מעידוד תעסוקה לעידוד פריון

על פי התחזיות הדמוגרפיות של הלמ"ס משקל הערבים והחרדים באוכלוסייה יעלה מ 30% בשנת 2009 ל 50% בשנת 2059. שתי הקבוצות מאופיינות בהשתתפות נמוכה בשוק העבודה, במיעוט שעות למועסק ובפריון עבודה נמוך. השינויים הדמוגרפיים עלולים לסמן שינוי מבני של ממש בכלכלה הישראלית, לאור דפוסי ההשתתפות בעבודה והחינוך של מגזרים אלה. המשמעות של המספרים לעיל היא ששיעור הגידול של האוכלוסייה היהודית הלא חרדית בגילאי העבודה העיקריים צפוי לרדת מ 1.8% לשנה בעשור הקודם ל 0.4% בשני העשורים הקרובים.

החל מ 2003 יישמה הממשלה סדרה של אמצעים על בסיס הגישה המוכרת בכינוי "מרווחה לתעסוקה" שבה קוצצו קצבאות הילדים ובד בבד הורחבה התמיכה במעונות יום. מאוחר יותר, ב 2008, יושמה תכנית של מענקי הכנסה לעובדים בעלי שכר נמוך ("מס הכנסה שלילי"). מאותה תקופה שיעורי התעסוקה של הערבים והחרדים עלו בצורה משמעותית יותר מזו של היהודים הלא חרדים, אך הרכב עיסוקם מבוסס על מקצועות שהשכר בהם נמוך יחסית ויש בהם עתירות נמוכה של הון אנושי. וכך קרה שהכניסה המסיבית של ערבים וחרדים לשוק העבודה לוותה בהרחבת פערי השכר: השכר הריאלי הממוצע של הגברים החרדים אף ירד בשנים 2011-2004 . תמונה זו מחדדת את האבחנה שכניסה לתעסוקה היא אמנם תנאי הכרחי לשיפור המצב של קבוצות אלה יחסית למצב שבו הן תלויות בתשלומי ההעברה, אך היא אינה מספיקה כדי להבטיח שיפור מתמשך בפריון.

הצוות הגיע למסקנה שהשלב של הגדלת שיעור התעסוקה ושילוב ערבים וחרדים בעבודות שהשכר בהן נמוך הצליח אמנם בהגדלת שיעור התעסוקה, אך הוא אינו מייצר התכנסות של מגזרים אלה לשאר האוכלוסייה, ולכן יש לראות בו שלב ביניים. הצוות הצביע על הצורך לעבור לשלב מתקדם יותר – המבוסס על שילוב קבוצות אלה בתחומים בעלי ערך מוסף גבוה יותר, המאופיינים בהון אנושי ושכר גבוהים יותר, כגון ענפי הטכנולוגיה.

לשם כך מומלץ להפעיל תכנית חדשה למגזרים הערבי והחרדי – "מתעסוקה לפריון". בתכנית החדשה נדרש שינוי תפיסה בהפעלת כלי המדיניות: עליהם להדגיש את העלאת פריון העבודה. ברקע להפעלת התכנית בולט כי דפוסי ההשתתפות של החרדים והערבים בהשכלה נמוכים מהדפוסים באוכלוסייה היהודית הלא חרדית, אפילו בקיצוניות גדולה יותר מזו שבתחום התעסוקה. יהודים לא חרדים מחזיקים בתעודת בגרות בשיעורים התכנית המוצעת כוללת את הצעדים הבאים:

