כאשר אּומת הסטארט-אפ מתבגרת

התעצמותה של מהפכת הידע וחדירתה למרבית ענפי המשק גורמת שינויים דרמטיים בתחומים כגון בריאות, חקלאות, חינוך ותחבורה. יש בכך פוטנציאל רב לפיתוח כלכלי וחברתי כאחד. מגמה זו מציבה לפני ישראל אתגר כפול:

1. שימור התחרותיות של המדינה בכלכלת הידע המתפתחת.
2. הרחבת רמת החדשנות בכלל המשק והבטחת צמיחה מכלילה ובת-קיימא.

על מנת לעמוד באתגרים אלו עלינו למנף את תכונותינו הייחודיות. המשק הקטן, הזיקה התרבותית של החברה הישראלית לחדשנות, המיצוב הגלובלי ומעמדה של מערכת החדשנות המקומית – כל אלו יכולים לשמש בסיס איתן למיצובה של ישראל כמרכז חדשנות גלובלי מוביל. כששחקני החדשנות בעולם (מדינות, חברות, חוקרים ומשקיעים) יחפשו מקום לפתח ולבחון פתרונות חדשניים, תהיה ישראל אלטרנטיבה תחרותית.

פיתוח סביבה תומכת חדשנות בתחומים מתפתחים ברמה הגלובלית ובעלי חשיבות ברמה הלאומית יכול להיות עוגן מרכזי בהבטחת צמיחה מכלילה ובת-קיימא, לתרום לפיתוח יכולת התחרותיות הגלובלית ולקדם את מדינת ישראל בזירה הגאופוליטית.

סביבה תומכת חדשנות כתנאי לצמיחה כלכלית ולשיפור באיכות החיים עלינו להפנים כי סביבה מעודדת חדשנות איננה מתפתחת מעצמה. היכולת לחולל פריצות דרך בתחומים כמו בריאות, חינוך, תחבורה, אנרגיה, איכות סביבה וחקלאות מחייבת פיתוח יזום של סביבה תומכת חדשנות, בכלל זה מדיניות ורגולציה מעודכנות, זמינות של תשתיות מו"פ ומימון, זירות ניסוי ושוק ראשוני וכן אינטגרציה יעילה בין משתמשים, חוקרים, מפתחים וגורמים בממשלה. כל אלו מצריכים עדכון והתאמה מתמשכים של תפיסות המדיניות ומנגנוני התמיכה הקיימים.

כדי לעמוד באתגרים אלו עלינו לפעול בשלושה מישורים מרכזיים:

1. אימוץ חזון מאחד למערכת החדשנות הלאומית. קידום חזון מיצובה של ישראל כמרכז לחדשנות גלובלי מוביל מתבססת על מיצובם של צרכיה הפנימיים ועל יכולותיה בתחומי ליבה כמו בריאות, חינוך, תחבורה ואיכות סביבה, כחלק משרשרת הערך הגלובלי. מיצוב זה צפוי להיות עוגן מרכזי בהבטחת צמיחה מכלילה ובת-קיימא, לתרום לפיתוח יכולת התחרותיות הגלובלית ולקדם את מדינת ישראל בזירה הגאופוליטית.
2. קידום מקרי מבחן. בטווח הקצר יש למנף תהליכים קיימים ולפתח רשתות חדשנות בתחומים שהם צורך לאומי מוגדר ואשר בה בעת עוברים שינוי פרדיגמתי ברמה העולמית. עם תחומים אלה נמנים הבריאות, החינוך, החקלאות והמרחב האורבני. עם זאת – בשל היעדר תהליך עבודה אסטרטגי ממשלתי סדור בתחום – אין במסמך זה שום כוונה להמליץ על תחומים ספציפיים לפיתוח. מטרת מקרי המבחן המוזכרים כאן היא לתמוך בהרחבת תפיסת המדיניות שתקדם את חזון מיצובה של ישראל כמרכז חדשנות עולמי מוביל.

מיצובו של השירות הציבורי כסביבה מקדמת חדשנות. סביבה מעודדת חדשנות איננה מתפתחת מעצמה. היכולת לחולל פריצות דרך בתחומים מתפתחים רבים מחייבת פיתוח יזום של רשתות תומכות חדשנות, בכללן מדיניות ורגולציה צופה פני עתיד, זמינות של תשתיות מו"פ ומימון, זירות ניסוי ושוק ראשוני ומעל הכול – אינטגרציה יעילה בין משתמשים, חוקרים, מפתחים וגורמים בממשלה. כיוון שמערכת התמיכה הישראלית מגבילה את עצמה, בדרך כלל, לתמיכה במו"פ באקדמיה, בתעשייה ובצבא, אין גורם המופקד על קידום סביבת החדשנות על כלל רכיביה החוקיים, התשתיתיים וחוצי הענפים והארגונים הממשלתיים. על ישראל להציג את הדור הבא בתחום שיתוף הפעולה הבין- מגזרי לפיתוח רשתות חדשנות. 1 כדי לממש את התהליך הזה יש למנות צוות פעולה בין- מגזרי שתפקידו יהיה ללוות את פיתוח מקרי המבחן ולהמליץ על פעילויות אשר יובילו למיצובו של המגזר הציבורי כגורם מקדם חדשנות. דוגמה לפעילויות מסוג זה:

