ההשפעה ארוכת הטווח של פינוי יישובים על השכר והתעסוקה - תובנות מהמקרה של מפוני תוכנית ההתנתקות | טיוטה

מסמך זה הינו טיוטה לדיון, גרסה סופית של המחקר תפורסם בקרוב

נייר זה בוחן את ההשפעה ארוכת הטווח של פינוי יישובים על ההכנסה והתעסוקה של יחידים בהתבסס על המקרה של תוכנית ההתנתקות מרצועת עזה באוגוסט 2005. הניתוח מסתמך על השוואת התוצאות של פרטים אשר התגוררו ערב תוכנית ההתנתקות במועצה אזורית חוף עזה ופונו במהלך ההתנתקות לתוצאות של תושבי ההתנחלויות שהשתייכו באותה שנה לארבע מועצות אזוריות ביהודה ושומרון, המשמשים קבוצת ביקורת. ממצאי הניתוח מעלים כי לפינוי היישובים הייתה השפעה ניכרת, שלילית וממושכת, על רמת התעסוקה בקרב המפונים, יחסית לקבוצת ההשוואה: ירידה של 9 נקודות אחוז בתעסוקה בטווח השנתיים הראשונות וכ־4 נקודות אחוז בשלוש השנים הבאות. נוסף על כך, נראה כי בקרב המפונים התפתחה נטייה חזקה יותר לפרישה מוקדמת, וכי אוכלוסיית העצמאים ספגה פגיעה עוצמתית במיוחד הן בממד התעסוקה והן בממד ההכנסה. השוואת התוצאות בחתכים נוספים מעלה כי הפגיעה בתעסוקת נשים הייתה מעט חזקה יותר בהשוואה לגברים, וכי שיעור התעסוקה של עובדים לא משכילים ועובדים מבוגרים נפגע באופן חזק הרבה יותר בהשוואה לעובדים משכילים ועובדים צעירים, בהתאמה. ממצאי המחקר מספקים מספר תובנות ולקחים שעשויים להיות רלוונטיים למצב הנוכחי של פינוי היישובים בגבול הצפון ובעוטף עזה (אפריל 2024), ובראשם טווח הזמן של הפגיעה בתעסוקה, וזיהוי הקבוצות שנפגעו באופן מיוחד בממד התעסוקה והשכר.