית הממסדית ואף סולד ממנה, אך אינו אדיש לנושאים פוליטיים וחברתיים שעל סדר היום הלאומי. יחס חיובי הרבה יותר נתון לחברה האזרחית - כלל ההתארגנויות והגופים הציבוריים שאינם חלק ממנגנוני המדינה ואינם פועלים על פי שיקולי רווח והפסד. עם זה וחרף הירידה הרצופה שנה אחר שנה במידת שביעות הרצון ממצבו של שלטון החוק, מהשירות הציבורי ומההנהגה הפוליטית, הציבור בישראל עדיין נושא עיניו אל המדינה ומצפה שהיא, ולא שום גוף אחר, תהיה הגורם המכתיב והמכוון בענייני מדיניות, חברה וכלכלה, ושהיא, ולא שום גוף אחר, תספק את מלוא השירותים החברתיים שהוא זקוק להם. אלה הממצאים העולים ממדד הדמוקרטיה הישראלית 2008: בין המדינה לבין החברה האזרחית, בשנה השישים לעצמאות המדינה.

לתסכול ולסלידה של הציבור מן המערכת הפוליטית בישראל ביטויים רבים. אחד מהם הוא חוסר הרצון לדון בנושאים פוליטיים: רק 43% מן הנשאלים מעידים על עצמם שהם משוחחים על עניינים פוליטיים עם חבריהם ועם בני משפחתם; ורק כ-60% מגלים עניין בפוליטיקה - ירידה דרמטית לעומת 2006, אז נהגו כך 73% מהנשאלים. זאת ועוד: כ-73% מהנשאלים לא היו מייעצים לקרוביהם או לחבריהם להצטרף לזירה הפוליטית; וברקע - קביעתם של 68% מהנשאלים שפוליטיקאים אינם נוטים להתחשב בדעתו של האזרח ברחוב, ו-53% הסבורים כי המצב בדמוקרטיות אחרות טוב יותר מזה שבדמוקרטיה הישראלית.

הריחוק אינו ניזון רק מהתחושה שהדרג הנבחר לוקה בחוסר קשב, אלא גם מההערכה שמדובר במערכת מושחתת. מי שמכיר מקרוב את השיח הציבורי המתנהל היום בישראל לא יופתע לגלות שבציבור שוררת תמימות דעים נדירה באשר להיקף השחיתות: 90% מן הנשאלים קובעים כי ישראל נגועה בשחיתות - 60% סוברים שיש בה הרבה מאוד שחיתות, ו-30% מעריכים שיש בה די הרבה שחיתות. מנגד, רק 9% מעריכים שיש בישראל מעט שחיתות, ו-1% בלבד גורס שאין שחיתות כלל. יותר ממחצית מהנשאלים (51%) סבורים כי השחיתות היא תנאי הכרחי כיום להגיע לצמרת הפוליטית בישראל, ו-60% רואים בניקיון הכפיים את התכונה החשובה ביותר לפוליטיקאי.

כבכל שנה התבקשו גם המשתתפים בסקר הדמוקרטיה 2008 לחוות את דעתם על מוסדות המדינה. הנתון הבולט ביותר מלמד על ירידה של 12% במידת האמון שהציבור רוחש לבית המשפט העליון - 49% נותנים בו אמון השנה לעומת 61% אשתקד. יתרה מזו, בפעם הראשונה אחרי שנים רבות איבד בית המשפט העליון את מקומו בראש רשימת המוסדות הנחשבים לשומרים בצורה הטובה ביותר על הדמוקרטיה הישראלית. את ראש הרשימה תופסת השנה התקשורת, אף שגם האמון בה ירד ב-8% לעומת אשתקד. בשנת 2008 שיעור של 35% מהנשאלים מעמידים את בית המשפט העליון במקום הראשון ברשימת המוסדות השומרים בצורה הטובה ביותר על הדמוקרטיה, לעומת 36% הקובעים כי התקשורת היא המוסד הממלא תפקיד זה בצורה הטובה ביותר.

מידת האמון בכנסת (29%), בראש הממשלה (17%) ובמפלגות (15%) נחלשה אף היא. יתר על כן, 82% מהנשאלים מציינים כי הדרך שבה הממשלה מטפלת בבעיות המדינה אינה טובה. הממצאים הללו - רובם ככולם - מדגישים את הפגמים ואת הליקויים בתפקוד המערכת הפוליטית הישראלית ומחזקים מגמות של אנטי-פוליטיקה.

ההשוואה הבין-לאומית מלמדת אמנם על שיפור בציונים שישראל מקבלת ממכוני המחקר הבין-לאומיים לעומת הערכות קודמות. אולם למרות השיפור שנרשם במקומה של ישראל במדדים רבים, לא חל שינוי במקומה במדרג 36 המדינות הנכללות במדגם, ובמקרים מסוימים חלה בו אף הרעה. במילים אחרות, על אף השיפור היחסי בציונים שישראל מקבלת במקצת המדדים, מצבן של מדינות אחרות השתפר אף יותר, ומקומה היחסי של ישראל הורע.

כאמור, בצד הביקורת על תפקודם של מוסדות המדינה, סקר הדמוקרטיה 2008 מראה שרוב האזרחים מעוניינים לקבל את השירותים שהם נזקקים להם מן המדינה ולא מגורמי החברה האזרחית: 53% מהנשאלים מסכימים לטענה שהיה עדיף שהמדינה תמשיך במעורבותה הקודמת בתחומי החברה והכלכלה, לעומת 28% המעדיפים את צמצום המעורבות של המדינה בתחומים הללו; 46% מעדיפים לקבל שירותים מגופי המדינה, לעומת 29% המעדיפים לקבל שירותים מארגונים חברתיים. כל זה למרות ההערכה שנתנו 57% מן הנשאלים שהשירותים שהארגונים מספקים עולים ברמתם על אלה שהמדינה מספקת.

ובכל זאת אפשר למצוא גם נקודת אור בסקר הדמוקרטיה 2008. מגמת שיפור קלה נרשמה במידת שביעות הרצון של הציבור מאופן תפקודה של הדמוקרטיה הישראלית: 43% מרוצים, לעומת 34% שהשיבו כך בסקר מדד הדמוקרטיה 2007; 56% מעריכים את מצבה הכללי של ישראלי כטוב או טוב מאוד, עלייה של 6% לעומת השנה שעברה. סקר הדמוקרטיה 2008 אף מראה כי רוב האזרחים גאים מאוד בהיותם ישראלים (80%), ורבים מהם (83%) משוכנעים כי בכוונתם להמשיך לחיות בישראל בטווח הארוך. יש לומר כי הנתונים הללו מלמדים בעיקר על נאמנות רגשית למדינה ולמולדת, ופחות מזה על היחס למצב השורר בה עתה.

הדמוקרטיה הישראלית עודה שברירית וזקוקה לטיפוח, בעיקר לנוכח משבר המשילות ומגמות הריחוק מהפוליטיקה, הבולטים במדד הדמוקרטיה 2008.