1. חובת לימוד מקצועות הליבה בחינוך החרדי. הממשלה החליטה לאחרונה להתנות את המימון של מוסדות הלימוד החרדיים בלימוד מקצועות הליבה. צעד זה חיוני לשינוי המוצע בכך שהוא מקנה כלים בסיסיים לאוכלוסייה החרדית שהכרחיים לשילובה בהשכלה מתקדמת יותר ובהמשך בתעסוקה במגוון ענפי המשק, ובפרט בענפי הטכנולוגיה. לכן יש לוודא שתהיה אכיפה אמיתית של החלטה זו בהיקף מלא ובטווח זמן קצר ככל הניתן, אגב הקצאת המשאבים הדרושים לכך.
2. הקדמת לימוד השפה העברית בחברה הערבית. ידיעת השפה העברית על בוריה היא רכיב בסיסי בהשתלבות הערבים בענפים המתקדמים של שוק העבודה. אנו ממליצים להקדים את לימוד העברית מהשנה השלישית בבית הספר היסודי (כיתה ג') לשנים מוקדמות יותר.
3. המשך העצמת המערכת של מעונות היום. מוצע להמשיך ולהעצים את מערך השיפור במעונות היום, שיישומו נמצא במהלך מתקדם.
4. התאמת מערכת החינוך היסודי לתהליך החדש. ייווצר צורך לבחון את התאמת מערכת החינוך היסודי ולהגדיל את תקציב משרד החינוך לשם חיזוק התכנים על פי המודל החדש, המיועד ליצור את הבסיס שיגדיל את ההשתתפות של התלמידים החרדים והערבים בלימודים התיכוניים בהמשך.
5. קורסים להכשרה מקצועית. לאחרונה החליטה הממשלה לייעד מקורות להעצמת מערך ההכשרה המקצועית. אנו ממליצים ליישם את המהלכים שעליהם הוחלט ולהוסיף בהדרגה מקורות עד שנת 2024.
6. כניסה מוגברת להשכלה הגבוהה. הצוות מצא לנכון להמליץ על תכנית חדשה להעצמת הכניסה של הערבים והחרדים למערכת ההשכלה הגבוהה. תכנית כזאת קיימת היום ומנוהלת על ידי המועצה להשכלה גבוהה. התכנית נותנת מלגות לכניסת ערבים וחרדים למערכת. אנו ממליצים להעלות את הפרופיל של התכנית כך ששני המגזרים יבינו שנעשה מהלך שנועד לשנות את פני העתיד. בפרט אנו ממליצים לבנות תכנית של מתן מלגות ללומדים בהשכלה הגבוהה בתקופת המעבר, ולאחר מכן כאשר ההשתלבות תתרחש בפועל להקטינה בהדרגה עד לביטולה.
7. תפקיד המכללות. אחד המאפיינים שעולים מהניתוח הוא שבטווח הביניים רצוי יהיה לחזק את המכללות, המהוות פלטפורמה לכניסת החרדים להשכלה הגבוהה. חשוב לעצב תכנית שתנצל את תפקיד המכללות לטובת העצמת התהליך של כניסת חרדים להשכלה הגבוהה בטווח הביניים, מתוך הכנת האוניברסיטאות לקליטת האוכלוסיות החדשות בעתיד הרחוק יותר.

כדי להעריך את השפעת התכנית ערכנו סימולציה לפי שלושה תרחישים אלטרנטיביים: "עסקים כרגיל" – אין שינוי בהתנהגות של החרדים והערבים בשוק העבודה; "מרווחה לתעסוקה" – המשך צמצום הפער בשיעורי התעסוקה בין האוכלוסייה הערבית והחרדית לשאר האוכלוסייה לפי הקצב שנרשם בין 2004 ל 2011 ; "מתעסוקה לפריון" – יישום ההמלצות לעיל.

התוצאות מראות שקצב הצמיחה הממוצע בשנים 2059-2009 יהיה גבוה בכ 0.4% לשנה לעומת "עסקים כרגיל" וב 0.2% לשנה לעומת "מרווחה לתעסוקה". ההוצאה הציבורית ב 2059 תהיה גבוהה ב 0.6% תוצר יחסית לתרחיש "מרווחה לתעסוקה", ואילו התוספת בהכנסות מביאה לכך שהגירעון נמוך יותר, אגב ירידה במשקל החוב בתוצר ל 64% לעומת 81% בתרחיש "מרווחה לתעסוקה". יתרון נוסף של התכנית הוא שהגידול באי-השוויון יהיה מתון יחסית לתרחישים האחרים.

הורידו את החוברת המלאה

ראש הצוות: פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, פרופסור לכלכלה ומדיניות ציבורית, האוניברסיטה העברית בירושלים; ראש התכנית לכלכלה וחברה, מכון ון ליר בירושלים

דפנה אבירם-ניצן, מנהלת המחלקה למחקר כלכלי באגף הכלכלה של התאחדות התעשיינים

אלון אטקין, כלכלן בכיר ויועץ לממונה על אגף התקציבים, משרד האוצר

ד"ר איל ארגוב, ראש תחום המקרו-ריאלי, חטיבת המחקר, בנק ישראל

ד"ר עדי ברנדר, מנהל אגף מקרו-כלכלה ומדיניות, חטיבת המחקר, בנק ישראל

אסף גבע, כלכלן בכיר, אגף כלכלה ומחקר, משרד האוצר

ישראלה מני, סמנכ"ל כלכלה ומסים, איגוד לשכות המסחר

איילת ניר, כלכלנית ואסטרטגית ראשית, פסגות

נירה שמיר, כלכלנית ראשית, בנק דיסקונט

ד"ר מיכאל שראל, הממונה על הכלכלה והכנסות המדינה, משרד האוצר

עוזרת מחקר: מיכל גורדון, ביה"ס למדיניות ציבורית, האוניברסיטה העברית בירושלים