ההשפעה ארוכת הטווח של פינוי יישובים על הכנסה ותעסוקה: תובנות המקרה של מפוני תוכנית ההתנתקות

מחקר זה בוחן את ההשפעה ארוכת הטווח של פינוי יישובים על ההכנסה והתעסוקה של יחידים, על בסיס המקרה של פינוי היישובים הישראליים מרצועת עזה בעקבות תוכנית ההתנתקות באוגוסט 2005. הניתוח מסתמך על השוואת התוצאות של פרטים שהתגוררו במועצה אזורית חוף עזה ערב תוכנית ההתנתקות ופונו במהלך ההתנתקות, לתוצאות של תושבי ההתנחלויות שהשתייכו באותה השנה לארבע מועצות אזוריות ביהודה ושומרון, המשמשים קבוצת ביקורת. ממצאי הניתוח מעלים כי לפינוי היישובים הייתה השפעה ניכרת, שלילית וממושכת, על רמת התעסוקה בקרב המפונים, ביחס לקבוצת ההשוואה: ירידה של 9 נקודות אחוז בתעסוקה בשנתיים הראשונות ושל כ-4 נקודות אחוז בשלוש השנים שאחריהן. נוסף על כך, נראה כי בקרב המפונים התפתחה נטייה חזקה יותר לפרישה מוקדמת, וכי אוכלוסיית העצמאים מבין המפונים נפגעה במיוחד, הן בממד התעסוקה הן בממד ההכנסה. השוואת התוצאות בחתכים נוספים מעלה כי הפגיעה בתעסוקת נשים הייתה קשה מעט יותר בהשוואה לגברים, וכי שיעור התעסוקה של עובדים לא משכילים ועובדים מבוגרים ירד הרבה יותר בהשוואה לעובדים המשכילים והעובדים הצעירים. ממצאי המחקר מספקים כמה תובנות ולקחים העשויים להיות רלוונטיים למצב הנוכחי של פינוי היישובים בגבול הצפון ובעוטף עזה (אפריל 2024), ובראשם טווח הזמן של הפגיעה בתעסוקה, וזיהוי הקבוצות שנפגעו במיוחד בממד התעסוקה והשכר.