שבת אחים

בשנת תשס"ג (2003) יצאה לאור, מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה וקרן אבי חי, הצעתם של פרופ' רות גביזון והרב יעקב מדן לאמנה שנועדה להסדיר את היחסים בין חופשיים ובין שומרי מצוות בישראל. בדברי ההסבר להצעתם כתבו גביזון ומדן כי 'מסגרת פעולה מוסכמת בין חלקי הציבור היהודי בישראל, שהיא תוצאה של הידברות, היא הדרך הטובה ביותר לטפל במחלוקות עקרוניות. בדרך זו, נשמר כבודן של כל הקבוצות, תוך מחויבות לשמור על אמונותיהן ועל אורחות חייהן, בצד יכולת של הקבוצות לפעול בתיאום לקראת מטרות משותפות קיומיות'.

הספר שבת אחים ממקם את אמנת גביזון-מדן בהקשר ההיסטורי שלה. בראשיתו -  דיון ב'פולמוס התרבות', אותה פרשת דרכים גדולה מימיה הראשונים של התנועה הציונית, שממנה הסתמן הקרע בין הציונות לאורתודוקסיה. בעקבות הדיון מובאים חזונותיהם של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, יצחק ניסנבוים וברל כצנלסון על אופייה היהודי של המדינה שתקום וכן נדון הסטטוס קוו המפורסם מימיה הראשונים של המדינה.
 
בהמשך נפרסים פרקים חשובים בתולדות יחסי דת ומדינה, החל בשיחתו של בן-גוריון עם החזון-איש, דרך פנייתו של בן-גוריון לחכמי ישראל (בסוגיית 'מיהו יהודי') ותשובותיהם אליו, וכלה בדיון ברעיונות ובהצעות שהועלו עם השנים לפתרון שאלות דת ומדינה, כמו ועדת נאמן לסוגיית הגיור, הצעות האגודה לזכויות האזרח לחלופות נישואין וגירושין בישראל, ומסמך צוות השבָּת של הפורום להסכמה לאומית.
 
עוד מונה הקובץ את הניסיונות העיקריים להגיע להסדרים מוסכמים בשאלות דת ומדינה קודם לאמנת גביזון-מדן: אמנת מימד, הצעת הפורום להסכמה לאומית, הצעת הצוות הבין-תנועתי ואמנת כינרת. בהמשך הקובץ - מאמר מסכם הדן באמנות שנועדו להסדיר יחסי דתיים-חילונים והופיעו על רקע כישלונה של המערכת הפוליטית להגיע לפתרונות מוסכמים. גם הצעות לחקיקה בענייני דת ומדינה וגיוס בני הישיבות מובאות בקובץ, והוא נחתם ברב-שיח שהתקיים במכון הישראלי לדמוקרטיה, אשר בו פרסו פרופ' גביזון והרב מדן את המשנה שהובילה אותם להסכמה המיוחדת במינה והגיבו להערות משתתפי הדיון.

הספר מסד לאמנה חדשה בין יהודים בענייני דת ומדינה בישראל (אמנת גביזון-מדן)