ישראל 2050 | גיבוש הצעות ערך למנגנון הוולנטרי הישראלי "שעת האפס"

כלי מדיניות נפוץ בהקשר של התמודדות עם משבר האקלים הוא מנגנון וולונטרי לדיווח על פליטות גזי חממה ועל הפחתתן, המבוסס על הסכמי שיתוף פעולה בין הממשלה לחברות. במסגרת הסכמים אלו נקבעים יעדים להתייעלות אנרגטית או להפחתת פליטות שהחברות מתחייבות להשיג בתוך פרק זמן מוגדר. באוקטובר 2022 השיק המשרד להגנת הסביבה את מנגנון ״שעת האפס״, המיועד לעסקים וארגונים שמעוניינים להתחייב לאיפוס פליטות עד 2050. מסמך זה חובר מסגרת שיתוף הפעולה של המכון הישראלי לדמוקרטיה עם המשרד להגנת הסביבה, ומטרתו לגבש הצעות ערך לחברות במנגנון על בסיס סקירה בינלאומית והספרות המחקרית בתחום. על מנת להשלים את התמונה ולהתחבר לצרכים שעולים מהשטח, ערכנו גם סקר הבוחן את עמדות העסקים בנוגע למעבר לפעילות עסקית דלת פליטות בכלל, ולגבי המנגנון הוולונטרי בפרט.

במנגנונים וולונטריים מדינתיים בעולם קיימות כמה הצעות ערך מרכזיות: הכרה ממשלתית וחיזוק הדימוי החיובי של החברה, דחיית חקיקה (מיסוי או רגולציה), סיוע פיננסי והטבות מס, שיתוף מידע על טכנולוגיות יעילות אנרגטית, וכן סיוע והדרכה ממשלתית בניהול אנרגיה (Rezessy & Bertoldi, 2011). הצעות הערך, ובפרט הטבות מס, סיוע פיננסי ושיתוף במידע ובניסיון, הן מרכיבים חשובים להצלחת המנגנונים (Cornelis, 2019). בהתאם, אנו מציעים להקים קהילת ידע שתאפשר שיתוף ולמידה של תכנים מקצועיים עבור החברים בקהילה. פעילות הקהילה תכלול הכנת מדריכים להתייעלות אנרגטית והפחתת פליטות ומדריכים שיתמקדו בנושאים טכניים; קיום אירועים וסמינרי רשת (ובינרים) להצגת פעילות הקהילה, דיון באתגרים משותפים ובצרכים שדורשים מענה, שיתוף ידע וניסיון ולמידה ממומחים; הקמת צוותי עבודה לשיתוף במידע ובניסיון רלוונטי שיורכבו מנציגי חברות ומומחים, והם יגבשו מדריכים בנושאים טכניים; ושיתוף בסיפורי הצלחה ופרסום מקרי בוחן.

נוסף על כך לאור מגמת הגידול העולמית של מכשירים פיננסיים ירוקים, אנו מציעים לבחון סימון ירוק פיננסי לחברות במנגנון לצורך הגברת האטרקטיביות שלהן בבואן לגייס הון. הסימון יאפשר לחברה הנפקת אג״ח צמודת־קיימות על בסיס התחייבויותיה כחלק מהמנגנון, וכך לזכות באמינות גבוהה יותר ולספק ודאות למשקיעים שהשקעה באג״ח צמודת־קיימות של חברה במנגנון מקדמת מטרות ירוקות. כמו כן הסימון יאותת לשוק הפיננסי כי השקעה בחברות אלו היא השקעה בהפחתת פליטות, וכך יאפשר את הכללתן בתיק ההשקעות של קרנות קיימוּת (sustainable funds).

לבסוף, סקר העסקים מלמד כי יש צורך בהקניית ידע לעסקים באשר לכלים הרלוונטיים עבורם לצורך הפחתת פליטות. מבחינה זו, קהילת הידע המוצעת עשויה לתת מענה לכך; חשוב שהמנגנון יספק פתרונות בהקשר לדרישה לאיפוס פליטות במכלול 3 (למשל על ידי ייעוץ ותמיכה לצמצום הפליטות במכלול זה או קיזוז פליטות); יש צורך בפעילות הסברה לגבי קיום המנגנון ויתרונות המנגנון על מנת לקדם את ההצטרפות אליו; נדרש סיוע לעסקים הן בהיבט הרגולטורי, בפרט דרך גוף מתכלל שיסייע בהתנהלות מול הרגולטורים, והן בהיבט המימוני (סיוע בהשקעות פיזיות או הטבות מס).