• מינוי מנהלי חדשנות משרדיים שיהיו אחראים לפתח את רשתות החדשנות בסביבת פעילותם בדגש על בניית פעילות צופה פני עתיד ואינטגרציה בין כלל רכיבי מערכת החדשנות.
• הקמת תכנית הכשרה למנהלי חדשנות להנחלת פרקטיקת עבודה בַּתחום ופיתוח מסגרת שיתופית לכלל מנהלי החדשנות של המגזר הציבורי.
• הגדרת יעדי קידום חדשנות משרדיים וארגוניים.
• הקמת תשתית אנליטית להערכת האפקטיביות של משרדי הממשלה, על כלל ארגוניהם, בקידום חדשנות.

הורידו את החוברת המלאה

ראש הצוות: ד"ר לאוניד בקמן, מייסד ומנהל בפועל, המכון הישראלי לחדשנות

זיקה אב-צוק, מנהלת פיתוח עסקי, סיסקו

פרופ' עמליה אוליבר, המחלקה לסוציולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים; המכון הישראלי לחדשנות

פרופ' צבי אקשטיין, דיקן ביה"ס לכלכלה, המרכז הבינתחומי הרצליה

ירום אריאב, יו"ר לביא קפיטל; לשעבר מנכ"ל משרד האוצר

פרופ' חיים ביטרמן, רופא ראשי, שירותי בריאות כללית

אלוף (מיל') פרופ' יצחק בן ישראל, ראש התכנית ללימודי ביטחון, אוניברסיטת תל אביב; יו"ר המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי (מולמו"פ)

פרופ' ארנון בנטור, משנה לנשיא, מנכ"ל וראש ביה"ס הבינלאומי, הטכניון

ד"ר ארנה ברי, סגנית נשיא ב EMC העולמית ומנכ"לית מרכז המצוינות של EMC בישראל; המכון הישראלי לחדשנות

ד"ר דניאל גוטליב, מנהל מחלקת מחקר ותכנון, המוסד לביטוח לאומי

פרופ' אהוד גזית, מדען ראשי, משרד המדע; פרופסור מן המניין ומופקד הקתדרה לביוטכנולוגיה של מחלות נוירודגנרטיביות, אוניברסיטת תל אביב

פרופ' גילי דרורי, המחלקה לסוציולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים; המכון הישראלי לחדשנות

אבנר וורנר, מנהל פיתוח כלכלי, מינהלת עיר עולם ותיירות, עיריית תל אביב-יפו

ארז ויגודמן, נשיא ומנכ"ל, מכתשים אגן

דן וילנסקי, מנכ"ל דן וילנסקי יזמות; המכון הישראלי לחדשנות

רוני זהבי, יזם; המכון הישראלי לחדשנות

פרופ' שמעון ינקילביץ', ביה"ס לפיזיקה ואסטרונומיה, אוניברסיטת תל אביב

פרופ' צבי ליבנה, דיקן הפקולטה לביוכימיה, מכון ויצמן למדע

יבגניה מוגילבסקי, מנהלת מחקר, המכון הישראלי לחדשנות

פרופ' שלמה מור יוסף, מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי; יו״ר המכון הלאומי למדיניות בריאות; המכון הישראלי לחדשנות

בועז ממו, מנהל פרויקטים, המכון הישראלי לחדשנות

פרופ' חגית מסר-ירון, נשיאת האוניברסיטה הפתוחה

דן מרום, חוקר, מרצה ויועץ; המכון הישראלי לחדשנות

רינת משה, אנליסטית, המכון הישראלי לחדשנות

ירון נוידרפר, מנכ"ל מימון פיננסי חברתי

אמיר נייברג, מנכ"ל חברת ידע, מכון

שאול סילבר, מנכ"ל קבוצת מטרונטריו, קנדה; המכון הישראלי לחדשנות

נתנאל עודד, כלכלן, המועצה הלאומית לכלכלה, משרד ראש הממשלה

סאמי פרידריך, מייסד ויו"ר חברת ייעוץ אסטרטגי שלדור; המכון הישראלי לחדשנות

ד"ר שלומי פריזט, יועץ כלכלי, המכון הישראלי לחדשנות

דוד (דדי) פרלמוטר, סגן נשיא בכיר וקצין מוצרים ראשי, אינטל; המכון הישראלי לחדשנות

מיכה פרלמן, רכז תחום השכלה גבוהה, מחקר ופיתוח, אגף התקציבים, משרד האוצר

פרופ' אריה צבן, המחלקה לכימיה, אוניברסיטת בר-אילן

קלמן קאופמן, יו"ר המכון הישראלי לחדשנות

אלכס קורנהאוזר, המכון הישראלי לחדשנות; לשעבר מנכ"ל אינטל ישראל

פרופ' יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, משרד ראש הממשלה

חיים רוסו, סגן נשיא אלביט מערכות למצוינות הנדסית וטכנולוגית

יואב שלוש, ראש איגוד ההיי טק ושותף בקרן אביב

פרופ' אורי שני, ראש חטיבת הטכנולוגיות החקלאיות, מכתשים אגן