ישראל 2050 | התנהגות פרו-סביבתית בחיי הפרט: חסמים וההשפעה של התערבויות התנהגותיות

מחקר זה מבקש לזהות מהם הגורמים שעשויים לעודד התנהגות פרו־סביבתית בישראל באמצעות בחינת השפעתם של גורמים פסיכולוגיים ומשתני רקע דמוגרפיים על התנהגויות סביבתיות של פרטים בחברה.

לנוכח התפתחויות בינלאומיות והתחייבויות של מדינת ישראל, המשק הישראלי צפוי לעבור לכלכלה דלת פחמן, תהליך שעיקרו שינויים בתהליכי הפקת האנרגיה והייצור, אך כרוך גם בשינויים בהתנהגות הפרט. מעבר לצורך להבין כיצד יגיב הציבור למהלכים שיינקטו, ברצוננו לבחון מהם הגורמים הפסיכולוגיים המשפיעים על נכונותם של פרטים בישראל להירתם למאמץ האקלימי, כלומר לשנות את התנהגותם באופן שעשוי להפחית את טביעת הרגל הפחמנית שלהם ("התנהגות פרו־אקלימית").

התנהגות פרו־סביבתית מערבת פעילויות אנושיות שמטרתן להגן על הסביבה או למנוע הידרדרות סביבתית. ספרות המחקר מעלה מגוון נרחב של חסמים המונעים התנהגות כזו. עם החסמים ניתן למנות בורות וחוסר ידע, תיעדוף נמוך, חוסר אמון, תפיסה שגויה של סיכונים סביבתיים ואקלימיים, צורך לשנות התנהגות והשפעות מצד החברה הסובבת. כדי להתמודד עם החסמים הללו מוצעות בספרות המחקר כמה התערבויות התנהגותיות, בעיקר תמריצים כלכליים, קמפיינים, וסוגי הֶינדים (nudge). הספרות אינה חד־משמעית לגבי האפקטיביות של שלל סוגי ההתערבויות. כך למשל, לתמריצים יש השפעה גדולה אך קצרת טווח, ולהתערבויות אחרות השפעות משתנות בהתאם לסוג ההתנהגות הרצויה במגוון התחומים: מחזור, מים, אנרגיה או תחבורה. לפיכך שמורה חשיבות רבה לבדיקה אמפירית התנהגותית של הציבור בישראל במטרה להתאים עבורו את סוגי ההתערבויות המומלצים.

במסגרת המחקר ערכנו סקר בנושא חסמים התנהגותיים המונעים התנהגות פרו־סביבתית, תוך כדי הדגשת הֶקשרים אקלימיים. איסוף הנתונים לסקר נמשך מ-22 במאי 2023 עד 4 ביוני 2023. בסקר המקוון נסקרו 1,011 איש ואישה, מהם 805 בשפה העברית ו-206 בשפה הערבית. טעות הדגימה המרבית למדגם זה היא ±3.15% ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי חברת iPanel.

המסקנות העולות מניתוח הסקר בקצרה הן:

• ככלל, נראה שהנושא של שינוי האקלים וההתמודדות עימו חשובים לישראלים, גם אם פחות מאשר לתושבי מדינות מפותחות אחרות. ייתכן שההבדל בין הישראלים לבין תושבי המדינות המפותחות נובע מתיעדוף שונה על רקע איומים קיומיים מוחשיים יותר, או מהבדלים בעמדות קבוצות דמוגרפיות שונות ביחסן לשינוי האקלים.
• גם כאשר משיבים העריכו נכונה כי התנהגויות מסוימות מזיקות לאקלים, קיים פער בין הידע המקצועי על שינוי האקלים לבין העמדות הנפוצות בציבור. כך, למשל, המחזור נתפס בקרב המשיבים לסקר כחשוב הרבה יותר לשינוי אקלים מכפי שההערכות בספרות המחקרית מייחסות לו, וילודה — פחות בהרבה.
• לחסמים תשתיתיים — כגון גישה למתקני מחזור, וקושי בגישה לתחבורה ציבורית — חשיבות רבה בעיני המשיבים לסקר. עם זאת, ישנן גם עדויות לחסמים פסיכולוגיים ממשיים מפני אימוץ התנהגות סביבתית יותר בתחום צריכת מזון מהחי.
• משיבים ללא רכב פרטי העידו על תמריצים שליליים (חוסר בחניה ועלות רכישת רכב פרטי) כסיבה העיקרית לכך שאינם משתמשים ברכב פרטי. בעלי רכב, לעומת זאת, ציינו בעיקר חוסר בתמריצים חיוביים (נגישות, תדירות וסנכרון של אפשרויות תחבורה ציבורית) כסיבה לכך שהם ממשיכים להשתמש ברכב. הדבר עשוי להעיד על הערכת חסר של חשיבות התמריצים השליליים במדיניות תחבורה סביבתית.
• הַקשר בין תפיסת התנהגות מסוימת (למשל נסיעה במכונית וצריכת מזון מהחי) כמזיקה ובין התנהגות סביבתית בפועל הוא חיובי בדרך כלל אך חלש. הקשר בין תפיסה של משיב כי הוא מסוגל לגלות אחריות בתחום סביבתי מסוים ובין התנהגות סביבתית בפועל הוא חיובי וחזק יותר. ממצאי הסקר אינם מראים בהכרח כי העמדות משנות את ההתנהגות, וייתכן כי הקשר נובע מדיסוננס קוגניטיבי: מי שמתנהג באופן סביבתי מסיבות אחרות תופס את התנהגותו כמועילה לסביבה, ומי שאינו מתנהג באופן סביבתי מייחס לנזק הסביבתי חשיבות נמוכה.
• בסקר שנערך במחקר זה ובסקרים קודמים נמצא כי עמדות הציבור החרדי לגבי שינוי האקלים הן חריגות בהשוואה לעמדות יתר הציבור הישראלי. כך, למשל, מהסקר עולה שרוב החרדים (73%) אינם מודעים לחשיבות צמצום צריכת מזון מהחי לשינוי אקלים, לעומת (31%) מכלל הציבור; רובם המכריע (86%) אינו מודע לכך שלילודה השפעות על שינוי האקלים, לעומת 52% מכלל הציבור; כ-40% הם "שאנני אקלים", כלומר מאמינים ששינוי האקלים איננו מעשה ידי אדם, כי השפעותיו יורגשו רק בעתיד הרחוק, או כי לא ינבעו ממנו סכנות, לעומת 24% בכלל הציבור. מממצאים אלו עולה שכדי להביא לשינוי בחברה החרדית יש צורך במסרים אחרים ובאימוץ של מנגנוני התערבות המותאמים לחברה זו.
• בעקבות הקושי שקיים בקרב אנשים רבים לשנות התנהגויות כשמדובר בוויתור מהותי, כגון נסיעה ברכב, טיסות, אכילת בשר והבאת ילדים לעולם — ראוי לבחון את הפוטנציאל של התערבויות המתמקדות בהפחתת הנזק ולא בהימנעות מלאה ממנו שהפרט יתקשה לעמוד בה.
• ממכלול ממצאי הסקר ומסקירת הספרות עולה כי בעת קידום מדיניות המעודדת התנהגות אקלימית יש צורך בהתערבויות מגוונות ומותאמות למגוון קהלי יעד, תוך כדי פיתוח של אמצעים מותאמי קהילה. כדי לתמוך במדיניות כזו יש צורך בהעמקת המחקר בישראל על יחסי הגומלין בין אחריות אקלימית, ידע אקלימי, עמדות אקלימיות והתנהגות אקלימית.