ממשל פתוח מקוון בישראל
הזדמנויות ואתגרים
דוח מחקר
- מאת: כרמית הבר
- בהנחיית: פרופ' תמר הרמן
- שנה:
מדיניות ממשל פתוח היא יוזמה בינלאומית שאליה הצטרפה ממשלת ישראל כחברה. הספר מאיר שני אתגרים מרכזיים שמציב השימוש בכלים טכנולוגיים חדשניים לקידום היוזמה - הפער הדיגיטלי וסכנת הפגיעה בפרטיות. אתגרים אלו, אם לא יקבלו מענה בהקדם, עלולים להיות חסם בהטמעת העקרונות והכלים של מדיניות הממשל הפתוח בכלל ובקרב אזרחי ישראל בפרט.
מסמך זה עוסק במדיניות ממשל פתוח שהיא גם יוזמה בינלאומית שאליה הצטרפה ממשלת ישראל כחברה. יוזמה זו רותמת כלים טכנולוגיים מתקדמים לקידום הנגשה, שיתוף והפקה של מידע לאזרחים הניתן ומיוצר על ידי מוסדות הממשל. היוזמה מתייחסת גם לחשיבות המעורבות של האזרחים כמשתתפים פעילים במהלכים שלטוניים. מטרתו של המסמך היא להאיר שני אתגרים מרכזיים שמציב השימוש בכלים טכנולוגיים חדשניים לקידום היוזמה — הפער הדיגיטלי וסכנת הפגיעה בפרטיות. אתגרים אלו, אם לא יקבלו מענה בהקדם, עלולים להיות חסם בהטמעת העקרונות והכלים של מדיניות הממשל הפתוח בכלל ובקרב אזרחי ישראל בפרט.
פער דיגיטלי. במונח "פער דיגיטלי" הכוונה להבדלים ברמות הנגישות והאוריינות הדיגיטלית בין פרטים, קבוצות, משקי בית, ארגונים, אזורים גאוגרפיים ומדינות.
הנתונים המוצגים במסמך מלמדים כי בישראל יש מתאם ניכר בין משתנים חברתיים–דמוגרפיים לשיעורי הבעלות והשימוש באינטרנט. מתברר כי שיעורים נמוכים שלהם נרשמים בעיקר בקרב מבוגרים, בני מיעוטים, חרדים, בעלי הכנסה והשכלה נמוכות ותושבי פריפריה. סכנתו העיקרית של הפער הדיגיטלי היא בכך שהוא משעתק את מפת הפערים החברתיים שקיימים בישראל ממילא, ואף עלול להחריפם.
הגנה על פרטיות. בעשורים האחרונים התרחשו שינויים מרחיקי לכת בשיטות האיסוף והעיבוד של מידע. שינויים אלה יוצרים איומים חדשים על פרטיותו של המשתמש. המציאות מלמדת שדליפת מידע רגיש, גישה לא מורשית למאגרים ושימוש במידע מתוכם למטרות זרות נעשים שכיחים יותר ויותר.* פגיעה בפרטיות של אזרחים והתפשטות החשש לדליפת מידע מאתרים וממאגרי מידע ממשלתיים עלולות להיות חסם באימוץ הממשל הפתוח ברמת האזרח "מן השורה".
המסמך מביא נתונים נבחרים מסקר שעשה מרכז גוטמן לסקרים באפריל 2012.
הנתונים מורים, בין השאר, כי הציבור הישראלי מודע לשירותי ממשל מקוון וכי האזרחים (הגולשים באינטרנט) עושים בהם שימוש רב למדי. בקרב הטוענים כי אתרים אלו מסובכים מדי לשימוש ובקרב המעדיפים יחס אישי על פני השירות המקוון בולטות קבוצות ה"בלתי משתתפים" המסורתיות. מידת האמון ברמת ההגנה על הפרטיות.
באתרים הממשלתיים קשורה גם היא במעמד חברתי–כלכלי והשכלה. כלומר, אוכלוסיות "חזקות" משתמשות בשירותים רגישים יותר, התובעים חשיפה רבה יותר של מידע אישי רגיש. הסבר לכך עשוי להיות הביטחון של קבוצות אלו במרחב הדיגיטלי משום שיש להן נגישות ואוריינות טכנולוגיות גבוהות, ובעקבות זה — הן בעלות כושר גבוה להסתגל לסביבה הטכנולוגית, לתת בה אמון ולאמץ את השינויים המתחוללים בה.
ברמה המעשית המסמך ממליץ, בין השאר, ליישם פעולות הסברה, הדרכה והעלאת המודעות הן באשר לסוגיות של הגנה על הפרטיות ברשת בקרב הציבור הרחב והן באשר לשירותי הממשל הפתוח, בעיקר אצל אוכלוסיות "בלתי נגישות" בחברה הישראלית; לבחון את ההגנה על הפרטיות בשלבי עיצוב הטכנולוגיה; לפתח בתהליך שיתופי קוד אתי (בהגנה על הפרטיות ובהתייחס לביצוע תהליכי שיתוף ציבור); להפיץ ולמנף את הצטרפות ישראל ליוזמה הבינלאומית לקידום ממשל פתוח ולהעמקת הידע המקומי בעזרת מומחים בינלאומיים שותפים ליוזמה.
תקציר
מבוא
א. הזדמנויות: בשורת הממשל הפתוח המקוון
ב. אתגרים: מחיר השימוש / האי–שימוש בטכנולוגיות הממשל המקוון
ג. פער דיגיטלי, הגנה על פרטיות וממשל פתוח:היבטים נבחרים
סיכום ומסקנות
נספח