יעילות השירותים הציבוריים בישראל: השוואה בינלאומית

שירותים חברתיים רבים שהציבור נזקק להם, כגון שירותי בריאות, חינוך, רווחה ושירותים מוניציפליים, מסופקים בעיקר או רק על ידי גופים ציבוריים. כך בעיתות שגרה, ועל אחת כמה וכמה בשעת משבר, כאשר הביקוש לשירותים אלו והתלות בהם רק גוברים. המוטיבציה למחקר זה הייתה סקר שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה בשתי נקודות זמן — באוגוסט 2023 (לפני אירועי 7 באוקטובר) ובדצמבר 2023 (בעיצומה של המלחמה) — והצביע על ירידה מתמשכת בשביעות הרצון של האזרחים והאזרחיות מהשירותים הציבוריים שהוא מקבל מהממשלה.

במחקר זה בחנו את תפקודו של השירות הציבורי, את טיב השירותים ואת שביעות הרצון של האזרחים מהנגישות לשירותים חברתיים — בישראל ביחס למדינות ה-OECD. הממצאים מצביעים על חולשת המנגנונים, על ירידה בטיב השירותים החברתיים ועל הישגים נמוכים בתחומים שונים — כגון חינוך, רווחה, ואפילו שימוש והנגשה של דאטה. בסופו של דבר, שירותים ירודים מתורגמים לשביעות רצון נמוכה של ישראלים מהגישה לשירותים חברתיים בהשוואה למקביליהם במדינות OECD ולאיכות חיים (well-being) נמוכה של האזרחים.

מאורעות 7 באוקטובר ואוזלת היד של השירות הציבורי שהתגלו בעקבות המשבר המתמשך הציבו מראה למציאות העגומה בשטח. מחקר זה מבקש להציג נתונים ומגמות בסוגיית תפקוד השירות הציבורי בישראל והיכולת שלו לספק לאזרחים שירותים ומענים בזמן אמת.

להלן כמה מממצאי המחקר העיקריים:

• כמעט מחצית מהאוכלוסייה (45%) חושבים כי איכות השירותים הציבוריים בישראל נפגעה בהשוואה לאיכותם בתקופת שלטונן של ממשלות קודמות (נתוני דצמבר 2023). נתון זה גבוה מהנתון שנמצא בסקר שנערך באוגוסט 2023, ולפיו 38% מהציבור חשבו שהשירותים נפגעו או נפגעו מאוד.
  
  
• אף שישראל מקבלת ציון קרוב לממוצע באפקטיביות הביצוע של המדיניות הממשלתית ביחס למדינות ה-OECD, היא בולטת לרעה במדד התיאום בין הדרגים המקצועיים (נמצאת בקבוצת המדינות שקיבלו את הציון הנמוך ביותר, וכמעט 80% ממדינות ה-OECD מדורגת מעליה).
  
  
• גם בהקשר של התיאום הלא-פורמלי בין הדרגים המקצועיים ישראל קיבלה את הציון הנמוך ביותר מתוך מדינות ה-OECD, כמו טורקיה וסלובקיה. אינדיקטור התיאום הלא-פורמלי מניח שיש רמה "בריאה" של ממשקים לא פורמליים המייעלים את עבודת הממשלה, ואילו מעורבות פוליטית ומגזרית והישענות יתר על היכרות אישית פוגעות בתכלול ובתיאום הכולל. ב-92% ממדינות ה-OECD יש איזון טוב יותר בין מנגנונים פורמליים ללא פורמליים בדרך קבלת ההחלטות.
  
  
• כמה מקרי בוחן שנבחנו — בתחומי הרווחה, החינוך והשימוש בדאטה — הצביעו על תוצאות ירודות בשירותים ציבוריים, ועל ציונים נמוכים בהרבה מממוצע ה-OECD, בהלימה ליכולת התיאום ואפקטיביות הביצוע של ישראל.
  
  
• סקר ה-OECD מעלה כי האמון של הציבור הישראלי ביכולתו לקבל שירותים ציבוריים בשעת צורך נמוך במיוחד. שיעור הישראלים שלא הסכימו עם ההיגד "אני מאמין כי אוכל לממש בקלות זכאות להטבות ציבוריות אם אזדקק להן", היה הגבוה ביותר מכל מדינות ה-OECD — , לעומת 46% בממוצע במדינות ה-OECD. במילים אחרות, רוב גדול בציבור הישראלי אינו סומך על תמיכה ציבורית בעת צרה.
  
  
• נמצא מתאם חיובי בין הוצאה חברתית לבין שיעור האנשים במדינה המאמינים כי יוכלו לממש זכאות להטבות ציבוריות אם יזדקקו להן. ביחס לרמת ההוצאה הריאלית לנפש על שירותים חברתיים, האמון בציבור הישראלי כי ייהנו מתמיכה ציבורית אם יזדקקו לה נמוך בהרבה מכפי שהיה אפשר לצפות ממדינות דומות.